היסטורי • ראשי אגו"י לאו"ם: "שרים מאגודת ישראל בלי קונפליקטים מצפוניים"

חודש לפני הכרזת המדינה – תחילת אייר תש"ח – הופיעה בפני ועדת האו"ם לענייני פלסטין, משלחת של ראשי אגודת ישראל העולמית. על המשלחת הנכבדה נמנו מורנו הרב יעקב רוזנהיים ז"ל – ניו יורק, הרב משה פרוש ז"ל – ירושלים, ומר הארי גודמן ז"ל – אנגליה.

ועדת האו"ם לענייני פלסטין דנה בהקמת מועצת הממשל היהודית, בכינון מועצת עם זמנית וממשלה זמנית בארץ ישראל.

המסמך דלהלן, המתפרסם לראשונה, מגולל את הפרטיכל המלא של הישיבה, כפי שנרשמה בידי אנשי האו"ם. הדברים תורגמו כאן מהשפה האנגלית.

מכתלי המסמך המרתק נגלים המאמצים הכבירים שעשו ראשי אגודת ישראל כדי שצביונה של המדינה שבדרך יהיה יהודי. בהקשר לכך פורסם לפני כן מסמך הסטטוס קוו הנודע, אשר בו הובטח מצד ראשי הסוכנות, בהם דוד בן גוריון, שהעניינים המרכזיים ינוהלו על פי דרך התורה, דהיינו ענייני האישות, השבת, הכשרות וחופש החינוך כל אחד לפי דרכו.

הדרך לכך היתה רצופה קשיים. תנאי הסוכנות והתעקשותם על מדינה נטולת אופי יהודי, ומאידך התעקשות אגודת ישראל לעניינים העקרוניים – נשמת אפה של היהדות הנאמנה, הביאו את ועדת האו"ם לקרוא לראשי אגודת ישראל ולשמוע את דעתם.

נציגי אגודת ישראל התכנסו אל הועדה ששכנה אז במטה הזמני של האו"ם בכפר לייק סקסס שבניו יורק. הרב פרוש הגיע מארץ ישראל, והרב גודמן מאנגליה שהה כבר במקום במשך כמה שבועות והשתתף בעבודתה של המשלחת האגודאית. מורנו הרב רוזנהיים גר אז בארה"ב. הרי"מ לוין ז"ל נעדר מהופעה חשובה זו, מפאת שהותו בימים ההם בשליחות אגודת ישראל בדיטרויט שבארצות הברית. העובדה שההזמנה המעשית התקבלה בהתרעה של שעות אחדות, מנעה ממנו את האפשרות לחזור לניו יורק. אך הוא נטל חלק פעיל בניסוח הדרישות וקביעת העמדה האגודאית.

"נטל חלק פעיל בניסוח הדרישות". הרי"מ לוין בפתיחת הכנסת השביעית 
(צילום: משה מילנר, לע"מ)

בימים אלו בהם עולה על הפרק דעתה של אגודת ישראל על כהונת חבריה כשרים בממשלה, מעניין לראות את דברה כפי שבאו בפיהם של ראשי אגודת ישראל בועדה זו.

וכה היו דבר של מורנו הרב רוזנהיים: "לאור האמונה הדתית שלנו שמונעת מאתנו לקחת אחריות על כל מעשים ספציפיים של הממשלה שאינם תואמים לחוקי התורה היהודיים, אנחנו חייבים להיות זהירים בקבלת תיקים ספציפיים. אנו מאמינים כי רשות ההגירה ורשות הרווחה יכולות להיות מנוהלות על ידי שרים מאגודת ישראל בלי קונפליקטים מצפוניים. בהמשך, נהיה מוכנים גם להיכנס לממשלה כשרים ללא תיקים ספציפיים, תוך השתתפות בעבודה משרדית הכללית ותוך ייצוג ההשקפות של מסורת הדת היהודית לרוחב כל הפעילות הממשלתית…".

התודה לארכיון מרכז אגודת ישראל – ירושלים, אשר מסר בעין טובה את המסמך הנדיר והמרתק, כדי לפרסמו כמסמך השופך אור על משנתה של אגודת ישראל, לאור אקטואליות הדברים בימים אלו. תודה מיוחדת למערכת 'המבשר' על העריכה המשובחת והנגשת השיחה המרתקת.

פרוטוקול פגישת ראשי אגו"י עם חברי ועדת האו"ם לענייני פלסטין

רשומת סיכום של פגישה מספר שישים ושש
לייק סוקסס, ניו יורק
יום שלישי, 13 באפריל 1948, ב03:00 אחר הצהריים

הנוכחים:
יו"ר: מר ליסיצקי (צ'כוסלובקיה)
חברים: מר מדינה (בוליביה); מר פדרשפיל (דנמרק); מר מורגן (פנמה); מר פרנסיסקו (פיליפינים)
מזכירות: מר באנץ '(מזכירה); מר רידמן (יועץ כלכלי בכיר); מר הנסון (מזון מומחה)

התייעצות עם נציגי אגודת ישראל
בהזמנתו של היו"ר, הרב רוזנהיים, מר גליקמן-פרוש ומר ה.א. גודמן, נציגים של הארגון העולמי אגודת ישראל, תפסו את מקומותיהם ע"י השולחן. ההצהרה על ידי הרב רוזנהיים והתשובות על ידי הנציגים של אגודת ישראל לשאלות שהוצגו על ידי חברים בנקודות הנובעות מהצהרתו של הרב רוזנהיים הן משוחזרות בהרחבה כדלקמן:

יו"ר: אני מקדם אתכם בברכה. אתם בוודאי מודעים למטרה שלשמה הוזמנתם להשתתף. בסעיף 4, B, החלק הראשון של תכנית החלוקה שבה נקבע כי לפני שועדת פלסטין תמשיך עם בחירה והקמת מועצת הממשלה הזמנית בכל מצב היא תתייעץ עם המפלגות הדמוקרטיות וארגונים ציבוריים אחרים של הקהילות היהודיות והערביות. העובדה היא שכמעט כל המפלגות והארגונים היהודיים הסמיכו את הסוכנות היהודית לדבר בשמם, אבל מאחר ואתם העדפתם לממש את הזכות להיות שיתייעצו אתכם, באופן עצמאי אבקש מהדובר שלכם לפנות לוועדה ולהביע את דעתכם על שאלה של המועצה הזמנית.

הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): אני מדבר כנשיא ארגון אגודת ישראל העולמי, הגוף המאורגן העולמי של היהדות האורתודוכסית, אבל במקרה המסוים הזה אני מוסמך, יחד עם עמיתיי, מר גליקמן-פרוש בירושלים, מר ה.א. גודמן, המזכיר המדיני שלנו בלונדון, והרב י. מ. לוין, יו"ר ההנהלה הפלסטינית שלנו – שלמרבה הצער אינו יכול להיות נוכח היום – להציג את הדעות של סניף פלסטין שלנו לועדת פלסטין של האו"ם.

אגודת ישראל הוקמה לפני כארבעים שנה על ידי המנהיגים הרוחניים והדתיים המוכרים באופן כללי של היהדות האורתודוכסית. מטרתה הייתה, כארגון עצמאי, להגן על האינטרסים הפוליטיים, חברתיים, ותרבותיים של היהדות ההיסטורית ועל האינטרסים של היהודים האלה הצמודים במסירות למסורת עתיקת הימים של העם היהודי. מסיבה זו אנו איננו מיוצגים בסוכנות היהודית לפלסטין, שהיא גוף ניטראלי מבחינה דתית, אם כי במקרים רבים שיתוף פעולה בין הסוכנות והארגון שלנו כבר השיג השגים שהיה בהם יתרון לעם היהודי.

משא ומתן בנוגע לבעיות הקשורות להקמתה של מדינה יהודית בפלסטין מחולקת, התנהל במשך זמן מסוים בין הסוכנות היהודית ומנהיגינו בפלסטין, אבל מאחר שלא הושגו תוצאת משביעת רצון שהושגה עד כה, עלינו להגיש את ההצעות שלנו בנפרד לוועדה שלך.

מימין לשמאל: הרב יעקב רוזנהיים, הרב משה פרוש, הרב הארי גודמן

הצעות משלחת אגודת ישראל

אנחנו מרגישים שזו החובה שלנו, במקום הראשון, להביע את תודתנו הכנה לוועדה, בשמה של האוכלוסייה היהודית בירושלים עיר הקודש על דאגתה של הוועדה לגורלם של אחינו בירושלים, המאוימים על ידי אלימות ועל ידי רעב.

בהקשר זה אנו מגישים את ההצעות הבאות:
(א) הוועדה רשאית, בשמו של האו"ם, לפנות בקריאה סטטוטורית לבריטניה כמעצמת המנדט לקיים את ההתחייבויות – למרות כל האכזבות והקשיים של העבר – האחריות המשפטית והמוסרית שלה לחיים ורווחתם של תושביה היהודים של ירושלים. כל עוד המנדט תקף, יש לממשלה בלונדון את החובה הסטטוטורית של אבטחת ביטחון ואספקת מזון נאותה בכל מחיר.

(ב) לגבי התקופה שלאחר ה-15 במאי, אנו מעריכים את המאמצים של הוועדה לספק מצבת כח משטרה של 1,000 גברים, אבל אנחנו חוששים שמספר כזה מוגבל בהחלט לא יספיק לתחזוקה נאותה של סדר בקרב אוכלוסייה של 140,000 נפשות. יש להגדיל אותה בהתאם לצורך.

(ג) עם כל כבוד למצב המזון בירושלים אנחנו גם הולכים לכיוונים שונים על בסיס הדיווחים הנוראים והמפחידים שאנו מקבלים מידי יום ביומו מהחברים הרעבים שלנו בעיר הקודש ירושלים, ואנו משוכנעים שמשא ומתן ישיר על ידי ועדת פלסטין, בשמו של האו"ם, עם הצלב האדום בשוויץ יביע עידוד ברור לגוף הזה בעבודת הרווחה שלה באיטליה – שזה עתה התחיל לפעול ללא תוצאות משמעותיות עד כה. אלה הנקודות הנוגעות לירושלים.

החברים הרעבים שלנו בעיר הקודש ירושלים. (אילוסטרציה)

אגודת ישראל בהרכב המועצה והממשלה

אנו מודעים לכך שהקמתה של המועצה הזמנית של ממשלה חוקית למדינה היהודית, המוכרת על ידי האו"ם, תהיה המשימה החשובה ביותר של הוועדה הזאת. אנחנו המהווים כ-25 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בפלסטין – אותם יהודים דתיים שיש להם תפיסות עולם שונות לגמרי ודעות מוצקות בעניין מדינה יהודית בת-קיימא בפלסטין – אנחנו רואים כחובתנו להשתתף בהקמתה של המועצה, כמו גם של קבינט במקרה של הכרתם באופן חוקי, ואנחנו מרגישים שזו תהיה חובתנו למען הייצוג וההגנה על האינטרסים הדתיים בתחומים השונים של העבודה הממשלתית.

היינו דורשים לפחות שמונה כיסאות במועצה של שלושים ושניים חברים, אבל כשאנו לוקחים בחשבון את הקשיים הפנימיים של הסוכנות היהודית, עם הקבוצות והגופים השונים שלו, כאשר כולם דורשים ייצוג נרחב, אנו מקטינים את הבקשה שלנו למינימום של ארבעה מושבים במועצה. בקבינט של שלוש עשרה צריכים להיות מיוצגים לפחות שני אנשי אגודת ישראל.

לאור האמונה הדתית שלנו שמונעת מאתנו לקחת אחריות על כל מעשים ספציפיים של הממשלה שאינם תואמים לחוקי התורה היהודיים, אנחנו חייבים להיות זהירים בקבלת תיקים ספציפיים. אנו מאמינים כי רשות ההגירה ורשות הרווחה יכולות להיות מנוהלות על ידי שרים מאגודת ישראל בלי קונפליקטים מצפוניים. בהמשך, נהיה מוכנים גם להיכנס לממשלה כשרים ללא תיקים ספציפיים, תוך השתתפות בעבודה משרדית הכללית ותוך ייצוג ההשקפות של מסורת הדת היהודית לרוחב כל הפעילות הממשלתית.

"ייצוג המסורת לרוחב הפעילות הממשלתית". הרי"מ לוין בממשלה הראשונה, 
תש"ט

לבסוף, אנו מציעים, בהתאם להחלטה של העצרת הכללית, שיש להשתדל לקיים בחירות יחסיות, ובכך להבטיח לא רק את זכויותיהם של התושבים הערבים במדינה היהודית, אלא גם את הזכויות של המיעוטים היהודים השונים, ככל שהם מאורגנים. אנו שומרים לעצמנו את זכותנו להגיש הצעות נוספות בבוא העת, בכל פעם שיהיה צורך בכך.

