בריוואלע: המכתב של ילד הפלא אברהם חיים גרין

או סוף סוף השחקן הגדול חזר למגרש!!!
אין ולא יהיה כמו גרין – אין דברים כאלו

זה מהמם!
איפה יש את המילים?

זה מאחרי הבר מצוה? אם כן, איפה הכובע והחליפה הארוכה?

עשו טובה וצרפו תרגום בלשה"ק למילות השיר לטובת אלה ש-מה לעשות- לא דוברים את השפה האדישאית… ואולי מישהו מבין הגולשים יתנדב לעשות זאת.
חייב לומר עם זאת למרות היותי תימני מבטן ולידה שהדמעות מציפות את עיני גם בלי להבין מילה.. (חוץ מ ה' מה רבו צרי וכו'..) נפלא! אההההה

אין ידל מתוק וחמוד אפשר לבכות שירה מדהימה

מרתק אותי לראות ולשמוע ביצוע של שטיינמץ עם גרין זה יהיה אדיר!!!!
2 בעלי רגש מטורף ביחד זה תוצאה מושלמת!!!!!!!!!!!!!!!
ומרגשת!!!!!!
אין על שטיינמץ!! הדיסק שלו, חתיכת להיטים!!!

מאד יפה, תודה רבה!

זה כבר בטח מזמן כי הוא כבר התברמץ לפני שבועיים, ואין מצב שיופיע בלי הכובע וחליפה, הוא חסידי….

זה לפני הבר מצוה, הבר מצוה יהיה אחר פורים בעזהשי"ת

בריוועלע
אינגאנצן צובראכן, פארביטערט און פארקלעמט,
ער קען זיך נישט בארואיגן, קיין נחמה פון קיינעם נעמט.
אוועק פון די וועלט איז די שרייבער זיין פערזענליכע,
דער מלך בענקט נאך אים אויף זיין
טאלאנט די אויסערגעווענליכע.

אוי ווי שיין זענען געווען זיינע בריוו,
יעדע נאכט פאר מיר געשריבן, ארויס פון הארצן טיף.
די בריוון אין זכרון וועלן מיר אייביג פארבלייבן,
אוי די וועג וויאזוי ער האט עס געשריבן וועט
שוין קיינער נישט קענען שרייבן.

א באדינער און פאלאץ איין איינפאל עס פאלט אים,
ער ווייסט די אלע בריוון ווי זיי זענען באהאלטן.
ער נעמט פון די ארכיוון־ די אלע אלטע בריוון.
און לויפט צום מלך צו,
קוק וואס כ׳האב געפונען, הט- אזנך לי.

ער שטעלט זיך אראפ און נעמט זיך די בריוועלעך אויפליינען,
דער מלך דערמאנט זיך צוריק און ער נעמט זיך וויינען.
די בריוון און זכרונות ־ שפע און נסיונות.
וואס ער איז פארביי,
די הארץ די נשמה אין דעם וואס נאר איך פארשטיי.

”ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
עס דערמאנט מיך צוריק די שטימע פונעם שרייבערל אליין.
די שורה׳לעך, די זמירו׳לעך,
עס נעמט מיך ארום,
און יעדעס מאל די ליינסט די בריוועלעך,
ווער איך מלא רחמים.

ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
דיין הארץ דיין געבעהט דורך דעם וועל איך פארשטיין.
די צעטעלעך, נאסע בלעטעלעך.
עס עפענט יעדן טיר,
ווייל יעדעס מאל די ליינסט די
בריוועלעך וויין איך מיט מיט דיר.

אוי אוי בריוועלע, אוי אוי בריוועלע,
כאילו אמרם הוא בעצמו,
(בריוועלע) ־ אוי אוי אוי בריוועלע אין יעדן מצב און סביבה׳לע,
אנקומען ביז צום מלך קען מען נאר אזוי.“

א שרייבער האט דער מלך גהאט אמאל,
דוד בן ישי, דער נעים זמירות ישראל,
ווי ער האט געשריבן האט קיינער נישט געקענט,
מיט געגועים און אהבה, מיטן (כינור) די פידעלע אין די הענט.

