סיכום מסע הקודש של האדמו"ר מבאבוב-45 שליט"א • גלריית ענק

צפו בחלק הראשון של הגלריה המלאה: קראקא וצאנז >>

צפו בחלק השני של הגלריה המלאה: באבוב המעטירה >>

צפו בחלק השלישי של הגלריה המלאה: עיירות הקודש >>

כ"ק האדמו"ר מבאבוב – 45 שליט"א ערך בשבוע האחרון, מסע מרומם ונרגש של תפילות ותחנונים על הציונים הקדושים שבקברי אבותיו וזקניו הקדושים מצוקי תבל רועי אלפי ישראל, הטמונים במדינת פולין – גאליציא, בכדי לעורר רחמי שמים בעיצומם של ימי הרחמים והרצון, ולקראת שמחת נישואי בת זקוניו תחי' המעותדת להתקיים ברצות ד' בעוד חדשים ספורים בחודש טבת תשע"ו בשעטו"מ.

פמלייתו של כ"ק האדמו"ר שליט"א נחתה בעיר קראקא ביום שני פרשת כי תצא תשע"ה בשעת צהריים מוקדמת, לאחר שתפילת שחרית התקיימה בחניית ביניים על אם הדרך. באותו זמן עשו המוני חסידים את דרכם ממקומות שונים בעולם, אל עבר העיר קראקא.

מעט לאחר השעה 2 בצהריים נכנס כ"ק האדמו"ר שליט"א לבית הכנסת הגדול המפורסם ר' אייזיק ר' יעקעל'ע, שם כבר התאסף הציבור הגדול, כשבתחילה קראו קריאת התורה, והאדמו"ר שליט"א שעלה לשלישי בירך ברכת הגומל והוציא את כל הציבור ידי חובתם, ולאחר מכן התפללו תפילת מנחה בהתרוממות והתרגשות עזה.

מרגע זה יצא מסע התפילות לדרכו, כשכל הציבור בראשות האדמו"ר שליט"א צעדו ברחובותיה העתיקים של השכונה היהודית בת מאות השנים בעיר קראקא, אל עבר חצר ביה"כ של הרמ"א, שבו שוכן בית העלמין העתיק בקראקא, ובסדר מופתי נעמדו מסביב לציון הרמ"א, ולאחר שכ"ק האדמו"ר שליט"א הדליק נרות על הציון, פתח האדמו"ר שליט"א בקול גדול והתעוררות רבה באמירת יהי רצון שלפני התהלים והמשיך באמירת מספר פרקים מספר רביעי, כשהוא מסיים כל פרק ופרק בניגון התעוררות. לאחר מכן המשיך בהליכה מסביב לבית החיים כדי לפקוד את הציונים של יתר גדולי וענקי הדורות הטמונים במקום ובהם, התוספות יום טוב, הרבי ר' העשיל בעל חנוכת התורה, המגיני שלמה, הב"ח, המגלה עמוקות, רבי אליעזר אשכנזי הרופא בעל מעשי ה'.

אח"כ עברו כל הציבור בשיירה גדולה ברחובות העיר קראקא, בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א, בצעדה אל עבר ביה"ח החדש של העיר, בין היתר פקד האדמו"ר שליט"א את מקום מנוחתם של זקניו הקדושים רבי צבי אליעזר ראבין זצ"ל דומ"ץ קראקא ולצידו בנו רבי שמואל אהרן ראבין זצ"ל אב"ד קארטשין תלמידו המובהק של מרן הד"ח מצאנז זי"ע, וסיימו את אמירת התהלים לצד ציונו של הרה"ק בעל המאור ושמש ובנו מ"מ רבי אהרן זי"ע.

לאחר סיום התפילות בקראקא, יצאה השיירה הגדולה של עשרות כלי הרכב והאוטובוסים אל עבר העיר צאנז, למקום רבנותו ומנוחתו כבוד של רבן של ישראל הרה"ק בעל הדברי חיים זי"ע. עם פנות צללי ערב הגיע האדמו"ר שליט"א אל פתח האוהל הקדוש בבית החיים הגדול שבעיר צאנז, כשכל הציבור הגדול נעמד כגורן עגולה מסביב, ולאחר אמירת יהי רצון החלו שוב באמירת פרקי תהלים בהשתפכות הנפש והתעוררות הלב. במיוחד התגברו הזעקות והבכיות שעלו עד לב השמים, כשפרק ק"ב תפלה לעני כי יעטוף, נאמר פסוק בפסוק בהתעוררות עצומה, וקולו של כ"ק האדמו"ר שליט"א נשנק מבכי שסחף אחריו את כל הציבור.

