לראש הממשלה בנימין נתניהו יש אינטרס מובהק להחזיר לראש סדר היום את האיום האיראני. כאשר מדובר באויב מרוחק, נראה כי אין כרגע במערכת הפוליטית מי שיודע להילחם יותר טוב ממנו ועל פי תוצאות הבחירות האחרונות, אין ספק כי אזרחי ישראל סומכים עליו יותר מאשר על יריביו הפוליטיים.
בנימין נתניהו מעדיף לראות את איראן בכותרת הראשית של העיתון מאשר עוד תמלול ועוד חשיפה מחקירותיו. עד כה הוא נכשל. עד שהאיראנים החליטו לבצע ניסוי בטיל בליסטי על מנת להתגרות בנשיא ארה"ב החדש דונלד טראמפ, ועשו את היח"צ הטוב ביותר עבור שנוא נפשם – ראש ממשלת ישראל. הם כיוונו את הניסוי כלפי "השטן הגדול" – ארה"ב, ובלי משים סייעו ל"שטן הקטן" – ישראל.
עוד לפני שיחתו הראשונה עם טראמפ, עדכן נתניהו כי האיום האיראני יעמוד במוקד השיחה. "אני מבקש להבהיר, בניגוד לפרסומים שקראתי, שעצירת האיום האיראני, ובראש ובראשונה עצירת האיום הנשקף מהסכם הגרעין הרע שנחתם עם איראן, מוסיפים להיות יעד עליון של מדינת ישראל", אמר אז נתניהו בפתח ישיבת הממשלה.
נתניהו אף פנה במסר מיוחד לעם האיראני, אך הוא נכשל. הנושא האיראני לא זכה לכותרות המתאימות. מדוע? אולי כי התקשורת מעדיפה לעסוק בנושאים שלא עושים טוב לראש הממשלה – אותו כידוע הם אינם מחבבים יתר על המידה. אולי בגלל שהנושא מיצה את עצמו לאחר החתימה על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות. כך או כך, הנושא לא חזר לראש סדר היום.
צפו במסר של נתניהו לעם האיראני:
עד אתמול. דיווח ברשת פוקס ניוז בארה"ב על ניסוי בטיל בליסטי המסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני. על פי הדיווח, לפי הדיווח, הניסוי התקיים באתר סמוך לטהראן ושוגר בו טיל שהאיראנים מכנים חורמשאר, שהינו למעשה גרסה צפון קוריאנית יבשתית לטיל סובייטי מיושן יותר, שבמקור שוגר מצוללות. זהו טיל בעל טווח של כ-4,000 קילומטרים וראש נפץ במשקל של טון אחד לערך. הטיל מסוגל לשאת גם ראש נפץ גרעיני. פוקס ציטטה בכירים אמריקאים שטענו כי הטיל הספיק לעבור מרחק של 965 קילומטרים בטרם התפוצץ.
שר החוץ האיראני סירב היום לאשר או להכחיש שארצו אכן ביצעה ניסוי בטיל בליסטי כפי שטענו אתמול גורמים אמריקניים, ואמר שתוכנית הטילים של איראן אינה חלק מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין ארצו למעצמות. במסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ הצרפתי, ז'אן-מארק איירו, אמר זריף כי "נושא הטילים אינו חלק מהסכם הגרעין". הסיבה, לדבריו, היא שהטילים של איראן "לא מיועדים לשאת ראשי נפץ גרעיניים".
אחרי הסכם הגרעין אסרה מועצת הביטחון על איראן לשגר טילים בליסטיים שעלולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים. "אנחנו לעולם לא נשתמש בטילים שמיוצרים באיראן לתקוף מדינה כלשהי", אמר זריף במסיבת העיתונאים בטהרן, ושלח מסר לארה"ב ולנשיא החדש דונלד טראמפ. בבית הלבן אמרו שהם בודקים את הפרטים על הניסוי האיראני, וזריף קרא לממשל האמריקני "לא להשתמש בתוכנית ההגנה האיראנית כתירוץ למתיחות חדשה".
