מיוחד: כתבת מגזין מרתקת על 'מירון של פעם'

"פעם, לא היה זרם חשמל, בקושי מים היה לנו. בימות החורף, בכל פעם שקראנו בתורה נאלצנו להסיט את בימת ספר התורה מצד לצד, על מנת שלא יטפטפו מים מן התקרה על ספר התורה, חלילה". כתבת מגזין מרתקת על מירון של פעם

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

בשיאן של ההכנות לקראת ל"ג בעומר בציון הרשב"י זיע"א במירון, יצא כתב 'יתד נאמן' למתחם הציון, למפגש מיוחד עם רבו של היישוב מזה חמישים וארבע שנים, הגר"מ שטרן שליט"א, ומנכ"ל המרכז הארצי למקומות הקדושים, הרב יוסף שוינגר.

במהלך הסיור שמע מסיפורי הקורות ב'מירון של פעם', ולא מדובר בשנים כה רבות, ועל המהפך הארגוני שמתחולל במקום לקראת ל"ג בעומר.

"כשבאתי לכאן", מספר רב היישוב, "לא היה זרם חשמל, בקושי מים היה לנו, אותם היו שואבים ממעיין סמוך בדליים".

"בימות החורף, בכל פעם שקראנו בתורה נאלצנו להסיט את בימת ספר התורה מצד לצד, על מנת שלא יטפטפו מים מן התקרה על ספר התורה, חלילה".

עדות אישית: כך התנהל המאבק על הקמת מחיצות ההפרדה בציון. וגם: הסיפור מאחורי פתיחת הכניסה הראשית לציון, אשר היתה סגורה ומסוגרת, עד שנפתחה ע"י האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.

קריאה מהנה.

הרב שטרן ושווינגר בציון הרשביהרב מאיר שטרן ויוסי שווינגר במתחם הציון (צילום: יתד נאמן)

אווירת הוד קדומים אופפת את מתחם ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. במערת קבורתו של הרשב"י ובנו רבי אלעזר זיע"א, יושבים עתה, בזמן ביקורי במקום, ימים אחדים לפני ל"ג בעומר, כמה ישישים ההוגים בתורתו בלימוד הזוהר הקדוש. אחרים ניצבים שחוחים על גבי קברו, ידיהם מונחות בתחינה על גבי פרוכת הציון העטופה פלסטיק קשיח שספג דמעות רכות ורבות במהלך השנים, ופיהם ממלמל פרקי תהילים ללא הרף.

מודעות ופתקאות עמוסות בשמות לתפילה תלויות על גבי הציון. כמה ישועות זכה עם ישראל לאורך הדורות במקום קדוש זה, ועתה, ימים ספורים לפני העלייה ההמונית בל"ג בעומר, ניתן עדיין להתקרב ולחוש במצבת האבן מקרוב, להתרפק בתפילה במקום נעלה זה, המגביה ומרומם את המתפללים טפח מעל פני הקרקע.

בעוד ימים ספורים לא ניתן יהיה להתקרב לציון. הדוחק והעומס ישלטו ללא מיצרים במשך יממה ארוכה ומתמשכת. בתוך אולם המערה יישמעו הדי תחינות המתפללים, ואילו ברחבה מחוץ למבנה הציון יחוגו רבבות במעגלי ריקודים נרגשים, לקול צלילי הקלרינט הפורטים על נימי הרגש, על־ידי בעל המנגן היושב בגג הציון, מאחוריו כיפת האבן הכחולה ואבוקת אש ההדלקה. לצידו ירנן המזמר המלהיב את הרוקדים, כשעל כתפי חלקם נישאים בגאון פעוטות בני שלוש.

ציון הרשבי במירון (2) ציון הרשבי במירון (4)ריקודים במירון, וההדלקה המסורתית (צילומים: פלאש 90)

המתפללים כעת בציון מנצלים כל רגע לפני העומס הגדול. אולם המערה שופע אור יקרות, גביעי שמן גדולים מוצבים תלויים בצידי הכתלים ונברשות אור עשויות נחושת משתלשלות מהתקרה.

"מי היה מאמין שכך יהיה", אומר בערגה הרב הגאון רבי מאיר שטרן שליט"א, רבו של היישוב מירון מזה חמישים וארבע שנים. "כשבאתי לכאן, לא היה זרם חשמל, בקושי מים היה לנו, אותם היו שואבים ממעיין סמוך בדליים".

