רשכבה"ג רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל

עם הסתלקותו, אבד לדורנו רבן של ישראל, לב האומה, פוסק הדור, יחיד בדורו ושריד לדור דעה, חוט השדרה של כלל ישראל, אותו נשא על כתפיו ולוח ליבו כנושא האומן את היונק, יתומים היינו ואין אב, אוי, מי יתן לנו תמורתו.

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

היהדות הנאמנה לכל שדרותיה בארה"ק ובכל תפוצות ישראל הוכתה אתמול אחר הצהרים בתדהמה קשה והתעטפה באבל כבד ומועקה, יגון ותוגה, בכי ויתמות, עם הסתלקותו של רבן של כל בני הגולה, מנהיג ישראל וקברניטו, משיירי כנסת הגדלה, גאון ישראל ופארו, אביר הרועים, עמוד התורה וההוראה, רבינו מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה, שנקרא לישיבה של מעלה והשיב את נשמתו הזכה והטהורה ועלה בסערה השמימה, לדאבון ולמגינת לב כל בית ישראל, ובמרכזם תלמידיו ושומעי לקחו הרבים עליהם היה נערץ, בהיותו תל תלפיות ומאיר נתיבתם של כלל ישראל.

אתמול בשעות הבוקר חלה החמרה רצינית במצב בריאותו של מרן זצוקללה"ה, ובכל היכלי התורה נזעקו תלמידי הישיבות לעורר רחמי שמים לרפואתו. משמרות לימוד ותפילה הוצבו בכל אתר ואתר והמוני בית ישראל בכל מקום ומקום העתירו בתפילות ובאמירת תהילים בבכיות עצומות להחלמתו. בכל היכלי התורה העתירו בצקון שיח בבקשה בתחנונים בפני בורא העולם, שיחוס על הדור כולו ויקיים בנו חכמי ישראל וימנע את סילוקו של האי צדיקא ופרישא, אשר לאור תורתו והנהגתו צעד כל בית ישראל.

במהלך שעות היום אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש ובשעה 16:46 ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש ונשמת רבינו הגדול, רבן של כל בני הגולה, עמוד ההוראה, שר התורה, גאון ישראל, פאר הדור ותפארתו, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, עלתה בסערה השמימה, כשליד מיטתו בבית החולים "שערי צדק" בירושלים ניצבים בני משפחתו והמונים מתלמידיו הקרובים וקוראים "שמע ישראל", "ד´ הוא הא-לוקים" בבכיות עצומות.

בתוך שעה קלה פשטה הידיעה המרה בכל תפוצות ישראל והכתה בהלם את המוני בית ישראל בכלל ותלמידיו בפרט. חולשתו של רבינו בתקופה האחרונה הייתה ידועה ובפרט במחצית השנה האחרונה, מאז חודש שבט, עת אושפז מרן זצוק"ל בבית חולים "שערי צדק". בעולם כולו ובהיכלי התורה לא חדלו מלשאת תפילה ותחנונים לפני יושב מרומים לחוס ולרחם על שארית פליטתנו ולשלוח רפואה ומזור לצדיק הדור, פאר הדור והדרו, עד אשר נגזרה גזירה ונשמתו עלתה אתמול אחה"צ בסערה השמימה.

זמן קצר לאחר הפטירה הובאה מיטתו למעונו שברחוב חנן בשכונת מאה שערים, לקול בכיות וזעקות שבר של צאצאיו ותלמידיו, אשר קרעו קריעה כדין על האסון הנורא בהסתלקותו של עמוד התורה וההוראה פאר הדור והדרו רבינו הנערץ, אשר מבאר תורתו רוו את צימאונם במשך עשרות בשנים.

מיטתו הונחה בחדר בו יגע בתורה יומם ולילה בהתמדה בלי שיעור במשך כ-75 שנים, ומשם יצאה הנהגת כלל ישראל בעשרות השנים האחרונות במערכות היהדות הנאמנה אותן לחם בעוז, בהיותו ממנחילי ההשקפה הטהורה ולוחם מלחמות קדשי ישראל, ובפרט מאז הקמת תנועת "דגל התורה" בשנת תשמ"ט.

בשעות אחה"צ פשטה השמועה המרה בכל היכלי התורה ובכל הערים הגדולות במרכזי התורה בארץ ובעולם. בישיבות הקדושות, במוסדות התורה ברחבי הארץ אורגנו מיד הסעות מרוכזות ורבבות בני תורה כואבים ודואבים מכל שכבות הציבור לכל גווניו, חוגיו ועדותיו, עשו את דרכם לעיר הקודש ירושלים, כדי ללוות את פוסק ומנהיג וגדול הדור, למקום מנוחתו שבבית החיים בהר המנוחות בירושלים.

ברחבי ירושלים ובערים הגדולות פורסמו מודעות אבל גדולות על השבר הגדול שפקד את בית ישראל בהסתלקותו לשמי רום של קדוש ישראל ותפארתו, ואבן מקיר קראה וזעקה לכל בית ישראל לבכות את השריפה אשר שרף ד´.

מתולדותיו
אורו הגדול של רבינו רשכבה"ג עמוד התורה ההוראה, זרח בבית אביו הגאון הצדיק רבי אברהם זצוק"ל, רב ואב"ד העיירה הומל ברוסיה ובעל מחבר הספר "ביכורי אברהם", בנו של הגאון הצדיק המפורסם רבי משה אראנער זצוק"ל, ולאימו, הרבנית הצדקנית מרת חיה מושא ע"ה, בתו של הגאון הקדוש והמקובל הא-לוקי רבי שלמה אליישוב זצוק"ל, בעל ה"לשם שבו ואחלמה", מגאוני הדורות האחרונים בנגלה ובנסתר. לימים אף הוסב שם משפחת אביו של רבינו זצוק"ל, לשם חותנו אליישוב.