באמצע אמירת פרקי התהלים עם התקרב זמן לילה, עצר האדמו"ר שליט"א מאמירת התהלים והשמיע מדברות קדשו בהתעוררות רבה, ובהם עמד על גדלות הזמן והמקום המקיף את שלושת עמודי העולם בבחינת עולם שנה ונפש, כאשר מצויים בעיצומם של ימי הרחמים והרצון בבחינת שנה, ברוב עם בבחינת נפש, ובבחינת מקום כשמצויים במקום קודש הקדשים, שהי' תל תלפיות לרבבות אלפי ישראל שנהרו לשפוך את לבם במקום הנורא הזה, ופעלו בו ישועות גדולות, וכך האריך עוד בגודל החשיבות לנצל את הזמן והמקום להתעוררות גדולה, ובמיוחד בבקשת רחמים לסיום גלות השכינה הק', כשהביא את אמירת הבעש"ט הק' על הפסוק ימלא ה' כל משאלותיך, שכל משאלות האדם צריך להיות על כך שיתמלא שמו של הקב"ה בגאולה השלמה, וסיים בבקשת ברכות מרובות לכלל הציבור.

לאחר מכן נכנס כ"ק האדמו"ר שליט"א עם בני המשפחה בלבד אל תוך האוהל, שם השתטח זמן רב על הציון הקדוש בבכיות ותחנונים קורעות לב, ויהי המקום לחרדת קודש. לאחר זמן ממושך נפתח השער לכלל הציבור, כשלפי סדר וארגון מיוחד נכנסו הכל בזה אחר זה, לשפוך צקון לחש ותפילה קצרה על הציון הקדוש, כשלצד הציון התיישב כ"ק האדמו"ר שליט"א על כסא, ובמהלך כל אותה עת קרא פתקאות שנמסרו לידיו לקראת הנסיעה, לפעול עבור כל משלחיו ישועות ושפע ברכות והצלחות.

בשעת לילה המו רחובות העיר צאנז, כאשר המוני החסידים צעדו חלקם רגלית וחלקם בנסיעה קצרה אל עבר בית הכנסת הישן של העיר צאנז, שבניינו עומד עדיין בתפארתו, והתאספו לקראת תפילת ערבית ברוב עם בביהמ"ד הגדול של צאנז באותו מקום שבו היה מתפלל מרן הרה"ק מצאנז זי"ע בימי הרחמים והרצון, ובו אף ערך את ההקפות העילאיות בשמחת תורה, כמותו כבר לא ראו קירות הבית מזה שמונים שנים.

עם סיום התפילה, יצא האדמו"ר שליט"א בראשות הציבור, בהליכה אל המקום בו עמדו ביתו ובית מדרשו, כשהוא מורה באצבע על המקום שבו הצביע זקינו כ"ק אדמו"ר מהר"ש מבאבוב זצוק"ל מזיכרונותיו היכן היה קיים החדר בו קיבל הרה"ק מצאנז זי"ע פתקאות ופעל ישועות להמוני בית ישראל, מספר צעדים משם נראים עדיין יסודות בית הטהרה של הרה"ק מצאנז זי"ע, כשכ"ק האדמו"ר שליט"א שומע בהתרגשות רבה על מציאת המקום וראיית יסודות מקוה הטהרה שבו טיהר את עצמו הרה"ק מצאנז בסילודין, וערך תפילה קצרה במקום.