"באופן כללי", מצטרף לשיחה הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי למקומות הקדושים, "עיקר השינויים במבנה הציון נעשו בשלוש השנים האחרונות. עד אז, המבנה שהינו בן למעלה מארבע מאות ועשרים שנים, אשר נבנה על־ידי רבי אברהם גלנטי, תלמידו של האר"י הקדוש, לא שופץ כלל".

"בימות החורף", אומר הגר"מ שטרן שליט"א, "בכל פעם שקראנו בתורה נאלצנו להסיט את בימת ספר התורה מצד לצד, על מנת שלא יטפטפו מים מן התקרה על ספר התורה, חלילה".

היו ימים שלא היה כאן מנין

השיחה המרתקת והמשותפת עם הגר"מ שטרן שליט"א, יחד עם הרב יוסף שוינגר, נערכה במתחם הציון, במפגש מיוחד שיזם "יתד נאמן", כדי לשוחח על מירון של פעם ועל מירון של היום, שוליה של השיחה נגעו גם בהכנות הקדחתניות לקראת יום העלייה ההמוני בל"ג בעומר, הכנות שעד לפני שנים אחדות נראו היו כבלתי אפשריות.

"במירון אני נמצא בתפקיד הרבנות משנת תשי"ח. הגעתי לכאן כבחור, ובשנת תשי"ט נישאתי", אומר הגר"מ שטרן שליט"א. "אני רואה בתפקיד זה זכות עצומה. מקום זה הוא אתרא קדישא, לא רק מבחינת פנימיות התורה של רבי שמעון. הרי רשב"י נלמד גם בנגלות התורה בכל מקום, לומדים אותו בכל הש"ס, ממסכת ברכות ועד מסכת עוקצין. אנו רואים כיצד כל כלל ישראל מגיע לכאן להשיח בתפילה בציון הרשב"י כל ימות השנה".

האם תמיד זרם המתפללים הגיע לכאן ללא הפוגה?

"היו ימים שלא היה כאן מנין בימות החול ואף בשבתות! היום זה נשמע מופרך, אך שלוש שבתות בחודש היינו צריכים לרוץ לתפוס מנין ולשמוע קריאת התורה בבית הכנסת של המושב. באותם ימים שהו כאן בעיקר זקני חסידי ברסלב, אשר היו בסך הכל מניין אחד עד שני מניינים, וגם הם היו שוהים אחת לחודש בשבת".

ציון הרשבי במירון (3)

ל"ג בעומר בציון הרשב"י (צילום: פלאש 90)

כיצד מבנה הציון היה נראה באותם ימים?

"המקום היה מוזנח ולא מטופח, בלשון עדינה. כשבאתי לכאן לא היה חשמל, היה רק חדר אחד של גנרטור בו השתמשו. גם זרם המים לא היה סדיר. היה אז הגה"צ רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זצ"ל, אחד מדמויות ההוד של מירון, אשר ישב בחדר העליון מעל הציון והיה לו דלי נחושת גדול. הוא שילם לדרוזים שהסתובבו כאן עוד מלפני קום המדינה, ובתמורה היו מביאים לו מים מהמעיין. בכל פעם כששב לביתו בירושלים הוא פחד שדלי הנחושת הגדול ייעלם ולכן הוא החזיק אותו אצלי.

"יהודי זה, היה יושב כאן בציון ולומד החל מחודש אלול עד אחרי שמחת תורה. לקראת ל"ג בעומר היה מגיע לכאן כבר מיד אחרי חג הפסח ונשאר עד אחרי חג השבועות, כאשר בשבתות ובל"ג בעומר היה לבוש בגדי לבן. היתה לו הדרת פנים… מחלפות ראשם של ילדים רבים שהגיעו לגיל שלוש, נגזזו תחת מספרי הכסף שלו שהיו קשורים לצווארו בשרשרת זהב. אני זוכר שכל ימיו הוא סלד מגידול בלורית של אנשים, ולעיתים בעת שהיה מעביר את מספריו על תלתלי הפעוט, היה ממשיך וגוזר את הבלורית מעל ראשו של אבי הילד…"

לבשו מעילים מפני השלוליות

"לצערי הרב, המקום נשאר מוזנח שנים רבות. בראש השנה וביום הכיפורים הסתכלו בסידורים ובמחזורים עם עששיות, לאור נרות. למבנה אף לא היו חלונות וקל לתאר את הקור העז ששרר כאן בימות החורף מאוויר ההרים הפתוח. המתפללים התעטפו בשמיכות שהביאו עימם במיוחד, על מנת שיוכלו לשבת במבנה הציון".