אין די שווערסטע מצבים געשריבן צום קל חי,
ה׳ מה רבו צרי, רבים קמו עלי.
איך לויב און דאנק פאר ה׳ אלקי,
מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי.

דוד איז מער נישטא אבער (דאך) כאטש איז אונז פארבליבן,
די הארציגע בריוון וואס ער האט צום מלך געשריבן.
אונז נעמיר די כתבים ־ און אונזערע מצבים.
און מיר ליינען דאס איבער,
די אלע צרות וואס דוד איז אריבער.

כאטש ס׳איז פריוואטע ענינים וואס דוד איז משורר,
די בריוועלעך זענען אבער דעם (אויבערשטן) אייבישטער מעורר,
דער בורא טוט לעכצן ־ הערן ווי מיר קרעכצן.
תפילה לדוד,
דאס איז זיין גרעסטע תשיקה, זיין גרעסטע כבוד.

”ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
עס דערמאנט מיך צוריק די שטימע פונעם דוד׳ל אליין.
די שורה׳לעך, די זמירו׳לעך,
עס נעמט מיך ארום און ארום.
(און) ווייל יעדעס מאל דו ליינסט די בריוועלעך
ווער איך מלא רחמים.

ליין מיך די (הייליגע) הארציגע בריוועלעך, ליין,
דיין הארץ דיין געבעט דורך דעם וועל איך פארשטיין.
די צעטעלעך, נאסע בלעטעלעך,
עס עפענט יעדן טיר,
ווייל יעדעס מאל דו ליינסט די
בריוועלעך וויין איך מיט מיט דיר.

תהלים׳ל תהלים׳ל
כאילו אמרם דוד בעצמו.
תהלים׳ל ־ ווען א איד פועלן' וויל אמאל,
אנקומען ביז צום מלך קען מען נאר אזוי."

תרגום (אין התחייבות לדיוק 100000%)
אינגאנצן צובראכן, פארביטערט און פארקלעמט,
לגמרי שבור, מריר ונכלם

ער קען זיך נישט בארואיגן, קיין נחמה פון קיינעם נעמט.
הוא לא יכול להירגע, לא לוקח מאף אחד נחמה

אוועק פון די וועלט איז די שרייבער זיין פערזענליכע,
הלך מהעולם, הסופר המיוחד שלו

דער מלך בענקט נאך אים
המלך מתגעגע אחריו,

אויף זיין טאלאנט די אויסערגעווענליכע.
אחרי הכישרון יוצא הדופן.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
אוי ווי שיין זענען געווען זיינע בריוו,
אוי, כמה יפים היו המכתבים שלו

יעדע נאכט פאר מיר געשריבן, ארויס פון הארצן טיף.
כל לילה כתב בשבילי, יצא עמוק מהלב

די בריוון אין זכרון וועלן מיר אייביג פארבלייבן,
את המכתבים בזיכרון תמיד נשאיר

די וועג וויאזוי ער האט עס געשריבן
בדרך שהוא כתב

וועט שוין קיינער נישט קענען שרייבן.
אף אחד לא יוכל לכתוב.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
א באדינער און פאלאץ איין איינפאל עס פאלט אים,
משרת בארמון -רעיון עלה לו

ער ווייסט די אלע בריוון ווי זיי זענען באהאלטן.
הוא יודע היכן מוחבאים כל המכתבים

ער נעמט פון די ארכיוון־ די אלע אלטע בריוון.
הוא לוקח מהארכיון את כל המכתבים הישנים

און לויפט צום מלך צו,
ורץ למלך

קוק וואס כ׳האב געפונען, הט- אזנך לי.
ראה מה מצאתי- הט אזנך לי.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
ער שטעלט זיך אראפ און נעמט זיך די בריוועלעך אויפליינען
הוא נעמד ומתחיל את המכתבים לקרוא

דער מלך דערמאנט זיך צוריק און ער נעמט זיך וויינען.
המלך נזכר ומתחיל לבכות

די בריוון און זכרונות ־ שפע און נסיונות.
המכתבים וזכרונות- שפע ונסיונות.