הניסוי אמנם נכשל, אבל השיגור נראה כמסר מתגרה כלפי נשיא ארה"ב, שבזמן מערכת הבחירות איים לבטל את הסכם הגרעין בין איראן למעצמות. הניסוי אינו הפרה של הסכם הגרעין שנחתם בווינה בין איראן לבין שש המעצמות ביולי 2015, אבל הוא מנוגד להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה זמן קצר אחר כך, בעקבות הסכם וינה ואוסרת על ניסויים דומים. האיראנים, שמערערים על הפרשנות הזו להחלטה, כבר קיימו ניסוי דומה לפני כחצי שנה – עובדה שממשל אובמה בחר להבליג עליה.
אבל טראמפ, כידוע, נוקט סגנון אחר מקודמו. עמוס הראל כותב בטור פרשנות כי בשנה שקדמה לבחירתו, הנשיא החדש מתח ביקורת קשה על הסכם הגרעין, תקף את מזימותיה הנסתרות של איראן והבטיח לגלות יד קשה יותר כלפי אויביה של ארה"ב. עכשיו נראה שטהראן מתריסה כלפיו, כדי לראות עד כמה הוא רציני. נדמה שאיראן משחקת באש. טראמפ, כעדותו שלו, החל את כהונתו בקצב רצחני. קשה לחזות כיצד יגיב למהלך כזה.
גם כך, מדינות ערב הסוניות לוחצות עליו לנקוט קו תקיף יותר כלפי פרובוקציות איראניות. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם סרטון שבו גינה את ניסוי השיגור ואמר כי בפגישתו הקרובה עם טראמפ, הצפויה בחודש הבא, ימליץ לנשיא האמריקאי לחדש את הסנקציות נגד איראן בשל הפרת ההחלטות בתחום הטילים והסיוע שהיא מעניקה לארגוני טרור. "אסור שהתוקפנות האיראנית תישאר ללא מענה", הוסיף.
צפו: נתניהו על הניסוי האיראני:
"בסוף השבוע איראן שוב שיגרה טיל בליסטי. זו הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון", אמר נתניהו בסרטון. "בקרוב אפגש עם הנשיא טראמפ בוושינגטון ובין השאר אני מתכוון לעלות בפניו את הצורך בחידוש הסנקציות נגד איראן – סנקציות נגד הטילים הבליסטיים וסנקציות נוספות נגד הטרור וגם טיפול בכל ההסכם הכושל הזה של הגרעין. אני יודע שההסכם הזה מטריד לא רק את ישראל ולא רק את ארה״ב אלא גם מדינות רבות באיזור ואנחנו נקדם את זה כי אסור שהתוקפנות של איראן תישאר ללא מענה".
אם הנשיא יבחר להגיב בצעדים מעשיים להתרסה מטהראן, הוא עלול לגלות שרוסיה וסין, שתיים מהמעצמות החתומות על הסכם וינה, אינן שותפות בהכרח לעמדתו. גם לאיחוד האירופי ישנן כעת דאגות אחרות. לא ברור אם איראן חשבה עד הסוף על תוצאות המהלך שלה, אבל בהנחה שטראמפ לא יוכל לשמור על שתיקה מוחלטת לנוכח ההתגרות, תיתכן כעת מתיחות נוספת גם בזירה הזו.
עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מזכיר כי במהלך קמפיין הבחירות, טראמפ התנגד בבוטות להסכם הגרעין תוך כדי שהוא מאיים "לקרוע אותו לגזרים", אך בשימועים בסנאט השמיעו מועמדיו לקבינט טון מתון יותר. כך, למשל, מזכיר ההגנה המיועד, גנרל ג'יימס מאטיס, טען שלמרות שלא מדובר בהסכם טוב על ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה. מזכיר המדינה וראש ה־CIA המיועדים הדגישו את חולשות ההסכם אך התחייבו לפקח באופן הדוק על יישומו ולא לנקוט צעדים להתרתו. אם כן, השאלה אינה אם יש לדבוק בהסכם או לקרוע אותו, אלא כיצד ניתן לשמר את הישגיו בעתיד הקרוב כדי לתקן את ליקוייו האסטרטגיים הקשים בטווח הארוך.