רבינו הגדול זצוק"ל, נולד בעיר שאוועל שבליטא, בראש חודש ניסן בשנת תר"ע. בבית גדול וקדוש זה עלה ונתעלה רבינו מרן זצוק"ל, במעלות נשגבות וטהורות בעמל התורה ובאהבתה, ביראת שמים נאצלה ומידות זכות.

רבינו זצוק"ל, בנם של קדושים, היה בן יחיד להוריו, להם נולד אחרי 18 שנות נישואין, לאחר שאימו דרשה ברופאים שאמרו, כי על-פי דרכי טבע אין ביכולתה ללדת. פעם כשחזרה אימו ע"ה, מביקור אצל רופא בכיר שאמר לה כי אינה יכולה ללדת, בכתה מאוד על מר גורלה, ואביה בעל ה"לשם" זצוק"ל, בירך אותה שתזכה בע"ה ללדת ילד. במשך כל התקופה לפני הלידה הייתה אימו בחזקת סכנה ובסייעתא דשמיא בראש חודש ניסן זרח אורו של רבינו הגדול זצוק"ל, לאחר תפילות רבות ונרגשות, כאשר הוא גדל על ברכם ועל ברכי סבו הגדול בעל ה"לשם" זיע"א.

על קרבתו הגדולה לסבו המקובל הא-לוקי, כבר משחר ילדותו, יעידו דברי סבו הגדול זיע"א, שכתב בהקדמה לספר הכללים, שחתם עליה בחודש חשון בשנת תרפ"ד, כשרבינו זצוק"ל היה בן י"ג שנים: "עד כאן הגיע דברינו בהדרוש הזה שהוא מדבר בכלל מציאות המלאכים וכל צבא מרום, וגם הדרוש הזה כתבתי אותו בתלאה רבה וסדרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמר יוסף שלום שליט"א בן בתי חיה מושא תחי´".

כבר בשנות ילדותו ניכר בהתמדתו המופלאה בצד הכישרון הנדיר והתפיסה המהירה והחדה בה ניחן. לימים, סיפר רבינו זצוק"ל, כי בהיותו ילד קט, עוד בטרם מלאו לו חמש שנים, עבר מרן ה"חפץ חיים" זיע"א בנסיעתו דרך עיר מגוריהם שאוועל בליטא, ואביו הגה"צ רבי אברהם זצוק"ל, נטלו עימו בלכתו להקביל את פני רבו, הסבא קדישא, ובעת שחלפו על פניו בירכו שיזכה להיות כמו שני הסבים שלו. הייתה זו הפעם היחידה בה זכה לראות את מרן ה"חפץ חיים" זיע"א.

בהיותו ילד כבן חמש שנים, היה גירוש מהעיר שאוועל, כאשר כולם גלו לעיר הומל, שם כיהן אביו כאב"ד העיר ולשם נאספו כל בני הישיבות מרוסיה. במשך כל אותן שנים גדל על ברכי אביו, וזכה לשמש את סבו הגדול שקיבל ממנו בתורה וביראה, בהדרכות ובידיעות נשגבות, מה שלא זכה אף אחד מבני גילו בדורות האחרונים. סבו אף סמך ידו והעביר דרכו סודות ורמזים בתורת הח"ן למבקשי האמת. כך, באחד מכתביו ששלח ופורסם בכתב עת, כתב בעל ה"לשם" זיע"א: "המכתב הזה כתבתי על ידי אחד מבני ביתי, נכדי הילד, באשר שכהו עיני ל"ע ואין באפשרותי לכתוב בעצמי וכתבתי כל זה ע"י הנזכר אשר מפי יקרא אליו הדברים ולא נודע מזה לזולתו מאומה".

בהיותו בן י"ג שנים, ביקשו בני משפחתו לעלות לארה"ק, ולאחר פעילות רבה שנעשתה בנידון נשלחה להם אשרת כניסה, בהיותם משפחה מיוחסת לבעל ה"לשם" זיע"א, אשר שם גאונותו, צדקותו ופרישותו נודע ברחבי תבל. בדרכם נסעו עד עיר הנמל הגדולה אודסה, שם נאלצו להמתין שבועיים ימים עד לבואה של האונייה בה הפליגו לארה"ק.

עלייתו לארה"ק
בשנת תרפ"ד, שנה לאחר בר המצווה, עלה מרן זצוק"ל יחד עם בני משפחתו לארה"ק, ובערב תענית אסתר בשנת תרפ"ד הגיעו לא"י.

מיד עם בואם קבעו את מקום משכנם בעיה"ק ירושלים. עם הגעתו של בעל ה"לשם" ובני משפחתו, יצאו לקראתו כל גדולי ורבני ירושלים וערכו לו קבלת פנים נרגשת, ומיד לאחריה דבקו בו חכמי וגאוני ירושלים ונעשו לתלמידיו המובהקים.

עם הגיעם לירושלים, נכנס רבינו מרן זצוק"ל ללמוד בבית המדרש "אוהל שרה" ברחוב חברת ש"ס בשכונת מאה שערים ומאז לא זז ממקומו וקבע שם את מקום לימודו, כשהוא לומד ומשנן דף אחר דף בגמרא, ראשונים ואחרונים ופוסקי הלכה, כל מילה ומשפט שעות רבות. במשך שמונה עשרה שעות רצופות ביום היה יושב ללא הפוגה מבלי להעיף עין סביבו.

את כל תורתו קיבל מאביו אב"ד הומל, שהדריכו בדרכי הלימוד ודרכי ההוראה. במשך שעות על גבי שעות ישב רכון על גבי הסטנדר והגמרא וקול לימודו ניגן ללא הרף מתוך התמדה ויגיעה עצומה במשך שנים רבות ללא הפוגה, כשהוא מסביר מקשה ומפרק, וחוזר בשפה ברורה ובהתאמה ולא הרים עיניו מן הספר שעות ארוכות במשך היום.