אנו מביעים את הערכתנו על האדיבות לתת לנו את ההזדמנות לפנות לוועדה זו במעמדנו כנציגי היהדות האורתודוכסית העצמאית ברחבי העולם.

המדינה באספקלריית אגודת ישראל

יו"ר: תודה לך על ההצהרה שלך. האם חברי הוועדה רוצים לשאול שאלות לנציגי אגודת ישראל?
מר פדרשפיל (דנמרק): בקשר עם ייצוג דתי, אם זה רעיון שלך או שזה הרעיון הכללי, שהדת צריכה לפעול כגוף ממוסד שעובד תחת הממשלה או שעניני הדת צריכים להיות בלתי תלויים בממשלה? (-האם צריכה להיות הפרדה בין הדת והמדינה או לא).

הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): הרעיון שלנו הוא שכל ארגון המדינה – במדינה היהודית חייב להיות כפוף לחוקים של התורה – החוק של המסורת היהודית. איך שתקרא לגוף הממוסד הזה, כמובן, אנו דורשים שכל המדינה תהיה מאושרת על ידיה ותתנהל ובהתאם לחוקים של הגוף היהודי – כלומר; החוק המסורתי ההיסטורי של משה, וכל החוק (ההלכה) כפי שהוא בא לידי ביטוי בכתבים התלמודיים והרבניים.

אני מודע לכך שבעוד שחלק מהמנהיגים הציוניים כאן באמריקה הכריזו כי הם מבקשים להפריד בין מדינה לדת, כפי שנהוג בארצות הברית, בכל זאת בקבינט הזמני שהם מינו לפני כמה זמן, ישנה הוראה להקים משרדי דת והחינוך. אני חייב להודות שהם אימצו את הדעה שלמרות שאדם פלוני לא משתייך אלינו, מותר לו, עם זאת, להיות יהודי דתי. אנחנו מצדנו, בכל זאת, חייבים להיות בטוחים כי אם תקום מדינה יהודית, היא תהיה מחוייבת לחלוטין לחוק הדתי המסורתי. אנו משוכנעים – ותמיד מכריזים לכל העולם – שמדינה יהודית שתתנהג בניגוד לחוקים היהודים-הדתיים צפוי לה אותו הגורל שפקד את בית המקדש הראשון והשני, שנחרבו. גורשנו מהארץ שלנו, משום שהעם היהודי לא מילא את משימותיו הדתיות, ואנו משוכנעים כי רק התשובה המלאה להקב"ה ולחוקים שלו יכולה להציל את העם היהודי ולהוביל אותו הביתה לפלסטין כארץ הקודש לכל אומות העולם.

אגודת ישראל – כמה היא מייצגת?

יו"ר: אתה הצהרת שהארגון שלך מייצג 23 אחוזים מכלל האוכלוסייה בפלסטין. על מה מבוססת ההצהרה הזאת?
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): אולי היית מאפשר להניח לעמיתי הרב גליקמן-פרוש להשיב, שכן משפחתו מתגוררת בפלסטין כבר במשך שמונה דורות?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): אנחנו אומרים שחברים ואוהדים של אגודת ישראל מייצגים 25 אחוזים. נתון זה גם נמסר באופן רשמי לליגה של האומות על ידי הנציב העליון בשנת 1936 או 1937.

יו"ר: האם אתה חושב שאותו אחוז עדיין תקף, בהתחשב בעובדה כי מאז 1937 חלה עלייה יהודית גדולה מאוד?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): אם אתה שואל אותי אם זה בדיוק 25 אחוזים אני לא יכול להשיב בוודאות, אבל זה מה שאנחנו מאמינים שזו הפרופורציה באופן כללי.
יו"ר: ואיך העניין עומד לאור הבחירות לגוף יהודי כלשהו בפלסטין? האם השתתפתם בבחירות לאסיפה המכוננת?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): לא, אנחנו לא.
יו"ר: והבחירות לקונגרס הציוני?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): לא.

"אנחנו מאמינים שזו הפרופורציה". ועידת אגו"י, ת"ש

עצמאותה של אגודת ישראל

מר פדרשפיל (דנמרק): האם זה אומר שהחברים שלך הצביעו על פי דעות פוליטיות אחרות, או שהם לא הצביעו בכלל?
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): ליהודים חרדים בירושלים, במיוחד אלה המאורגנים בשורות של אגודת ישראל, היה קרב ארוך מאד בליגת הלאומים בז'נבה כדי להשיג את עצמאותם, והם הורשו להקים קהילה יהודית נפרדת שאין לה כלום עם מה שנקרא הוועד הלאומי. וועד לאומי זה הוא גוף מוזר. נראה שזה גוף לאומי, אבל זה גם דתי, והוא הוקם על הבסיס של מה שמכונה הפקודה הדתית לפלסטין. אבל היות והם אינם מכירים בסמכותה של התורה, החברים והאוהדים שלנו בקרב היהודים האורתודוקסיים – למעט המזרחי – אינם יכולים להשתתף בו. יש לוועד הלאומי קהילה משלו ורבנות ראשית משלו. עמדה זו תמיד הוכרה על ידי הממשלה, אבל אם מדינה יהודית משפטית תקום כעת, יהיה זה בלתי אפשרי לאדם כלשהו להיות עצמאי מהמדינה בה הוא חי. לכן, אם מדינה יהודית חוקית – ואני מדגיש את המילה "חוקית" – תוקם בפלסטין בחסות הוועדה הזו ושל האומות המאוחדות, נהיה מחויבים להשתתף ונשתתף בפועל, ונשתף פעולה על מנת להגן על האינטרסים, במיוחד על האינטרסים הדתיים, של העם היהודי כולו.

