ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום בעלויות של מונופול הכשרות אשר לטענתם פוגעות בעסקים. במהלך הדיון, העלו תומכי הרפורמה במערך הרבנות הראשית מספר טיעונים מגוחכים למדי.
לדוגמה, ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד התרעם על כך ש"משגיחי הכשרות קובעים למלונות איסורים כמו איסור על אכילת תירס בקלחים או אכילת תותים, בשל חשש למזיקים". טענה נוספת שהעלה הייתה כי "יש כשרות על גבי כשרות". גם חברת הכנסת רחל עזריה ממפלגת כולנו אמרה בדיון: "עלויות נוספות של הכשרות הן כפל כשרויות. בואו נבדוק כמה כשרויות יש על הסודה שמחולקת פה? 3 כשרויות, למה צריך 3 כשרויות על מים וגז?".
מדובר בטענה מגוחכת למדי, לכל מי שמבין מעט את התנאים בשוק החופשי. איש אינו כופה על אף אחד לקחת כשרות מהודרת יותר, ולעיתים מספר כשרויות, על אותו המוצר. מבחינת החוק במדינה, ניתן להסתפק בחותמת רגילה של הרבנות המקומית על מנת לקרוא למוצר שלך "כשר". אך בעלי החברות מבינים את הפוטנציאל הנמצא בשוק הצרכנים השומרים על הכשרות ומהדרים על עצמם. כך שלא רק שאין כאן כל פגיעה בעסקים, אדרבה. הם מרוויחים קהל יעד גדול יותר.
במהלך הדיון אמרה נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נטע משה, כי לא הצליחה להציג נתונים לגבי עלות הכשרות, מאחר שאין נתונים מפורטים על האגרות והדרישות השונות ויש מורכבות רגולטורית. "לא הצלחנו להעריך מה ההשפעה של זה על יוקר המחייה, עם זאת אפשר לומר שיש 15 אלף בתי עסק שמשלמים אגרות בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך משלמים על עלות המשגיח", הסבירה.
ח"כ אורי מקלב אמר כי מסמכים של הרבנות הראשית מפריכים את המסמך של האוצר על עלות המונפול. לדבריו, אף אחד לא מכריח בתי עסק או יצרנים להצטייד בשתי כשרויות או יותר, ומי שעושה זאת יודע שככה הוא יוכל למכור יותר מוצרים. "רוצים לקעקע את נותני הכשרות ולעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור", אמר.
ח"כ מיכאל מלכיאלי אמר כי אין ספק שהציבור רוצה לאכול כשר ואם לא תהייה כשרות הציבור הדתי והמסורתי לא יקנה. ח"כ יעקב אשר הוסיף: "כמו שהמשטרה נותנת הנחיות אבטחה באירועים וקניונים, כמו שיש תקן על מקלטים יש כשרות בסיסית שקובעת הרבנות הראשית. כמו שאף אחד לא מכריח אותנו איזה רכב לקנות ככה לא מכריכים אותנו באיזה כשרות לבחור. כמו שאנחנו מאמינים לאנשי הביטחון צריך להאמין גם לאנשי הרבנות", אמר.
במהלך הדיון סערו הרוחות, בין היתר לאחר שח"כ אשר התייחס לח"כ שטרן ואמר: "יש אלוף שרצה להיות רב אלוף, וזה לא יצא אז הוא מנסה להיות רק רב". היו"ר כבל ביקש להרגיע את הדיון ואמר בתגובה לח"כ אשר כי אף אחד לא מבקש לכתוב מחדש את הלכות הכשרות.
מקלב תקף בדיון את חברי הכנסת מיש עתיד ואמר: "אתם לא רוצים לערוך רפורמה במערכת הכשרות ולהועיל לצרכן אלא אתם רוצים לערוך רפורמה בהלכות הכשרות, אתם רוצים לעקר ולסרס את כוחה של הרבנות, הנתונים אשר מוצגים לנו כאן בוועדה מצבעים על חוסר מקצועיות של כותבי הדו"ח", אמר מקלב והוסיף; "כל המתקפה התקשורתית שיש כעת בנושא הכשרות הוא מגיע מארגונים רפורמים וגופים מסחריים שמנסים לנגח את הדת ואת ההלכה היהודית, ישנה הסתה גדולה בתקשורת ומסתמכים על דו"ח מגמתי ושגוי, הנתונים בדו"ח מצבעים כי הם אינם נכתבו בתום לב, הם לא מנסים ליעל את מערכת הכשרות אלא להפקיע את מערך הכשרות מידי הרבנים על ידי יצירת מצג של כשרות אלטרנטיבית כאשר באמת הם רחוקים מכך שנות אור".
"הרבנות אינה מונופול כשם כאף גוף ממשלתי אינו מונופול, האגרות הנגבות במשרד לאיכות הסביבה גבוהות לאין שיעור מאשר עלויות הכשרות ולא שמענו פוצה פה ומצפצף". מקלב הביא דוגמא לחוסר ההבנה של כותבי הדו"ח במונחי הכשרות, מצב שבו בעלי העסקים רוכשים ירקות ועלים נקיים מחרקים, לעיתים זה צעד טכני בכדי לחסוך בכוח אדם ולאו דווקא עקב דרישות הכשרויות.
חבר הכנסת מקלב הדגיש בפני חברי הוועדה את הרגישות שבהלכות הכשרות, "החשיבה שההמלחה הביתית תוזיל את העלויות היא מעוותת כמו שלא מנקרים היום בבית כך גם ההמלחה אינה נעשית אלא על ידי גופי הכשרות, ההמלחה היא לא פונקציה של טעם זהו לא תבלין שכל עקרת בית יכולה להוסיף לפי טעמה האישי, זה נושא כשרותי ויש לזה הלכות סבוכות", דברי מקלב. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל סיכם את הדיון ואמר כי הרציונל כעת הוא לחזק את מעמדה של הרבנות הראשית, כבל הודיע אף כי יכנס שוב את הוועדה בנושא זה.
הכל נכון אבל באמת לגבי הסודה הגברת עזריה צודקת. אין צורך בשלוש כשרויות על סודה, ולמעשה אף לא בכשרות אחת.
מי שלא קונה סודה בגלל שאין על זה את ההכשר שהוא רגיל לאכול הוא לא מן המחמירים אלא מן המתמיהים.
למגיב ראשון נחמן, שמעתי פעם הרצאה על איך שעושים את הסודה מפי מומחה, אני לא זוכר בדיוק אבל מתברר שזה ממש צריך הכשר, חוץ מבעיות של חילולי שבת שיכולים להיות כשאין הכשר