"הגאולה האמיתית היא עדיין מאיתנו והלאה; כי עוד טרם נגאלנו מזוהמת הגויים אשר נדבקה בנו בדרך הארוכה במדבר העמים, כי העצמאות המדינית הפיסית בלבד איננה ערובה מספיקה לקיומה הנצחי של האומה הישראלית"

לידי מערכת JDN הגיע מאמר המערכת של עיתון המודיע, מתאריך ד' באייר תשי"א, תחת הכותרת "ביום העצמאות".

לטובת הגולשים, אנו מביאים את המאמר במלואו. האם גם היום ניתן לקרוא מאמר כזה בעיתונות החרדית? שפטו בעצמכם.

ביום העצמאות

בכל רחבי המדינה ובתפוצות הגולה, נחוג יום העצמאות השלישי למדינת ישראל. במפגנים צבאיים, בטכסי פאר ובאספות וכנוסים ברחבי המדינה ובתפוצות הגולה ועוד עשרות ומאות צורות וביטויים של שמחה, מביעים המונים את התלהבותם למאורע ההיסטורי הגדול.

חג זה של המדינה משותף הוא לכל אזרחי מדינת ישראל ולכל יהודי באשר הוא שם, הרואה את עצמו כחלק מהאומה הישראלית. ביום זה נשכחים הבדלי ההשקפות והמעמדות; החיכוכים והסכסוכים המפלגתיים נגנזים ונעלמים והעם מופיע בשמחתו מלוכד ומאוחד.

כי כולנו כאחד עברנו את כל המצרף של מלחמת העצמאות, כולנו שילמנו את מחיר הדמים היקר של בנינו הצעירים וכולנו נושאים עד היום בעול הגשמה של התקבצות נדחי ישראל, אשר לשמה ולמענה הוקמה המדינה.

אולם עדיין נשארה צורה אחת של שמחה אשר עד כה לא הצלחנו להלביש בה את יום העצמאות והיא: הצורה הדתית. כל הניסיונות שנעשו ונעשים לשוות לחג הזה אופי דתי עלו בתוהו; התביעות והדרישות שנשמעו פה ושם שיש למצוא צורה דתית מתאימה לחג מדינה זה, נשארו כמעט ללא הד וללא כל תוצאה מעשית.

מהי הסיבה לתופעה זו? האם יש להאשים בכך את הרבנים? אולי אשמים בכך חוגים מסויימים ביהדות החרדית שאין לבם שלם עם המדינה, כ'נטורי קרתא' וכדומה?

לא ולא. הסיבה היא לגמרי אחרת, והיא מהווה את הנקודה הכאובה, הנוקבת ויורדת עד השיתין של מעמקי הנפש היהודית ושל התפיסה היהדותית על מהות גאולת ישראל וארץ ישראל.

כי העם היהודי, למוד הסבל ובעל הניסיון, אשר על גביו חרשו חורשים שרצו להאבידו ולהעבירו מן העולם, ניחן בחוש ששי מיוחד, אשר הודות לו עבר את דרך גלותו הארוכה בת אלפיים השנים והגיע שלם ברוחו ובאמונתו למחוז חפצו.

וחוש מיוחד זה אומר לו כי הגאולה האמיתית היא עדיין מאיתנו והלאה; כי עוד טרם נגאלנו מזוהמת הגויים אשר נדבקה בנו בדרך הארוכה במדבר העמים, כי העצמאות המדינית הפיסית בלבד איננה ערובה מספיקה לקיומה הנצחי של האומה הישראלית. ועוד רבה לפנינו הדרך לעצמאות רוחנית, עצמאות אמת ברוח החזון אשר פרנס את העם באלפי שנות גלותו.

השמחה וההתלהבות של ההמונים ביום חג העצמאות איננה מלאכותית. היא פורצת באופן ספונטני מתוך תת ההכרה היהודית העורגת למלכות ישראל ושיבת ציון והמרגישה בנס הקוממיות המדינית, את ריח העדנים של אתחלתא לקיבוץ גלויות. אבל יחד עם זה, מרגישים אנו כי זהו רק הישג חיצוני, צעד ראשון, שצריך לשמש פתח ליציאה למרחב ולתשובת המשקל לקראת קבלת פני המשיח.

לצערנו עדיין לא איכשר דרא. עוד רבה העבודה להכשרת הלבבות של הדור הצעיר, הצועד בשביל הממלכתיות הישראלית במחלצות של תורות זרות ואידיאלים מזויפים שהם כסם-רעל לנשמת האומה; דרושה עוד הארה אלקית עליונה, נס רוחני אשר תשדד מערכות הלבבות ותכשירם לקראת הגאולה השלמה.

עד אז אין העצמאות שלמה ואין השמחה שלמה. כי רק כאשר יוכשרו הלבבות לקראת התלהבות דתית עמוקה על גאולת ישראל וגאולת ארץ ישראל מטומאת העמים יוכתר החג בכתר התורה ומלכות ד'.

"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לד' בהר הקודש בירושלים".

מאמר מערכת של המודיע על רקע דגל ישראל סריקה