בלימודו המרנין הפליא את כל רואיו, באשר היה מטעים את לימודו, משנן ומבאר היטב את כל אשר למד בקול רם, כביכול מסביר הדבר לשומעים, מקשה ומיישב, ובדרך לימוד ייחודית זו נהג כל ימיו.

על התמדתו הנדירה והמופלאה של רבינו זצוק"ל, ניתן ללמוד מהמעשה הבא: באותן שנים הגיע תלמיד חכם אחד מארצות הברית ועבר ליד בית המדרש וראה את הנער צעיר הימים יושב ולומד לבדו בשינון גדול. הוא שאלו, מדוע אינו הולך ללמוד בחיידר, ואמר לו כי הוא לומד לבד ומשנן. שאלו התלמיד חכם: "האם אפשר לבחון אותך על מה שאתה משנן" והשיב לו בחיוב. היו אלו התוספות הקשים שבפרק מרובה. אותו תלמיד חכם בחנו ומצאו שולט בעל-פה בדברי התוספות בהבנה עמוקה ואמר לו: "שב ותמשיך להתייגע, מקומך כאן ליד הסטנדר".

עמוד התורה
מאז בואו של אביו לארה"ק, נטל על עצמו לקבץ בחורים אשר יצאו לסייע בעמל המשפחה ונותקו מהיכלי התורה. אביו היה עובר מדי יום ביומו ואוסף את אותם בחורים כדי שיבואו לעסוק בתורה, היה אומר בפניהם שיעורים וכך נוסדו מסגרות "תפארת בחורים" ברחבי ירושלים, כאשר מסגרות אלו הצילו עשרות ומאות בחורים מרדת שחת.

רבים מהתלמידים מאותה תקופה אשר חבים את חייהם הרוחניים להגה"צ רבי אברהם זצוק"ל, מספרים בערגה כיצד היה מאהיב עליהם את לימוד התורה ועמלה ובנופת שפתותיו ודיבורו היה מקרבם להתמדה בתורה ולחיזוק בשמירת המצוות.

בחודש חשוון בשנת תרפ"ט, הוצע לאביו זצ"ל, על-ידי רבי יצחק אייזיק הרמן זצ"ל, לשידוך את בתו של הגה"צ רבי אריה לוין זצוק"ל, ובחודש זה בא בברית האירוסין עם רעייתו הרבנית הצדקנית מרת שיינא חיה ע"ה, אשר זכתה להיות עזר כנגדו של גדול הדור, להקדיש את חייו לשקידה לעמל התורה והנהגת כלל ישראל.

במכתבי ברכה ששיגר לו חותנו זצוק"ל, בין אירוסיו לנישואיו, ניכרת הערכתו המופלגת והעצומה לרבינו מרן זצוק"ל, אשר כבר אז ניכר היה שעדיו לגדולות: "יוסף ד´ שלום וברכה לרב חביבי הודי ופארי המיועד להיות חתני בנן של קדושים המהולל בתשבחות העומד לנס לגאון ולתפארת בישראל לתורה ולתעודה לכל מדה חמודה יראת ד´ אוצר כש"ת מ"ר יוסף שלום עליאשאוו שליט"א".

"אחדש"ה באהבה רבה! אנכי בדרך מאה שערים נחני ד´ בדבר איזה מצוה יום עש"ק גם יום השנה של אמי מורתי הצנועה ע"ה י"ד לחודש אייר, והתנהגתי כמו בכל שנה, בשובי הביתה הרגשתי איזה חולשה ל"ע, ואמרתי אסורה נא אל בית אדוני הגה"צ ר´ אברהם אביך לעשות שאלת חכם על מנהגי שנהגתי עד היום, והנה מרחוק ´קול ברמה נשמע´ קול אדיר ונעים גם יחד המושך לבבות קול ד´ בכוח, קול תורה, את קולך רוחי ונשמתי שמעתי ואירא כי עירום אנוכי ואחבא, ליבי הלך שבי אחר הקול, נכנסתי בהחצר מרוב התרגשות ודפקתי על הפתח. מי כאן מי כאן".

"נתעטף מר אביך הגה"צ שיחי´ ויצא לקראתי, מה אתה מבקש! שאלה יש לי לבקש, שאל בני שאל, מה זה קול אשר… עולים ויורדים, כמובן לשאלה זו דרוש סבלנות יותר מדי, פשוט כהלל בשעתו, ושכחתי את מטרת בואי אל בית הג´ ר´ אברהם אביך שליט"א, ונסתבבה השיחה בינינו בדרשת חז"ל על הפסוק ואותי יום יום ידרושון בדבר בר בי רב דחד יומא, עשה לך רב, ומר אביך שליט"א הסביר לי כיד ד´ הטובה עליו, אשר בזמן הזה אפשר לצאת ע"י עיון בספרי הלכה ובספרי יראים, בפרט למי שנפשו חשקה בתורה".

"והזמן גרם בהדי פניא דמעלי שבתא לקצר ולהפרד מאת אביך הגה"צ שליט"א, ובמסירת דר"ש מלב חם אליך מחמד נפשי, ולא אסתפק בזה והנני אתכבד למסור דרישת שלום אליך בכתב כי לראותך פנים אל פנים לא זכיתי והנני שמח בזה".

בערב ראש חודש ניסן בשנת תרפ"ט, הקימו את ביתם לתפארה, בית שד´ אמותיו היו ספוגים בתורה ויראת שמים ואין בבית הזה מלבד תורה והלכה מאומה, תל תלפיות ממנו יצאה הנהגת כלל ישראל.

לאחר נישואיו התגורר בבית הוריו והמשיך לשקוד על תלמודו בבית הכנסת "אוהל שרה", בהתמדה וביגיעה עצומה.