ביום ג' בבוקר בעיר באבוב: התקיימה תפלת שחרית בבית המדרש בעיר באבוב יע"א, הס הושלך בחלל ביהמ"ד עם כניסתו של כ"ק האדמו"ר שליט"א אל היכל בית המדרש, במקום שבו קבעו צדיקי בית באבוב את מקום תפילתם ועבודת קדשם בימי חג ומועד, והתעטף בטלית ותפילין ברוב עם באמירת הפסוקים והיהי רצון בקול נעים, לאחר מכן ניגש כ"ק האדמו"ר שליט"א אל השולחן, שם כבר עמדו הכן שני נערי בר מצוה שהגיעו במיוחד למסע מישראל ואירופה לזכות בזכיה הגדולה של הנחת תפילין ע"י כ"ק האדמו"ר שליט"א, באותו מקום שבו עבדו צדיקי בית באבוב את עבודת קדשם מזה שנות דור.

בלתי אפשרי לחרוט על הכתב את תיאור התפילה החסידית הנלהבת שנשמעה במקום, במתינות והתלהבות, כדרכם של צדיקי בית באבוב, שנמשכה שעה ארוכה, וקולה הדהד אף מחוץ לכתלי בית המדרש ברחובותיה של העיירה. לפני התיבה באותה תפילת שחרית מרוממת, ירד הרה"ג ר' יוסף אונגער שליט"א בן כ"ק האדמו"ר שליט"א, שסחף אחריו את הציבור בהתלהבות ורגש גדול. ההתעוררות הנלהבת הגיעה לשיאה עם סיומה של התפילה עת ניסר את חלל ביהמ"ד קול תקיעת השופר ע"י כ"ק האדמו"ר שליט"א, שלאחריה פתח מיד בסדר אמירת פרקי התהלים והיה"ר שלפניהם ולאחריהם, כנהוג בכל יום מימי חודש אלול, שנאמר בהתעוררות רבה, הן מבחינת הזמן והן מבחינת המקום, כשבסיום אמירתם שוב נשמעה בחרדת קודש קול השופר עולה ויורד, כמנהג בית באבוב.

לאחר התפילה אורגן במהירות היכל ביהמ"ד הגדול ע"י העסקנים, לכבוד מסיבת לחיים וגם סיום המסכת בבא קמא ע"י תלמידי המתיבתא. עד מהרה שבו הציבור ותפסו את מקומותיהם בתוך חלל ביהמ"ד, ובפרנצ'ס שאורגנו מצידיו.

כ"ק האדמו"ר שליט"א השמיע מדברות קדשו במשך שעה ארוכה, ובמהלכו עורר בדברי התעוררות להידבק בדרכי הצדיקים שהעמידו תורה בישראל ממקום קדוש זה, שכן כידוע שייסד כ"ק האדמו"ר הראשון מבאבוב זי"ע את הישיבה הראשונה בכל מדינת גאליציא, והשפיע בה תורה ויראת שמים לאלפי תלמידים, ואחר כך המשיך בה בנו כ"ק האדמו"ר הקדושת ציון זי"ע הי"ד ובנו כ"ק האדמו"ר מהר"ש זי"ע שזו היתה גולת הכותרת של כל עבודתם להשפיע על צעירי הצאן תורה ויראת שמים בשילוב מדות טובות, כשהוא מציין את ששמע מזקני החסידים שאצל המרא דאתרא כ"ק האדמו"ר הראשון מבאבוב זי"ע, היה כל יום מימי חודש אלול נראה כמו ראש השנה, בעבודת הקודש המיוחדת של התפילה ואמירת התהלים ותקיעת השופר.

בהמשך הדברים הוסיף האדמו"ר שליט"א בדברות קדשו להשמיע יסודות איתנים בדרכי העבודה בהתרוממות והתעלות בהבחנת הלב בין טוב לרע, שזאת יכול האדם להסתייע על ידי דביקות בצדיקי אמת ובמשנתם הטהורה, בפרט בזמנים המסוגלים לכך כמו ימי החודש והרחמים והרצון.