וואס ער איז פארביי,
מה שהוא עבר,

די הארץ די נשמה אין דעם וואס נאר איך פארשטיי.
הלב הנשמה שבזה רק אני מבין.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
”ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
קרא לי את המכתבים הלבביים, קרא

עס דערמאנט מיך צוריק די שטימע פונעם שרייבערל אליין.
זה מזכיר לי את הקול של הסופר בעצמו חזרה.

די שורה׳לעך, די זמירו׳לעך,
השורות הזמירות,

עס נעמט מיך ארום,
זה עוטף אותי

און יעדעס מאל די ליינסט די בריוועלעך,
וכל פעם שאתה קורא את המכתבים

ווער איך מלא רחמים.
אני נהיה מלא רחמים.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
קרא לי את המכתבים הקדושים, קרא.

דיין הארץ דיין געבעט דורך דעם וועל איך פארשטיין.
את לבך, את מבוקשך דרכם אני אבין.

די צעטעלעך, נאסע בלעטעלעך,
הפתקים, דפים רטובים,

עס עפענט יעדן טיר,
פותחים כל דלת,

ווייל יעדעס מאל דו ליינסט די
כי בכל פעם שאתה קורא את המכתבים

בריוועלעך וויין איך מיט מיט דיר.
אני בוכה יחד אתך.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
בריוועלע, בריוועלע,
מכתב, מכתב,

כאילו אמרם הוא בעצמו,
כאילו אמרם הוא בעצמו

בריוועלע אין יעדן מצב און סביבה׳לע,
אוי מכתב בכל מקום וסביבה

אנקומען ביז צום מלך קען מען נאר אזוי.“
להגיע למלך אפשר רק כך."

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
א שרייבער האט דער מלך גהאט אמאל,
סופר היה למלך, פעם.

דוד בן ישי, דער נעים זמירות ישראל,
דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל,

ווי ער האט געשריבן האט קיינער נישט געקענט,
איך שהוא כתב- אף אחד לא כתב,

מיט געגועים און אהבה, מיט די פידעלע אין די הענט.
בגעגועים ואהבה, עם הכינור ביד.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
אין די שווערסטע מצבים געשריבן צום קל חי,
במצבים הכי קשים כתב הוא לקל חי

ה׳ מה רבו צרי, רבים קמו עלי.
ה' מה רבו צרי, רבים קמו עלי,

איך לויב און דאנק פאר ה׳ אלקי,
אני משבח ומודה לה' אלוקי,

מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי.
מה אשיב לה' כל תגמולו עלי.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
דוד איז מער נישטא אבער דאך איז פארבליבן,
דוד כבר אינו כאן אבל עדיין נשאר,

די הארציגע בריוון וואס ער האט צום מלך געשריבן.
מכתביו הנרגשים שלמלך כתב.

אונז נעמען די כתבים ־ און אונזערע מצבים.
אנו לוקחים את הכתבים- במצבים שלנו.

און מיר ליינען איבער,
וקוראים (אחריו),

די אלע צרות וואס דוד איז אריבער.
את כל הצרות שדוד עבר.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
כאטש ס׳איז פריוואטע ענינים וואס דוד איז משורר,
על אף שדוד משורר על ענינים פרטיים,

די בריוועלעך זענען אבער דעם אויבערשטן מעורר,
אבל המכתבים את הקב"ה מעוררים,

דער בורא טוט לעכצן ־ הערן ווי מיר קרעכצן.
הבורא —-, שומע אנחותינו.