עמוד ההוראה
בשנת תש"ד, הסתלק בפתאומיות אביו הגאון הצדיק רבי אברהם זצוק"ל, כשישיבות "תפארת בחורים" שפעלו במספר מוקדים ברחבי ירושלים, נותרו ללא יד מכוונת, ועשרות בחורים נשארו ללא רועה. בהוראת מרן הגאון רבי זליג ראובן בנגיס זצוק"ל, ראב"ד העדה החרדית בירושלים. רבינו הגדול זצוק"ל נטל על שכמו את מילוי מקום אביו במסירת השיעורים בישיבת "תפארת בחורים", ומאז במשך כשבעים שנה מסר מדי יום ביומו שיעורים בבית המדרש "תפארת בחורים", אשר היו אבן שואבת לכל חכמי וגדולי ירושלים אשר הגיעו לשמוע את שיעוריו המרתקים שהקיפו את כל התורה מהחל ועד כלה ושילבו תורה והלכה וקבלה.

למעלה ממאתיים לומדים, ובהם האריות שבחבורת לומדי התורה בירושלים, היו משתתפים מדי יום ביומו בשיעורים. היה זה מראה מרהיב ומעמד של כבוד התורה. השיעור שפע חיות וחיוניות כשמרן זצוק"ל קרא והסביר, הקשה ופירק בתנועת ידיים ערות ובניגון מסביר עולה ויורד. המונים מכל רחבי הארץ, ובהם הורים עם ילדיהם הפעוטים, היו מגיעים לשמוע את רבינו מרן זצוק"ל, באמירת השיעור שנאמר בהתלהבות ובהשתפכות וכדרך אמירת השיעור מתוך ריתחא דאורייתא.

בתקופה זו נתקשר מאוד למרן הגאון רבי זליג ראובן בנגיס זצוק"ל, ונשא ונתן עימו בהלכה וקיבל ממנו מלא חופניים בתורה והוראה. בהיותו בן כ"ח שנים הסמיכו מרן הגרז"ר בנגיס זצוק"ל להוראה, ובכתב הסמיכה להוראה מילא בשבחים ובתהילה. "הנה האברך הנ"ל עליו נוכל לומר כי הוא קנקן חדש מלא ישן, בקיא בכולא תלמודא גם בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים נהירים ליה, מקשה ומפרק בדרך חריף ובסברא ישרה ומסיק שמעתתא אליבא דדינא, כמותו ירבו בישראל".

"ונעים לי למלא ידיו לדון ולהורות יורה וידין בכוליה הלכתא ויכולים לסמוך עליו בבטחה כי הלכה כמותו ותקווה טובה עוד נשקפת עליו כי ישתגשג ויגדיל תורה בשקידתו המצוינה ואילנא רברבא יתעביד בע"ה במהרה ובקרוב, וכל עדת ישראל שיזכו להרכיבו אלוף לראשם ישבעו רצון ממנו ויותר שיכירוהו יוקירוהו יכבדוהו ובו יתהללו ויתברכו לרגלו כל החונים על דגלו ונר ד´ עליו בהילו ועל כל החוסים בצילו".

כבר בהיותו אברך כבן שלושים, שיגר לו מרן הגרז"ר בנגיס זצוק"ל מכתב, בו הוא מתאר אותו בתארים מפליגים, על גדלותו בתורה, בעמקותו בהלכה. במכתבו כותב הגרז"ר בנגיס זצוק"ל: "מעלת כבוד ידידי עוז וידיד נפשי הרב הגאון החריף והבקיא, אור הברקי, משנתו רב ונקי, מאוד נעלה וכו´, כש"ט מו"ה ר´ יוסף שלום שליט"א, ישא ברכה מאת ד´, ותקוותי לד´ בעגלא ובזמן קריב יזכני למלא חפצי ורצוני ולביתי ולעירנו ישיבני לחיים ולשלום ושם נשתעשע בחידושי תורה בהסכת ושמע מתוך הספר בע"ה ובאריכות".

בתקופה זו נכנס ללמוד בכולל "אוהל תורה", שבראשות הגאון הגדול רבי אהרן ביאלסטוצקי זצוק"ל והגאון הגדול רבי אברהם גרבוז זצוק"ל. בכולל זה למדו האריות שבעולם התורה וההלכה ובהם הגאונים הגדולים, יבלחט"א רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א, רבי שלמה קרליץ זצוק"ל, רבי שלמה טנא זצוק"ל, רבי שמואל ברוך ורנר זצוק"ל, ועוד.

לימים סיפר הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א, כיצד היה מרן זצוק"ל עומד במשך שעות על גבי שעות ולומד בעמידה. בעת ביקורו בשנים האחרונות במעונו של מרן זצוק"ל, הזכיר לו כיצד יגע בלימודו בעמידה. אמר מרן זצוק"ל: "היום כבר אין לי את הכוחות לכך…"

באותם ימים היה מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל נכנס מעת לעת אל היכל הכולל שהיה סמוך לביתו ברחוב אוסישקין, כדי ללבן סוגיות הלכתיות שונות ולדבר בלימוד עם אברכי הכולל ובהם מרן זצוק"ל, ומאז נוצרה ההיכרות הקרובה בין מרנן פוסקי הדור.

לומדי הכולל היו מספרים בהערכה ובהערצה כיצד היה מגיע מרן זצוק"ל אל היכל הכולל והיה ניתן לכוון את השעון בדקות לפי רגע כניסת מרן זצוק"ל בדיוק, במשך שנים רבות. היה שומר על עיתותיו מכל משמר וכל דקה הייתה מחושבת לפרטים. כל מי שראהו מהפעם הראשונה שם לב, כי אחת המידות המלכותיות הטבועות בו הייתה דייקנות.

במשך אותן שנים שקד על תלמודו בהתמדה עצומה ורכש ידע עצום בכל מכמני התורה. נפשו השתוקקה ללמוד תורה ברוב שקידה ואותן עשרות שנים שבר את יצרו וזיכך את גופו ושיעבד כל גופו לתורה מתוך יראת שמים עילאית. יומם ולילה לא פסיק פומיה מגרסיה, לא זז מהספרים ולא קם ממשנתו, עינה גופו וטיהר נפשו עד שקנה ידיעה רחבה בים התלמוד.