לקראת סיום דבריו, ביקש האדמו"ר שליט"א ליידע את הציבור כי הוא חפץ להגיע אל ציונו של הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק מבעוד יום, ולומר שם יחדיו את התפילה הנוראה של הרבי ר' אלימלך, שכפי ששמע בעצמו מזקינו האדמו"ר זי"ע, תפילה זו אומרים אותה בכל עת שיש לאדם התעוררות לטהרת הלב, וציין את מה שאמר הקדושת ציון זי"ע על מה שאומרים העולם שהרבי ר' אלימלך הבטיח כי מי שיעלה על ציונו לא יסתלק מן העולם ללא הרהור תשובה, כי יותר חשוב הוא לחיות עם דרך התשובה, ואין לך דרך התשובה גדולה מזו מאשר הדרכות חייו של הרבי ר' אלימלך זי"ע, ולכן שכל הציבור יתכונן יחדיו כבר מעתה לקראת אמירת תפילה זו בצוותא חדא.

מקום ההר שבו מצוי ביה"ח, מנותק משאר העיר, ובלתי ניתן לתיאור את ההרגשה העילאית של המוני החסידים בהגיעם למקום, בהרגשה של קירבת ד' בהיותם קרובים לד' אמות שבו טמון אותו צדיק נשגב שהעמיד קרנה של תורה וחסידות בכל המדינה, וממנה תוצאות חיים עד היום הזה.

עם הגיעו של כ"ק האדמו"ר שליט"א, לאחר נתינת צדקה כנהוג, ניגש לפתח האוהל, כשעמו מסביבים אותו כחומה, בגורן רחבה של מאות החסידים שהקיפוהו מסביב שטח בית החיים בעת התפילה המרוממת, ומיד לאחר מכן החל שוב באמירת יהי רצון בקול בכי מעורר לבבות, כשלאחר מכן נאמרו פרקי התהלים בהתעוררות עצומה, פרק אחר פרק, כשקולו של כ"ק האדמו"ר שליט"א נשמע היטב בכל המרחב בסיימו את הפרקים בנוסח המעורר והנרגש, בתחנונים רבים.

עם סיום אמירת פרקי התהלים ואמירת יהי רצון וי"ג מדות של רחמים, פתח כ"ק האדמו"ר שליט"א בדברי התעוררות מלהבות אש ומעוררי לב, כשבתחילה הקדים מדברות קודש של אותו צדיק הטמון במקום הקדוש הזה, ולאחר מכן המשיך מענין לענין בהמלצות ישרות על גודל כוחו של הצדיק לפעול לבאים לפקוד את ציונו ולחסות בצילו ולהמשיך בדרכיו הקדושים, שממקום שהותו בגנזי מרומים יכול הוא לעורר על כל אלו שבאו ממרחקים עם חבילי דמעיקי להקל מעליהם ולפעול עבורם ישועות גדולות.

בתוך דברות קדשו עורר מרן האדמו"ר שליט"א, את זכותו הגדולה של אותו צדיק הטמון במקום, שהעמיד תורה ויראה בישראל, שבזכותו נזכה להתגבר על כל הנסיונות המרים שמתלווים בתקופתנו, שכל מיני היצר והנסיונות ברוחניות המקשים על עבודת ד' יתבטלו וימוגו, וכן כל הקשיים בגשמיות כבר יעברו מן העולם.

עם סיום דברות הקודש נכנס כ"ק האדמו"ר שליט"א אל תוך האוהל, שם ערך את מעמד ההשתטחות ובקשת הרחמים על הציון הקדוש מתוך בכי ותחנונים, ולאחר מכן קרא פתקאות של בקשת הרחמים אותם הותיר אחריו על הציון הקדוש לאחר קריאתם, כשכל הציבור עובר לתפילה קצרה על ציון הקודש. עם יציאתו מהאוהל, פקד כ"ק האדמו"ר שליט"א אף את ציון הרבניות ע"ה הטמונות לצד האוהל, במיוחד על ציון הרבנית הצדקנית מרת ביילא ע"ה אשת של הרה"ק ר' מאיר נתן זי"ע בנו של הרה"ק מצאנז, אמו של הרה"ק מהר"ש מבאבוב זי"ע, בת הרה"ק ר' אליעזר מדז'יקוב זי"ע, שבו ביום י' אלול חל יום הייא"צ לפטירתה, והדליק נרות והתפלל תפילה קצרה.