מר פדרשפיל (דנמרק): מותר לי להבין כי התשובה שלך אומרת שהתומכים של אגודת ישראל מהווים חלק גדול מאוד של בוחרים שבעצם לא לקחו חלק בבחירות?
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): כן.
מר גודמן (אגודת ישראל): פקודת קהילות פלסטין של 1922 התיר לאנשים שרצו בכך להישאר מחוץ לקהילה. אני הייתי קשור באופן אישי במשא והמתן באותה העת, ולדעתי זו הייתה רגולציה לא הוגנת. היו צריכים לחייב כל יהודי בפלסטין לבחור לאיזו קהילה הוא רוצה להשתייך. עם זאת, כפי שנאמר בעדות לפני ועדת אונסקו"פ, ברגע הנוכחי בירושלים לבד יש 8,000 חברים זכרים של הקהילה, שבחרו לבטל את הצטרפותם לקהילה. ביטול הצטרפות לקהילה פירושו קשיים כלכליים ואולי, גם קשיים פוליטיים. עם זאת; כפי שכבר אמרתי, יש בירושלים בלבד 8,000 חברים זכרים של הקהילה החרדית שבחרו לבטל את הצטרפותם לקהילה.

יש נקודה אחת נוספת שנדרש לציין בהקשר לאחוזים. במקור, סעיף 4 של המנדט חייב את הארגון הציוני להשיג את שיתוף הפעולה של כל גופים היהודיים הקשורים ברווחה והאחזקה של הבית הלאומי היהודי. אף בפועל אף פעם לא ביקשו את שיתוף הפעולה שלנו, או שגובשו תנאים שעשו זאת לבלתי אפשרי. ידוע; כפי שציינתי בעדות לפני ועדת אונסקו"פ בלונדון, כי חברי הארגון שלנו לא הורשו לקבל ולו סרטיפיקט אחד להיכנס פלסטין במשך שנים. לאחר מכן, בהתערבות הנציב העליון, ניתנו לנו שישה אחוזים, אשר הוגדלו לפני כשנה לעשרה אחוזים, וזה הנתון הקיים היום. אני משוכנע שאם לא היתה שאלה של האחוזים והיו מאפשרים ליהודים להגיע בהתאם לייצוג היחסי של הארגונים שלהם, היו נמצאים הרבה יותר מאשר 25 אחוזים שהרב רוזנהיים הזכיר עבור אגודת ישראל. היו לאגודת ישראל הרבה יותר מאותם 25 האחוזים שהרב רוזנהיים הזכיר.
מר פדרשפיל (דנמרק): מהי ההשפעה של הישארות מחוץ לקהילה? האם זה אומר שהאדם מאבד את זכות ההצבעה?

" חברי הארגון שלנו לא הורשו לקבל ולו סרטיפיקט אחד...". אניית 
המעפילים אקסודוס

מר גודמן (אגודת ישראל): כל יהודי בירושלים נחשב באופן אוטומטי כחבר בקהילה. כדי להישאר מחוץ לקהילה, עליו להודיע לקהילה ולממשלה בכתב, "אני בוחר לבטל את ההצטרפותי לקהילה". לאחר מכן הוא כבר לא קשור, באופן אקטיבי או פסיבי, בצורה כלשהי עם הקהילה היהודית הכללית ויכול, אם הוא מעוניין בכך, להצטרף לקהילה אחרת שבירושלים, היא הוועד האשכנזי, ושהיא, למעשה, הרבה יותר ותיקה מהקהילה החדשה.

עקרונות ללא פשרות

מר פרנסיסקו (פיליפינים): מדוע לא משתתפים החברים של אגודת ישראל בבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הלאומי? האם זה בגלל שיש פסילה משפטית, או בגלל שהם לא רוצים לעשות זאת?
מר גודמן (אגודת ישראל): ההחלטה שנקבעה על ידי הרבנים הגדולים ביותר בעולם דורשת מקהילה יהודית שיהיו לה בסיסים דתיים מסוימים. מאחר ולוועד לאומי, או בדומה לה למועצה הלאומית המרכזית, אין בכלל בסיס דתי, רבני כל העולם, ללא יוצאים מן הכלל משמעותי, הצהירו כי יהודים חרדים לא יכולים להיות חברים בקהילות אלה. לפיכך במשך עשרים וחמש שנים, החברים והאוהדים שלנו בפלסטין סרבו לשתף פעולה עם, או להשתתף בקהילה הכללית היהודית של פלסטין. זאת אך ורק מסיבות דתיות המבוססות על ההוראות של גדולי המנהיגים שלנו.

הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): מותר לי להוסיף, כי, כפי שיו"ר הוועדה בוודאי יודע, בצ'כוסלובקיה היו גם ליהודים חרדים קהילה נפרדת וארגוני קהילה נפרדים. אותו ההבדל קיים גם בירושלים שבה קהילות מסוימות לא מכירות בסמכותו של החוק היהודי המסורתי, אלא עושים חוקים משלהם. חלקם כמובן, חולקים את האמונה היהודית בא-ל אחד וכו', אבל לא מכירים בחוק. זו הסיבה מדוע יהודים אורתודוקסיים חייבים קהילות משלהם.

יו"ר: מה לגבי מזרחיסטים? כבר נאמר על ידי הנציג שלהם שגם הם דתיים?
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): אני מצטער שאני צריך לדון בעניינים היהודים הפנימיים הללו, אבל זה בלתי נמנע.
יו"ר: זה הכרחי על מנת שהוועדה תוכל ליצור תמונת מצב מדויקת.
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): כאשר אגודת ישראל הוקמה לפני ארבעים שנה ניסינו לשווא לשכנע את המזרחיסטים שכבר היו קיימים כארגון אורתודוקסי עצמאי להצטרף אלינו. האמונה של המזרחיסטים היא שעל ידי ההשתייכות לארגונים הציוניים הם יוכלו להשפיע עליו במובן דתי, אבל לדעתנו הם ניסו במשך יותר מארבעים שנה ולא הצליחו. זה ההבדל בין נקודות המבט של המזרחיסטים ונקודת המבט שלנו. אנחנו לא יכולים לעשות ויתור כלשהו בעניינים שקשורים לא לעניינים העסקיים וכלכליים שלנו, אלא לאינטרסים הדתיים שלנו, ובכך אנחנו מגינים על רצון ד' ותורתו. המזרחיסטים נאלצים לכל אורך הדרך לעשות ויתורים. לכן זה לא אומר לנו כלום שאדם כלשהו, שהינו יהודי דתי, יכול להיות שר של תרבות או דת. גם הרב הראשי לפלסטין הרב הרצוג הוא מזרחי. אחרת הוא לא היה יכול לקבל את המשרה בה הוא משרת. ליהודים האורתודוקסים האחרים יש רבנות ראשית נפרדת בפלסטין.

