קולו הרם של גבר בלונדיני כחוש הדהד השבוע בבית הבירה, שהתכנסו בו מאות אנשים ממעמד הפועלים בגיל העמידה לצד בעלי מקצועות חופשיים צעירים ומהוקצעים. "ה־AfD היא ההזדמנות המהפכנית האחרונה לשלווה במולדת שלנו", הצהיר ראש הסיעה בתורינגיה, ביורן הוקה, בהתייחסו למפלגת אלטרנטיבה לגרמניה. "יאבול", כן, השיב לו הקהל. כאשר הוקה קבל על כך ש"ההיסטוריה של גרמניה מוצגת כרקובה", רמז ברור להכאה על חטאי גרמניה הנאצית בשואה, הקהל שאג "דויטשלנד, דויטשלנד!".
דברי הוקה בעצרת המפלגה בדרזדן מעוררים דאגה במדינה. הוא ספג ביקורת בשל נימת הארס ומסר הלאומנות הקיצונית שהעביר, המקנה לו הצלחה פוליטית גוברת. הוקה, שדיבר בפני תומכים נלהבים, קרא בנאומו תיגר על רגשות האשם הלאומיים שהשפיעו על מדיניותה של גרמניה במשך שלושה דורות. בנאומו גם השמיע דברים שאפשר היה לפרש כצער על תבוסתה של גרמניה הנאצית. הגרמנים הם "העם היחיד בעולם שהקים אנדרטת כלימה בלב עיר הבירה שלהם", אמר בהתייחסו לאנדרטה לזכר השואה בברלין. הגרמנים, הוסיף, אימצו מנטליות של "עם מובס".
כצפוי, האמירה הזו עוררה סערה פוליטית בגרמניה. דובר הממשלה בברלין אמר כי הדברים פגעו "בגרעין ההבנה העצמית" של הגרמנים, שארצם בחרה בתרבות זיכרון אקטיבית והפכה בכך לדמוקרטיה מוערכת בעולם. ועד הקהילות היהודיות בגרמניה הביע זעם על חילול כבודם של 6 מיליון קרבנות השואה ועל כך שהדברים מהווים רלטיביזציה של הפשע הייחודי הזה נגד האנושות. שגריר ישראל בגרמניה, יעקב הדס־הנדלסמן, תבע מהקה להתנצל על דבריו: "זו בושה שיש בינינו אנשים שרוצים להפיק לקחים מוטעים מההיסטוריה הגרמנית".
יו"ר 'אלטרנטיבה לגרמניה', פראוקה פטרי, הפועלת ליזום דיאלוג בין מפלגתה ליהודי גרמניה ולישראל, יצאה גם היא בביקורת קשה על הקה והגדירה אותו ואת התנהגותו "נטל". "עלינו להחליט אם אנחנו הולכים בדרכם של הרפובליקנים (בארה"ב) ושאר המפלגות המצליחות, כמו 'מפלגת החופש' האוסטרית. או שנהיה מציאותיים, או שנהפוך ללא רלונטיים מבחינה פוליטית", הצהירה פטרי.
בוידאו: הימלר ימ"ש, המוציא לפועל של פתרון "הרעיון הסופי" סוקר משמר כבוד נאצי
//www.jdn.co.il/news/israel/721623
במקביל, בבוקר 17 בינואר, אותו יום שבו השמיע הקה את דבריו, הכריזו שופטי בית המשפט העליון בגרמניה על החלטתם שלא להוציא אל מחוץ לחוק את המפלגה הנאו־נאצית, "המפלגה הלאומית־דמוקרטית", הידועה יותר בראשי התיבות של שמה: "אנ־פה־דה" (NPD). בהכרעתם הכשילו השופטים בפעם השנייה ב־14 שנה יוזמה של הממשלות – הפדרלית והמחוזיות – למנוע את השתתפותה של המפלגה הנאו־נאצית באופן חוקי בחיים הפוליטיים בגרמניה.
