"חובז אליהוד", לחם היהודים. כך קוראים ערביי ירושלים והשטחים לחלות השבת. אם תצאו לסיור בשכונות מזרח ירושלים בזמן שהמוסלמים שוברים את צום הרמדאן, תגלו עשרות דוכנים המציעים למכירה… חלות לשבירת הצום.
איך הגיעו החלות לשכונות הערביות? בכתבה המתפרסמת היום בעיתון הארץ מתואר כי עד לאינתיפאדה הראשונה, סיפקה מאפיית אנג'ל, המאפייה הגדולה של מערב ירושלים, לחמים גם לחלק גדול מחנויות מזרח העיר, לרבות חלות בימי שישי — שזכו לפופולאריות רבה.
עם פרוץ האינתיפאדה ולאחר שכמה משאיות של החברה הותקפו באבנים, הופסקה אספקת הלחמים מאנג'ל. מה שלא פסק הוא דרישת הציבור לחלה היהודית והמאפיות הערביות החלו לאפות באופן קבוע חלות קלועות. מאז הפך הלחם לנפוץ עוד יותר, עד כי לעתים נדמה כי תמיד היה חלק ממסורת החג.
"ברמדאן, בגלל שאנשים צמים הם אוהבים כל מיני סוגים של לחמים", אומר ג'רבס נעמאן, בעליה של מאפייה בשכונת א־טור. "זה לא חלה מתוקה כמו אצלכם, זה כמו הבצק של הלחם הפרוס. כולם עושים אותו". נעמאן מעריך כי בכל יום בחודש הרמדאן נמכרות מאות חלות שכאלו בכל דוכן ובכל מאפייה בעיר.
אחמד, בן 22, ממאפיית אלאמין שבמוסררה אומר שמאז שהוא זוכר הם מכינים ומוכרים חלות ברמדאן, לצד בייגלה ופיתות. "שמעתי שגם ברמאללה יש קצת", אמר, "אבל לא כמו באלקודס".
ככל הידוע, התופעה הזו ייחודית למזרח ירושלים ולכפר אבו גוש, ולא ניתן למצוא חלות ביישובים ערביים אחרים. בירושלים, תופעה זו לא ייחודית בהכרח רק לרמדאן. בחלק מהמאפיות במזרח העיר ניתן להשיג חלות גם בימי שישי.
על פי הדיווח בעיתון הארץ, החלה אינה המאפה היהודי היחיד שזוכה לפופולאריות בקרב התושבים הפלסטינים של העיר, בפסח רוכשות משפחות פלסטיניות רבות מצות ובחלק ניכר מהמאפיות הפלסטיניות בעיר ניתן להשיג בנקל סופגניות סביב חג החנוכה.
