הצפיפות, הדוחק הרב וחוסר הסדר בל"ג בעומר במירון, הם נושאים בעייתיים וידועים לכל, בכל שנה ושנה נדחפים מאות אלפי העולים לציון הרשב"י הקדוש בתוך המתחם ומחוצה לו, כשהתפילה וההשתטחות על הציון עצמו גובלות לפעמים בפיקוח נפש של ממש.
בימים אלו, לאחר האסון הנורא שהתרחש בהלוויית פוסק הדור מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל, בו נהרגו שתי נפשות יקרות ונפצעו עשרות רבות של מלווים, מקבל נושא הצפיפות והדוחק ממד חדש ומשמעותי ביותר. צפיפות אינה רק אי נוחות, צפיפות יתר מסכנת חיים ועלולה להסתיים בטרגדיה מחרידה.
אחד העולים למירון בכל שנה ושנה, יהודי יקר העוסק לפרנסתו במקצוע ההנדסאות, שרטט תכנית מעניינת יחד עם עוד גורמי מקצוע בתחום, כאשר לדבריו הצעתו המהפכנית אמורה לפתור לחלוטין את נושא הצפיפות בכניסה לציון הרשב"י במירון.
לדבריו, הוא קרא את הפרסומים שבמשטרה ובמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים החליטו השנה שלא לקחת סיכונים מיותרים בכל מה שקשור להגעה מסודרת לציון הרשב"י במירון, והם מוכנים לעשות הרבה מאד בכדי למנוע פגיעות בנפש – לכן הוא חושב שהתוכנית החדשה שלו היא בדיוק במקום. התוכנית נשלחה גם לגורמי המקצוע המתעסקים בתחום, והעיכוב כעת הוא רק תקציבי.
התכנית המהפכנית זכתה לבמה נרחבת בעיתון 'המודיע', שם הוצגה בפירוט ובכישרון רב על ידי העיתונאי יעקב רייניץ, המלווה את סוגיית מירון כבר שנים רבות ונחשב כאחד מברי הסמכא הגדולים בעיתונות החרדית בתחום המורכב מאוד מעשית, טכנית וגם פוליטית. רשות הדיבור מכאן ואילך נתונה לו:
הרעיון החדש מציג זווית חדשה לכניסה לציון והוא כוללת שינוי משמעותי מדרכי הגישה המקובלים עד היום. פשוט חשיבה מחודשת על כל נושא ההגעה לציון. "לא כל תכנית שהתאימה לפני מאות שנים, רלוונטית גם לימינו שב"ה זוכים שמאות אלפים פוקדים את הציון הקדוש בל"ג בעומר", דברי המהנדס היצירתי.
מסלול מסודר של רבע שעה
לפי התכנית החדשה, החצר בציון הרשב"י תשמש אך ורק לריקודים. דלת הכניסה הראשית לציון, תינעל למשך כל ל"ג בעומר. הכניסה לציון תתבצע רק מסביב וזאת על ידי בניית במה ענקית בצד מזרח של מבנה הציון. בכל שנה בל"ג בעומר בונים ב'הכנסת אורחים מירון' במה אחת, לפי התוכנית הנוכחית תיווסף קומה נוספת לבמה, כפי שיפורט.
בתרשים המצורף ניתן לראות את פרטי התוכנית המוצעת: מיד עם סיום דרך מהדרין ממשיכים ישר לכיוון הכנסת אורחים, שם יבנה גרם מדרגות מרשים בגובה שתי במות עליו יעלו ההמונים ובסיומו יפנו ימינה ויצעדו לאורך המסלול (ראה תרשימים) עד לשער האפור בצד ימין, שהוא הכניסה לשטיבלאך הקיימים כיום מאחורי הציון.
הדמיית המראה הכללי של הבניין לפי התוכנית החדשה
האנשים ייכנסו לשטיבל וייצאו מהצד השני היישר לתוככי ציון הרשב"י דרך הדלת שם ממוקם כיום עמוד התפילה הקבוע של השליח ציבור. בתוך הציון ייבנו גדרות מתוחמים שביניהם יצעדו האנשים, ויאפשרו להם לעמוד כדקה ליד הציון הקדוש ומשם ימשיכו במסלול היציאה דרך הדלת הקבועה שממוקמת במובאת הכניסה הראשית לציון (ראו תרשים) וכשיצאו החוצה ירדו בגרם המדרגות הקבועות חזרה למטה.
