"למה אתה בוכה כל כך? הרי לא קרה כלום…" / ענת גולדברג

מסתבר, כמה מפתיע, שילדינו המתוקים אינם היחידים שלא מתנהגים כפי שאנחנו מצפים מהם, אלא... זה קורה גם אצל השכנים, ואצל הגיסה 'המושלמת', ואפילו בכל בית בישראל. ושאלת המבחן היא עד כמה אנו מאפשרות את השיח בבית על דעות, רצונות, רגשות, צרכים ומשאלות של הילד, כולל דברים לא נעימים? ענת גולדברג עם כל התשובות.

כתבות נוספות בנושא:

סקר: אם את עובדת במקום עבודה חילוני, האם חווית אפליה על רקע דתי?
"שכלית או רגשנית?!" מבולבלת? הפוסט שיעשה לך סדר
סלט עגבניות חריף קל להכנה
מוטיבציה לדיאטה? אל תחכי לה, היא לא תבוא לבד:)

התנהגות=תקשורת

"למה אתה בוכה כל כך? לא קרה כלום…"
"על מה אתם רבים? על הבובה? אז מה אם שרי לקחה ראשונה,  עד שהיא לקחה לא הסתכלת בכלל על הבובה!…"
"למה אתה עושה הפרצוף הזה? אני לא יכולה כרגע להקשיב, אני באמצע שיחה חשובה…"
"למה אתם קופצים בכל הבית? תחכו עד שהארוחה מוכנה, מה קשה בזה כל כך?"

גם את מכירה את המשפטים הללו? גם אני.  שיחות כאלה ואחרות עולות כנראה מדי פעם בביתי, וכנראה גם בביתך, ואת שואלת את עצמך מה קורה כאן. אולי יש בעובדה הבאה קצת נחמה, שמסתבר שילדינו המתוקים אינם היחידים שלא מתנהגים כפי שאנחנו מצפים מהם, אלא… זה קורה גם אצל השכנים, ואצל הגיסה 'המושלמת', ואפילו בכל בית בישראל.

images

ילדים הם בריאה מיוחדת: רגע אחד הם עליזים ושמחים, וברגע שאחר כך עצובים ומסכנים, ופתאום הם כועסים מסיבה לא תמיד מובנת, ואז לא מדברים, עושים פרצוף חמוץ או בוכים פתאום, ולא תמיד, אנחנו האימהות מבינות על מה ולמה כל הדרמה הזו. וכמובן שההתנהגויות האלה מגיעות בזמן הכי לא מתאים, ואז צפה מחשבה בלתי רצונית שאולי זה לא הוגן מצד הילד לעשות את זה, נכון? זה אפילו מרגיז, וכל מה שאת ואני רוצות זה להחזיר את הסדר והשלום לבית, ואם אפשר, אז עדיף בצורה נחמדה. אבל אם אי אפשר, מה לעשות, חייבים להעמיד את הילד במקום, למען השקט לכולם.

האם התגובה הזו היא הנכונה עבור ילדינו? האם יש עוד משהו שקורה כאן שלא נראה לעין?

אם נתבונן קצת יותר, נוכל לראות שההתנהגויות השונות של הילד לא צומחות מתוך חלל ריק, אלא הן תוצאה של מה שקורה בינינו, האימהות, לבין הילד ומה שקורה בתוכו, כשלמעשה הילד רוצה לתקשר, להעביר אל האמא מסר מסוים, רק שהוא לא תמיד יכול או לא יודע איך.

תקשורת, או קשר עם אחרים, הינו צורך בסיסי וחיוני של האדם, ואפשר לראות את הצורך הזה כבר אצל תינוק רך מיום היוולדו. מאחר ואין לו שום יכולת לספק לעצמו את צרכיו, טבע בו הקב"ה את המנגנון הנפלא של בכי, שמעורר אצל האם את רגשות הרחמים והדאגה וגם את רצונה לספק לו את כל צרכיו בצורה המיטיבה. וכבר בגיל של כמה שבועות בלבד הוא מסוגל לחייך לעבר כל אדם שמחייך אליו, וכל זה על מנת ליצור קשר עם הסביבה.

ולא רק בחיוכים מתקשר התינוק. הבעות פנים, השמעת קולות, תנועות ידיים ורגליים, ולמעשה כל שינוי בתנוחת הגוף של התינוק משדר לנו מסר שהוא רוצה להעביר אלינו. התנהגויות אלו הינן מולדות, אך הן מתעצבות ומתפתחות על ידי התגובה של הסביבה אל התינוק. היענות מותאמת אליו, למשל החלפת טיטול כשהוא זקוק לכך, או הלבשת ביגוד חם כשהוא בוכה כי קר לו, מעודדים את התינוק להמשיך לצפות לתגובה מתאימה מהסביבה וכך מתעצבת אצלו תחושת הבטחון ש"יש עם מי לדבר".

תינוק

במחקר שנעשה לפני הרבה שנים על תינוקות יתומים שלא זכו להיענות הטבעית הזו ראו שהם פשוט הפסיקו לתקשר, שכבו ללא תזוזה, חלו והיו כאלה שאף נפטרו. עד כדי כך חשובה התקשורת עבור הישרדותו אפילו הפיזית של התינוק!