"המזרחיסטים נאלצים לכל אורך הדרך לעשות ויתורים". ישיבת מועצת 
הרבנות הראשית בהיכל שלמה, בראשות הרב הרצוג והרב נסים

השתתפות אגודת ישראל במוסדות המדינה

הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): לועדה זו לא היה כל עניין בעניינים האלה אם לא היתה עכשיו הקמת המדינה היהודית על כף המאזניים. אם המדינה היהודית תהיה מדינה חוקית, לא נוכל כמובן, להפריד את עצמנו ממנה, אלא נהיה חייבים לשתף פעולה איתה. עם זאת, אנחנו חייבים תנאים שיאפשרו עבורנו את שיתוף הפעולה בהתאם למצפון שלנו.
מר פדרשפיל (דנמרק): מה זאת אומר "מדינה חוקית"?
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): יש שמועות בעולם שעלולה לקום מדינה מבלי שתוכר על ידי האו"ם. זה נקרא מצב לא חוקי, ואני לא יודע אם אנחנו צריכים להיות מוכנים להשתתף בה, כי על פי החוק התלמודי המסורתי שלנו – אני יכול לצטט את הדף של הציווי בפועל – היהודים בימים אלה אסורים למרוד באומות, או, כפי הביטוי "לעלות על החומה ולכבוש את פלסטין בכוח". אסור לנו לעשות כל זמן שהאו"ם כגוף הריבוני של פלסטין – לא מסכימים. אנחנו לא יכולים להשתתף במדינה יהודית שיכולה להישמר רק בכוח, אלימות ומוות.

מר פדרשפיל (דנמרק): האם זה לא מטיל צל על משה (שהורה לכבוש את ארץ ישראל)?
הרב רוזנהיים (אגודת ישראל): לא, למשה רבינו היה הציווי המפורש של אלוקים ואילו לגבינו כתוב שאסור לעשות כן. דברים אלה טופלו בכתבים התלמודיים, וזו עובדה מופלאה שהמצב הנוכחי נצפה על ידי אותם כתבי קודש הקובעים כי לכבוש פלסטין עם נשק ואלימות לפני ביאת המשיח נחשב לביצוע פשע נגד העם היהודי.

"לכבוש פלסטין עם נשק ואלימות לפני ביאת המשיח..." 
(אילוסטרציה: Peter ברשיון CC BY 2.0)

מורגן (פנמה): אני רוצה לשאול איך קהילת אגודת ישראל מאורגנת.
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): באופן דמוקרטי, כמובן.
מורגן (פנמה): כיצד נקבע חבר?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): קודם כל, חבר שלנו עוזב את הוועד הלאומי. שנית, הוא חותם על הצהרה שהוא חבר של אגודת ישראל, בכל שנתיים יש בחירות כלליות בפלסטין. החברים שלנו נמצאים בתל אביב, בחיפה ובמקומות אחרים.
מעמדה הפוליטי של אגודת ישראל
מורגן (פנמה): זה לא גוף פוליטי?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): אני לא מבין בדיוק למה אתה מתכוון. אנחנו מטפלים בעניינים הפוליטיים.
מורגן (פנמה): האם זאת אגודה דתית בלבד?
יו"ר: האם הארגון שלך רק דתי בלבד או גם פוליטי?
מורגן (פנמה): עלינו להיצמד להחלטה של העצרת הכללית, וכמובן, זו שאלה של מדינה דמוקרטית, כלכלית ופוליטית. ניתן לראות כי האו"ם הינו לצורך כלכלה דמוקרטית.
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): אולי מר גודמן יכול להסביר את זה טוב יותר.
מר גודמן (אגודת ישראל): אנחנו לא עמותה של יהודים אך ורק למטרות דתיות. אנחנו הייצוג הפוליטי של יהודים חרדים מאורגנים בכל מדינה בעולם, כולל פלסטין. בימים שלפני מלחמה, במשך תקופה של 20 שנה, כמפלגה פוליטית היתה לנו נציגות בסיים ובסנאט של פולין. ממשלת צ'כוסלובקיה מכירה בנו כגוף פוליטי. במהלך המלחמה, הייתי קשור באופן אישי במשא ומתן שנתן לנו את ההכרה הרשמית של המדינה בתקופת הממשלה הגולה. אני חושב שהיו"ר כאן אולי זוכר חלק מהמשא ומתן הזה. אנחנו הייצוג הפוליטי של יהודים דתיים; לאחרונה השתתפנו בבחירות של מספר מועצות העיר; ולדוגמה בבני-ברק, מקום קטן בפאתי פלסטין, נבחרו שלושה מהמועמדים שלנו למועצת העיר.

"מקום קטן בפאתי פלסטין". בני ברק בשנותיה הראשונות

אנחנו מרגישים שאם יתקיימו בחירות דמוקרטיות בצורה מסודרת, במדינה יהודית מוכרת ואנחנו נלך לקלפיות, נהיה מסוגלים להגיע לתוצאות שהוצגו על ידי הנשיא שלי, אולי עשרים אחוז או עשרים וחמישה אחוז, אבל אני מקווה שלא יובן ושלא יחשבו שאנחנו אך ורק ארגון דתי. אנחנו הייצוג הפוליטי של יהודים דתיים, והיה לי את הכבוד במשך כעשרים שנה להיות הנציג הפוליטי של הארגון העולמי אגודת ישראל, לכן אני יודע משהו על זה.

הכנסיות הגדולות

מורגן (פנמה): אני רוצה לשאול אם המנהיגים של הארגון שלך נבחרים על בסיס הבחירות.
מר גודמן (אגודת ישראל): כן, היה לנו שלושה קונגרסים עולמיים (- כנסיות גדולות) מאז הקמת הארגון שלנו. הוועידה העולמית האחרונה התקיימה בקיץ שעבר במריינסקי. הבחירות היו על בסיס דמוקרטי. כל סניפי הארגון בעולם היו מיוצגים. יש לי את הכבוד להיות הנשיא של הארגון בסניף בריטניה, ואני יודע שלכל סניף של הארגון יש ועידות שנתיות. יש לנו סניפים בהם חברים בוחרים בנציגים; יש לנו חוקה שקיימת כבר שלושים שנה. אפילו יש לנו תנועות בת, של נשים, של פועלים ושל נוער, שלכולם יש את האפשרות להביע את דעתם באופן דמוקרטי. מר רוזנהיים, הנשיא שלנו, נבחר, אני חושב, לפני כעשרים ואחד שנה, והוא הנשיא של הארגון העולמי, ולאחר מכן כבר נבחר מחדש בקונגרסים העולמיים למשרה זו.