ציון הרשבי במירון (5)מתפללים אצל רבי שמעון בר יוחאי (צילום: JDN)

"בציון של רבי אלעזר", הוא מוסיף ומתאר, "היה צריך ללבוש מעיל גשם מפני השלוליות הגדולות שנקוו במקום ונדפו מהתקרה. אי אפשר היה להתפלל במבנה הציון, בחורף היתה קרה ובקיץ העיק החום הנורא והלכלוך שלט בכל פינה. תחשוב מה היה אז והבט על אולם הציון כעת. בשלש השנים האחרונות נהיה תענוג להיכנס לציון, לא רק בשבתות וחגים, גם בימות החול. אנשים נהנים לשהות כאן, יושבים והוגים בתורתו של הרשב"י זיע"א, לומדים גמרא, משניות, חומש ורש"י, וכמובן מתפללים. אין מה להשוות את השהות במקום לשנים לא רחוקות".

המקום הריק שנותר במונית

סודות עלומים וסיפורים בעלי ניחוח עתיק מלווים את ההגעה לציון. בכל עת בה פוסעים במעלה ההר לציון הרשב"י, וכך גם בנסיעה בכביש המתפתל העולה למתחם המושב, קשה שלא להיזכר בסיפורים הידועים והמוכרים על אותם יהודים צדיקים שמסרו נפשם לעלות לציונו של הרשב"י.

כיצד נראה היה ל"ג בעומר בציון הרשב"י לפני למעלה מחמישים שנים, עת הרב הגיע למקום?

"ביום ל"ג בעומר תמיד היתה נהירה המונית אל הציון. גם בשנים שבימות החול והשבת היה קשה להשיג מנין, בל"ג בעומר הגיע ציבור גדול מאוד שמנה עשרות אלפי מתפללים. אמנם לא מדובר בכמות אנשים כה גדולה כהיום, אך בל תשכח שגם הציבור החרדי גדל מאוד במהלך השנים ובהתאם לכך התרחבה כמות העולים".

חיוך רחב נפרש לפתע על פניו, עת הוא נזכר במעשה מיוחד באדמו"רי בית ויז'ניץ, כ"ק האדמו"ר ה"אמרי חיים" זצ"ל ואחיו כ"ק האדמו"ר ה"מקור ברוך" זצ"ל.

"היה זה בשנת תשט"ז, בערב ל"ג בעומר. האדמו"ר ה'אמרי חיים' הגיע מעירו בני ברק לחיפה עם מונית ובאופן מכוון דאג להשאיר במונית מקום אחד פנוי. הוא עלה לאחיו ה'מקור ברוך' שהיה חלש מאוד והחל לשדלו לבוא לציון הרשב"י. 'אני נוסע למירון, ערב ל"ג בעומר, והשארתי לך מקום במונית, תבוא איתי', אמר. ה'מקור ברוך' חפץ מאוד לבוא, אך סירב בכאב ואמר כי אינו יכול נוכח החולשה העצומה בה היה שרוי. ה'אמרי חיים' התעקש ואמר לו, 'לא יעזור דבר, אם לא תבוא אקח אותך בכוח'… בסופו של דבר הוא נענה והגיע עמו. אני זוכר את ההתרגשות הגדולה כאשר הגיעו כאן יחדיו לציון".

סיפור פתיחת הכניסה הראשית לציון

"ברבות השנים", הוא ממשיך ומפליג בשיחה, "לא הצליחו לשנות כלום במתחם הציון. גם הכניסה הראשית לציון, אותה כולנו מכירים, היתה סגורה ומסוגרת. הכניסה המרכזית היתה דרך ציון בנו, רבי אלעזר. את אולם התפילה בציון רבי שמעון, כינו בשם 'המערה הקטנה'. עד היום כינוי זה שגור על לשונם של ישישי ירושלים".