בית המשפט הגרמני דחה יוזמה נגד המפלגה הניאו-נאצית:
אלדד בק כותב באתר מידה כי ב־2003 דחו השופטים יוזמה להוציא את המפלגה הנאו־נאצית אל מחוץ לחוק, בהתבסס על העובדה שהרשויות הפעילו סוכנים חשאיים בדרגי ההנהגה של ה'אנ־פה־דה'. השופטים העריכו שסוכנים אלו עלולים היו לפעול באופן מכוון להפללתה של המפלגה. ולכן הראיות שהציגו את המפלגה כגוף פוליטי המסכן את הסדר הדמוקרטי בגרמניה – אינן קבילות. לאחר החלטה זו של בית המשפט העליון זכתה ה'אנ־פה־דה' בהישגים האלקטורליים המשמעותיים ביותר בתולדותיה, והצליחה להכניס נציגים מטעמה לשורה של פרלמנטים מחוזיים ועיריות רבות, בעיקר במדינות מזרח־גרמניה לשעבר.
בשבוע שעבר היו נימוקי השופטים שונים בתכלית: הם מצאו שעמדותיה הרעיוניות של המפלגה אכן מנוגדות לחוקה הגרמנית ומהוות איום עליה. אולם, בשל גודלה השולי יחסית אין לראות בה איום על הסדר הדמוקרטי ואין להפעיל נגדה את "נשק יום הדין" של הוצאה אל מחוץ לחוק – הליך שיושם רק פעמיים בהיסטוריה של גרמניה הדמוקרטית מאז תום מלחמת העולם השנייה.
הנתונים היבשים מצדיקים את החלטתם של השופטים. בשנים האחרונות חלה שחיקה בממדי התמיכה ב'אנ־פה־דה'. מספר חבריה הרשומים הצטמק מ־7,000 בשנת 2006, ל־5,200 ב־2015. כיום ה'אנ־פה־דה' איננה מיוצגת עוד בפרלמנטים מחוזיים, ואת מקומה תפסה מפלגה אחרת: "אלטרנטיבה לגרמניה". עם זאת, תהיה זו טעות לחשוב שה'אנ־פה־דה' נמחקה לחלוטין. אף שרבים ממצביעיה נותנים כיום את קולם ל'אלטרנטיבה' – כמו לא מעט מצביעים מסורתיים של כל המפלגות האחרות – המפלגה הנאו־נאצית אינה מיוצגת בפרלמנטים המחוזיים פשוט משום שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה הגבוה (5%). למשל: במדינת־המחוז סכסוניה, שבירתה דרזדן, השיגו הנאו־נאצים בבחירות שנערכו ב־2014 'רק' 4.9% מכלל קולות המצביעים, לעומת 9.7% שהצביעו ל'אלטרנטיבה'.
//www.jdn.co.il/news/world_news/735103
האם היה זה רק צירוף מקרים שהביא את הקה לייצר סערה פוליטית ביום שבו החליט בית המשפט העליון הגרמני שלא להוציא את ה'אנ־פה־דה' אל מחוץ לחוק? האם דבריו של הקה מצדיקים סערה פוליטית שכזו, או שמא מדובר ב"זעם מלאכותי" של הממסד הפוליטי־תקשורתי בגרמניה, שמטרתו לפגוע בסיכוייה של 'האלטרנטיבה' לעשות היסטוריה בבחירות הכלליות בספטמבר ולהפוך למפלגה השלישית בגודלה בבונדסטאג? למה התכוון הקה כשדיבר על "אנדרטת הבושה"? האם האנדרטה היא הבושה, או השואה?
בתגובה שהזדרז הקה לפרסם בעקבות ההדים שחולל נאומו, אמר הפוליטיקאי בן ה־44 כך: "כיניתי את השואה, כלומר את רצח העם שהגרמנים ביצעו ביהודים, בושה לעמנו. אמרתי שאנו הגרמנים הקמנו באמצע ברלין אנדרטה לפשע הזה שעד היום אינו נתפס, כלומר לאשמה הזו ולבושה הקשורה אליה. היכן הטעות? מה יש לבקר באמירה הזו? דבר לא. אני מבקש בהקשר זה להזכיר את נאומו של (הסופר) מרטין ואלזר מ־11 באוקטובר 1998 לרגל קבלת פרס השלום מטעם מוכרי הספרים בכנסיית פאול בפרנקפורט. ואלזר אמר אז: 'בדיון על אנדרטת השואה בברלין יוכלו הדורות הבאים לראות מה בנו אנשים שהרגישו אחראים למצפונם של אחרים. זהו מילוי מרכז הבירה בסיוט מבטון בגודל של מגרש כדורגל. המונומנטליזציה של הבושה'. הוא גם דיבר על 'אינסטרומנטליזציה של הבושה לצרכים עכשוויים'.
"אין ספק", המשיך הקה בתגובתו, "שעם אנדרטת השואה הקמנו בברלין גל־עד לבושתנו. המונח 'אנדרטת הבושה' כלל לא הומצא על־ידי, אלא נפוץ מזה זמן רב, לפחות בז'רגון הפוליטי. וכך נאמר בדבר דפוס של הבונדסטאג: 'אנדרטאות בושה ועצב, גאווה ושמחה הם אבני יסוד נחוצות של גרמניה החדשה ושל בירתנו החדשה'. בנאומי בדרזדן רציתי להעלות את השאלה כיצד אנו הגרמנים מסתכלים על ההיסטוריה שלנו וכיצד היא יכולה להפוך במאה ה־21 למעצבת הזהות שלנו. אין ספק שאנו חייבים להיות מודעים לאשמה העצומה שלנו, היא חלק מההיסטוריה שלנו. אבל, היא רק חלק מההיסטוריה שלנו. גם לכך התייחסתי בנאומי… המדיניות המטופשת של ההתמודדות עם העבר משתקת אותנו… אנחנו זקוקים למהפך של 180 מעלות בכל הנוגע לזיכרון".
"אפילו האדריכל של האנדרטה", ציטט הקה, "פטר אייזנמן, יהודי, התייחס ב־2005 (שנת חנוכת האנדרטה) לבעייתיות שבהפיכת האשמה לגרעין הזיכרון הלאומי. בראיון ל'דר שפיגל' אמר אייזנמן : "בשנות השלושים האנטישמיות השתלטה על גרמניה, וזה היה רגע נורא בהיסטוריה. אבל, כמה זמן מרגיש אדם אשמה?' עוד אמר אייזנמן: 'אני מקווה שהאנדרטה הזו, שנמנעת להצביע על אשמה, תתרום לכך שניתן יהיה להתרחק מהאשמה. לא ניתן לחיות עם אשמה. אם גרמניה תעשה זאת, כל העם יצטרך ללכת לפסיכולוגים".
שיעורי התמיכה במפלגה, שתתמודד בסתיו בבחירות הארציות, מגיעים לכ–15% — יותר משיעורי התמיכה בכמה מפלגות ממוסדות. נסיקתה המהירה של AfD מלמדת שלמדיניות הלאומנית של גרמניה יש תהודה במקומות בלתי צפויים, דוגמת הצעירים המשכילים שהשתתפו באותה עצרת. דומה שרוח לא אופיינית לפוליטיקה המודרנית של גרמניה שלהבה את באי העצרת. רוב הגרמנים לא מרגישים חופשיים להתלהב מעקרונות פוליטיים, או מסוגיה רגישה כזהות לאומית. האווירה בעצרת הפיחה בבאיה תחושה מרטיטה של הסגת גבול, כאילו עצם ההתלהבות מרעיונות חצי־אסורים חשובה יותר מהרעיונות עצמם.
"עלול לקום באירופה היטלר חדש"
יוליאן ואלדר, סטודנט למשפטים בן 21, אמר שתחילה הצטרף לסניף צעירי האיחוד הדמוקרטי הנוצרי, מפלגת מרכז ימין של אנגלה מרקל, אך לא הרגיש שעושים בה "פוליטיקה אמיתית", בניגוד לתחושתו במפלגת AfD. זה גם לב המסר שהמפלגה מעבירה: המפלגות האחרות כולן אותו הדבר, רק אלטרנטיבה לגרמניה נותנת ביטוי לרצון העם.