כל לימודו היה בדרך לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כשהוא משעבד את עצמאותו לתורה ולקיום כל פרט בהלכה מתוך חרדת הדין ויראת שמים.

בתקופה זו מסר הגרי"א הרצוג זצ"ל שיעורים בהיכלי הכוללים של חותנו הרב הילמן זצ"ל, ואף הציע בפני חברי הכוללים שאלות שהגיעו אליו מכל קצוות העולם, וביקש מהם לכתוב פסקי הלכה. אחת השאלות הקשות שהגיעו היה בעניין היתר עגונה, שאלה קשה וסבוכה שהגיע מתימן, וביקש מרבינו מרן זצוק"ל לכתוב את פסק ההלכה. לאחר שכתב את פסק ההלכה השתומם מגדלותו העצומה של רבינו זצוק"ל, וביקשו להיכנס כדיין בבית הדין. בחודש כסליו בשנת תשי"א, התמנה להיות דיין בבית הדין, כאשר מורו ורבו מרן הגאון רבי זליג ראובן בנגיס זצוק"ל, אמר כי טוב עשה, והדבר נחוץ להצלת ולהצלחת כלל ישראל.

לימים, בשבתו בבית הדין, שיגר רבינו מרן זצוק"ל, שאלה אל מרן גאב"ד טשעבין זצוק"ל, בידיו של הגאון הגדול רבי בצלאל ז´ולטי זצוק"ל, וביקש את הסכמתו לפסק הדין שכתב. בין הנוכחים בחדר היה אחד מתלמידיו המובהקים של מרן הגרז"ר בנגיס זצוק"ל, שאמר: יש כבר רב גדול ופוסק גדול לדור הבא.

בשנת תשט"ז, מונה לדיין בבית הדין הגדול, אולם עם תחילת "פרשת הממזרים" בשנת תשל"ג, פרש מחברותו כדיין בבית הדין, כשהוא עומד בראש המאבק כנגד היתר הממזרים והשותפים לזה, וניהל מערכה קשה וכבדה בנושא זה, בו ראה את ציפור נפשה של היהדות הנאמנה, בעומדו כחומה בצורה נגד המנסים לחלל כרם בית ד´.

היה אבן שואבת לכל הדיינים שביקשו דבר ד´ זו הלכה ולהורות הוראה, כאשר כל המשחרים לפתחו ידעו שדלתותיו פותחות עשרים וארבע שעות ביממה לכל שאלותיהם וסכך מרוחו אליהם. שאלות הורצו אל ביתו מכל רחבי העולם וביתו היה תל תלפיות בהלכה ובהוראה לכל קצוות העולם.

סדר יומו היה קבוע. היה משכים מדי יום בשעה שתיים ושלושים לפנות בוקר, היה קם כארי לעבודת בוראו ולומד בהתמדה, בניגון ובנעימה, כפי שזכו לשמוע יחידי סגולה מבאי ביתו, עד לתפילת שחרית בבית מדרשו "תפארת בחורים" הסמוך לביתו.

הקמת "דגל התורה"
עם הקמת תנועת "דגל התורה", נקרא על-ידי מרן רשכבה"ג רבינו הגדול הגראמ"מ שך זצוק"ל, לבוא ולשאת במשא התנועה הקד´. בעצרת ייסוד התנועה בבנייני האומה בירושלים, התבטא רבינו הגדול ה"אבי עזרי" זצוק"ל: "יושב כאן אדם גדול, אולי הגדול ביותר שיש בעולם בהלכה ובכל דבר כאמרם איזה תלמיד חכם ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה דרך ארץ שיהיה להמון בפניו!"

טרם הסתלקותו של רבינו הגדול מרן ה"אבי עזרי" זיע"א, אף התבטא פעמים רבות, כי "כשיבוא זמן שלא תוכלו לשאול אותי, תעלו לירושלים". ואף רבינו מרן זצוק"ל, התבטא בכל הזדמנות כי "מתוך הנקודות והמעלות העצומות בהן ניחן מרן הגרא"מ שך זצוק"ל יש לציין כי בנוסף לעבודת הקודש בהרבצת התורה לדור, קיבל הוא על עצמו גם את עול הנהגת הדור כולו".

אף בפגישתו האחרונה של מרן ראש הישיבה זצוק"ל עם רבינו מרן זצוק"ל, אמר רבינו הגדול זצוק"ל, לרבינו מרן זצוק"ל, כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר לו לשאת בהנהגת הכלל ובעול הציבור והוא מבקש שרבינו מרן זצוק"ל ייטול עליו את האחריות. מרן זצוק"ל, שאלו האם מדובר בעניין מסוים ומוגדר שעלה על הפרק שאודותיו מבקש מרן ראש הישיבה זצוק"ל, שידון ויביע את דעתו. השיב מרן ראש הישיבה זצוק"ל, כי מדובר בבקשה כללית, לעסוק בענייני הכלל. ענה רבינו מרן זצוק"ל: "והלא ברוך ד´ יש לנו את ראש הישיבה". החל מרן ראש הישיבה זצוק"ל לבכות ואמר: "אינני רואה וגם כוחי תש, אני מרגיש שאיני יכול להביא תועלת. אני מבקש מרבי יוסף שלום שיטול את העול על צווארו".