ציון הרשבי במירון (7)הכניסה לקבר הרשב"י במירון (צילום: JDN)

כאן מפתיע הגר"מ שטרן שליט"א, גם את הרב שוינגר, ומספר לו כיצד נפתחה הכניסה הראשית לציון, לפי בקשתו של כ"ק האדמו"ר ממונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר", בן נינו של הגה"צ רבי צבי אלימלך מדינוב זיע"א, בעל ה"בני יששכר".

"ה'מנחת אלעזר' היה כאן בסביבות שנת התר"צ וביקש לערוך שבע הקפות סביב הציונים, כפי שכתוב בספר 'מגיד מישרים' למרן ה'בית יוסף', שעל כל צרה שלא תבוא, רח"ל, תקיפו את הציון שבע פעמים ותיוושעו. אולם הוא לא הצליח לערוך את ההקפות, מאחר והכניסה הראשית כיום לציון היתה סגורה".

באותם ימים, מבהיר הרב שוינגר, האתר נוהל על־ידי ועד ההקדשות הספרדי של צפת, והרב הראשי לצפת היה אחראי על הוועד. כך זה נוהל במשך שנים רבות עוד לפני קום המדינה. בהמשך, כידוע, ניהול המקום התפצל לידי כמה הקדשות עד לסידורו בשנים האחרונות.

"בהתאם לכך", ממשיך הגר"מ שטרן שליט"א, "ה'מנחת אלעזר' הגיע לבקר את רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל, רבה של צפת, בעניין זה. ישנו אף מכתב השמור ממנו, בו הוא מבקש לפתוח את הכניסה הראשית, לאור דברי ה'בית יוסף' האמורים. לרבי ישעיה אשר זליג מרגליות, איש מירון עליו דיברנו ואשר אף היה ממקורביו של הרב אלפנדרי זצ"ל, היתה השפעה רבה על מזכיר הרה"ר שהיה חסיד לעלוב, ולשם כך הוא אף שוחח עם האדמו"ר מלעלוב. תחילה הראשל"צ לא חפץ בזה, אך לבסוף נעתר וכפי שהנכם רואים, זו הכניסה הראשית לציון".

בעת שאנו חולפים בכניסה, מסמן הרב שטרן שליט"א, על ציון "התנא רבי יצחק", הנמצא תחת גשר המעבר ברחבת הציון, ומספר על הפתח המיוחד שעשו לחדר הציון לפי גדרי ההלכה, על מנת שכהנים יוכלו להיכנס לרחבה. מבעד לחורי הברזל בדלת זו, מרצדת להבת נר נשמה, ואנשים החולפים במקום נעצרים לכמה רגעים, מניחים יד על האבן או השער ולוחשים פרק תהילים.

הקמת מחיצות במערת הציון

אנו נכנסים יחדיו לאולם התפילה הפנימי, המקום בו טמון התנא רבי אלעזר. יחדיו הם מסמנים על מחיצת הברזל המעוטרת המפרידה כיום בין גברים לנשים בציון. "כשהגעתי לכאן, לא היו מחיצות כלל להפריד בין גברים לנשים. כל השנים עבדנו להקים מחיצות, לא היה שייך להתפלל ככה, זו הלכה מפורשת בשולחן ערוך, אולם נתקלנו במלחמות קשות".

מי יכול היה להלחם בזה?

"כל פרט שדרש סידור וייעול היה דורש מאמצים עילאיים. היו כאן משפחות שלמות ששהו בציון ביום ל"ג בעומר, היו להן מקומות קבועים בתוך הציון וכולן הזהירו אותי מפני מאבקים קשים. למרות זאת החלטתי להקים את המחיצות בל"ג בעומר של אחת השנים ולראות אם הצעד יעבור בשלום. היו לזה כמובן מתנגדים, אך כנגדם היו שותפים למצווה נשגבה זו, רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, רבי זלמן בריזל ורבי שמעון קליין. ברוך ד', לא התעוררו מאבקים מיוחדים ומאז ועד עתה נשארו המחיצות ואף סודרו באופן ראוי".