הסכם הגרעין: לא לבטל, לשדרג
לדברי ידלין, ביטול מיידי של ההסכם עלול לבודד את ארה"ב מבנות בריתה התומכות בו, ולפגוע בשני מנופי הלחץ שהביאו את איראן להסכם: השתת סנקציות בינלאומיות אפקטיביות ומתן לגיטימיות לאופציה צבאית תקפה. גם אם יש היגיון בביטול ההסכם, יש להמתין לשעת כושר בדמות הפרה איראנית משמעותית שלו או חציית קו במדיניות איראן באזור בהיבטים שונים.
בטווח הקרוב גלומים יתרונות בהסכם. הוא האריך, בשנים הראשונות שלו, את זמן הפריצה האיראני לפצצה מכמה חודשים לשנה, תוך כדי קיום משטר פיקוח הדוק על אלמנטים חשובים בתוכנית הגרעין. עם זאת, ההסכם בעייתי בשני היבטים אחרים: מתן יד חופשית לפעילותה השלילית של איראן בתחומים שאינם גרעין, ואישור בחצי השני של תקופת ההסכם לתוכנית גרעין לגיטימית, מתקדמת ובלתי מוגבלת. ההסכם אף אינו כולל הגבלות על תוכנית הטילים האיראנית, הקריטית לבניית יכולת גרעינית מבצעית.
בראייה כוללת, לא נכון יהיה לוותר על הישגי ההסכם, בעיקר בשנים הראשונות, לפני שההגבלות המרכזיות על תוכנית הגרעין יתחילו לפוג. בד בבד, לא נכון יהיה לאפשר למשטר הרדיקלי באיראן להגיע ליכולות גרעין מתקדמות המתאפשרות לו בשנים המאוחרות של ההסכם. עם כניסת הממשל החדש, קיבלה ישראל הזדמנות שנייה להשפיע על מדיניות ארה"ב כלפי תוכנית הגרעין האיראנית: הזדמנות לפעולה משותפת נגד איראן וקידום הסכם מקביל, ישראלי־אמריקאי, שתכליתו שינוי המציאות האסטרטגית מבלי להפר את ההסכם.
ראשית, על שתי המדינות להסכים על קו אדום פומבי חדש. בעוד ממשל אובמה הראה אי־נכונות לפעול כל עוד איראן אינה מנסה לייצר נשק גרעיני בפועל, השאיפה הישראלית צריכה להיות להשפיע על ממשל טראמפ להגיב בנחישות על ניסיונות איראניים לנצל פרצות בהסכם. שנית, על שתי ההנהגות להסכים על מערך המודיעין שיופעל כדי לגלות הפרות איראניות, ועל סל תגובות לכל הפרה כזו. הכרחי גם שההבנות עם ארה"ב יעניקו שוב לישראל את אופציית הפעולה הצבאית כמוצא אחרון במטרה למנוע איראן גרעינית.
לבסוף, על וושינגטון וירושלים להטוות תוכנית פעולה נגד התמיכה האיראנית בארגוני טרור באזור ולאכוף את החלטה 2231 של האו"ם האוסרת עליה לפתח את תוכנית הטילים הבליסטיים שנועדו לשאת ראשי נפץ גרעיניים. כחלק ממאמצי שיקום היחסים בין ישראל לארה"ב יש צורך דחוף באסטרטגיה שתשקם את ההרתעה מול איראן ותמנע ממנה לנצל את חולשות הסכם הגרעין. אם ההרתעה והדיפלומטיה ייכשלו, השותפות האמריקאית־ישראלית תהיה הדרך למנוע מאיראן נשק גרעיני.