עטרת ההנהגה
בני ביתו של רבנו מרן זצוק"ל, ציינו את העובדה הבאה: לפני עשרות שנים הגיע מרן ראש הישיבה זצוק"ל לביתו של רבינו מרן זצוק"ל, לדון עימו בעניינים העומדים באותה עת על הפרק. בהיכנס מרן ראש הישיבה זצוק"ל לבית רבינו מרן זצוק"ל, פנתה אליו הרבנית ע"ה בטרוניא ואמרה: "ראש הישיבה, עשרות שנים שומרת אני על בעלי רבי יוסף שלום מכל משמר. נטלתי על עצמי את כל עול הנהגת הבית ומנעתי ממנו כל הפרעה בלימוד. ויתרתי על כל התענוגות העיקר שיוכל לעסוק בדבר האהוב עליו יותר מכל, התורה הקדושה. ועתה באים הינכם וחפצים לערב אותו בענייני הנהגת הציבור, האם אין אחרים שיוכלו לעזור לכם למען כלל ישראל?!"
השיב מרן ראש הישיבה זצוק"ל וענה: "זה בדיוק מה שאני מחפש. רק אדם כזה שכל חייו עמל הוא בלימוד התורה ואין לו בעולמו אלא תורה בלבד יכול לעזור לי בהנהגת הדור. ´אדם´ שכל כולו בלתי לד´ לבדו, יכול להנהיג את כלל ישראל".

ממשיכים ומספרים בני ביתו של רבינו מרן זצוק"ל: באחת המערכות שניהל מרן ראש הישיבה זצוק"ל יחד עם רבינו מרן זצוק"ל, נשאל רבינו מרן זצוק"ל, על-ידי צאצאיו, מפני מה מוכן הוא להיכנס לפתע לעניינים של הנהגת הציבור, הלא במשך עשרות שנים ברח הוא מכל עניין של עול הציבור. השיבם רבינו מרן זצוק"ל: "דין אחר הוא כאשר מרן ראש הישיבה מבקש ממני. כשאני שומע את בקשתו, אינני יכול לסרב לו. הוא האדם היחידי שאין לו כל נגיעות אישיות. כל מעשיו, מתחילתם ועד סופם, לשם שמים הם. אני כל כך מתפעל ממנו וממסירותו למען כבוד שמים, שכל מה שמבקש ממני — אני מוכרח לעשות".

באחת ממערכות הבחירות אותה הוביל בעוז ובגאון מרן ראש הישיבה זצוק"ל, מספר נכדו של רבינו מרן זצוק"ל הרה"ג רבי אברהם צבי ישראלזון שליט"א: נכנסתי לחדרו של הסבא זצוק"ל וסיפרתי לו כי ישנם תלמידי חכמים שמנסים לחלוק על מרן ראש הישיבה ועל הצעדים שנקט באותה מערכה ציבורית. השיב לי סבא זצוק"ל: "תשאל אותם אם אירע להם פעם מעשה כזה שהתקשו בפשט מוקשה ברמב"ם באמצע הלילה והם רצו לישיבה עם חולצה של פיג´מה כדי לברר את הביאור לדברי הרמב"ם. אם לא אירע להם מעולם כזה מקרה, אין להם זכות לחלוק על ראש הישיבה. עדיין חסר להם באהבת התורה".

נכד רבינו מרן זצ"ל הרה"ג רבי דב ישראלזון שליט"א, נכנס פעם למעונו להתייעץ עימו בנושא כלשהו. רבנו מרן זצ"ל הרהר קמעה ופסק: "בשביל להכריע בדבר כזה צריך סייעתא דשמיא מיוחדת. תיגש למרן הגרא"מ שך ותשאל אותו".

כבר בשנים מוקדמות יותר, מחותנו מרן הסטייפלר זצוק"ל, שלח אליו שאלות הלכתיות ושאלות הנוגעות להנהגת הכלל. בשנת תשמ"ט, כאמור, עם הקמת תנועת "דגל התורה", הגיע למעונו מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, וצירפו להנהגת הכלל, כאשר בכינוס היסוד שנערך בבנייני האומה ישב הוא לצד מרן הגראמ"מ שך זצ"ל ולידו יבלחט"א מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א.

בימי הקמת "דגל התורה", רבינו מרן זצ"ל הקדיש רבות מעיתותיו עבור הקמת התנועה. במשך ארבע השנים שלאחר מכן התקיימה סדרת מפגשים קבועה מדי שבועים עם מרן ה"אבי עזרי" זצוק"ל, כשאחת נערכת בירושלים בבנייני "יד שרה" ברחוב הנביאים, ואחת בבני ברק במעונו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, בהם דנו בכל הנושאים העומדים על הפרק.

על משמר ההלכה
בחורף תשנ"ה, כשנחלש מאד מרן ראש הישיבה זצוק"ל, ההנהגה עברה לרבינו מרן זצוק"ל, כשהוא לא מוותר על שעות שקידה ועמל התורה. לצד שיעורו היומי ב"תפארת בחורים" הוא קיבל את ראשי הישיבות, רבנים ודיינים, מנהלי הת"תים והסמינרים, חברי הכנסת ושלוחי דרבנן שבכל מקום, שבאו להתייעץ ולשמוע דבר ד´ זו הלכה והוראות בענייני השעה.

בשנים אלו בהן נשא בעול הציבור, עמד רבות על משמר הקדושה ומנע פרצות רבות. זכור לרבים מאבקיו הבלתי מתפשרים בכל הנושאים העומדים בציפור נפשה של היהדות הנאמנה, החל מנושא הגיורים, בהם נאבק בעוז כל השנים, החל מהפרשה הנודעת של "התרת הממזרים", ועד לאחרונה שפרסם מכתב חריף ביותר נגד הגיורים הפסולים הנעשים בצבא. לאורך השנים ניהל רבינו זצוק"ל, מערכה חסרת תקדים נגד החדרת פסולי חיתון לבוא בקהל ועמד על משמר היהדות למניעת פרצות בכרם קדושת בית ישראל.

הוא ראה בכל פגיעה בחומות היהדות סכנה קיומית המרחפת על קיום האומה, ואהבת ישראל ודאגה לכלל ישראל שהיו חרוטות על ליבו הביאוהו לצאת למערכה קשה וכבדה על שמירת כרם בית ישראל.

