שלום פרוינד בטורו השבועי בעיתון "יום ליום": למרות השקט המדומה, מתחת לפני השטח האדמה בוערת. קים ג'ונג און, כבר לא יכול להתנחם במי שיושב בבית הלבן. טראמפ אינו אובמה, ואם הוא עדיין אינו מודע לכך, כדאי שמישהו יפרוץ את חומת הבדידות

תמונת המצב העולמי באחרונה, מזכירה מאוד את הקלישאה המוכרת לנו כל-כך מבית, שבכל פעם שנדמה לנו כי הנה השקט איכשהו מצליח לשרור במדינה, חיש מהר מתגלה כי מדובר בשקט שלפני הסערה.

דומה, כי למרות השקט המדומה שמאפיין את פני הגלובוס, האדמה בוערת מתחת לרגלינו. אומנם, אם נביט מסביב, לפחות באזורנו, נראה כי המזרח התיכון רגוע היום יותר משהיה בשנים האחרונות מאז פרץ האביב הערבי. ארגון דאעש חטף מהלומה אחר מהלומה וניצני תבוסתו מורגשים היטב, לא רק בארצות ערב אלא אף באירופה, שם הם לא ממש מצליחים לבצע פיגועי ראווה כפי שראינו לא מכבר ביבשת. גם אצל שכנתנו מדרום – מצרים, שוררת רגיעה יחסית ושלטונו של א-סיסי מצליח לשרוד. אפילו משכנינו מצפון, בסוריה החבולה, לא נשמעים קולות תוגה מזעזעים כפי שידענו מאז פרוץ מלחמת האזרחים העקובה מדם במדינה השסועה.

עם זאת, הדרמה החדשה הרוחשת ובוחשת ”מתחת לפני השטח” בצדו השני של העולם – בין ארצות-הברית לצפון- קוריאה – יוצאת דופן. כבר עכשיו ניתן לומר, כי סצנת הפתיחה המרהיבה שלה, פצחה בצלילים צורמים שמעידים על השקט שלפני הסערה הגדולה שמתעתדת להתפרץ בתשואת תותחים רמה.

לאחר שבסוף השבוע שעבר אישרה מועצת הביטחון של האו”ם סנקציות חריפות נוספות על קוריאה-הצפונית, מאחר שפיונגיאנג הגבירה את תדירות ניסויי הטילים שהיא עורכת ובחודש שעבר אף ביצעה לראשונה שיגור מוצלח של טיל בליסטי בין-יבשתי המסוגל להגיע לשטחה של ארצות-הברית, צפון-קוריאה הביעה את זעמה על הסנקציות וגינתה את העיצומים שהטילה עליה מועצת הביטחון.

להחליף זעם בזעם

המתיחות בין קוריאה המסוגרת וארצות- הברית הפתוחה הלכה והתדרדרה ככל שחלפו הימים, ולא ארכו השעות עד שצפון-קוריאה הכריזה כי ארצות-הברית טועה כשהיא סבורה שהיא מוגנת וכי היא מבטיחה לנקוט את הפעולה הנכונה בעקבות הצעדים החריפים מצד הממשל האמריקני. בהצהרה של המשטר הודגשה שוב העמדה כי קוריאה-הצפונית ”לעולם לא תישא ותיתן על תוכנית הגרעין שלה, כל עוד ארצות- הברית מאיימת עליה".

בשעת כתיבת שורות אלה (יום ג’), אף שנשיא ארצות-הברית נמצא בחופשה בת 17 יום במועדון הגולף הפרטי שלו במרכז ניו ג’רזי, נראה כי המצב הדרוך בין ארצות-הברית לקוריאה- הצפונית הולך ומסלים.

נוכח הזעם של צפון-קוריאה וסרבנותה לסגת מאיומיה נגד שכנתה מדרום ועמיתיה האמריקאים, ושעות ספורות לאחר שדווח בעיתון 'וושיגנטון פוסט', כי פיונגיאנג הצליחה למזער ראשי קרב גרעיניים שניתן להרכיב על גבי טילים בליסטיים בין-יבשתיים, הנשיא טראמפ השיב על הזעם בזעם ותקף השבוע את צפון- קוריאה כשהצהיר, כי ”אם הם יסלימו את איומי הגרעין שלהם הם ייענו באש ובזעם כפי שהעולם טרם ראה”. את הדברים אמר הנשיא טראמפ בשיחה עם כתבים מחוץ לאתר הגולף שבו הוא שוהה, כאמור, לרגל חופשתו בעיירה בדמינסטר שבניו ג'רזי.