מורגן (פנמה): אתה מבין שהמטרה העיקרית של הוועדה היא הארגון החוקי של שתי המדינות היהודית והערבית? זה דורש התאמה קפדנית לכוונתה של החלטת העצרת הכללית. לכן, אני שואל אם בהתאם להחלטה זו וכוונה זו, אתה יכול לשתף פעולה בבחירת מועצת הממשלה הזמנית?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): אנחנו בהחלט נעשה כן אם זאת תהיה כאמור ממשלה חוקית.
יו"ר: אם הבנתי את ההסברים שלך בצורה נכונה, זה אומר שהארגון שלך מהווה קהילה יהודית נפרדת בפלסטין, שיש לך שליטה על החברים שלך, ושזה די קל לך לומר כמה חברי קהילה יש לך בפלסטין. אני מתעניין בנתונים שלך של עשרים וחמישה אחוזים. ואני אגיד לך למה: אחוז זה לא תואם את המספר שקבלנו לגביכם ממקור אחר, ולכן הייתי רוצה לבקש כמה שיותר הצדקות לטענה שלך שאתה מייצג עשרים וחמישה אחוז מתושבי פלסטין ככל שיתאפשר לך להגיש לנו.
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): אנחנו ננסה להביא ראיות למספר זה; אנחנו יכולים לעשות זאת.

יו"ר: האם אני צודק בהנחה שיש לכם רשימות של החברים שלכם?
מר גודמן (אגודת ישראל): לכל מדינה בעולם יש מפלגות פוליטיות. ותמיד קיימות הבדלי פרופורציה בין מספר חברי המפלגה לבין האנשים שבאמת הולכים להצביע. אני יודע כי אני קשור באופן מאוד בולט עם מפלגה פוליטית בבריטניה, המפלגה השמרנית, אשר יש לה לדעתי, פחות חברים ממספר הבוחרים שהיא מביאה. אנחנו לא אומרים שמספר החברים הרשומים שלנו בפלסטין הוא עשרים וחמישה אחוזים. אנחנו אומרים שבבחירות חופשיות ודמוקרטיות אין יכולים לחשוב ללא היסוס שאנחנו יכולים להשיג את העשרים וחמישה אחוז, אבל אין לנו עשרים וחמישה אחוזים של חברים רשומים. בדיוק כפי שבסוכנות היהודית לא רשמו שבעים וחמישה אחוזים מהיהודים בפלסטין כחברים בסוכנות היהודית. כמובן שהמספר יכול להיקבע רק באמצעות בחירות שייערכו באופן דמוקרטי, ואנחנו די מוכנים להוכיח את הטענה שלנו.
יו"ר: הקושי שלנו הוא שהבחירה של המועצה הזמנית של הממשלה צריכה להקדים כל בחירות, אז אני מקווה שאתה מבין את הקושי.

"בדיוק כפי שבסוכנות היהודית לא רשמו 75% מהיהודים בפלסטין כחברים..." 
(אילוסטרציה: נטע, ויקיפדיה, ברשיון CC BY-SA 3.0)

מספר המושבים לאגודת ישראל

מר רוזנהיים (אגודת ישראל): הסוכנות היהודית הסכימה לתת לנו, למיטב זכרוני, שני מושבים במועצה, ולאחר מכן שלושה. ואנחנו דורשים ארבעה; ההבדל הוא לא כל כך גדול.
מר פדרשפיל (דנמרק): כלומר, בהנחה שזה יהיה שלושים ושניים?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): כן. זה המועצה אבל הממשלה צריכה שלושה עשר.
מר פדרשפיל (דנמרק): אז בממשלה זה היה אמור להיות שתיים.
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): במועצה אנו דורשים רק ארבעה מוכרח לציין כי אנחנו מתייחסים לכמה מספרים שעד עכשיו לא היו קשורים עם הוועדה, אבל עליך להבין שעל הוועדה לעשות את הבחירה ולקבל את ההחלטות הנוגעים לגודל ולמבנה של מועצת הממשלה הזמנית – ועכשיו אתה פועל עם מספר שלושים ושתיים או שלושים במועצה, ומספר שונה לגבי הממשלה.

מר רוזנהיים (אגודת ישראל): אלה רק דוגמאות בלבד. אנחנו משנים את המספרים האלה בהתאם לשינויים של האחרים; אם אתה נכנס לממשלה, אתה חייב שתהיה לך השפעה מספקת. אנחנו נחשבים מבחינה היסטורית כחלק הותיק ביותר של אוכלוסיית ירושלים. הייתה תקופה שבה כל ירושלים ופלסטין היה חרדי. התנועה הציונית היא תנועה חדשה, אבל היהודים האורתודוקסיים קיימים כבר מאז יותר מאלפיים שנה, מדברים, וחושבים ורגישים למען פלסטין וירושלים ללא הרף בכל תפילותיהם שלוש פעמים ביום, ויהיה זה שיא העוול והפגיעה בזכויות נגד יהודים חרדים אלה שגרים בכל לבם בארץ הקודש.

"היהודים האורתודוקסיים חושבים למען ירושלים ללא הרף בכל תפילותיהם" 
(אילוסטרציה: נתי שוחט-פלאש 90)