"המון 'שימלעך' נושעו בזכות הצדיק"

השיחה הממושכת נפסקת כל רגע על־ידי מתפללים השוהים במקום. הם ניגשים באמירת "שלום עליכם" לרב היישוב, משוחחים מעט. אחרים מביעים הכרת תודה לרב שוינגר. "אתה עושה עבודת קודש", אומר לו אברך חסידי. "אני יודע כמה אתה משקיע במסירות רבה".

אנו יוצאים יחדיו למרפסת הכהנים, נושמים אוויר פסגות. למטה, מצביע הרב שוינגר, על מרפסת כהנים חדשה המוקמת ונמצאת בשלבי ביצוע העבודות.

בתחתית ההר פרוסים אוהלים רבים, סדינים מחברים עץ אחד למשנהו ומשפחות שלמות כבר תפסו את מקומן המוחזק בהר מזה שנים רבות. "חלקן אלו אותן משפחות עליהן דיברנו, אשר נמצאות באתר כבר למעלה משבוע ימים לפני ל"ג בעומר". בנקודה אחרת בהר נראית משפחה מבוגרת מכינה ארוחת צהרים על גבי מנגל ישן. "השנה", אומר הרב שוינגר, "הרחקנו באופן ניכר את כל האוהלים מאזור הציון, וכך נוצרו מקומות הדלקה נוספים סביב מבנה הציון, זאת מלבד הסדר שנעשה על ידי כך".

ציון הרשבי במירון (6)אחד הדוכנים מחוץ למתחם ציון הרשב"י (צילום: JDN)

בדרך ליציאה מהציון, חלפנו שוב על פני רחבת הכניסה, היכן שבל"ג בעומר יחוגו במעגלים ללא הפוגה, בלילה וביום. "מאות 'שימעלך' באים לכאן מדי ל"ג בעומר לעשות חלאק'ה", מספר הרב שטרן שליט"א. "סגולה ידועה למי שלא נפקד עדיין בזרע של קיימא, או למי שנולדו לו רק בנות וחפץ בבנים, לבוא להתפלל על ציונו של הרשב"י, להבטיח לקרוא לרך הנולד על שמו, ולבוא לכאן לערוך לו חאלק'ה במלאת שלוש שנים. בין כל ה'שמעון' שנמצאים כאן בל"ג בעומר יש סיפורי ישועה ומופת בזכותו של הצדיק, כאשר רבים מהם נולדו אחרי שנים רבות להוריהם. גם לבני הבכור נולדו רק בנות והוא חפץ בבן. הוא הגיע לכאן להתפלל והבטיח לקרוא לבנו שמעון ולערוך כאן חלאק'ה, ואכן, כעבור שנה נולד לו בן בסייעתא דשמיא ונקרא שמו בישראל שמעון.

"גם רבי ישעיה אשר זליג מרגליות זצ"ל, זכה כאן לסיפור מופת, אצל בנו. במשך עשרים וארבע שנים לא זכה בנו להיפקד בזרע של קיימא. פעם אחת הגעתי לציון וראיתי לפתע את רבי ישעיה אשר זליג ובנו מגיעים בשעה שאינה סבירה להתפלל על הציון. הם נותרו כאן במשך שלושה ימים רצופים, קמו בחצות לילה והתפללו תפילות רבות ובסייעתא דשמיא כעבור שנה נולד לו בן, וקרא לו שמעון. כעבור זמן נולד לו בן נוסף וקרא לו אלעזר ולאחר מכן נולדה לו בת".

ציון הרשבי במירוןחוגגים במירון (צילום: פלאש 90)

"הכל קם ונופל על תנועה"

אנו נפרדים מהגר"מ שטרן שליט"א, ונכנסים למשרדי המרכז הארצי למקומות הקדושים הנמצא במבנה הציון, שם פוגשים בנוסף ברב ישראל דרעי, סמנכ"ל המרכז הארצי, המנהל שיחות טלפון ללא הפוגה בהיערכות לקראת ל"ג בעומר.

הרב שוינגר, ברגע של כנות, האם באמת ניתן להיערך לעלייה כזו המונית מכל הארץ אל תוך יישוב קטן עם דרכים מוגבלות?

