סגן שר החוץ הסורי, פייסל אל-מקדאד, הבהיר הבוקר (ד') כי נסיגה של הכוחות האיראניים משטח סוריה "אינה נושא פתוח לדיון". על פי הדיווח של רשת "אל-מיאדין" הלבנונית, אל-מקדאד אמר כי "הישארות או נסיגה של הכוחות האיראניים או חיזבאללה בסוריה אינה פתוחה לדיון משום שזה עניין שנוגע רק לממשלה הסורית עצמה".
לפי סוכנות הידיעות הרוסית "ספוטניק", אל-מקדאד אמר כי "ממשלת סוריה הזמינה את כוחות בעלי בריתה לסייע לה במלחמה נגד הטרור, ובין הכוחות האלה נמנים כוחות רוסיים, איראניים, מומחים איראניים ואחים מחיזבאללה. כל הגורמים האלה מעוניינים להילחם בטרור ולא פוגעים בריבונות של סוריה. הם פועלים בתיאום עם המדינה במלחמה בטרור".
בהתייחסו לקריאה של רוסיה ליציאת הכוחות הזרים מסוריה עם תחילת תהליך מדיני הוסיף אל-מקדאד: "אני לא חושב שהחברים הרוסים התכוונו לכוחות או לצבאות שנכנסו לסוריה באופן לגיטימי ובהסכמת הממשלה. זה נושא שנוגע לסוריה עצמה, וזוהי העמדה שאנו שומעים מרוסיה. הכוחות שנכנסו לסוריה ללא ידיעת הממשלה מהווים כוחות כיבוש – אלה כוחות שתומכים ישירות בטרור בסוריה".
הדרישה מאיראן להוציא את כל כוחותיה מסוריה היא אחת מ-12 הדרישות של הממשל האמריקני מהרפובליקה האיסלאמית, שאותן הציג מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו בנאומו מוקדם יותר השבוע. גם איראן דחתה את הדרישה, ושר החוץ מוחמד ג'וואד זריף אמר כי ארה"ב "חיה באשליות ישנות". זריף כינה את דבריו של פומפאו "שקר" ואמר כי "וושינגטון הפכה להיות בת ערובה של קבוצות לחץ".
במקביל, מומחי מרכז המידע למודיעין ולטרור מפרסמים כי הצהרות נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ושליחו הנשיאותי, אלכסנדר לברנטייב, לפיהן על הכוחות הצבאיים הזרים, ובכלל זה כוחות איראן וחזבאללה, לעזוב את סוריה מעוררות בימים האחרונים ביקורת חריפה באיראן כלפי רוסיה. ב-17 במאי 2018 נפגש נשיא רוסיה עם נשיא סוריה, בשאר אסד, באתר הנופש סוצ'י. בעקבות הפגישה הצהיר הנשיא פוטין, כי התקדמות תהליך ההסדרה בסוריה צריכה לזרז את נסיגת הכוחות הזרים מסוריה.
למחרת הפגישה הבהיר שליחו הנשיאותי של פוטין, כי כוונת נשיא רוסיה הייתה לכל הכוחות הזרים בסוריה, ובהם גם כוחות איראן, חזבאללה, תורכיה וארה"ב. לברנטייב הדגיש, כי הצהרתו של פוטין מהווה "מסר פוליטי", אם כי הוסיף, כי אין לראות בה תחילתו של תהליך נסיגה של כוחות זרים מהמדינה. מדובר, לדבריו, בעניין מורכב מאוד, משום שהצעדים הללו חייבים להיות מיושמים במקביל ובמסגרת תהליך ייצוב האזור.
הצהרות הבכירים הרוסים עוררו ביקורת חריפה וחריגה בעיתונות האיראנית. במאמרי פרשנות, שהתפרסמו בימים האחרונים בעיתונות האיראנית, נכתב, כי ההצהרות הרוסיות האחרונות מספקות הוכחה נוספת לכך, שלא ניתן לבטוח ברוסיה המוכנה תמיד להקריב את איראן לטובת האינטרסים שלה. בפרשנויות נטען, כי רוסיה הסכימה לאחרונה להיענות לבקשות מצד ישראל, שלא להגביל את פעילותה נגד יעדים איראנים בסוריה כל עוד הדבר נעשה בתיאום עם מוסקבה. העיתונות האיראנית הביאה כעדות לשינוי במדיניות הרוסית את שתיקת מוסקבה לאחר התקיפה, שביצעה ישראל בליל ה-10 במאי 2018 נגד עשרות יעדים איראנים בסוריה בתגובה לירי רקטות לעבר מוצבי צה"ל ברמת הגולן.
על פי הפרסום, התגברות הביקורת בימים האחרונים כלפי רוסיה משקפת, עם זאת, חוסר שביעות רצון גובר מצד טהראן ביחס להתנהלות הרוסית בזירה הסורית וחשש מפני כוונותיה של מוסקבה לעתיד. חילוקי הדעות בין שתי המדינות הינם פועל יוצא משאיפות כל אחת משתי המדינות להשפעה ואף להגמוניה בסוריה ומראייה שונה של מערכות היחסים עם מדינות האזור, ובהן ישראל. איראן אומנם עודדה את הכניסה הרוסית לסוריה כדי להציל את משטר אסד, אך כתוצאה מכך היא איבדה את ההגמוניה בסוריה ונאלצה להסתפק לעיתים בתפקיד משני במהלכים הצבאיים והמדיניים במדינה.
כל עוד נמשכה מלחמת האזרחים בסוריה במלוא עוזה, יכול היה שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני בין איראן ורוסיה להתקיים על בסיס אינטרסים משותפים, שנועדו למנוע את נפילת סוריה לידי ארגוני המורדים ולמנוע השפעה מערבית בסוריה. אלא שההתקדמות במגעים להסדר מדיני בסוריה והתייצבות משטרו של הנשיא אסד מייצרות פוטנציאל לחיכוך גובר בין שתי המדינות. איראן, הדוגלת בשמירה על לכידותה הטריטוריאלית של סוריה תחת שלטון אסד, מסתייגת ממדיניות רוסיה לכונן פדרציה רופפת בסוריה ונחושה, לפחות לעת עתה, להמשיך במאמציה לבסס דריסת רגל צבאית ארוכת טווח בסוריה לצד השפעה פוליטית וכלכלית.
בשלב זה רוסיה עדיין מכירה בנחיצות הנוכחות הצבאית של איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסותה בסוריה, מאחר שטרם הושגה הכרעה סופית במערכה הצבאית. אף על-פי כן, התבטאויות הבכירים הרוסים שבות ומצביעות על כך, שרוסיה אינה רואה הצדקה בנוכחות צבאית איראנית קבועה בסוריה. זאת ועוד, היא גם מודעת לכך, שנוכחות איראן ושלוחיה בסוריה מייצרת חיכוך גובר עם ישראל עד כדי עימותים צבאיים ישירים בין איראן וישראל, מאיימת על הישגי המשטר הסורי ומסכנת את עתיד תהליך ההסדרה בתום מלחמת האזרחים. ניתן להעריך, לפיכך, כי חילוקי הדעות בין איראן ורוסיה עשויים להחריף עוד יותר ככל שיתקדמו המגעים להסדר מדיני, שייקבע את גורלו של הנשיא אסד, וככל שתגבר ההכרה במוסקבה כי ייצוב המצב בסוריה מחייב את צמצום הנוכחות האיראנית במדינה.
התנאים לאיראן: "לא לתמוך בטרור, לצאת מסוריה ולא לאיים על ישראל"
