הוועידה בז'נבה שתביא שלום לסכסוך במזרח התיכון

לא רק הסכסוך הישראלי-פלסטיני קיים במזרח התיכון. ביום חמישי תיפתח בז'נבה ועידת שלום בינלאומית שעשויה להוליד הסכם היסטורי על איחוד קפריסין היוונית וקפריסין הטורקית למדינה אחת, כאשר הפעם הסיכוי גדול כי הצדדים יגיעו לפתרון מוסכם ביניהם

כתבות נוספות בנושא:

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו

בשבוע שעבר החלה השנה ה-43 מאז חלוקת קפריסין. השבוע הנוכחי עשוי להביא איתו את הרגע המכריע שבו יתחיל איחויה של מדינת האי הקטנה שבמזרח הים התיכון.

אחרי 19 חודשי שיחות שמטרתן לאחד את החלק הדרומי-יווני של האי, הזוכה להכרה בינלאומית כ"קפריסין הרשמית", עם החלק הצפוני-טורקי של האי, ישקדו הצדדים על הפרטים הסופיים של הסכם השלום. למרות זאת – אתגרים רבים נותרו. מדובר במכשולים שלא הוסרו בניסיונות הקודמים לאחד את האי.

על פי דיווח בסוכנות הידיעות AP, ביום חמישי תחל בז'נבה הוועידה הבינלאומית להשגת שלום בקפריסין, ובה אמורים להתגבש כמה מההיבטים המסובכים ביותר של הסכם השלום, בכלל זה השאלה כיצד אפשר לוודא שגם הקפריסאים היוונים וגם הקפריסאים הטורקים ייהנו מביטחון אחרי שתוקם הפדרציה הקפריסאית שאליה חותרים הצדדים. מנהיגי יוון, טורקיה והמעצמה הקולוניאלית לשעבר בריטניה, הערבות ההיסטוריות לקפריסין המאוחדת, צפויים להגיע לוועידה.

כדי לגבש הסכם יציב הצדדים המעורבים ברקיחתו חייבים לוודא שאירועי 1974 לא יחזרו על עצמם. בקיץ של אותה השנה התפצלה קפריסין לשני חלקים בעקבות פלישתה של טורקיה למדינה – פלישה שנעשתה על רקע הפיכה בגיבוי יווני שמטרתה הייתה לאחד את קפריסין עם יוון.

בעקבות הפלישה ההיא הסתדרה קפריסין בגבולות על בסיס אתני – הקפריסאים הטורקים שולטים ב-36.5% משטח קפריסין וזוכים לגיבוי ולהגנה מכ-35 אלף חיילים טורקים הפרוסים בצפון האי. החלק הטורקי של קפריסין הכריז על עצמו כמדינה עצמאית – אבל טורקיה הייתה היחידה להכיר בו כמדינה עצמאית.

לפני פתיחתה של הוועידה השבוע יקצו נשיא קפריסין היוונית ניקוס אנסטסיאדס ומנהיג החלק הטורקי מוסטפה אקינצ'י שלושה ימים – מ-9 בינואר – כדי לסלק מהשולחן שורה של בעיות גדולות, בהן השאלה מה יהיה גודל השטח שבו ישלוט כל צד בפדרציה הקפריסאית. אלה השאלות העיקריות:

בנובמבר האחרון כמעט פוצצו השיחות משום שאנסטסיאדס ואקינצ'י לא הצליחו להגיע להסכם בעניין השאלה מה יהיה גודל השטח שבו ישלטו היוונים ומה יהיה גודל השטח שבו ישלטו הטורקים. הפער בין הצדדים היה זעום – כאחוז אחד, אבל השפעת המחלוקת הייתה עצומה. הקפריסאים היוונים טוענים שבמסגרת ההסכם חייבת לשוב לידיהם השליטה על די שטח כדי לאפשר לכ-90,000 קפריסאים יוונים שנעקרו מבתיהם בפלישה ב-1974 לקבל בחזרה את בתיהם ואת נכסיהם בזמן קצר יחסית.