לדברי יאשה מונק, מרצה בהרווארד, אופי השלטון בגרמניה מעודד צמיחה של שוליים רחבים בפוליטיקה. המפלגות בה נוטות למשול בקואליציות גדולות, שחוצות קווים אידיאולוגיים, ולכן הבוחרים לא רואים שינוי רב כשקואליציות מתחלפות. הן מנהלות לרוב משא ומתן שקט החוסם מפלגות שוליים כמו AfD, שיכולות מצדן להציג את הפוליטיקה הממוסדת כמזימה של האליטות למנוע דיון אמיתי. משום כך, אומר מונק, יכול היה הוקה להעביר מסר החורג מהוקעת רגש הבושה של הגרמנים בלאומיותם, ולקרוא לבאי העצרת המשולהבים "לעשות היסטוריה".
בתוך כך, האפיפיור פרנציסקוס מזהיר על "עלייתו של היטלר חדש" – זאת, בעקבות גל הפופוליזם ששוטף את יבשת אירופה, כדבריו. בראיון שהעניק לעיתון הספרדי "אל פאיס" הזהיר האפיפיור כי התסריט שהביא לעלייתו של הצורר הנאצי בגרמניה עלול לשוב גם היום, אם הרטוריקה המתלהמת והפופוליסטית לא תשתנה.
//www.jdn.co.il/news/world_news/750997
הדברים מגיעים על רקע ועידה של ראשי מפלגות הימין הקיצוני באירופה, שהתקיימה בסוף השבוע בגרמניה תחת השם "חופש לאירופה". בסיום הוועידה התבטאו הבכירים בחריפות נגד כניסת המהגרים ליבשת, והמשיכו לתקוף את מדיניותן של ממשלות רבות, בהן גרמניה, אשר מאפשרות למאות אלפי מהגרים לעבור את הגבול.
האפיפיור התייחס למשבר המהגרים ולניסיון של מדינות רבות באירופה למנוע את כניסתם באמצעות חומות וגדרות תיל. "גם הגרמנים רצו להגן על עצמם באותה תקופה עם חומות וגדרות תיל, על מנת שאחרים לא יוכלו לקחת מהם את זהותם", אמר.
לדברי האפיפיור, "משברים מעוררים פחד, הם פעמוני אזעקה. לדעתי, הדוגמא הנפוצה ביותר לפופוליסטיות באירופה היא גרמניה של שנת 1933. אנשים היו שקועים במשבר, וחיפשו אחר הזהות שלהם, עד אשר המנהיג הכריזמטי הזה הופיע והבטיח להחזיר להם את הזהות שלהם. היה איש קטן בשם אדולף היטלר שאמר להם 'אני יכול לעשות את זה'. הוא העניק להם זהות מעוותת, וכולנו יודעים מה התרחש לאחר מכן".
פרנציסקוס הוסיף וטען כי "היטלר לא גנב את הכוח. הוא נבחר על ידי העם שלו, ולאחר מכן הרס את העם שלו. בזמנים של משבר אנו חסרי כוח שיפוט, וזוהי תזכורת תמידית עבורי. זוהי הסיבה שבגללה אני תמיד מנסה לומר: דברו אל עצמכם, דברו אחד עם השני".
//www.jdn.co.il/video/680977
יזכרו לדיראון עולם
ראיית פרצופו הטמא של הצורר ימ"ש פוגם בנפש ועדיף להימנע
פשוט מזוויע לראות את הסרט האיום של חיות הטרף בדמות אדם הרשעים הארורים ימ"ש הכי גרועים שקמו מאז בריאת עולם שהרגו מליוני יהודים הי"ד צועדים כאיירופאים מנוסים, להודיעך שכל הנימוסים האנושיים שלהם עד היום הוא שקר וכזב.
למה צריך לראות דבר כזה?! לפחות תסירו את המנגינה…