תפילה לדוד,
תפילה לדוד,

דאס איז זיין גרעסטע תשיקה, זיין גרעסטע כבוד.
זאת התשוקה הכי גדולה שלו, הכבוד הכי גדול.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
”ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
קרא לי את המכתבים הנרגשים, קרא,

עס דערמאנט מיך צוריק די שטימע פונעם דוד׳ל אליין.
זה מזכיר לי את הקול של דוד'ל בעצמו.

די שורה׳לעך, די זמירו׳לעך,
השורות, הזמירות,

עס נעמט מיך ארום
עוטפות אותי סביב,

ווייל יעדעס מאל דו ליינסט די בריוועלעך
וכל פעם שאתה קורא את המכתבים,

ווער איך מלא רחמים.
אני נהיה מלא רחמים.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
ליין מיך די הארציגע בריוועלעך, ליין,
קרא לי את המכתבים הקדושים, קרא.

דיין הארץ דיין געבעט דורך דעם וועל איך פארשטיין.
את לבך, את מבוקשך דרכם אני אבין.

די צעטעלעך, נאסע בלעטעלעך,
הפתקים, דפים רטובים,

עס עפענט יעדן טיר,
פותחים כל דלת,

ווייל יעדעס מאל דו ליינסט
כי בכל פעם שאתה קורא את המכתבים

די בריוועלעך וויין איך מיט מיט דיר.
אני בוכה יחד אתך.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
תהלים׳ל תהלים׳ל
תהילים'ל תהילים'ל

כאילו אמרם דוד בעצמו.
כאילו אמרם דוד בעצמו.

תהלים׳ל ־ ווען א איד פועלן' וויל אמאל,
תהילים'ל- כשיהודי רוצה לפעול,

אנקומען ביז צום מלך קען מען נאר אזוי.“
להגיע עד למלך אפשר רק כך.

מדהים ומרגש ביותר!!!

זה הסרטה מלפני הבר מצווה

הגרסא שהוא שר טיפה שונה מהמילים המקוריות (מוטי) שהעלתי

אז ככה: מי שלא יודע הוא התברמץ לפני שבועיים וחצי ביום א' פרשת משפטים וזה היה לפני כמה שבועות טובות…
הוא לא חוזר לשיר ככה שמעתי מאבא שלו, הוא רק שר לפני שבוע בבר מצווה של בנו של הערשי וויינבערגער (מגדולי מקהלת שירה) והוא גם שר אתמול בשבע ברכות של הנגיד 'ריספלער' מסאטמער… מקורות נאמנים שמעתי שהוא הולך לשיר לעוד אירוע אחד וזה איזה שמחה בבית מקים מקהלת 'שירה' שרגי גולד.

שיר מיוחד עיבוד וביצוע מושלמים

תודה רבה על ההשקעה בתרגום לעברית!!

מדהים אפילו שהתבגר לו הקול ואני פחות אוהב אותו מפעם מדהים שנשאר לו רגש בטירוף שממש אפשר לבכות בלי להבין את המילים אני חושב שלא רואים את זה אפילו אצל זמרים מבוגרים את הכוונה והרגש לכל מילה ומילה וכמובן לעניין הקול אני מאוד אוהב רק פעם היה לו קול של חד בדרא ועכשיו קול טוב מאוד אבל לא נדיר אבל הרגש…..לבכות……אני טס בטיסות לחרמון…..גיט שעאבס

וואו כל הכבוד למי שכתב את המילים והתרגום נהניתי במיוחד לקרוא את זה!!!
תזכה למצוות

יש לו קול שלא מהעולם הזה, זה רעיון ענק שהוא ישיר יחד עם שטיינמץ השאלה אם זה לא יהיה "טו מאצ'" רגש…
מלך!!