אחת מפסיקותיו ההלכתיות הזכורה לכל, אירעה בשנת תשס"ד, כאשר התעורר חשש הלכתי בפיאות נכריות שחובשות כל הנשים החרדיות, חשש של תקרובת עבודה זרה אם מקור השיער הוא מהמזרח הרחוק, מקומם של עובדי עבודה זרה כבימי קדם, עבודת אלילים שאינה קיימת כבר מאות בשנים בכל אזורי העולם המתקדמים.

העולם החרדי היה כמרקחה מהחשש של תקרובת עבודה זרה. הנושא לא ירד מסדר היום במשך כמה שבועות ועיני כולם היו נשואות אל פסקו של רבינו מרן זצוק"ל.

אחד ממקורביו של רבינו מרן זצוק"ל נשלח על ידו להודו, כדי לעמוד מקרוב על הבעיה ולהעיד בפני רבינו מרן זצוק"ל, על המתרחש שם במקום גזיזת השיער. בכ"ד באייר תשס"ד, העיד השליח מה שראו עיניו ושמעו אוזניו במדינת הודו, ולאור זאת פסק רבינו מרן זצוק"ל, כי השיער דינו כדין תקרובת עבודה זרה וחייב בביעור ולפיכך אין להשתמש בפאות העשויות שיער אדם שמקורן בהודו ויש לבערם.

פסיקה זו פשטה בכל תפוצות ישראל וכבר באותו ערב נשרפו אלפי פאות על-ידי נשים צדקניות, לקיים מצוות ביעור עבודה זרה ורבבות נשים הלכו עם מטפחות וכובעי נשים, הכל בעקבות פסק ההלכה של רבינו מרן זצוק"ל.

כמו כן זכור מאבקו בכל עוז בנושא מוות מוחי, כאשר היו שטענו שניתן "לקצור" איברים, חלילה, גם כאשר הלב עדיין פועם, אך רבינו מרן זצוק"ל, יצא למלחמה חריפה בנושא זה ופסק, כי אסור לנתק את החולה ממכשירי ההנשמה כל עוד הלב פועם והוא נחשב חי.

כמו כן זכורה פרשיית "בהמת הג´אבו", אשר היה עליה ספק כשרות ובכל העולם היהודי המתינו למוצא פיו של רבינו מרן זצוק"ל, כיצד יפסוק בנידון זה.

זכור לרבים מאבקו הבלתי מתפשר במכשירי הפלאפונים שרבים חללים הפילו והכינוס הגדול שנערך בירושלים בו הוא השתתף ועודד את המאבק בנושא, כאשר רבינו מרן זצוק"ל הבהיר את חומרת העניין ושאין מקום להתפשר בדבר זה העלול להפיל חללים רבים.

מאבק חריף וחמור ניהל בעוז נגד האינטרנט, פגעי הטכנולוגיה וסכנת התקשורת הקלוקלת. לאורך השנים התריע שוב ושוב ואף פרסם מכתב מיוחד בעיתוננו נגד הקריאה בשבועונים למיניהם שאין רוח חכמים נוחה מהם. בשנים האחרונות ניהל בחריפות רבה את מאבקו הבלתי מתפשר נגד איסור הצפייה ושיתוף הפעולה עם אתרי האינטרנט המכונים "חרדים", הגורמים לחורבן רוחני נורא ואיום, רח"ל, ורבים הידרדרו מכך לרדת שחת.

את כל המאבקים על משמר קדשי ישראל ניהל ברמה באמצעות ביטאון עולם התורה "יתד נאמן", שנוסד על-ידי מרן הגראמ"מ שך זיע"א ומרן הסטייפלער זיע"א, אשר עמד על משמרתו ובו ראה את השופר הנאמן וכלי הביטוי למאבקי היהדות הנאמנה ולהנחלת דעת תורה, בהיות העיתון ונושאי דגליו סמוכים על שולחנם של מרנן גדולי ישראל, תוך ציות מוחלט לדעת תורה הקד´ כפי שמורים מרנן ורבנן.

על משמר החינוך הטהור
בשנים אלו נשא בעול חינוכם הטהור של בני ובנות ישראל, כשמנהלי ת"תים ומנהלי סמינרים פקדו את מעונו בשאלות שהזמן גרמן. חושיו היו ערניים ודרוכים, צופה ומביט כשומר נאמן על משמרתו לבל יחוללו כל שינוי מהמסורת שבידנו, הן בענייני מוסדות החינוך בתבנית הישיבות והן בהנהגת הציבור ובכל נושא שהוא.

תבונתו החודרת ואבחנתו הקולעת אל חוט השערה באו גם לידי ביטוי אז. לימים ראו הכל כמה צפה מבטו למרחוק, ודברים שבהם היה נראה כביכול מפריז בעמידה על המשמר, התגלו לימים כסכנה ממש. כיום חשים כל שומרי התורה כי ללא עמידה זו על המשמר, היה חס וחלילה דורנו פרוץ לכל עבר. מוסדות כלאיים ושעטנז היו חודרים לציבור החרדי, והשקפות הקלוטות מבחוץ היו מחלחלות בקרבנו, חלילה.

מאז קיבל את עול ההנהגה, הובאו להכרעתו כל ענייני הכשרות של בד"ץ "שארית ישראל", כאשר הוא עודד ועורר להצטרף ל"שארית ישראל" ולחזקה, כהכשר המהודר ביותר של עולם התורה.

במשך כל אותן שנים בהן נטל את עול ההנהגה, נקבעו בחדרו הצנוע החלטות הרות גורל של ענייני הציבור בארה"ק ובתפוצות. נציגי "דגל התורה" בכנסת יחד עם נציגי "דגל התורה" בכל הארץ, היו מגיעים להיוועץ בכל פרט ולשמוע דעתו והוראותיו בענייני ציבור, כאשר הכרעותיו הרבות בענייני ציבור לא הסיחו את דעתו מחובתו המרכזית, עמל התורה ולימודה, וגם בימים הסוערים ביותר, כאשר סערות ציבוריות ריחפו בחלל האוויר וביתו רחש אישי ציבור שבאו לקבל הדרכתו, לא ביטל את שיעוריו ושיחותיו והיה שקוע בתלמודו בכל ישותו.