בשעת צהריים עזבה הפמליא ושיירת הרכבים והאוטובוסים את העיר באבוב, בדרכה לעיר ז'בנא ולאחר מכן אל דומברובא, בכדי לפקוד את האוהלים שבהם טמונים הצדיקים המפורסמים לבית דומברובא וזבנא, שהשפיעו קדושה וטהרה על המונים שצבאו על פתחי דלתותיהם לבקשת ישועה ורחמים.

בהמשך היום המשיכה השיירה במסעה אל עבר העיר לאנצוט, למקום מנוחת הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע בעל ה"זרע קודש", שצדיקי בית באבוב התייחסו אחריו מספר פעמים. בהגיע כ"ק האדמו"ר שליט"א אל בית החיים מכן ניגש אל אוהל הציון הקדוש שם החל באמירת קפיטל קי"ט בנעימת התעוררות מיוחדת שנמשך זמן רב, עם סיום אמירת התהלים השתטח כ"ק האדמו"ר שליט"א על ציון זקינו הרה"ק מראפשיץ זי"ע, לתפילה חרישית לפעול ישועות ולהמשיך שפע ברכות, ולאחר מכן פקד קצרות את אוהל ציונו של הרה"ק ר' אלעזר מלאנצוט בן הרה"ק הבני יששכר מדינוב זי"ע המצוי בסמיכות.

השמש כבר נטתה לערוב, והלבבות מחסירים פעימה, כאשר שוב יצאו לנסיעה קצרה, והפעם הפנים מועדות בחיל ורעדה אל עבר המקום המקודש והנערץ באראלי קודש, ששמו בלבד מעביר רטט בכל איש ישראל, הלא היא העיר ליז'ענסק אל היכל הקודש ציונו של רשכבה"ג הרבי ר' אלימלך זי"ע.

עד מהרה הגיע כ"ק האדמו"ר שליט"א אל המקום, והוא חש לעלות אל ההר בחיל ורעדה, ומגיע לפתח האוהל הקדוש, כשאותות התרגשות עזה ניכרים על פניו, וכל הציבור הגדול העומד ניצב בזיע מתפרס מסביב על פני מרחב בית החיים, בכדי לראות את הקולות, ומיד לאחר הטיבו את הנרות פותח כ"ק אדמו"ר שליט"א בקול גדול באמירת פרקי שיר המעלות בהתעוררות עצומה, כשפרק ק"ל נאמר פסוק בפסוק בנוסח הימים הנוראים, ובתוך הדברים עצר האדמו"ר שליט"א והשמיע דברות קודש קצרים בפירוש הפסוקים המעוררים את זכות הצדיקים להשפיע חסדים על ישראל.

היות וכבר התקרב שעת ליל, עצר כ"ק האדמו"ר שליט"א באמצע אמירת התהלים לאמירת היה"ר לפני שליטת שרו של לילה על המרחב, כשהתפילה נאמרת ברגש עצום בקולות בוקעים רקיעים, כשנהרי דמעות נשפכים באמירת התפילה הנשגבה "ותגדלם לתורתך ללמוד לשמה… ותגזור עלינו גזרות טובות", עין לא נותרה יבשה בשפיכת תחנוניו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בעברו לפני התיבה במילים "ותן לכל איש ואיש די פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה" וכשקולו נשנק בבכי מתחנן ומתרצה לפני קונו בזעקת "ובזכות שלוש עשרה מדותיך של רחמים הכתובים בתורתך כמו שנאמר", כשהציבור כולו זועק בקול נרגש את י"ג מדות של רחמים שאינן חוזרות ריקם.

בהוראת כ"ק האדמו"ר שליט"א, ניגש לפני התיבה הגה"ח ר' ברוך חנה גרינפלד שליט"א, כשהוא אומר יחד עם כל הציבור יחדיו, במתינות וקול נרגש את "התפילה קודם התפלה" שחיבר הרבי ר' אלימלך זי"ע, הנאמרת בעיתותי רצון והתעוררות, וכל הלבבות מתחברים בבקשה אחת מעומק הלב: "ותחזק התקשרותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך וזה עיקר כוונתנו". כשבסיומה התפללו תפילת ערבית במתינות ובהתעוררות עצומה.