ל A היקר תודה רבה על הכתיבה והתרגום. וואו איזו עבודה עשית.. לא מאמין שזה "העתק-הדבק"…

אני מצרף תרגום מושקע וברור לשיר המרגש הזה:

שבור לגמרי, ממורמר ומשותק.
לא יכול להיות להרגע, לא מתנחם מאף אחד.
הרחק מן העולם הוא חווה את מעבריו הפרטיים.
המלך כוסף ומשתוקק אחריו,
על יכולותיו יוצאות הדופן.

(ה' אומר(: אוי, כמה יפים היו המכתבים שלו.
כל לילה הוא כתב אותם בשבילי, מילים שנכתבו מעומק הלב.
המכתבים הללו יישארו אצלי תמיד בזיכרון,
הדרך שבה הוא כתב אותם,
כמוה אף אחד כבר לא יוכל לכתוב.

זה היה 'נופל' לו בשבתו בארמון עם המשרתים.
הוא ידע איפה שמורים כל המכתבים.
הוא היה לוקח מהארכיון את כל המכתבים הישנים,
ורץ אל המלך לומר לו:
תראה מה מצאתי, אנא ממך – הט אזנך לי.

המלך יורד ולוקח את המכתבים לקרוא אותם.
המלך נזכר במה שעבר עליו (על הכותב) ומתחיל לבכות…
אוי, המכתבים, אלו שמזכירים את הנסיונות המרובים
ואת כל מה שהוא עבר.
הלב והנשמה שטמונים בהם – רק אני מבין.

(ה' אומר לנו:) תקרא את המכתבים הלבביים הללו. תקרא.
זה מזכיר לי את קולו של הסופר עצמו.
השירות והזמירות
'תופסים' אותי,
ובכל פעם שאתה קורא את המכתבים הללו,
אני מתמלא ברחמים.

תקרא את המכתבים הלבביים הללו. תקרא.
דרך ליבך ושפתיך – אוכל להבין אותך.
דרך ה'פתקים' הללו (פרקי התהילים) עם הדפים הרטובים מדמעות,
יפתחו לך כל הדלתות.
כי בכל פעם שאתה קורא את המכתבים הללו,
אני בוכה יחד איתך.

אוי אוי אוי – – – המכתב – המכתב – – –
זה נחשב כאילו אמרם הוא (דוד) בעצמו,
ה'מכתב' הזה שנאמר בכל מצב ובכל סביבה,
רק איתו אפשר להגיע אל המלך.

סופר נפלא היה פעם למלך.
קראו לו דוד בן ישי, 'נעים זמירות ישראל'.
כפי שהוא כתב – אף אחד זה יכול היה לכתוב.
עם געגועים ועם אהבה, ועם כינור בידו.

במצבים הקשים ביותר הוא כתב לקל חי.
"ה' מה רבו צרי, רבים קמים עלי" – – –
אני מודה ומהלל לה' אלוקי:
"מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי".

דוד אמנם כבר איננו בגשמיות, אך בכל זאת הוא נשאר אתנו.
הוא השאיר לנו את המכתבים הלבביים שכתב למלך.
אנחנו לוקחים את כתביו – אל המצבים שלנו.
אנו קוראים אותם שוב,
חוזרים אל העבר, אל כל הצרות שדוד המלך עבר.

אמנם דוד שורר על ענייניו הפרטיים,
אך המכתבים הללו, הם אלו שמעוררים את ה'.
ה' רוצה לשמוע איך אנחנו בעצמנו נאנחים.
"תפילה לדוד".
זה התשוקה הגדולה ביותר שלו, והכבוד הגדול ביותר שאנחנו יכולים לעשות לו.

(ה' אומר לנו:) תקרא את המכתבים הלבביים הללו. תקרא.
זה מזכיר לי את קולו של הסופר עצמו.
השירות והזמירות
'תופסים' אותי,
ובכל פעם שאתה קורא את המכתבים הללו,
אני מתמלא ברחמים.

