במבצע "צוק איתן" שהחל ב-7.7.14 ונמשך 50 יום, נורו לעבר ישראל כ-3,800 טילים ורקטות, מתוכם כ-3,300 לעבר אזורים מיושבים. על פי איום הייחוס של צה"ל, בעימות עתידי צפוי ירי על העורף האזרחי של מדינת ישראל על ידי מדינות וגורמים עוינים במשך מספר שבועות, בהיקף רחב יותר במידה ניכרת מאשר במבצע "צוק איתן", והוא נאמד בעשרות אלפי טילים ורקטות.
לאחר סיום מבצע "צוק איתן" החליט מבקר המדינה על עריכת ביקורת מקיפה בנושאים הקשורים למבצע. במסגרת זו, בחן משרד מבקר המדינה את נושא ההיערכות לשם הגנה על העורף האזרחי מפני איום טילים ורקטות באמצעות המיגון הפיזי (מקלטים, מרחבים מוגנים, פתרונות מקלוט); מערך הגילוי וההתרעה; ופינוי אוכלוסייה. הביקורת נערכה בצה"ל ובמשרד הביטחון.
בדיקות השלמה נערכו, בין היתר, במטה לביטחון לאומי (המל"ל); במשרד הפנים, במשרד הבינוי והשיכון, במשרד החינוך ובמועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב; וברשויות המקומיות אשקלון, בני ברק ומעלות. יצוין כי חלק מהנתונים עודכנו עד יולי 2016.
הקבינט לא דן במוכנות העורף:
ביוני 2014 החליטה הממשלה כי "שר הביטחון, בשיתוף עם המשרדים והגורמים הרלוונטיים, יגבש ויציג לממשלה עד ליום 1.11.14, תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי החירום למיניהם. בכלל זה יציגו שר הביטחון והשר לביטחון פנים, עד ליום 1.11.2014, הצעה להסדרת סמכויות בתחום האמור בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, לרבות הסדרה של סמכויות השר לביטחון הפנים באירועי חירום שלגביהם לא חל חוק ההתגוננות האזרחית". באוקטובר 2014 החליטה הממשלה לדחות את מועד הצגת תכניות העבודה השנתית והרב-שנתית ל-1.2.15. יצוין, כי דחייה זו לא חלה על הסדרת הסמכויות.
המבקר מציין כי עד יולי 2016 לא הוצגו תכניות העבודה לממשלה ולא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון. נוכח היעדרן של תכניות עבודה שנתית ורב-שנתית להכנת העורף האזרחי לחירום, משהב"ט לא הקצה משאבים לצורך זה בראייה כוללת וארוכת-טווח, ועל כן נפגעת מוכנות העורף לחירום. אי-הסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים עלולה אף היא לפגוע בהיערכות העורף ובטיפול בו בשעת חירום, כפי שהעיר משרד מבקר המדינה בדוח על ההיערכות הלאומית לטיפול באירועי חירום בעורף , כי היעדר הסדרה של תשתית נורמטיבית המתייחסת למאמצי הטיפול בחירום "פוגע בשעת מבחן בניהול האירוע על ידי הגופים הרלוונטיים ובמתן מענה מיטבי לבעיות בעורף".
מבקר המדינה חושף כי הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) לא דנו בסדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחירום. היעדר הדיונים בנושאים אלה בקבינט פוגע ביכולתו של הדרג המדיני להבין את תמונת המצב המלאה של הסיכונים שבפניהם יעמוד העורף, ולקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להתמודד עם סיכונים אלו.
הממשלה ה-33 החליטה באפריל 2013 על הקמת ועדת שרים זמנית למוכנות הזירה האזרחית, אשר נועדה לעסוק בהכנת העורף האזרחי למצבי חירום למיניהם. מאז מינוי שר הביטחון דאז, מר משה יעלון, ליו"ר הוועדה ביוני 2014 ועד תום תקופת כהונתה של הממשלה ה-33 כונסה הוועדה פעם אחת בלבד. לאחר מועד סיום הביקורת החליטה הממשלה ה-34 באוקטובר 2015 להקים מחדש ועדה זו. ממועד הקמתה ועד יולי 2016 כונסה ועדה זו פעם אחת בלבד. היעדר פעילות הוועדה פוגע בקבלת ההחלטות לקידום מוכנות העורף לחירום ובבקרה של הממשלה ושל הקבינט על כך.
המקלטים אינם כשירים:
לפי המבקר, חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, בכלל זה ממ"דים, מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים, אינם כשירים, דבר העלול למנוע את האפשרות להתגונן באמצעותם בעת הצורך. בנוסף לכך, בעת לחימה יידרשו תושבים אשר יתקשו להגיע אל אמצעי המיגון בתוך פרק הזמן שקבעו פיקוד העורף והפיקודים המרחביים בהנחיות ההתגוננות ותושבים אשר יהיו תחת ירי רציף, במיוחד באזורים הסמוכים לגבולות עם לבנון וסוריה, לשהות שהייה ארוכה במקלטים. למרות זאת, חלק ניכר מהמקלטים הציבוריים והמקלטים הפרטיים המשותפים אינו ערוך לכך.
פערי המיגון אמורים להשפיע על החלטות הגורמים המדיניים והצבאיים לפני פתיחה במבצעי לחימה ובמהלכם, על החלטות בדבר פינוי אוכלוסייה, ועל היערכות הרשויות המקומיות לחירום. פקע"ר אינו מצביע בפני מקבלי החלטות, שהוא כולל בחישוב פערי המיגון אמצעי מיגון שאינם כשירים ואשר לא יוכלו לשמש כמחסה מיגוני ראוי בעת הצורך וכי חישוביו בנוגע להיקף המתמגנים באמצעות המקלטים הציבוריים והמקלטים הפרטיים המשותפים מתעלמים מהצורך בשהייה ממושכת במקלטים, הצפויה להידרש באזורים גיאוגרפיים רבים ברחבי הארץ.
