"אולי לא קשרתי מספיק חזק את השרוכים הבוקר?", מחשבה זו חולפת אצל רבים מאיתנו בימים בהם החליטו שרוכי הנעל להיפתח פעמים רבות מידי. אך על פי תוצאות מחקר מדעי שנערך בנושא, מתברר כי מדובר בחשיבה לא נכונה.
מחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, גילה כי מדובר בפיזיקה פשוטה. השרוכים נעים יחד עם הנעל, ובכל פעם שכף הרגל נוגעת במדרכה, במסלול הריצה או במגרש הטניס, מתרחשת היפרדות קטנה של השרוכים הקשורים.
"הכוח שהנעל סופגת כשהיא נוגעת במסלול עובר מהעקב לשרוכים דרך לשון הנעל, וכתוצאה מכך מרכז הקשר נפגע", נכתב בדו"ח שפרסמה קבוצת הסטודנטים. היפרמות השרוכים לא מתרחשת באופן מיידי. סרטון בהילוך איטי של ריצה מראה שהשרוכים בחלק העליון של הנעל מתרופפים וגורמים לקשר להשתחרר עוד קצת בכל צעד.
זהו תהליך הדרגתי, עד הרגע שבו הקשר כולו נפרם וצריך לעצור ולקשור את הנעל שוב. ממצאי המחקר איששו את מה שרבים – בעיקר בעלי מקצוע כמו ימאים ומנתחים – כבר יודעים: "קשר הסבתא", שבו רובנו משתמשים כדי לשרוך את הנעליים, לא ממש יעיל. את המחקר הובילה כריסטין גרג, סטודנטית להנדסה מכנית, שאוהבת לרוץ ונמאס לה לעצור באמצע הריצה ולקשור את השרוכים מחדש.
"הייתי חייבת להבין למה זה קורה", אמרה. "זה אולי נשמע כמו עניין טריוויאלי, אבל אנחנו ממשיכים לנסות להבין מה גורם לקשרים להישאר חזקים. אם נבין את הדינמיקה מאחורי קשירת שרוכים, זה אולי יכול לעזור לנו להבין קשרים אחרים, חשובים הרבה יותר, כמו די-אן-אי, ולהבין מדוע יש בהם לפעמים כשלים".
"גאוני" ממש, מה שכל ילד בן 4 מבין שהשרוך לא קשור חזק זה פותח את הקשר
כל מה שכתוב פה זה שטויות, פתרון הבעיה זה פשוט, יש שרוכים עגולים שנכנה שמנים, הם נפתחים תמיד, אבל יש שרוכים ישרים שנכנה דקים, הם לא יפתחו בכלל.
יש גם מחקר שבלי נעל קשה ללכת ובעצם כשנועלים נעל זה סופג את כל הדברים שהיו אמורים להיכנס לרגל, אני עדיין באמצע מחקר מה הסיבה שגורבים גרב, הרי גם בלי גרב אפשר להלביש נעל, יתכן שזה כבר קשור לשכבת האוזון של כדור הארץ.
מוזר, היו לי בעבר נעליים שקשרתי את השרוכים פעם אחת למשך חצי שנה עד שקניתי שרוכים חדשים