יו"ר: אם תיקח באקראי את המספר של שלושים ושניים, אתה אומר שאתה תהיה זכאי לשמונה חברים מתוך שלושים ושניים; זה עשרים וחמישה אחוזים, אבל אתה יכול להיות מרוצה עם חצי מזה או ארבעה, שתים עשרה וחצי אחוזים? מה אתה אומר בנוגע לממשלה?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): על פי הדיווחים בעיתונות אנו מניחים שזה יהיה מורכב משלושה עשרה אנשים; אני לא יודע אם אני צודק.
יו"ר: אתה פועל עם כמה מושגים שעד עכשיו, לא נדונו על ידי הוועדה, ממשלה ומועצה של שלושים ושניים.
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): אפשר לדון בזה.
יו"ר: על איזו בסיס אתה פועל עם מושגים אלה ומספרים אלה?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): העיתונאות היהודית והעיתונות ביידיש כאן בניו יורק.
מר גודמן (אגודת ישראל): היה משא ומתן בין הסוכנות היהודית והארגון שלנו בירושלים, לונדון, וניו יורק. אנחנו יכולים רק ללכת על בסיס המספרים שהם נותנים לנו. המספרים של שלושים ושניים ושל שלוש עשר הם מספרים שהסוכנות היהודית נתנה לנו. ההצעה שלהם במקור הייתה אחד במועצה ואחד בממשלה; הם הגדילו את זה עכשיו לשניים במועצה, ואחד בממשלה. הנשיא שלנו, מר רוזנהיים, הציע כי ארבע במועצה ושניים בממשלה יהיו בהשוואה על בסיס שלושים ושניים ושלוש עשר. אם נתונים אלה אינם נכונים, זאת פשוט שאלה של התאמה בפרופורציה.
מורגן (פנמה): האם זה תנאי מוקדם של אגודת ישראל, שהמדינה היהודית תהיה תחת חוקי התורה, והם ישתפו פעולה אם מצב כזה לא יתקבל, בהתחשב בכך שהחלקים האחרים של הקהילה היהודית ושל הערבים מהווים כחמישים אחוזים מאוכלוסייתה של המדינה היהודית המוצעת?

"האם זה תנאי מוקדם, שהמדינה היהודית תהיה תחת חוקי התורה?" 
מחסום משטרתי בכביש, בשבת

בחירות והשערות פוליטיות

מר רוזנהיים (אגודת ישראל): כמובן, במקור אנחנו דרשנו דבקותה של המדינה למשפט העברי, אבל זה לא תנאי בל יעבור לכניסה שלנו לממשלה. היינו הולכים לקלפיות כדי לנסות להשיג ייצוג פרלמנטרי גדול ככל האפשר. היינו משתפים פעולה עם המזרחי בהקשר זה, כמובן. אנחנו יכולים ליצור גוש דתי בתוך הפרלמנט היהודי, במידה וזה יצא לפועל, ואז כמובן יכולנו לנסות להשיג את הטוב ביותר עבור האידיאלים שלנו.
מורגן (פנמה): אני חושב שכאשר ייצוג יחסי מגיע אחרי הבחירות, זה יהיה קשה מאוד.
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): זאת הסיבה שאנו מעדיפים בחירות יחסיות.
מר גודמן (אגודת ישראל): אפשר לדמיין שיתוף פעולה בין יהודים הדתיים, ערבים דתיים, ונוצרים דתיים. אני יכול גם מאוד לדמיין פרלמנט שבו כל האנשים הדתיים המאמינים באלוקים אחד, כל אחד בדרכו, יכולים בהחלט לשתף פעולה כדי לגבש רוב נגד האנשים שמתנגדים לדת. אני יכול לדמיין מדיניות כזו; וייתכן שיש משהו במשותף בין היהודים והלא-יהודים הדתיים, מה שלצערנו אינו משותף בין יהודים לא-דתיים ובין יהודים הדתיים.
מורגן (פנמה): היום, דת היא שאלה של מצפון חופשי.
מר גודמן (אגודת ישראל): כן.

"ייתכן שיש משותף בין היהודים והלא-יהודים הדתיים, מה שלצערנו אינו 
משותף בין יהודים לא-דתיים ובין יהודים הדתיים". (אילוסטרציה)

יו"ר: אתה הצהרת כי במכסת ההגירה עכשיו יש עשרה אחוזים שמורים לחברי הקהילה שלך?
מר גודמן (אגודת ישראל): כן.
יו"ר: באופן עקיף, ניתן להסיק כי לדעת מינהל פלסטין, הכוח הנוכחי שלך בפלסטין מחושב כעשרה אחוזים מהכל.
מר גודמן (אגודת ישראל): סעיף 4 למנדט דורש הכרה של הסוכנות היהודית; כל ההגירה נמסרה בתאוריה לסוכנות היהודית. יש להם את השליטה. הם הוכרחו על ידי ממשלת פלסטין לבוא להבנה איתנו. זה לא ממשלת פלסטין שקבעה את החלוקה; הסוכנות היהודית היא שקבעה את החלוקה. גם נציגי בריטניה כאן בארצות הברית מאשרים כי עשרה אחוזים הוא לא אחוז שוויוני.
יו"ר: זה לא אחוז שוויוני?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): זה לא אחוז נאות.

ויכוח על כוחה של אגודת ישראל

מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): אני מייצג את אגודת ישראל במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית עצמה מסכימה ש-10 אחוז אינו נכון; זה לא תקין.
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): אני מאמין שיש להוסיף, כי בשנים האחרונות לאחר חורבן היטלר הסוכנות היהודית אינה דבקה בקפדנות לעשרה אחוזים. בהגירה של אנשים שהיו בסכנה, הם לא עשו אפליה כזו, אך במקרים רבים כן, לכן, היו התנגשויות בין הנציגים שלנו, למשל, במחנות העקורים בגרמניה או במדינות מזרח אירופה, והיו לי תלונות רבות שאנשי אגודה סבלו מאפליות כלפיהם מצד הסוכנים של הסוכנות היהודית במדינות השונות. אני לא יודע אם כל הדיון הזה הוא מעשי, כי אם המנדט יסתיים, הסוכנות היהודית חייבת להיות מאורגן מחדש בכל מקרה, כי כל המנדט של הסוכנות מבוססת על מנדט בריטניה, ולכן אני חושב שבעניין זה לא יהיה סיכוי טוב להגיע להבנה בנוגע למספרם של העולים.
יו"ר: אני מעלה שאלה זו רק בהקשר למחקר שלי כדי להגיע לשיעור שאמור להיות קרוב למציאות ככל האפשר. בהתחשב בהצהרה שלך שאתה תהיה מרוצה עם ארבעה חברים בגוף של שלושים ושתיים, מה שאומר שתים עשר וחצי אחוז, אולי אנו עשויים לשקול למטרה שלנו את הכוח הנוכחי שלכם בפלסטין בשתיים-עשרה וחצי אחוז מכל האוכלוסייה?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): אנחנו לא מאמינים שזו האמת, אבל הרגשתנו כי לאור הקשיים שיש לסוכנות היהודית עם כל המפלגות שלה, אותם היא צריכה לספק, נסתפק, נגד מציאות, בשנים-עשר וחצי אחוזים במקום עשרים וחמישה אחוזים. זה ויתור למען השלום.
יו"ר: אם זה יהיה עשרים וחמישה אחוזים מהמספר של האוכלוסייה היהודית? זה יותר מ -150,000 או 160,000. אלה הם אנשים, לא בוחרים. אתם טוענים שיש לכם 150,000 או 160,000 נפשות בפלסטין?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): כן, שהינם חברים או אוהדים מאמינים אמונות הדתיות שלנו; הם הולכים אחרי הרעיונות שלנו. כי לא כולם מאורגנים.
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): אתה מבין כמה זה קשה ליהודים אורתודוקסיים להיות מאורגנים בפלסטין. הקהילה שלנו לא מאורגנת אבל הסוכנות היהודית כן. הקהילה של הוועד לאומי מאורגנת. זה קשה מאוד מאוד. אנחנו אומרים עשרים וחמישה אחוזים; כי זה מספר החברים שאמורים לראות את עצמם כחברים באגודת ישראל (-אילולי הקשיים), כי הם אוהדים את הרעיון שהיהדות אורתודוכסית בפלסטין צריכה להיות עצמאית.

