פורים קטן: מנהג ה"קראמפאמפיל" בחצר הקודש נייטרא

שו האדה?

מישהו יכול להסביר מהו המנהג הקדוש הזה?

אשתקד היה כתוב על כך בקול העיר, ברשימת טישי חצרות צדיקים, אך דומני ששם דובר על בובוב שעושין כן בשושן פורים. ואולי זה היה בשנה המעוברת הקודמת תשעד, בקול העיר של אז? אינני זוכר בדיוק.
אדרבה אם יש מישהו יודע או זוכר שיסביר לנו.
כעת אני ננזכר שקבלתי תשובה מבובובער חסיד שהרבי נוהג לבקש מעות לצדקה מבית לבית, ושותה לחיים בכל בית בישיבה ובדרך כבוד וכו', אך אינני זוכר משום-מה שמדובר במדורונת.
דומני ששם נכתב קראמפיל (ולכל היותר קראמפפל) ולא קראמפאמפיל.

זה מתאים למגבית צדקה שנערכה גם כאן בלונדון, אבל בבובוב שהרבי הלך מבית לבית לגבות כספי צדקה, מתי נערך מעמד הבערת הקראמפפיל, לפני תחילת ההליכות או בבית האחרון, או בביתו של הנדיב שנתן את מספר מעות הצדקה הגבוה ביותר

מנהג זה מובא בספר רבה דעמיה תולדות הגה"ק מנייטרא בעל נאות דשא, שכך נהג הרב מניטרא וקיבלו מרבו מאונסדארף בעל באר שמואל, סדרו הוא שבכל שנה בשושן פורים ובשנה מעוברת בפורים קטן ממלאים קערה עם יי"ש חזק ושמים לתוכו סוכר ומבעירים אותו ובשעה שבוער המשקה מזמרים והיא שעמדה והרב מערב המשקה בשעה שבוער. אחר כך מכבים אותו ומחלקים המשקה שנעשה מתוק מאוד לכל המסובים.
מנהג זה קרוב רוחו למנהג הפומש שנוהגים בקרלין, שגם שם נהוג במקורו בשושן פורים ראה ספרן של צדיקים קאזניץ, וקראמפאמפיל פירושו יין שרף מתוק, ואגב הפומש הקרלינאי הוא המשקה הרשמי של מדינת בעלארוס ונקרא אצלם קראמבאמבילו, והמשקה הנייטראי נקרא גם בלשון הונגרית קרומפומפל, וכנראה יש איזה שייכות בין המנהגים, למרות חילוקי המדינות והמסורות.

בבאבוב אין כזה מנהג
המנהג שמדובר לעיל בשושן פורים בבאבוב
נקרא "רימפלען" שהולכים מבית לבית
ואין לזה שום שייכות למנהג קראמפאמפיל” הנהוג בחצר הקודש נייטרא

תודה רבה לאוהב מנהגים ולשאר הכותבים שטרחו לבאר את ענין המנהג הק' הזה, וזכות הצדיקים תגן עלינו ועכ"י.