תקרא את המכתבים הלבביים הללו. תקרא.
דרך ליבך ושפתיך – אוכל להבין אותך.
דרך ה'פתקים' הללו (פרקי התהילים) עם הדפים הרטובים מדמעות,
יפתחו לך כל הדלתות.
כי בכל פעם שאתה קורא את המכתבים הללו,
אני בוכה יחד איתך.

אוי אוי אוי – – – התהילים – – – התהילים – – –
כשאתה אומר אותם זה נחשב כאילו אמרם דוד בעצמו.
בכח התהילים – יהודי מסוגל לפעול פעולות נשגבות כמו פעם.
ואכן – רק כך אפשר להגיע אל המלך.

זה לא יכול להיות אחרי הבר מצווה אני הייתי בבר מצווה

א. הבר מצוה כבר היתה לפני מס' שבועות.
ב. הקול שלו כבר התבגר ואין לו דברים חדשים.

תרגום ברור לשיר, באופן שהרעיון מובן. התרגום ענייני ומאוד מרגש:
(בקשה מהמערכת: תכניסו את זה, אין להשוות את הבנת המשמעות בתרגום זה):

השירות הללו, הזמירות הללו,
הם אלו ש'תופסים' אותי.

A היקר\ה. תודה מקרב לב (והנשומע). ווואו איזו עבודה עשית… זה לא נראה רק 'העתק-הדבק'.

נסיון מהיר לתרגום חופשי לבריוולע
המכתב
א
הוא) לגמרי שבור, מדוכדך ושומם הוא לא יכול להירגע, מסרב להתנחם מהעולם הסתלק, סופר נפלא, כשרון נדיר המלך מלא בגעגועים אליו, רוצה לשמוע שוב את השיר
אוי כמה יקרות היו מילותיו היו מתחדשות כל לילה, מעומק הלב הוא כתב. מכל אלו נשארו לו רק זכרונות אוי את צורת הנאות, אין אחד שיכול לחקות
* * *
לאחד המשרתים פתאום מבזיק רעיון הוא יודע היכן הוחבאו המכתבים ההם בארמון אוסף מהמחסנים, כל הכתבים הישנים, ואל המלך הוא מביא הבט נא וראה "הט אזנך לי"
נעמד הוא שם מולו ומתחיל לקרוא בקול את דמעותיו, המלך, לעצור לא יכול המכתבים, הזכרונות שפע גם נסיונות כל מה שעבר עליו רק לי זה מובן, אני מרגיש את שכתב

פזמון:
קרא לי את המכתבים הלבביים, (אנא) קרא.. בקוראך קולו של הסופר שב ועולה בחזרה השורות ההן, הזמירות ההן באות ואותי עוטפות ובכל עת שאתה קורא את המכתבים אני מתמלא ברחמים
קרא לי את המכתבים הקדושים אוה קרא דרכם אני אבין את לבך, את מבוקשך אותם פתקים, דפים רטובים כל דלת הם פותחים כי בכל פעם שאתה מהם קורא יחד איתך אני בוכה
* * * אוי המכתב אוי מכתב
כאילו אמרם הוא בעצמו אוי המכתב, בכל מקום בכל מצב להגיע אל המלך זהו שביל הזהב

