התגובה לעצירת החוקים: אייכלר נמנע בחוק המואזין

לאחר מהומה, אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק שמבקש למנוע מפגעי רעש, שזכה לכינוי "חוק המואזין". מי שנמנע ולא הצביע בעד הצעת החוק, הוא ח"כ ישראל אייכלר, שעשה זאת למרות היותו חבר בקואליציה.

מקורבים לח"כ אייכלר הסבירו כי הוא החליט להימנע כתגובה לכך שיו"ר וועדת שרים לענייני חקיקה, שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), אינה מקדמת את הצעות החוק החברתיות שהגיש לאחרונה, ולכן הוא אינו מחוייב לקואליציה.

ההחלטה להימנע דווקא מהצבעה על חוק המואזין נובעת ככל הנראה כחלק מההתנגדות החרדית, שלכתחילה התנגדה להצעה מחשש כי הוא בצופרי השבת, המכריזים על זמני כניסתה בריכוזים החרדיים ברחבי הארץ.

רק לאחר משא ומתן ארוך שהתנהל בין נציגי הקואליציה ואנשיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מול שר הבריאות יעקב ליצמן, הוחלט להגיש נוסח מרוכך שיאסור על רעש ממבני דת רק בין השעות 23.00 ל-7.00 למחרתו של יום.

יצוין כי בעבר כבר דיווחנו על תלונות מצידם של חברי כנסת שונים, ביניהם חברי כנסת חרדים שטענו כי שקד מעכבת את קידום חוקיהם. בראיון לנועם זיגמן ברדיו קול ברמה אמר ח"כ ישראל אייכלר כי גם חברי הכנסת של יהדות התורה טוענים כי השרה שקד מעכבת את חוקיהם. יתרה מכך, היא אף מעכבת בוועדת השרים לענייני חקיקה את הפתרון למצוקת הדיור החרדית, אותה ניסו לגבש חברי הכנסת החרדים.

לדברי אייכלר, "אנחנו לא מצליחים לקדם כמעט שום חוק. כל דבר שאני מעלה לוועדת השרים – נתקע שם. יושבת שם הגברת שקד, מעבירה את כל החוקים שמגישים חברי מפלגות הבית היהודי ואנשי סיעת כולנו ותוקעת את כל השאר. לדוגמה: הגשתי הצעת חוק שאסור לעקל בביתו של אדם לפני החג. זה כבר אושר בקריאה טרומית אחרי שכן הצלחנו, לאחר עיכוב של חצי שנה, להעביר את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה, אך כעת זה תקוע בוועדת הכנסת בגלל התנגדות של משרד המשפטים. או חוק שלא מוציאים צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב פחות מכמה עשרות אלפי שקלים, למעט אדם החייב מזונות, אך לא אישרו לי את זה".

ואיך מעכבים את החוקים של יהדות התורה? "תחילה מורחים זמן. בהמשך טוענים שהמשפטנים מתנגדים. יש לי חוק שכבר תקוע כמעט שנה, לביטול עונש המאסר למי שאינו עונה על סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אך לא רק חוקים שלי מעכבים, גם לא חוקים של שאר חברי מיהדות התורה. הבעיה היא שאי אפשר להתנגד לחוקים אחרים מהקואליציה בגלל חוקים קטנים מעין אלו. זה צעד שמשתמשים בו לאיום רק בנושאים רציניים יותר כמו חוק הגיוס וכדומה".

אייכלר הוסיף, כי גם חוקים הנוגעים לדיור החרדי מעוכבים בוועדה. "בנושא חוק הדיור: אנחנו מבקשים שבכל עיר שבונים במסגרת מחיר למשתכן שיבנו גם שכונה חרדית. מעכבים את החוק. הגשתי הצעת חוק שתקל על פיצול דירות, לקחו את החוק והפכו את זה לחוק לטובת האנשים העשירים שיש להם וילות צמודי קרקע. רק הם יכולים לפצל את דירותיהם, אך שאר האנשים – לא".

בתום דיון סוער: חוק המואזין אושר בקריאה טרומית

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, ומקומות אחדים במרכז הארץ, סובלים באופן שיגרתי ויומיומי מרעש שנגרם כתוצאה מקריאות המואזין במסגדים. רעש זה נוצר כתוצאה משימוש במערכת כריזה, המטרידה את מנוחתם של אזרחים מספר פעמים ביום, לרבות בשעות הבוקר המוקדמות. החוק המוצע מביא תפיסת עולם לפיה חופש הדת לא צריך להוות גורם בפגיעה באיכות החיים, ומציע כי בבתי תפילה ייאסר השימוש במערכות כריזה על מנת לקרוא למתפללים או על מנת להעביר מסרים דתיים או לאומיים."