תחילת המסלול לאחר סיום העלייה בגרם המדרגות הכניסה לשטיבלאך ומשם ישירות לציון
מדובר במהפך של ממש, שכן לפי הצפי של המהנדס ששרטט את התכנית, המסלול כולו אמור לקחת בין 15 ל-20 דקות בלבד, תלוי בעומס, ללא צורך בדחיפות מיותרות. כל מי שיעלה במדרגות יתחיל לומר תהילים וכשיגיע לציון יאפשרו לו להתפלל במנוחה במשך כדקה. מי שירצה להתפלל יותר זמן, יוכל לפנות לצד שמאל לכיוון מערת רבי אלעזר.
המסלול בתוך הציון עצמו
בכדי להתגבר על תקלות צפויות, לכל אורך המסלול הוצבו גדרות שבתוכן יעמדו מאבטחים שישמרו על הסדר בקרב הציבור הקדוש. כמו כן, מיד בסיום העלייה לגרם המדרגות, בצד ימין, יוקם חפ"ק מיוחד של כוחות ההצלה (נראה בתרשים) שיתנו מענה מידי לכל קריאה.
מדובר, כאמור, בתכנית מהפכנית שנשלחה גם לשאר גורמי המקצוע המתעסקים במירון, מתוך תקווה שיצא מכך פתרון ראוי לכלל הציבור הקדוש הפוקד את הציון הקדוש.
היציאה מבניין הציון
0 תגובות
מה עם קפנדריא? האם הותרה ח"ו ההלכה?
למה אתה שואל ? האם לא היה לנו מספיק קרבנות בהלויה?
לענ"ד זה ממש לא נקרא קפנדריא כי הרי נכנסים ע"מ להתפלל שם. קפנדריא הכוונה כשהוא רוצה לקצר בדרכו. ואף אחד אינו רואה לנכון לקצר את דרכו דרך המערה וודאי לא ביום ל"ג בעומר…
בס"ד
המגיב הראשון כנראה לא יודע שבבית המקדש לא יצאו בשער שנכנסו בו כמו שכתוב "נכחו יצאו"
בס"ד
לפני שנתיים אחרי ל"ג בעומר בקשו בעתון המודיע מהקהל הצעות לשפר את הגישה למירון .אני כתבתי תוכנית אבל כנראה שאספו את המכתבים וזרקו אותם לפח.
למגיב הראשון מה ההלכה כמה זמן צריך להתפלל כדי שלא יהיה קפנדריא וחוצמזה מי שרוצה לקצר את הדרך שישאר בחוץ כי יוצאים לאותו צד בהבדל של 2 מ'
לכל התמהים
קפנדריא אני מתכוון להכנס למערה דרך השטיבלך, – עושים השטיבל לקפנדריא.
"כל מי שיעלה במדרגות יתחיל לומר תהילים וכשיגיע לציון יאפשרו לו להתפלל במנוחה במשך כדקה. מי שירצה להתפלל יותר זמן, יוכל לפנות לצד שמאל לכיוון מערת רבי אלעזר."
ציטוט מתוך הכתבה.
מותר להכינס על מנת להתפלל דרך ביה"כ אחר וזה לא נחשב לקפנדריא עיין מ"ב קנ"א סעיף ה'. והלוואי שיסודר העניין.
לצאת ידי ספיקות יגיד פסוק כשנמצא בשטיבל
אבי טוב לראות אותך (לפחות מאחורה )אחרי כ"כ הרבה שנים
לנשים יש גם איזה תכנית חדשה?
אין ספק שחשוב מאוד לפתור את הצפיפות והסכנה הקיימת בתוך הציון במשך יום ל"ג בעומר,
אך אם נתבונן היטב אנו נראה שהקושי לציבור הרחב היה בשנה שעברה במוצאי ל"ג בעומר בעת רצונם להעלות לאוטובוסים, יותר מהצפיפות בציון.
ולעניות דעתי אחד הגורמים העיקריים לבלגן שנוצר סביב זה הוא מפני שחסידות תולדות אהרן מסיימים את המעמד הרם והנשגב שלהם בשעה 8:30 בערב והם יורדים לכיוון היציאה מהמושב ומשום מה המשטרה מאשרת להם בלבד שהאוטובוסים יחכו להם בכניסה לשער ט' וכך עומדת שיירה שלימה של אוטובוסים הגורמת לפקקים אדירים ומעכבת את האוטובוסים הריקים להגיע ולעלות נוסעים ומכל זה נוצרת האנדרלמוסיה הנוראית.
ומכאן ראוי לפנות למפקד המשטרה האחראי על מבצע ל"ג בעומר שיתנה עם חסידות תולדות אהרן שהעליה לאוטובוסים בצורה שהם רוצים יתקיים רק לאחר 11 בלילה כאשר יורד כל הלחץ או במקביל שהאוטובוסים שלהם יחנו בחניונים כמו כולם.