ב
סופר מיוחד היה ששר והתפלל דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל כמותו מעולם עוד לא שורר אף אחד בגעגועים ואהבה, עם הכינור ביד
במצבים הכי קשים הוא כתב שיר לקל חי השם מה רבו צרי רבים קמים עלי אני משבח ומודה להשם אלוקי מה אשיב לשם כל תגמולוהי עלי
* * * דוד כבר איננו אבל עודנו נוכח המילים הנרגשות בם עם המלך שוחח נוטלים את המילים, הלאה ממשיכים וקוראים מתוכם עכשיו צרות וצוקות שעברו עליו
ואף שדוד שר ומדבר רק על ענייניו ה שומע אותם ומעורר רחמיו השם אלוקינו, מקשיב לאנחותינו תפילה לדוד זו התשוקה הנפלאה המבוקשת מתמיד
קרא נא את המכתבים המרגשים, אנא קרא בקוראך קולו של הסופר עולה בחזרה
השורות ההן, הזמירות ההן עולות ואותי מקיפות וכשאתה קורא את המכתבים אני נהיה מלא רחמים
קרא עוד את המכתבים הקדושים, אוי קרא דרכם אני אבין את לבך, את מבוקשך אותם פתקים, דפים רטובים כל דלת הם פותחים כי בכל פעם שאתה מהם קורא יחד איתך אני בוכה
* * *
התהילים, אוי תהילים כאילו אמרם דוד בעצמו אוי התהילים יהודי קורא עכשיו להגיע אל המלך זהו שביל הזהב

וווואו וווואו ביצוע מושלם מדהים
גרין כבר התברמץ וזה הופעה שהייתה לפני חודשיים ועכשיו זה יצא עם עריכה

מרגש עד דמעות!!!!!!!!!!!!
השיר, הלחן, המילים והביצוע
פשוט מ-ד-ה-י-ם!!!!!

תודה רבה ל A שטרח לכתוב את השיר הגדול הזה כדי להנות את הקוראים

הבר מצווה שלו היה כבר בלי קרש האירוע לפני הבר מצווה רק עשו לזה הרבה זמן עריכה

לא מפסיק לראות אותו האיך שהוא שר שוב ושוב
היופי הרגש והקול – תודה לקל

רציתי להוסיף – הרגש היופי התנועות הקול והאלגנטיות – מברך אותך שהשם יצליח דרכך מאוד ותוכל להנות הרבה מישראל בדרך כשרה

לכל מודים/ות
לא אני כתבתי את המילים קצת אחרי שהשיר הזה יצא מישהו/י תרגם את זה בקובץ וורד ואחר כך עוד מישהו/י ערך את זה והקובץ מסתובב…
ממנו העתקתי שתהנו…

אין לי למי להעביר את הקרדיט, העיקר שהם שמחו כאן כמה אנשים…

באמת, אני לא ממש מבין יידיש כמו הבת שלי. אבל כבר אמרו פה כמה שהשיר המופלא הזה ריגש אותם עד דמעות למרות שהם לא מבינים יידיש כלל וזה גם מה שהיה אתי. וזה מראה שהשיר הזה נחצב כנראה ממקום גבוה מאוד. שילוב נפלא של לחן וביצוע מעולים. יישר כח גדול. חבל שלא ציינו מי כתב את המלים. ומי שיודע, שיציין זאת. תודה רבה לאתר הזה שטרח עבורינו וריגש אותנו כל כך.

מרגש שר מכל הלב

אין על הבחור הפלא גרין, צריך להשתדל להביא עוד אירועים שבו הוא שר.
אבל הם קצת מיהרו בשיר ואני לא יודע לאן כי מוטי שר את השיר קצת יותר לאט.

ילד פשוט אלוף!!! הוציא דמעות גם מהקשוחים שבינינו.. חבל שהוא מפסיק לשיר…
אחד הענקים!!!

מוטי אילאוויטש הכריש הגדול כתב את המילים והלחין את השיר

אקורד הסיום של אחד מילדי הפלא הטובים שהיו כאן,
אפשר בהחלט לדרג אותו קרוב מאוד לגדולים ביותר כמו אהרן הלוי ויואלי טייכמאן, אם כי עידן האינטרנרט והקליפים עשו לו רק טוב מה שלאחרים בדורות לפניו לא היה.

אחלה ילד אחלה קול שם את מוטי שטיינמעטץ בכיס הקטן איזה חמוד אין על זה

הכי אהבתי את התגובות שלכם, חברה!!