"הם אוהדים את הרעיון שהיהדות האורתודוכסית צריכה להיות עצמאית".

יו"ר: האם לא תרגישו פגיעה בזכויותיכם אם נחשב את הכוח שלכם על בסיס ההצעה שלכם עצמכם של שנים עשר וחצי אחוזים?
מר רוזנהיים (אגודת ישראל): יתכן שזה פוגע בזכויות שלנו, אבל למען השלום, החלטנו להסתפק בארבעה מושבים במועצה הזמנית כדי לאפשר להגיע להבנה, כי אם נתעקש על שמונה מנדטים, אז הסוכנות היהודית לא תוכל לספק את תביעותיהם של כל המפלגות השונות הנאבקות על הייצוג במועצה זו, ולכן אנחנו חושבים שאם יש לנו ארבעה נציגים במועצה ושני שרים בממשלה, נוכל לייצג את האינטרסים שלנו עד שההצבעה תוכיח את הכוח האמיתי של המפלגות השונות.

יו"ר: אני חייב להסב את תשומת לבך לעובדה שהתכנית של העצרת הכללית אינה מזכירה שום ממשלה; זה רק המועצה הזמנית של הממשלה שאמורה להיות נבחרת ומיוסדת על ידי הנציבות. מועצה זמנית זו של הממשלה היא לא ממשלה זמנית. אתה נצמד במספר ארבע; אני חושב שיהיה עדיף להיצמד לאחוז מסויים של ייצוג, כמו ארבעה מתוך שלושים ושתיים, או שנים-עשר וחצי אחוזים, כי, כפי שאמרתי לך, הוועדה עד עכשיו לא יודעת את הגודל של המועצה הזמנית של הממשלה; מאז הוועידה, שאמורה לעשות את הבחירה, טרם דנה בכם. ישנן כמה הצעות של הסוכנות היהודית אשר טרם נידונו בוועידה.
מר גודמן (אגודת ישראל): אולי נאמר זאת כך, מבלי לפגוע בזכויות שלנו, שבסופו של דבר אנו מוכנים להוכיח את הכוח שלנו בבחירות דמוקרטיות. אנחנו נקבל את ייצוג של שנים-עשר וחצי אחוזים בכל גוף ממשלתי שיוקם על פי חוק. אבל זה לא אומר, שאנחנו מכירים בכך ששנים-עשר וחצי אחוזים הוא הכוח שלנו בפלסטין.
יו"ר: זה יהיה אך ורק למטרה מעשית זו.

עדות אגודאית-ירושלמית

מר מורגן (פנמה): התכנית שלכם היא לפתור את כל הקשיים עכשיו, ולאחר מכן לאחר הבחירות תוכלו להראות את הכוח שלכם. הוועדה רוצה שיתוף פעולה עכשיו בנוגע לקשיים העומדים כעת בפנינו.
מר גודמן (אגודת ישראל): כן, אנחנו רוצים לעזור לנפשות.
יו"ר: אבל בהצעות שלך לירושלים, אין קשר ישיר עם העניין בו אנו דנים?
מר רוזנהיים (אגודת-ישראל): הוועדה תעזור לפתור את הבעיה?
יו"ר: לקחנו זאת לתשומת לבנו, אבל כרגע זה לא על סדר היום שלנו איתכם. האם אתם רוצה למסור הצהרה?
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): נולדתי בירושלים. במשך דורות, ההורים, הסבים והסבתות שלי נולדו בעיר הקודש. אני מתחנן בפניך לרחם על 100,000 נפשות יהודיות עכשיו בירושלים, שמתמודדות עם טרגדיה וחס וחלילה, חורבן.
הם ללא אוכל, ללא שתייה, ללא אור, וככל הנראה ללא תקווה.

הרב משה פרוש (מימין) לצדם של רבני ישיבת פורת יוסף, משמאל לימין: הרב 
יעקב עדס, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עזרא עטייה, הרב מנצור בן שמעון

מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): הם נמצאים במצב קשה מאוד מאוד. הם לא רוצים לדבר עכשיו על כל שאלה, אבל הם רוצים להינצל מרעב. אנו מאמינים כי הוועדה צריכה לעשות משהו כדי למנוע את החורבן של 100,000 יהודים אלה בפלסטין.
יו"ר: אני יכול להבטיח לך בשם הוועדה שאנחנו חושבים על בעיה זו ושאנחנו מנסים לעשות את הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות.
מר גליקמן-פרוש (אגודת ישראל): תודה לך.
מר גודמן (אגודת ישראל): אני צריך להודות ליו"ר וחבריו על האדיבות שאפשרתם לנו להטריח אתכם היום אחר הצהריים. נשמח מאוד לעשות כל מה שנוכל לעשות בדרך הצנועה זאת לפתרון בעיה קשה זו. אנו מקווים כי במבנה החדש של פלסטין, איך שזה יהיה, בכל הנסיבות צריכה להיות הזדמנות לכל היהודים מכל גווני דעות לשתף פעולה כדי שארץ השלום תוכל באמת להפוך למקום של שלום לעולם כולו.
יו"ר: אני מודה לכם על ההצהרה של נכונות להמשיך לשתף פעולה עם הוועדה.

בשלב זה הרב רוזנהיים, מר גליקמן-פרוש ומר גודמן עזבו את הישיבה.