התנכלות נוספת להתיישבות היהודית ביישוב פקיעין, הממוקם בגליל העליון. בשבועיים האחרונים החלו עבודות להכשרת שטח לבנייה בתוך מתחם בית הקברות היהודי העתיק שנמצא בצידו המזרחי של היישוב.
תלונות אודות הכשרת הקרקע הגיעו לידי תנועת רגבים, שטיפלה במקרה דומה בבית הקברות לפני כשנתיים, אז הוקמה אורוות סוסים בשטח בית הקברות. תנועת רגבים הפעילה לחץ תקשורתי בעקבות בניית הארווה ופנתה לרשויות המקומיות עד שזו פורקה והוסרה משטח בית הקברות.
"בחודש האחרון קיבלנו פנייה נוספת שיש הכשרת שטח בתחומי בית הקברות" סיפר ישי חמו, רכז צפון של תנועת רגבים. "בית הקברות סמוך מאוד לבתי מגורים. זו יכולה להיות הכנה לקראת בנייה. אנחנו מכירים את זה ממקומות אחרים בהם הייתה הכשרת שטח חקלאית למראית עין ובסוף היה מדובר במשהו אחר – הכנה לקראת בנייה".
פקיעין היא נקודת התיישבות היסטורית בה ישבו יהודים מאז ימי בית שני ועד היום. אחת המשפחות המזוהות עם סיפורה של פקיעין היא משפחת זינאתי, משפחת כהנים ותיקה שהתיישבה ביישוב בימי בית שני ושמרה על נוכחות במקום עד היום. כיום מתגוררת שם רק מרגלית זינאתי, בת ה-84, נצר אחרון למשפחה במקום.
"בית הקברות הזה היה שייך למשפחת זינאתי עוד לפני קום המדינה" מספר חמו. "כיום הוא רשום בטאבו כאדמות מדינה וכבית קברות יהודי, על פי רשם המקרקעין. אין קברים שאפשר לראות אותם כפי שרואים קברים היום ומדובר על שטח שנמצא במדרון די תלול. אבל במפות רואים שהעבודות נעשות בתחומי בית הקברות. סיכוי גבוה מאוד שזה פגע במקום קבר של יהודי שנקבר שם לפני אי אילו שנים".
חמו מדגיש כי בתרבות הדרוזית תחום הבעלות על הקרקעות הוא מרכזי, תושבי המקום מכירים את החלקות ביישוב והבעלות על שטח בית הקברות ידועה ומוכרת לכולם. בית הקברות משמעותי מאוד עבור משפחת זינאתי ואבות אבותיה של מרגלית קבורים במקום. "מדובר במשפחה מאוד ותיקה. משפחה עם סיפור שאין כמותו. אין דבר כזה שושלת שממשיכה ברציפות מימי בית שני עד היום. זה משהו שחשוב לשמר בלי קשר לרגישות הבסיסית שיש בפגיעה בבית קברות".
רגבים פנתה למשרד הדתות בדרישה לעזרה בשל פגיעה באתר יהודי מקודש. במשרד הדתות טרם הכירו את המקרה משום שעמותת רגבים העבירה את הפנייה אליהם רק בימים האחרונים, אך מסרו כי המשרד אינו אחראי לפיקוח על בית הקברות, שאינו פעיל יותר, וכי הכתובת היא מנהל מקרקעי ישראל והרשות המקומית, אליהם פנתה תנועת רגבים.