לאחר הכנה עילאית זו, נכנס כ"ק האדמו"ר שליט"א כשחיוורון עז נסוך על פניו ויראת הרוממות ממלאת את כל מהותו, יחד עם כל הציבור, אל תוך היכל האוהל הקדוש, צמוד למרגלות הציון הקדוש, כשקהל הקודש נדחק אל העזרה עומדים צפופים ומתפללים רווחים, שם המשיכו באמירת פרקי התהלים מפרק קל"א עד סיום הספר, פרק אחר פרק, כשקול התפילות הנרגשות בוקעות את כל המחיצות והרקיעים.

עם סיום התפילה הנרגשת, השתרר שקט מוחלט בחלל אוהל הציון הקדוש, כשלאחר דומיה חרישית פתח האדמו"ר שליט"א בדברי התעוררות חוצבי להבות, בהעתרת בקשת ישועה ורחמים בזכות אותו צדיק וקדוש שהאיר לדורות עולם בגודל קדושתו ודביקותו בבורא יתברך, כשהוא חורז בדברות הצדיקים ורמיזות שונות מדברי תורתם, על גודל השעה והמקום לפעול רחמים וחסדים בזכותו של אותו צדיק וקדוש שהאיר את העולם כולו בקדושת תורתו ודביקותו, והביא מדברי תורתו הקדושה המלאים סניגוריא על כלל ישראל בהמתקת מידת הדין והתגברות מדת הרחמים על כלל ישראל, בהעתירו על כל שולחיו שנותרו ממרחקים ומצפים לישועה, בהזכירו את העובדה כי הוא עצמו מצאצאי הרבי ר' אלימלך זי"ע, בהקדמת אימרת הרה"ק מצאנז זי"ע על גודל הזכות לקרב את נכדי הרבי ר' אלימלך זי"ע, והזכיר מאמרות קדשו של הרה"ק הרבי ר' אלימלך לפני בנו הרה"ק ר' אלעזר זי"ע הטמון אף הוא בתוך האוהל, בעת ששב משהות בצל קדשו של הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע שבאותו יום חל יום ההילולא שלו, שאמר כי אף אם אין ראויים להקרא בניו של מקום, יכולים לקחת זכות זו בבחינת שאלה, ורמז זאת בכתוב "שאל אביך ויגדך", והוסיף על זאת כי כך הוא הדבר לגבי הזכות להקרא צאצאיו של הרבי ר' אלימלך זי"ע, שיכולים לקחת מדה זו בשאלה, אף אם אין ראויים לכך, והוסיף עוד בהעתרת ישועה ורחמים והמתקת מדת הדין והתחינה להנצל מחבלי משיח במהרה.

עם סיום דברות הקודש וההתעוררות, הפך המקום לחרדת אלוקים, כשכל הציבור נוכח במעמד ההשתטחות המרטיט, כאשר כ"ק האדמו"ר שליט"א השליך את עצמו על הציון הקדוש בגניחות ויללות, כשכל גופו רוטט מבכי מעת לעת, וינועו כל העם ויעמדו מרחוק במעמד נשגב זה שנמשך במשך דקות ארוכות, כשבכל אותה עת נשמעו התייפחויות בכי הציבור הגדול שהצטרף לתפילה הנרגשת ממעמקי הלב באותה שעת רצון לפתוח שערי רחמים להמשכת ישועות גדולות לכלל ולפרט.

לאחר שקם כ"ק האדמו"ר שליט"א בפנים אדומות מבכי, התיישב על הכסא ליד הציון הקדוש, ובמשך שעות ארוכות עבד בעבודת קודש של קריאת חבילות הפתקאות מהמוני החסידים שהביאו לפניו מבעוד מועד, כשכל כולו מרוכז בהעתרת ישועה ורחמים, וכל העם רואים את הקולות בחרדה והתעלות למשך זמן ארוך שנמשך כאמור על פני שעות ארוכות, כשכל אותה עת מוסיפים קהל הקודש בהעתרת צקון לבם בבכי ותחנונים מול מקום הקודש.

יצויין כי כל מהלך המעמד הנשגב והמרטיט בליז'ענסק, כמו גם המעמד העילאי שנערך ביום הקודם בצאנז ובבאבוב, הועבר בשידור חי להיכלי בתי מדרשות של באבוב- 45 בכל העולם כולו, שבו הצטרפו אלפי החסידים שנשארו מעבר לים אל התפילה הנרגשת שבאותה שעת רחמים ורצון.