הטענות של היוונים הן שהסכם בקווים אלה יצמצם את הנטל הכלכלי של הסכם השלום, משום שהוא יפחית את גודל הפיצוי שישולם לאלה שאינם יכולים לתבוע בעלות מחודשת על הבתים והאדמות שהם איבדו. עוד הם אומרים כי הדבר עשוי לחזק את תמיכתם של הקפריסאים היוונים בהסכם כשהוא יובא למשאל עם. הסכם קודם שגובש בין הצדדים, ב-2004, נדחה במשאל עם על-ידי תושבי החלק היווני של קפריסין.

greece-1355599_960_720
דגל קפריסין היוונית

הקפריסאים הטורקים, מהצד השני, דורשים להגביל את מספר התושבים שייאלצו להתפנות. לדבריהם אם הקפריסאים הטורקים יידרשו לעזוב מקומות שבהם הם רואים בית זה עשרות שנים – הדבר עלול להשפיע לרעה על הסיכוי שהקפריסאים הטורקים יצביעו בעד ההסכם במשאל עם. הן אנסטסיאדס והן אקינצ'י צפויים להציג מפות המבהירות את כוונותיהם. אנסטסיאדס אמר כי ללא הצגת מפה השיחות לא יתקדמו לעבר פתרון הבעיה העיקרית – הביטחון.

כשהדברים נוגעים לקפריסין – אי שהיה מוקד לעימותים בין מעצמות במשך מאות שנים, מהפלישה של אלכסנדר הגדול, דרך הרומאים ועד הבריטים – יש היבט נוסף. מבחינה משפטית המשא ומתן הנוגע לביטחון קפריסין חייב לכלול את יוון, טורקיה ובריטניה, משום שהחוקה של קפריסין ב-1960 קבעה כי הן ערבות למצב באי.

הרעיון באותן שנים היה שהשלוש יגנו על הדמוקרטיה הצעירה בימים הראשונים לעצמאות קפריסין מבריטניה, עצמאות שבאה אחרי ארבע שנים של מלחמת גרילה שנקטו הקפריסאים היוונים כדי לאחד את האי עם יוון – צעד שהמיעוט הטורקי בקפריסין התנגד לו נחרצות. כשטורקיה פלשה לחלק הצפוני של האי ב-1974 היא הסתמכה על מעמדה כערבה.

החשש הביטחוני
אמון הוא אפוא יסוד חשוב במגעים בין הצדדים. הקפריסאים הטורקים חוששים שהרוב היווני ישתלט עליהם בעתיד, ולכן הם מתעקשים שכוחות טורקיים יישארו וישמשו קו הגנה. הקפריסאים היוונים, מנגד, חוששים מכוחה של טורקיה ומתעקשים שמדינה שאינה חברה באיחוד האירופי – שקפריסין כן חברה בו – אינה צריכה להחזיק חיילים באי ולא צריכה להיות לה הזכות להתערב צבאית בנעשה בו. גורמים רשמיים באיחוד האירופי הביעו תמיכה ברעיון הזה של היוונים.

העובדה שמאפייני השלטון בטורקיה נעשים יותר ויותר אוטוריטריים והבעיות הביטחוניות של טורקיה בתקופה האחרונה לא עזרו – בלשון המעטה – להפיג את חששותיהם של הקפריסאים היוונים. לפי דיווחים, גורמים רשמיים באו"ם מנסים לגבש נוסחה שתענה על החששות הביטחוניים של שני הצדדים.

לפי דיווחים, את יוון, בריטניה וטורקיה ייצגו בוועידה בעניין קפריסין הדרגים הגבוהים ביותר. גם הדרגים הבכירים ביותר באיחוד האירופי יגיעו לוועידה – בהם נשיא הנציבות האירופית ושרת החוץ של האיחוד. לדברי אנסטסיאדס גם חברות מועצת הביטחון של האו"ם יכולות להשתתף בדיונים בשולי הוועידה אם ירצו לעשות זאת.

הסכם שלום בקפריסין יחזק את היציבות והביטחון באזור ויקל את שיתוף הפעולה בכל הקשור לניצול מרבצי הנפט והגז העצומים שייתכן שקיימים בקרקעית הים התיכון. עבור האזור בהיבט רחב יותר יכול להביא הסכם כזה קרן אור ותקווה. הסכם שלום בין יוונים לטורקים, כלומר בין מוסלמים לנוצרים, יכול לשלוח מסר חזק של שלום.

שר החוץ של טורקיה אמר בסוף השבוע כי הוא "אופטימי יותר מאי פעם" בנוגע לסיכוי להגיע להסכם על איחוד קפריסין. הוא הודה כי יש עדיין נושאים חשובים שצריך לפתור, אבל הדגיש כי יש כבר מסגרת והבנות המאפשרות להגיע להסדר בקפריסין.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture