בית המשפט המחוזי הפדרלי בניו יורק דחה הלילה את ערעורו של ג'ונתן פולארד וקבע כי ההגבלות שהוטלו עליו עם שחרורו מהכלא יוותרו בעינם.
בכך דוחה ביהמ"ש בפעם השניה את הערעור הגישו פרקליטיו.
בין כלל ההגבלות שהוטלו על פולארד, נמנע ממנו לצאת מביתו בין השעות שבע בערב לשבע בבוקר, וכן עליו לענוד על קרסולו אזיק אלקטרוני בכל שעות היממה ועוד.
העותרים טענו כי ענידת הצמיד במשך 24 שעות, יש בה משום פגיעה בחופש הדת של האסיר המשוחרר, נוכח שהעובדה כי תנועותיו של פולארד מזינות את הצמיד שמעבירה אותות למערכת הבקרה שם יושבים שוטרים המשגיחים עליו צעדיו, וכי דבר זה כרוך בחילול שבת.
פרקליטיו טענו בעתירה כי בהתחשב בעודה כי כבר חלפו 30 שנה מאז הורשע פולארד במעשים במיוחסים לו הרי שהמידע הרב שצבר ושבגינם הורשע, אינם עוד רלוונטים, הפרקליטים ציטטו משפטנים בכירים בארה"ב שטענו כי למידע שהיה ברשות פולארד ושבחלקו הגדול כבר נשכך ממנו בגין חלוף השנים והזמן הממושך, אין עוד כל ערך וכי אין בכך כדי לסכן עוד את ביטחונה של ארה"ב.
כאמור ביהמ"ש קבע כי החומר שהחזיק בידיו פולארד, גם כעבור עשרות שנים, נחשב עדיין כמסווג וכי כוונותיו לעלות לישראל כמו גם המידע שאצר בזכרונו עדיין יש בהם בכדי לסכן את ביטחונה של ארה"ב, לפיכך כלל ההגבלות יוותרו בעינם ובחר להתעלם מהטענות שהציגו פרקליטיו.
בעתירה להקלה בתנאי שחרורו שהגישו פרקליטיו של פולארד הביעו את תמיהתם ואכזבתם נוכח העובדה כי "התנהלות הוועדה מעלה כי הסיבה היחידה שהוטלו תנאים כה קשים ומכבידים על מר פולארד, היא מניעים נקמניים ורצון למנוע ממנו לעזוב את אמריקה ולחיות את חייו כרצונו במדינת ישראל. אין שום בסיס רציונלי או חוקי למהלך הזה".
הפרקליטים הביאו כסימוכין לדבריהם, ציטוטים בפי גרומי ממשל בכירים בעבר וכן התבטואויות שיוחסו לנשיאים שונים כי אלו השתמשו בפולארד כאמצעי לחץ על מדינת ישראל, לשם קידום תהליך השלום בין ישראל לפסלטינים.
