שמחה פשיטיק

הקשיבו, הקשיבו! חבל על הזמן! / שמחה פשיטיק

בשיחה סתמית, בנסיעה סתמית ובעת סתמית, נפגש איתמר במכרו מאז ימי עלומיו, גדליה שמו. ראה איתמר לגדליה זה, והנה משתי אוזניו יורדים להם חוטים שניים, אחד מימין ואחד משמאל. ויפן איתמר וכה שאל: "מה טיבם של חוטים אלו?"

טלפון סלו-רע-לי / שמחה פשיטיק

"תוכל לתת לי אותו רגע? אני צריך שיחה", הוסיף לשאול ולומר. חפץ יוֹינֶתְן להחזירו שוב במלה "הן", אך נמלך בדעתו וסבר כי הדבר רק יאריך את שהותו על אותה מִצְעֶדֶת רחוב. על כן שלף מהכיס השמאלי שבחולצתו את החפץ המבוקש, ומסרו למבקש

גלגולו של גיליון / שמחה פשיטיק

רבים מעם ישראל, אשר אינם מנויים על עיתון כלשהו וטעמיהם כמוסים עמם, נוהגים לשלוף את העיתון מתיבת השכנים ולעלעל בו קלות או כבדות, אך האם הם זוכרים שמה שהם אוחזים בידיהם אינו שלהם? – הסופר שמחה פשיטיק בטור על שימת לב הנדרשת בעניין

חלקיקים שונים ומשונים של פאזל חתונה / שמחה פשיטיק

החתן, המחותנים, המלצרים, הרוקדים, האוכלים הילדים והמנגנים: מצורף בזאת המדריך למבקר המתחיל – וגם הוותיק – באולמות השמחה, למען ידע הוא לזהות את העומד מולו, ולשייכו אל קבוצת בני מינו. ומתוך שמרובות הן, הקבוצות, נתחיל במלאכה

טור לחנוכה: יהודי הוא כמו סופגניה / שמחה פשיטיק

"למה אוכלים סופגניות, אה?" פנה אליו שמולי. "לא טוב לי. אני מרגיש מרוקן, גמור. אני עומד מול נרות חנוכה ולא מרגיש כלום. סתם עומד ומסתכל עליהם. וזה מה שמציק לי, הריקנות הזו, חוסר הרגש הזה. אני מרגיש יבש", סיכם בשפל קול

אל נא תלעיטני מן האדום או מן הכתום הזה / שמחה פשיטיק

אני לא מציע להפסיק לגמרי את חלוקת הרעלים הללו, כי זו גזירה שאין ציבור הילדים יכול לעמוד בה. אני גם לא אומר להמעיט בחלוקות האלו ולצמצמם אותן לימי שישי בלבד וכדומה. אני כן ממליץ להמיר את הממתקים המסוכנים במאפים ומיני מזונות

שאון מעורר: על רעשים משונים באמצע הלילה ושינה שמסתלקת

מה ההיגיון של השכנים בקומה למעלה? המחוגים מורים על השעה שתיים בלילה, דממה של בית קברות שוררת בעיר, ודווקא אז סוברים השכנים כי עליהם להחליף את מיקום השולחן במטבחם • הטור השבועי של הסופר שמחה פשיטיק

כשהתחבורה הציבורית הופכת להסעה פרטית / שמחה פשיטיק

בשעות החזרה מהלימודים, מאות – אם לא אלפי – תלמידים ותלמידות, בגילאי 6-18, גודשים את היציאות ממוסדותיהם, ואצים רצים אל תחנת האוטובוס הסמוכה. שם, עם כמה חסרי מזל שהזדמנו עם אותם תלמידים לפונדק אחד, הם מצטופפים יחד

הצועקים בעם: החוק שיציל את האוזניים שלנו / שמחה פשיטיק

הוא אמנם לא אחז ספר בידו, אך אל מול עיניו כמו עמדו מילותיו של הרשב"א. בלכתו בדרך הוא לא נזקק למאום בכדי ללמוד, כי אם דבר אחד: ריכוז. הוא כמעט ועלה על התירוץ, אלא שלפתע הופיע נכחו עובר אורח מתלהם, והלה קרע את דממת הרחוב

אל תהיה צודק, תהיה בריא ושלם / שמחה פשיטיק

כשילד מבקש ממך להעביר אותו אתה מתנהג כמו בנאדם, אה? שומר על הכללים, על החוקים. מה קרה? לעצמך אתה לא דואג, מה? מצדך לגמור את היום בבילוי בבית חולים. עובר לך כאילו הכביש של אבא שלך... מה, החיים ש-ל-ך לא חשובים?

כבוד הרב מתגלגל ברחובות / שמחה פשיטיק

אולי חלק מכם לא שמו לב לזה, אבל לפעמים אנו משווים בין מנהיגים חילוניים לרבנים וגדולי עולם, ולא זוכרים להעניק לאלו האחרונים את הכבוד המגיע להם – איך וכיצד? קראו עד הסוף את טורו של הסופר שמחה פשיטיק

גל בגלל גלגל / שמחה פשיטיק על הזהירות הנדרשת בחורף

אמנם הגשמים עדיין אינם ממלאים את רחובותינו בשלוליות, אך על משקל האמרה "הכן ביתך לחורף", ניתן לומר: "הכן רכבך לחורף", או שמא יש לומר: "הכן רגישותך לחורף" – הסופר שמחה פשיטיק בטור נוטף מים ודמעות

תוכחתו של שרברב פשוט / שמחה פשיטיק

יש והאדם הקטן מושפע דווקא מהדברים הקטנים שמתרחשים סביבו. לא נזקק הוא לשיחות מוסר רבות רושם, לא לנסים מופלאים שיעוררוהו, או לצרות שמתרגשות ובאות לעולם וגורמות לזעזוע פנימי. פעמים שהמציאות הפשוטה, עולה על כל דמיון מסוּפר

טעימה מהספר 'צדיק סופית': עוֹד דִּמְעָה אַחַת / שמחה פשיטיק

לרגל הוצאת הספר 'צדיק סופית', ספרו החדש של הסופר שמחה פשיטיק, הוא מגיש בפני הקוראים טעימה מתוך הספר, תקציר של סיפור מלא רגש ומסר, אחד מני רבים, שמופיע בגרסה מלאה בספר עצמו. לגרסה המלאה ולעוד סיפורי איכות – רוצו לחנויות...