אך לא רק התקשורת עצמה חיונית עבור התינוק, אלא גם הכמות והאיכות של אותה תקשורת. האם, שלה נתן בורא עולם תשעה קבין של שיחה, לא קיבלה אותם לחינם. התינוק, ובהמשך החיים, גם הילד, זקוק לכמות גדולה של דיבור, שיחה, שאלות, בקיצור תקשורת, שרק לאם ניתנה היכולת לספק לו את הצורך החיוני הזה. לכן יש לך, אמא יקרה, תפקיד חיוני וחשוב ביותר לדבר עם ילדך ולתקשר איתו. אך חשוב לזכור, שבתקשורת, קיימת ליד הדיבור, גם ההקשבה, שבה אנחנו לפעמים לוקים בחסר, במיוחד כשעלינו להקשיב לא רק לתקשורת המילולית.

למרבה הפלא, המסרים שאנחנו מעבירים אחד לשני עוברים ברובם בדרך לא מילולית. מעבר למילים קיימת תקשורת לא מילולית, הכוללת שפת גוף, הבעת פנים וטון הדיבור שלנו. משפט סתמי כמו "מה שלומך?" יכול לגלות התעניינות וחיבה, אך אם המשפט הזה נאמר עם ידיים שלובות ועמידה תוקפנית (דוגמא לשפת גוף), פנים זועפות (דוגמא להבעת פנים) ובטון מאיים, המשפט התמים הנ"ל נשמע לגמרי אחרת. ולמעשה, אנחנו מגיבים הרבה יותר לתקשורת הלא מילולית מאשר לזאת המילולית, כי הראשונה הרבה יותר עוצמתית, מאחר והיא מפעילה את הרגשות שלנו ולא את השכל, ובדרך כלל הרגש יותר חזק מהשכל.

לכן תהיה לתקשורת הלא מילולית השפעה עוד יותר גדולה אצל ילדים, שעולם הרגש שלהם הרבה יותר מפותח מהתפקוד השכלי. ובנוסף, אל לנו לשכוח שלעיתים קרובות לילד קשה לבטא את רגשותיו ודעותיו במילים. סיבה אחת לכך היא שעדיין חסרים לו המילים עבור רגשות אותם הוא חש, והוא עדיין לא למד ליישם (לתת שם) לדברים שהוא "חושב בלב", כפי שילדים רבים מסבירים. סיבה נוספת יכולה להיות שהוא מוצף ברגשות שונים ולא מצליח "לעשות סדר" ולחבר את הדברים להסבר רציף, ולפעמים ילדים פשוט מתביישים לבטא ולשתף אחרים בעולמם הפנימי, פן לא יבינו  אותם או ילעגו להם.

וכאן עולה שאלת המבחן, לנו, האימהות: כמה אנו מאפשרות ואף מעודדות את השיח בבית על דעות, רצונות, רגשות, צרכים ומשאלות של הילד, כולל דברים לא נעימים, לא מתאימים ולא רצויים, כגון כעס, שנאה, אכזבה, תסכול, נקמה וכו'.

yellow15

שהרי לכל ילד, ולכל אדם באשר הוא, יש רגשות, דעות ורצונות, שחשוב לו לחלוק אותם עם אחרים ולקבל עליהם משוב. ואצל ילדים השיתוף והמשוב מהסביבה על עולמם הפנימי חשוב במיוחד, כי הרי הילד עדיין לא מספיק בנוי רגשית והשקפתית וזקוק לתגובה ותשובה, האם עולמו הפנימי ראוי להקשבה, הכרה, הערכה, ובמיוחד הוא זקוק לאישור שמה שהוא מרגיש אכן נכון, מובן ובעל משמעות.

יש כאן רק בעיה אחת קטנה: רגשות, בשונה מהתנהגות, לא רואים, אבל אנחנו יודעות שההתנהגות הגלויה היא ביטוי של הרגש ועולמו הפנימי הסמוי. לכן, כשנבחין בשינוי בהתנהגותו של ילד, נשאל את עצמנו: מה הילד רוצה לומר? מה הוא רוצה לשדר? ואז נוכל לברר מה עובר עליו, לשאול אותו, לאפשר ולעודד אותו לדבר, גם אם הוא מביע דברים שלא נעים כל כך לשמוע, במיוחד אם דברים אלה קשורים אליי, האמא, למשל שהוא כועס עליך, מאוכזב ממשהו וכו'. ניתן לו את ההזדמנות לדבר. הכי חשוב שהילד יוכל לשתף במה שעובר עליו בעולמו הפנימי, ואחר כך ניתן יהיה לדון במה שעובר עליו ולבדוק את הדברים.

חשוב לזכור:

העובדה שאת מאפשרת לילד להביע את עצמו, לא אומר שאת גם מסכימה לכל דבר שהוא מביע!

בהצלחה!

ניפגש במאמר הבא.

ענת.

כותבת המאמר:
ענת גולדברג, עובדת סוציאלית קלינית המתמחה בטיפול בילדים ובהדרכת הורים בכל הקשור ליחסי הורים-ילדים.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture