אורו הגדול זרח בבית אביו כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל מחבר ספר 'שומרי אמונים' בפורים קטן שנת תרפ"ד בעיר בערגסאס. התרגשות גדולה שררה על פני אביו הצדיק, לאחר שזכה לבן יחיד, עליו התפלל וייחל שנים רבות, ויקרא שמו בישראל 'אברהם חיים'.
קרא עוד:
[postim]
בבית אביו ובמחיצת תלמידי אביו בני החבורה הקדושה גדל הילד וספג אווירה של קדושה וטהרה, מושגים של התעלות רוחנית תוך כדי הזנחת כל צד גשמי שקיים באדם. חינוך של צדיקים עתיקים ינק הרבי אצל אביו הק', וגדרים גבוהים אשר ניטעו בקרבו וליוו אותו עד ליומו האחרון.
כבן יחיד לאביו זכה לרעות בשדות הצדיקים קדושי עליון מנהגי אותו הדור. אביו הק' אשר היה נוסע לצדיקים, היה נוטל עמו את בנו חביבו, ועל ידי זה זכה לחזות בעבודת הקודש של אותם מאורי הדור, וקיבל מהם ברכות נדירות, אשר העידו כבר אז כי לגדולות נוצר הנער.
בשנת ת"ש עלה אביו הק' לארה"ק עם בנו ובתו (הרבנית מתולדות אהרן ע"ה), והתיישבו בירושלים. בעיה"ק יחד עם נקיי הדעת שבירושלים, עובדי ומבקשי ה' המשיך האדמו"ר לצמוח באילן החיים, דבוק וקשור לאביו, ולא משה ידו מתחת ידו, כי נפשו קשורה היתה בנפשו.
צדיקי ירושלים ביקשו להכניס אוצר יקר זה לביתם, ואחר הצעות רבות וחשובות, לבקשת הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע השתדך עם נכדו של רבי שלומק'ה, בת לנכדו האדמו"ר הרה"ק רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע, כשהסב הגדול עומד מצד הכלה, ומבטא את שמחתו בהיכנס כלי טהור לביתו. לאחר נישואיו נקשר לסבו הגדול וקיבל ממנו אותות חיבה וקירבה יתרות.
בו' ניסן תש"ז עלה אביו הקדוש בסערה השמימה, למגינת לב החסידים ובני החבורה, במסע ההלוויה קיבלו עליהם זקני החסידים את מרותו של בנו יחידו וחביבו, ובברכת צדיקי ירושלים החל בהנהגה העילאית אשר לא פסקה עד יומו האחרון.
לאחר הסתלקות אביו הק' זיע"א הרבה להסתופף בצל קודש הקודשים האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זיע"א והחשיב עצמו לתלמידו, כאשר עד יומו האחרון לא החסיר יום אחד שלא הזכיר בהערצה ובגעגועים את רבו הק'. כמו"כ זכה לקבל מהרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע, ומהרה"ק בעל השפע חיים זי"ע מצאנז, ומעוד צדיקים ושרפי מעלה מהדור הקודם.
בבית מדרשו של אביו ברחוב מאה שערים השפיע מהודו על עדתו, ונחשב לעובד ה' בסיגופין ובהליכות גבוהות שגילמו דמות קמאית מלפני מאות בשנים.
תפילתו הרקיעה שחקים, ועל אף חולשתו ויסוריו הרבים היה מתנועע בתפילה ובקול רם זועק לפני אבינו שבשמים, כאשר קיבלו מאביו הק'. יומו גדוש היה בהתמדה נדירה, ונודע כבקי בש"ס ופוסקים, ובספרי קבלה אשר שגורים היו על לשונו. הקים ישיבה מצויינת והעמיד תלמידים רבים לתורה וחסידות. אב רחמן היה לתלמידיו ורועה נאמן לחסידיו.
בשנת תשכ"ח הקים את קרית שומרי אמונים בירושלים, דבר שהיה תקדים בעיר. הקריה נבנתה על פי הוראותיו, ודיירי השיכון התחייבו לשמור על תקנות הצניעות שכתב אביו הק' בצוואתו.
בסוף שנות תש"ל עבר לבני ברק ומשם המשיך בהנהגתו הרחימאית, והשפיע הוד והדר על כל העיר.
שמו נודע כפועל ישועות, יחד עם דמותו המקרינה וחכמת תורתו וצדקתו הידועה, משכו המונים לפתחו, ושעות הקבלת קהל אצלו היתה נמשכת לשעות ארוכות, כאשר כל אחד ואחד מצא בו אוזן קשבת ואב רחום, כשמופתים גלויים נכרכו סביבו.
תפילותיו הארוכות בכל יום, ובפרט בימים הנוראים שהיו מסתיימות בשעות הלילה המאוחרות, לאחר עבודת קודש שלמעלה מהשגת אנוש, היו מפורסמים בכל, ורבים אשר היו נכנסים בעת התפילה לחזות בעבודתו. הקריב את חייו למען הדפסת ספרי אביו, שומר אמונים, טהרת הקודש, שולחן הטהור, נועם הלבבות, מבקש אמונה.
דגש מיוחד שם בענין קירוב בעלי תשובה, כאשר כאב את כאבו של אבינו שבשמים, ובכיות נוראות היה מוריד כאשר היה בוכה על אותן נשמות הנמצאות במחשכים, ועל החובה להציל נדחי ישראל ולקרבן לתורה ומצוות. לשם כם אף הקים את הארגון 'בני אמונים' והיה מלווה את המתחזקים בפרטיות, מעודדם ומרעיף עליהם חיבה וקירבה. ברבות השנים התפתחה הקהילה, בתי מדרשות דחסידי שומרי אמונים הוקמו גם באשדוד, ובבית שמש, כאשר הכל מנוהל לפי הדרכתו והוראותיו.