יום ד' בבוקר בעיר לובלין: מיד לאחר תפילת שחרית יצא הציבור הגדול ובראשם כ"ק האדמו"ר שליט"א אל עבר חלקת אוהל הציון הקדוש של החוזה מלובלין זי"ע, שם נאמרו בהתעוררות מרובה יתר התפילות ופרקי התהלים הנהוגים בסדר אמירת התהלים היומי בחודש אלול לאחר תפילת שחרית, עם תקיעת השופר שלאחריהם ע"י כ"ק האדמו"ר שליט"א שקולו ניסר את חללו של עולם מחרדת מלכו של עולם. לאחר מכן עבר כ"ק האדמו"ר שליט"א ליד ציוני הקודש הנוספים של גדולי ארץ ומצוקי תבל זי"ע הטמונים במקום, ופקד את מקום מנוחתם בתפילה קצרה.

לאחר כך, יצאו שוב כל הציבור למעמד נורא הוד נוסף, שחתם את סדרת ימי התפילות ובקשת הרחמים, כשהפנים היו מועדות אל עבר עיר קוז'ניץ לחלקת אוהל הציון הקדוש של המגיד הק' מקאזניץ ובנו הרה"ק בעל באר משה זי"ע וצאצאיהם הקדושים זי"ע, שבו שוב הורגשה התעוררות מיוחדת של שעת רצון. כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח בחיל ורעדה באמירת היהי רצון, ובפסוקי "לכו נרננה", ואמירת ח"י פרקי תהלים ברוב רגשי קודש.

בסיום התפילות שוב נאמרו הי"ג מדות של רחמים באמירת היה"ר בקול אדיר בהתפתחויות בכיות של התעוררות, ולאחר מכן השמיע האדמו"ר שליט"א בדברים קצרים בהקדמת אימרת קודש מהרה"ק מקוז'ניץ זי"ע על שמות הקודש שמתעוררים בהחזקת הברכות המושפעות מן השמים, כשהוא מוסיף עוד רמיזות לשמות הקודש בזכות התפילות שהתפללו, שבהם רמוזים אותם שמות קודש, בהרעיפו ברכות לרוב שזכות כל הצדיקים והתפילות הרבות, יעמדו לכל הקהל הקדוש, ואיחל שיהיו לכל שפע מקור הברכות קיום לעולמי עד. עם סיום אמרות הקודש, פנה כ"ק האדמו"ר שליט"א להשתטח על הציון הקדוש של זקניו הקדושים זי"ע, שבתורתם הוא דבוק כה רבות, וכל גופו מרטיט בתפילה נרגשת וחרישית, לפעול ישועות רבות לו ולכל הנלוים אליו.

כך הסתיימו להם קרוב ל-50 השעות הרצופות של מעמדי ההתעוררות וההתעלות הרוחנית הצרופה, שנערכו בהיכלי הקודש שמעל מקום מנוחת קדושי עליון מאורי ישראל זי"ע, שהאירו את דרכם של רבבות אלפי בית ישראל מאז ועד היום, ומשם נמשכו נהרי ישועות לכלל ולפרט.

בכך בא אל קיצו המסע ההיסטורי המיוחד והנרגש, שנערך בעיצומם של ימי הרחמים והרצון, והיווה הכנה נאותה וראויה לעבודת התפילות והמצוות בימים הנוראים הבאים לקראתנו לשלום, בתקווה איתנה של כל משתתפי הנסיעה מרחוק ומקרוב, כי זכותם של הצדיקים הקדושים, וזכות תפילות הרבים שנאמרו בכוונת הלב והשתפכות הנפש, יעוררו פקידת ישועות והמשכת רחמים מרובים לכלל ולפרט בכל העניינים, לשנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל בכלל, ולעדת החסידים בפרט, ובמיוחד לבית רבם ומאורם כ"ק אדמו"ר שליט"א בתחנה שבית צדיקים יעמוד להועיל ולהשפיע לכל קהל הקודש ברכות וישועות לרוב.