בתגובה לדבריו של טראמפ, קוריאה-הצפונית הודיעה, כי היא "בוחנת בקפידה" תוכנית של מתקפת טילים על האי גואם שבמערב האוקיינוס השקט, שנמצא תחת חסותה של ארצות-הברית ובשטחו מוצבים כוחות צבא אמריקניים. דובר של הצבא הצפון-קוריאני מסר בהצהרה לסוכנות הידיעות הממשלתית במדינה, כי התוכנית תצא אל הפועל ברגע שהמנהיג, קים ג’ונג און, יחליט לעשות זאת.

נזכיר, כי על פי הדיווח של ה'וושינגטון פוסט', בהערכה שחיברו גורמי מודיעין בחודש שעבר נכתב, כי "קהילת המודיעין מעריכה שקוריאה- הצפונית ייצרה נשק גרעיני עבור טיל בליסטי". בדיווח צוין עוד, כי לא ידוע אם נעשה ניסוי בראש הנפץ, על אף טענות של גורמים בפיונגיאנג בשנה שעברה. אך דיווח קודם של סוכנויות המודיעין האמריקניות קבע, כי בידי קוריאה- הצפונית ארסנל גרעיני של כ-60 טילים, אף שגורמים עצמאיים מעריכים כי כמות הטילים בפועל נמוכה יותר.

כך או כך, רעשי הרקע שנשמעים הרחק מאיתנו, מצליחים לעורר את העולם השקוע בתרדמת השאננות יתר וצלילי מלחמת עולם שלישית מתנגנים להם שוב במרחב העולמי.

מה שבטוח, קים ג'ונג און, כבר לא יכול להתנחם במי שיושב בבית הלבן. שכן, טראמפ אינו אובמה, ואם הוא עדיין אינו מודע לכך, כדאי שמישהו יפרוץ את חומת הבדידות של הרודן הצפון-קוריאני בטרם הוא יחוש את ידו הארוכה והזועמת של הדוד סם עם השיער הצהוב.

צלב קרס חיובי

אם ברעשי מלחמה ודרמות עסקינן, מן הראוי לשים לב לידיעה הבאה, שהגיעה משום מה רק לשולי החדשות ונקברה בכותרות התחתונות. ”צלב הקרס חוזר”, זעקה הכותרת שפרסמה את דבר החברה האירופאית שמבקשת להחזיר את הסמל המושמץ לחזית.

על פי הדיווח, חברת אופנה אירופאית בשם KA Design מנסה לאחרונה להחזיר לשימוש את סמל צלב הקרס הטעון ולהפוך אותו לסמל חיובי – אופנתי. הסמל השנוי במחלוקת, שנקשר באידיאולוגיה הנאצית מאז עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ייצג בעבר משמעויות חיוביות ורוחניות במזרח אסיה, וכעת טוענת החברה כי הגיע הזמן להיפטר מהמשמעויות שהוצמדו לסמל ההודי במאה ה-20 על ידי הנאצים.

החברה האירופית הדפיסה את הסמל על חולצותיה על רקע צבעי הקשת, כשלצד הסמל רשמו את המילה – "אהבה" או "שלום", במטרה, כאמור, להשיב את הסימן העתיק למשמעויותיו המקוריות והחיוביות ולנתק את הקשר האסוציאטיבי בינו ובין מלחמת העולם השנייה.

לא פחות ולא יותר, בסרטון שפרסמה החברה ברשת החברתית, היא מסבירה, כי מדובר בסמל בן אלפי שנים שמסמל שלום, אהבה, מזל, אינסוף וחיים, וכי הנאצים הם אלו שהפכו את הסימן האופטימי לסמל לרוע.

אם לא די בכך, בחברה ציינו ואמרו: "אנו גאים להציג את צלב הקרס החדש!"

מסתבר, כי בעולם שטוף רוע ואלימות יש מי שמוצא דווקא ברוע נקודות אור ואופטימיות. אלא שמישהו כנראה שכח שהחבל הדק הקושר בין אופטימיות לפסימיות הוא עדין ושברירי כל-כך, שהוא עלול להיקרע ולחזור לשימוש הרע והמצמרר שלו הרבה יותר ממהירות האור.

הלוואי ונתבדה.