שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת • צלילי קסם ממלאכת בראשית

תחילתה של קריאת התורה. זמן בו מתחדשים שלומי אמוני ישראל ומתחזקים בהלכות 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו'. מאות אלפים יסכיתו ברגשה לתיבת 'בראשית' הנהגית ביראה מפי בעל הקורא, ויתחייבו בעוז לשקוד על תלמוד התורה המסורה מסיני.

בפרשתנו מרומז המקור הראשון לזמירות ישראל ביום השבת וכדברי המדרש אודות אדם הראשון לאחר שחטא ופייסה עליו השבת (פסיקתא רבתי מו) "והתחיל מקלס לשבת שנאמר: 'מזמור שיר ליום השבת'…". אף אנו נקלס לשבת ונביא מעט ממזמורי השבת הכרוכים בענייני הפרשה וענייני דיומא.

רשימת השירים תעסוק כמתבקש בשבעת ימי הבריאה השבה ומתחדשת בטובו בכל יום, כאשר ההתבוננות בעמקי פנימיות העולם, מביאה לצעקת הלב: "מה רבו מעשיך ה'!

האור והחושך

לשירת היום הראשון, "יוֹם עֲשׂוֹת אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", אין יותר ראוי מלפתוח בשיר הקדוש המכונה "א דודעלע", אשר על פי מסורות רבות, חובר על ידי הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, והוא ניגון מופלא אודות הדביקות בריבון כל העולמים, הבורא יתברך אשר האציל את עולם העשייה וההסתר אך כבודו סובב כל עלמין וממלא כל עלמין. ניגון זה היה מושר רבות בליובאוויטש, שם אמרו כי בניגון זה מתבטא המושג של "לית אתר פנוי מיניה", שכל הבריאה היא אלוקות, הניגון אף מופיע בספר הניגונים כניגון רי"ג.

ניגון זה מבוצע בידי החזן העולמי יצחק מאיר הלפגוט בליווי הכנר הנודע יצחק (אייזיק) פרלמן, כפי שהוקלט בהופעה חיה.

מילים:
ריבונו של עולם, כ´וועל דיר אַ דודעלע זינגען: דו, דו, דו, דו, דו!

איה אמצאך, ואיה לא אמצאך?
וווּ קאַן איך דיך יאָ געפֿינען, און וווּ קאָן איך דיך נישט געפֿינען? דו, דו, דו, דו, דו!

אַז וווּ איך גיי – דו! און וווּ איך שטיי – דו! רק דו, נאָר דו, ווידער דו, אָבער דו! דו, דו, דו, דו, דו!
איז עמעצן גוט – דו! חלילה שלעכט – אייַ, דו! אוי, דו, דו, דו, דו, דו – דו!

מזרח – דו, מערב – דו, צפון – דו, דרום – דו, דו, דו, דו, דו, דו!
שמים – דו, ארץ – דו, מעלה – דו, מטה – דו, דו, דו, דו, דו, דו!
וווּ איך קער מיך און ווו איך ווענד מיך – דו, דו!

מים העליונים

יומה השני של הבריאה, אפוף אף הוא בתווי נגינה וקילוס, כפי המובא במדרש בפרשתנו (פרשה ה, א): "מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים: אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. ניגון עתיק בלחן מסורתי נשתמר בקהילות ישראל בפזורותיהם, ניגון המביע את המיית הגלים וכיסופי המים התחתונים הזועקים 'אנן בעינן למיהווי קריבי לגבי מלכא!' (=אנו רוצים להיות קרובים אל המלך). בסיום הפסוק, מצטרפת נפש היהודי המביע את רגשי רצונו לשורר ולקלס לשמו של מלך מלכי המלכים, שבת היום לה'!

האזינו ללחן העתיק והעמוק בביצוע של האחים ברונר מתוך אלבומו של המעבד המוכשר משה לאופר 'וקראת לשבת עונג'

מילים:
"מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'.
װען איך װאָלט געהאַט כּוח, װאָלט איך געלאָפֿן אין די גאַסן, און איך װאָלט געשריגן הױעך, שבת, הײליגע שבת! שבת היום לה'.

שירת העשבים

לא היה העולם שלם בתכליתו, גם לאחר שהתמלא בלבלובי האילנות וענפי הצמחים, ככתוב "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקים עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה…". בתורתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב נדרשת יפה פרשה זו של 'שיח -תפילת- השדה', כפי המתבאר בלקוטי מוהר"ן (תנינא יא) "דַּע, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹך הַתְּפִלָּה וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כּחַ בִּתְפִלָּתוֹ וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת : "שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ…"

מילותיו הטמירות של מוהר"ן בתורה סג, מתנגנים ברבים מבתי ישראל, ונשמות תועות רבות מצאו דרכן אל האור מהתעוררות השיר הנקרא בפי כל 'שירת העשבים'. השיר חובר מתוך מילותיו של מוהר"ן זי"ע (תניינא, תורה סג) "דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן מיוחד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם. כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻוחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן. כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר…".