לפני כשנתיים חלה ועבר טיפולים קשים, תוך שמראה את מסירות הנפש למצוות ולהנהגותיו, עד שהרופאים לא האמינו למראה עיניהם בעקשנותו לקיים כל מנהג וצל של גדר על אף מגבליותיו. יסוריו החלישו את גופו אך לא את נשמתו. את שולחנותיו המשיך לנהל ברמה, ובאותו נוסח של קרוב לששים שנות הנהגה.
למחרת חג השבועות התמוטט בחדרו אשר בבית מדרשו של אביו זיע"א בירושלים דקות לפני שנכנס לתפילת שחרית, זאת לאחר שני ימי החג אשר עברו על החסידים בדבקות עילאית, כשזכו לשמוע את קולו באמירת האקדמות ובעשרת הדיברות, ובשעת הטישים.
מתנדבי 'איחוד הצלה' הגיעו במהירות לחדרו והחלו לבצע בו פעולות החייאה שנמשכו כשעה וחצי כשבסופם הצליחו להחזירו לחיים, האדמו"ר הובהל במצב קריטי למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים שם עבר צינתור בהול, שהוכתר על ידי הרופאים בהצלחה.
יומיים לאחר מכן באורח פלא פקח האדמו"ר את עיניו וביקש להניח תפילין, מצבו הלך והשתפר עד שלפני כחודש וחצי הועבר למרכז השיקומי בבית החולים שיבא תל השומר, שם הלך והתאושש, אך החל מיום שני נרשמה התדרדרות במצבו, ועל כן הוחזר למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים תל השומר, טובי הרופאים ניסו לייצב את המצב, אך הערב בסביבות השעה 23:50 השיב האדמו"ר זצוק"ל את נשמתו לבוראה, כשהוא מותיר אחריו את קהל עדתו צאן מרעיתו כאובים ודואבים על לכתו של רבם האהוב והנערץ, עם ישראל כולו מבכה את לכתו של אחד מגדולי וצדיקי דורנו שריד לדור דעה שזכה להנהיג את קהל עדתו כ-66 שנים.
הותיר אחריו בנים ובנות בהם הרבנים הגאונים הצדיקים: רבי רפאל אריה, רבי שלמה, רבי גדליה משה, רבי יעקב יצחק, שליט"א. חתניו כ"ק אדמו"רים מדעעש, ראדאשיץ, נעשכיז וסאמבור שליט"א.
זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
מסע ההלויה ייצא מחר (ה) בשעה 11:00 מבית מדרשו ברח' שפת אמת 4 בבני ברק, ובשעה 13:30 מביהמ"ד של אביו כ"ק אדמו"ר בעל השומר אמונים זיע"א בירושלים דרך קרית שומרי אמונים בעיר, לעבר הר הזיתים שם יטמן למנוחת עולמים בחלקת שומרי אמונים.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'
מוצאי שבת האחרון הוא קרא למנין להגיד "ויתן לך"
יהי זכרו ברוך
כואב מאוד מאוד
בנו הגדול קוראים רפאל אהרן ולא רפאל אריה כמו שכתבתם
חשוב להדגיש את קרבתו המרובה לאדמו"ר ציס"ע הבבא סאלי זיע"א שני צדיקים אלו היו מרבים להפגש בשיח שרפי קודש.
גם האדמורים הצדיקים מזוטשקא נדבורנא-פ"ת ולובלין זצק"ל חיבבו אותו מאד
הדור לא ידי איזה אוצר שוכן בקרבו
שמעתי את הסיפור ממקור ראשון מבעל המעשה בעצמו:
בפורים תשכ"ו הייתי אצל האדמו"ר מביאלא ה"חלקת יהושוע" זצוק"ל הזכרתי את אימי לרפוא"ש, האדמו"ר ענה לי שאין ביכולתו לעזור לי, הוא מסר לי משלוח מנות ומטבע בכדי להעמיד יין אצל האדמו"ר משומרי אמונים זצוק"ל ולמסור לו את המשלוח מנות בשמו ולהזכיר את אימי שם אולי הוא יוכל לעזור, ברור שהלכתי למלא את השליחות הכפולה, אחרי שמסרתי את המשלוח מנות וכן העמדתי יין עם המטבע שנתן לי האדמו"ר מביאלא, הזכרתי את אימי לרפו"ש, ענה לי האדמו"ר מ"שומרי אמונים" אני מאוד מצטער איני יכול לעזור לכם רק דבר אחד כן, אני יברך אותכם שתוכלו בשנה הבאה לבוא ולבקש שוב, חזרתי אל האדמו"ר מביאלא ואמרתי לו מה שאמר לי הרבי משומרי אמונים, הוא ענה לי לפחות יש לך הבטחה לשנה בעז"ה, בפורים שנה הבאה המחזה הנ"ל חזר על עצמו בדיוק מלא כשהגעתי לשומרי אמונים עם השליחות הכפולה ענה לי שהפעם גם זאת הוא לא יכול להבטיח לי,
רק דבר אחד הוא כן יכול לומר לי שכל הילדים יזכו להיות בשעת פטירתה של אימי, (הם גרו מפוזר ברחבי הארץ) בשבת חנוכה תשכ"ח היא נפטרה וכולנו היינו בשעת פטירתה של אימי ע"ה.
זכותם של הצדיקים תגן עלינו ועל כל עם ישראל, ונזכה לראות במהרה בגאולה שלימה ובבנין בית מקדשינו ותפארתינו, אמן ואמן.