לאורך כל הדיון נשמעו מחאות קולניות מצד חברי הרשימה המשותפת. חבר הכנסת אוסמה סעדי הוצא מהמליאה לאחר שנקרא לסדר שלוש פעמים. חברי הכנסת מסעוד גנאים ואיימן עודה הוצאו מהמליאה לאחר שקרעו את הצעת החוק. חבר הכנסת אחמד טיבי קרע את ההצעה מעל הדוכן.

ח"כ רוברט אילטוב, ממגישי הצעת החוק אמר בדיון: "הצעת החוק הזו באה להסדיר את סוגיית הרעש של בתי תפילה במקומות שבהם גרות אוכלוסיות מעורבות. סוגיית הרעש וקריאות המואזין מוסדרות גם ברבות ממדינות האסלם. בכוונה מנסים למשוך את זה לכיוון הדתי, אין פה שום עניין דתי, הם צריכים להתרגל שיש סביבם אנשים שרוצים לישון בלילה."

ח"כ מוטי יוגב, ממגישי הצעת החוק אמר כח "זה בראש ובראשונה חוק חברתי שבא לאפשר לאנשים לישון בשעות המנוחה ולא להעיר אותם לפנות בוקר. מדובר על כלל האוכלוסייה יהודים וערבים כאחד. אין בחוק הזה לפגוע במאמינים. מאות אלפי אזרחים במדינה בכל אזורי הארץ סובלים באופן שגרתי מההשכמה המוקדמת ומהרעש שנגרם ממערכות הכריזה ומטריד את מנוחתם מספר פעמים ביום. רמקולים הם לא מימי בראשית, כמו כן בעשורים האחרונים יש שעונים מעוררים למי שרוצה לקום למסגד."

השר להגנת הסביבה זאב אלקין השיב בשם הממשלה: "מתנגדי החקיקה הזו אומרים בו זמנית דבר והיפוכו. הם אומרים שלא יעלה על הדעת שיאסרו עליהם את קול המואזין ובו זמנית אומרים שאין צורך לחוקק את החוק מכיוון שהמצב הזה גם ככה קיים. המצב החוקי הזה קיים כבר 25 שנה על פי תקנות הרעש. לכן לא ברורות כל האמירות שהולכים לעשות כאן משהו תקדימי. עומדים כאן חברי כנסת ומגנים בחירוף נפש על משהו שהוא אסור על פי חוק. אתם יודעים מי חתום על התקנות אלה? השרה לאיכות הסביבה אורה נמיר ממפלגת העבודה ואז כולם חיו עם זה בשלום. לפי פרשנויות של כל היועצים המשפטיים הרלבנטיים, התקנות האלה חלות על כל המואזין ב100%.

"יש בעיית אכיפה של החוק הזה, המשטרה אמרה לאורך שנים שהאכיפה של הסעיף הזה היא מורכבת מסיבות שעלות האכיפה אל מול הקנס הנמוך זה מצב בעייתי, ולכן צריך לתקן את החוק ולהעלות בצורה משמעותית את גובה הקנס. היום על פי החוק המואזין אסור בכל השעות והחוק המוצע יתיר את המואזין בשעות היום."

ח"כ אחמד טיבי טען כי "מעולם לא היה קול המואזין מפגע או רעש סביבתי. מדובר בטקס דתי איסלמי חשוב ומעולם כאן בבית הזה לא התערבנו בשום טקס דתי הנוגע ליהדות. המעשה שלכם הוא מפגע גזעני, אתם מתערבים בציפור הנפש של המוסלמים. לא בכדי שני המציעים הם שניים מההזויים והגזענים בבית הזה. אני קורא לכם להתעשת ולא לאשר את ההצעה הזו. לעולם לא יושתק קול המואזין".

ח"כ זוהיר בהלול: "אם מישהו בבניין הזה חושב שמדובר במלחמה בין ערבים ליהודים הוא טועה ומטעה. יש לא מעט יהודים שמתנגדים נחרצות לחוק הארור הזה. זו מלחמה בין נאורים לחשוכים, בין שפיות לגזענות. זה הוא כתם ואות קין על בניין שפעם אחר פעם מכריז מלחמה נגד המיעוט הערבי במדינה. אני וחברי ח"כ יהודה גליק כרתנו ברית מוסרית ונלחמנו בחוק הזה יחד עם שייחים ורבנים שהתאגדו ומצאנו הסכמות. אני מודיע לח"כ גליק, אם ירחיקו אותך אני אתקזז איתך. "

ח"כ איימן עודה טען אף הוא כי "זו רדיפה נגד הציבור הערבי, נגד הנוכחות הערבית, נגד השפה הערבית ונגד היותנו חלק מהמרחב והמקום הזה. חז"ל אמרו שאין גוזרים גזירה על הציבור שאינו יכול לעמוד בה. זה דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. אנחנו אנשי חוק אבל יש גזירות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. הדבר הראשון זה גיוס לצבא, הדבר שני זה הריסות בתים בצל האפרטהייד בתכנון, הגזירה השלישית זה חוק הנכבה וזו הגזירה הרביעית. קול המואזין היה לפני הגזענים ויישאר אחרי הגזענים".