האזינו לביצוע הרגיש והמרגש של שולי רנד

מילים:
דַּע לְךָ שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד מִשֶׁלּוֹ, דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ, וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה.
כַּמָּה יָפֶה, כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם. טוֹב מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בֵּינֵיהֶם וּבְשִׂמְחָה לַעֲבֹד אֶת ה'. וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק.
וּכְשֶׁהַלֵּב מִן הַשִּׁירָה מִתְמַלֵּא וּמִשְׁתּוֹקֵק אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹר גָּדוֹל אֲזַי נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ מִקְּדוּשָׁתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ עָלָיו וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב…

האילנות ביניהן הסתובב הרה"ק מברסלב בגן סופיה. (צילום: UK kamelot)

אורות ומאורות

לצללי נגוהו החיוור של הירח, נוהגים חסידים ואנשי מעשה לשורר בעת קידוש הלבנה את הקטעים מתוך הפיוט 'קל אדון' הנוגעים לשבח הבורא על מאורות השמים.

האזינו לניגון הקסום מיצירתו של המלחין הדגול לבית מודז'יץ רבי בן ציון שנקר הי"ו, מתוך האלבום 'וחסידים ברינה יגילו' שיצא לאור בשנת תשס"ה.

מילים:
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָא אֱלֹהֵינוּ, יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל: כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם, לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ, נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם: שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבֹאָם, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם:
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ, צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ: קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר, רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:

לשמירה מעין הרע

ביום החמישי, יום בריאתן של הדגים, הופלאה לטובה מידתן שהן מכוסין מן העין ואין עין רעה שולטת בהן. במידה יאה זו בירך יעקב אבינו את בני יוסף כאשר הניח ידיו על ראשיהם ואמר: "וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ", וכדברי המדרש (בראשית, פרשה צז) "מָה הַדָּגִים הַלָּלוּ אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, כָּךְ בָּנֶיךָ אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן". פסוק זה נכלל בפסוקים של רחמים הנהוגים, בחלק מן הנוסחים, לאומרם לאחר קריאת שמע שעל המיטה, וסגולה רבה להם להרגעת הילדים המפוחדים מצללי ערב…

למרות הלחן הידוע והנפוץ, כאן בחרנו בניגון שזכה אף הוא לתשבחות רבות, מתוך האלבום השני בסדרת 'מתיקות', ואשר נקרא על שם השיר 'יברך את הנערים'. בהפקתו המשובחת של ר' יוסף משה כהנא הי"ו.

מילים:
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח טז)

די ערשטע חתונה

שמחה רבה שררה בגן העדן ביום השישי, לעת שמחת החתונה של יציר כפיו של הקב"ה אדם הראשון. סעודת החתונה נערכה ברוב פאר כמובא בגמ' (סנהד' נט:) אשר "אדם הראשון מיסב בגן עדן היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין", כאשר המלאכים הקד' מיכאל וגבריאל משמשים כשושבינים והקב"ה "נטל כוס וברכן" (בראשית רבה ח, יג).

ברכות השמחה שבעה הן, ושירים רבים הולבשו למילים טעונות החדווה, אך אנו בחרנו בניגון מופלא למילים המבטאות את שמחת החתונה הראשונה, בלחן קודש שיצא לאור לרגל חתונת נכדו הבכור של כ"ק האדמו"ר מפאפא שליט"א שנערכה בחודש כסלו תשע"א. באלבום המשובח, הראשון בסדרת 'אהבת קדומים' שבהפקת חברת 'זמרה', נקבצו שירים עתיקים שעלו על שולחן מלכים, חלקם נתחברו ע"י האדמו"רים הקדושים לבית פאפא וחלקם הובאו לחצרות הקודש ונתקבלו באהבה והושרו במשך השנים במקהלות החסידים שבאו להצטופף בצילא דמהימנותא.

העיבודים הופקדו בידיו האמונות של נפתלי משה שניצלער, המקהלות נוצחו בידו הרמה של מוישי קרויס. האזינו לניגון המשובח בניחוח של פעם

מילים:
"שַׂמֵחַ תְּשַׁמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם" (מתוך הברכה השישית בשבע ברכות)

באה מנוחה

עם כלות מלאכת מעשה שמים וארץ, באה מנוחה לעולם ופרשה שבת כנפיה על היקום העומד בצביונו. השלווה והשלמות, הרוגע והקדושה בכניסת השבת, אין כמו רבי יו"ט עהרליך ז"ל לתאר את חזיונות הקודש מעיניו של אדם הראשון המשתומם ומתלהב בשגב הרגעים הנעלים, כאשר נשמתו ממריאה אל על ומסכיתה לשירת המלאכים, הוא יודע את אשר עליו לעשות ופוצח בשירת 'מזמור שיר ליום השבת'…

האזינו לניגון משובח זה מתוך האלבום המושלם 'איך האב געווארט', ר' מרדכי ורדיגר (מב"ד) שר את ניגוני יו"ט עהרליך. האזינו

(אילוסטרציה ראשי: חן לפידות – פלאש 90)