מאז שנת 2005 קיבלה הממשלה החלטות שונות שנועדו לצמצם את פערי המיגון שנוצרו עקב היעדר מקלטים מתאימים במבנים שנבנו לפני שנת 1992, השנה שבה החלו לחייב בבניית ממ"דים. תכניות אלה בחלקן לא מומשו כלל ובחלקן מומשו חלקית בלבד, ולכן לא הביאו לצמצום משמעותי של פערי המיגון, במיוחד באזורי הפריפריה.
בשנת 2007 פסק בג"ץ כי על מוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה להיות ממוגנים באופן מלא, ובשנת 2011 החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למגן את מוסדות החינוך ביישובים הנמצאים בטווח של 15-7 ק"מ מגבול עזה. למרות זאת, קיימים עדיין ביישובי עוטף עזה וביישובים בטווח 15-7 ק"מ מגבול עזה מוסדות חינוך שאינם ממוגנים כנדרש.
העורף אינו מוכן:
לדברי המבקר, אמנם בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך בתחום מוכנות והגנת העורף האזרחי, אך בביקורת עלו פערים, חלקם משמעותיים, בהיערכות בתחום המיגון הפיזי, הגילוי וההתרעה ואף פינוי אוכלוסייה, אשר יש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחיי התושבים בעת אירוע לחימה. פערים אלה גדולים במיוחד ביישובי גבול הצפון בכלל ובערי הצפון בפרט, הצפויים על פי תרחיש הייחוס להיות תחת ירי רצוף ומתמשך. בנוסף לכך, עלו בביקורת ליקויים בטיפול בעורף הנובעים מהיעדר תיאום בין הגורמים השונים העוסקים בנושא הטיפול בעורף, ובכלל זה משהב"ט, צה"ל והמל"ל. כל אלה יש בהם כדי לפגוע בהכנת העורף לחירום.
יתרה מכך, בביקורת עלה, כי למקבלי ההחלטות אין מידע מלא בנוגע למוכנות העורף, מאחר שפיקוד העורף מציג מידע חלקי על אודות פערי המיגון הקיימים. כמו כן, אין גורם המרכז מידע בדבר כשירות אמצעי ההגנה הקיימים להתמודדות עם כלל האיומים על העורף האזרחי, וסקירת המל"ל בנושא העורף האזרחי המוצגת בפני הקבינט אינה משקפת נאמנה את מוכנות העורף לחירום, ואינה יכולה לשמש כלי עזר בגיבוש תכנית פעולה ובקביעת סדרי עדיפויות לצמצום הפערים לשם מתן מענה הולם להגנה על התושבים.
בהתאם להחלטת ממשלה 1661, היה על שר הביטחון לגבש תכנית שנתית ותכנית רב-שנתית כוללת לטיפול בעורף האזרחי, ולהציגן בפני הממשלה עד פברואר 2015. נכון ליולי 2016, החלטה זו לא מומשה. על ראש הממשלה לדרוש משר הביטחון לממש את החלטת הממשלה, ולהנחותו לגבש תכניות המתבססות על האיומים הניצבים בפני העורף ועל אמצעי ההגנה העומדים לרשותו ולרשות מערכת הביטחון, ולהציגן בהקדם בפני הממשלה.
תגובת דובר צה"ל:
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ייעודו של פיקוד העורף הוא גיבוש תפיסת ההפעלה והתורה המשולבת בתחום ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מנחה ופועל בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה ומערכיה המבצעיים על מנת להכין את אזרחי המדינה להתמודדות עם מצבי החירום השונים.
"בצה"ל רואים חשיבות רבה בתחום מיגון העורף ועל כן גובש פרויקט 7-0 קילומטרים האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 15-7 ק"מ. במהלך השנים האחרונות פיקוד העורף משלים פרויקט יסודי וארוך טווח. במסגרתו מופו כל מוסדות החינוך הפורמליים, ומחלקת המיגון תכננה יחד עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם, המתאים למרחקי ההגעה בזמני הצפירה הרלוונטיים. עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ-250 מוסדות חינוך, ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ יד מרדכי להשלמת הפרויקט.
"באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך. באשר לפערים בנושא גילוי והפצת התרעה מפני ירי טילים ורקטות, בחיל האוויר מתבצעת כל העת עבודה נרחבת לשיפור המענה לתחום הגילוי וההתרעה ביישובי עוטף עזה ובצפון הארץ. במהלך השנה האחרונה, כחלק מהמאמץ, בוצעה עבודה נרחבת של חיל האוויר בהצבת מכ"מים טקטיים לאורך הרצועה, לגילוי מיטבי בגזרות השונות. בנוסף, פיקוד העורף מטפל בכשירותם של אמצעי ההתרעה, כגון דיווחיות וכרוזיות במוסדות החינוך, ומתקצב אותם.
"פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים על מנת לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון במדינת ישראל. מיפוי זה הושלם בכ-85 אחוזים משטחי מדינת ישראל. כל מיפוי המדינה עתיד להסתיים עד אוגוסט 2017. פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה מלא עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה השונים ומשתף אותם בנתונים הקיימים ברשותו, ונתונים אלו אף הוצגו פעמים רבות בוועדות הכנסת השונות".