"לכאורה התשובה היא שלילית. המצב הוא באמת בלתי אפשרי. דוגמא קטנה: משאית אחת בדרך עלולה לסגור את כל נתיב הנסיעה של הכביש ולגרום לאוטובוסים ורכבים להישרך באופן איטי, מה שיוצר תגובת שרשרת של כל התחבורה בדרכה לציון. אני זוכר את המצב שהיה לפני אחת עשרה שנים בעת כניסתי לתפקיד, המצב הנוכחי אינו מהפך, אלא, התקדמות של מאה. בקושי היו חניונים. היינו שוכרים ברגע האחרון שטחים מבעלי מטעים לצורך חניונים ומתחננים בפניהם שלא ישתלו באותה שנה. המשטרה בקושי היתה מעורבת, היו בעיות קשות של חשמל, חניונים מרוחקים, שטחי ההדלקה היו מצומצמים. התקציב לאירוע ל"ג בעומר עמד על מיליון וחצי שקל, ובתקציב זה לא יכולנו לעשות כלום, גם לא לדאוג להסדרי בטיחות.

"אגב, בעניין כל נושאי הבטיחות, האסון שאירע ב'הר הרצל' בירושלים משליך לכל מקום, כולל על האירוע כאן. המשטרה נכנסה להיסטריה ואינה נוטלת כל סיכון וטוב שכך. כיום תקציב האירוע עומד על שבעה מיליון שקל, ההיערכות היא מקיפה ומדהימה, ישבנו עם מהנדסי התנועה הבכירים בארץ, אנשי תכנון מכל הריכוזים החרדים. ההיערכות כוללת תכנונים בכביש הבקעה, כביש שש, יקנעם, מגידו וכל תחנות הביניים, ישיבות עם מפעילי התחבורה הציבורית, עם נציגי משרד התחבורה, סידור השאטלים.

"גם מבחינת ארגוני החסד, צוותי ההצלה של 'איחוד הצלה' פרוסים כאן במאות מתנדבים, שטחי החניונים הופקעו לטובת המקומות הקדושים. השנה הקמנו קירות תמך באזורי ההדלקה למניעת סכנה, הרחבנו את שטחי ההדלקה. המשטרה מגויסת לתפקוד האירוע עם למעלה מ־4,600 שוטרים. מפקדי המשטרה ציינו, כי 'אין בהיסטוריה אירוע יותר קשה לביצוע מהעלייה למירון בל"ג בעומר, הכרוכה בהשתתפות כה מאסיבית של קרוב לחצי מיליון בני אדם'. ככלל, השנה, ישנה היערכות מיוחדת מאחר ול"ג בעומר חל באמצע שבוע, ביום רביעי בלילה, והמשמעות היא עלייה המונית לפני ל"ג בעומר ולאחריו. מבחינתנו, אנו נערכים לאירוע הנמשך על פני שלושים שעות והמסר לציבור הוא: אל תגיעו ברכבים פרטיים, אלא, בתחבורה ציבורית. הדבר מקל על העומסים בדרכים ומהווה את האפשרות הנוחה ביותר להגעה קרובה לציון. בעוד שהרכבים נאלצים להחנות בחניונים מרוחקים ומשם להגיע בשאטלים, נוסעי התחבורה הציבורית מגיעים בסמיכות ממש לציון. בסופה של היערכות, הכל קם ונופל על תנועה".

ציון הרשבי במירון (1)מתפללים במירון (צילום: פלאש 90)

לקראת סיום השיחה אנו יוצאים מהמשרד והרב שוינגר מציע להקיף את מתחם הציון, להבחין בשינויים ובהכנות הרבות. בכל כמה מטרים ממוקמת ניידת משטרה. במעלה ההר ניצבים עשרות שוטרים, מוכנים לכל קריאה. במתחם ההדלקה של החסידויות השונות חונות משאיות המרוקנות כלי ברזל כבדים, עליהם עמלים פועלים לבניית "פרנצ'עס" להמוני החסידים.

המסתובבים במקום כבר "מריחים" את ל"ג בעומר, רואים בעיניהם את אבוקות האש ושומעים את השירה הבלתי פוסקת, בשבחיו ובגדלותו של התנא האלוקי, עם התפילה הנכספת: "הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי".

הכתבות המעניינות ביותר

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

יישר כח על הורדתו של ההוא.. ויישר כח על הכתבה הנפלאה

כתבה יפיפייה!

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture