מרוב רצון לפעול וליצור שינויים, נגרמים לפעמים נזקים, חמורים יותר או חמורים עוד יותר, אבל לעתים צריך לדעת מה לא לעשות – הסופר שמחה פשיטיק מנסה להסביר, על ידי מכתב אמיתי שנשלח מבחור ישיבה כאוב לראש הישיבה שלו
כל אזרח במדינת ישראל נתקל בתופעה הזאת, שבשנים האחרונות התרחבה לממדים מרגיזים: מוכרים שאמורים למכור, אך תחת זאת עסוקים במסך כזה או אחר, או סתם אינם מעניקים שירות, ושוכחים את הלקוח האומלל שמולם / הסופר שמחה פשיטיק מגיש תלונה
מנהגי ישראל תורה הם, ובכל חוג וקהילה נהוגים מספר מנהגים כאלו ואחרים, השאלה היא: איך מי שאינו משתייך לאותו ציבור מקבל את המנהג, האם הוא מתרשם ממנו לטובה ולברכה, או שמא תוקף אותו בחריפות? הסופר שמחה פשיטיק בטור לימי בין המצרים
הדבר היחיד כמעט שאפשר לתת לנערים שנשרו מהדרך, או התחילו את לצעוד במסלול ההתדרדרות – זהו הבית החם לחזור אליו כשיתעוררו, ואם הם ידעו שמחכה להם מקום כזה, במוקדם או במאוחר הם יתעוררו / הסופר שמחה פשיטיק בסיפור אמיתי ומטלטל
חילולי השבת ברחבי הארת מצערים כל יהודי ויהודי די בכל אתר ואתר, והשאלה היא מה אנחנו, כשומרי תורה ומצוות, יכולים לעשות למען קדושת השבת ושמירתה? – הסופר שמחה פשיטיק מנסה לענות
לא היו ימים חמים לישראל כשבועות אלו, בהם החום והלחות מחוללים שמות בתושבי הארץ, ודווקא בימים כאלה מגיע הטור הבא, להזכירנו כיצד נראים מדיו של יהודי חרדי, ולמה בכלל הוא לובש אותם – הסופר שמחה פשיטיק מנסה להבין
חילוקי דעות הם לגיטימיים, כל עוד אינם גולשים לביטויים של פגיעה בכבוד הזולת. גם ויכוחים אפשריים בין קבוצות שונות, אך חלילה להם מלעבור את גבול הטעם הטוב – הסופר שמחה פשיטיק מנסה בטורו להשכין שלום בין המגזרים
זו תופעה קשה וכואבת, של יתומים חיים מאב או מאם, ולמצער: משניהם גם יחד – הסופר שמחה פשיטיק מביא את מכתבו הכאוב והכואב של ילד, אחד מני רבים, שמבקש רק דבר אחד: אבא
במקום לקטר ולקנטר על מה שאין ואין ואין אצלנו, הגיע הזמן להגיד את ההיפך, את מה שיש ויש ויש, ובעצם: את האמת / הסופר שמחה פשיטיק עושה את זה במקומכם בטור נרגש ומרגש
לרבים מקרבנו, גדולים כקטנים, יש כבוד רב לסוחר הנדל"ן הידוע, שנראה לאחרונה בכרכרתו המפוארת הרכובה בידי נהגו ההדור; ואילו לאברך הצנוע, עם המגבעת מהבר-מצווה, שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה פסוקה ונושאי כליה – לא נותר לנו כבוד