אגודים בצרה
לפני עשר שנים עבר רבינו מרן זצוק"ל טיפול רפואי והיה שרוי בסכנת חיים. באותם ימים קשים כל עם ישראל בארץ ובתפוצות התאחד בתפילות נרגשות, כאשר המוני בית ישראל נושאים ליבם ועיניהם לשמים, ובחסדי שמים עצומים הותיר הקב"ה את רבינו מרן זצוק"ל בקרבנו עשר שנים נוספות, בהן זכה כלל ישראל להנהגתו הרוממה. מאז, מדי שנה, צוין יום הצלתו של רבינו מרן רבינו זצוק"ל, כיום הודיה ותפילה לבורא העולם, לאחר שיעורו הקבוע בבית מדרשו "תפארת בחורים".

בחודש שבט בשנה זו, חודשים ספורים לאחר טיפול רפואי נוסף שעבר רבינו מרן זצוק"ל בהצלחה, לאחר ששוב כל בית ישראל הרעישו עולמות ובקעו רקיעים בתפילתם, חש רבינו מרן זצוק"ל שלא בטוב, ואושפז בבית החולים "שערי צדק". טובי הרופאים הוזעקו למיטתו ורופאי בית החולים יצאו מגדרם כדי להביא מזור ורפואה לרבן של ישראל זצוק"ל, בהיותם מודעים לגודל האחריות הנישאת על כתפיהם באשר כל בית ישראל נושאים עיניהם למקום זה ומצפים לישועת ד´ יתברך בהחלמתו של רבינו מרן זצוק"ל.

במשך כל ששת החודשים בהן אושפז רבינו מרן זצוק"ל בבית החולים, המוני בית ישראל, בכל היכלי התורה והישיבות הקדושות בארץ ובעולם, נשאו תפילות נרגשות והעלו צקון שיח בפני בורא העולם שישלח מזור וישע לרבן של ישראל. במהלך כל החודשים הללו התחזקו רבבות משפחות בקבלת שבת מוקדם ובסדרי לימוד מיוחדים ביום שישי ובלילות שבת קודש, וכן בחיזוקים רבים לרפואת רבינו מרן זצוק"ל, אולם אתמול אחה"צ נדם ליבו של רבן של ישראל, בעלות נשמתו בסערה השמימה, לקול בכיים של המוני תלמידיו ושומעי לקחו וכל בית ישראל.

בנסוע הארון
במסע ההלוויה הענק השתתפו מאות אלפי אנשים שהיה למעמד אדיר של כבוד התורה וההלכה ליוותה אמש היהדות הנאמנה על כל שבטיה ועדותיה, מתוך תחושת יתמות מעיקה ואבל כבד את פוסק ומנהיג הדור גאון הדור ותפארתו, עמוד התורה וההוראה רבינו מרן רשכבה"ג הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל.

עם התקרב מועד ההלוויה השחירו כל הדרכים המובילות לסמטת ביתו הצנוע שברחוב חנן, בית אשר היה לתל תלפיות לתורה והוראה והנהגה לכלל ישראל עשרות בשנים, בנהרות אדם שזרמו מכל רחבי העיר והארץ. מאות אוטובוסים הביאו רבבות מכל רחבי הארץ ליטול חלק במסע ההלוויה ולהשתתף באשכבתיה דרבי. רבבות איש מכל החוגים והעדות, כל גאוני, צדיקי ופוסקי הדור, ראשי ישיבות, רבנים, אדמו"רים, רבני ערים, דיינים ומורי הוראה, הגיעו מכל קצוות הארץ להשתתף בהלוויה.

העיר ירושלים התעטפה באבל כבד. רחובות השכונות מסביב נסגרו שעות ארוכות לפני צאת מסע ההלוויה וקהל הרבבות גדש את כל רחבי שכונת מאה שערים והאזור, כאשר המונים ממררים בבכי על סילוקו של האי צדיקא ופרישא.

מסע ההלוויה נפתח באמירת תהילים נרגשת, סליחות וקבלת עול מלכות שמים, על-ידי המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א, כשקהל ההמונים עונה אחריו פסוק בפסוק בבכי תמרורים. במשך כמחצית השעה זעק הציבור בבכי ובתחנונים שיחוס בורא העולם על עמו ישראל.

קולות זעקות שבר ובכי המרעידים כל לב בקעו מליבות רבבות בית ישראל אשר מילאו את האזור כולו. מחציתה של העיר ירושלים חדלה מלנוע, ריבואות בני אדם עמדו, בכו וביכו לגדול הדור. יהודים לא יכלו לעצור את פרץ דמעותיהם על החלל שנפער בעולם על סילוקו של האי צדיק, דמעות על דור שאיבד את הודו, זיוו, הדרו וכתרו.

"מנורה הטהורה" 

דברי פרידה נרגשים ומעוררים, נשא חתנא דבי נשיאה, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אשר גרמו לפרץ נרגש של בכי תמרורים על-ידי רבבות בית ישראל שביכה מרה את הסתלקותו של רבן של ישראל זצוק"ל. את דבריו פתח בקול שבור: "מורי חמי זכר צדיק לברכה ציווה לפני פטירתו שאף אדם לא יספידו בשעת ההלוויה, בני המשפחה ביקשו שאומר כמה דברים, כמו ילד שעומד ליד אבא שלו וחוזר על מה ששמע ממנו".

"שמעתי ממורי חמי שהסביר את מה שנאמר בקינה של עשרה הרוגי מלכות: ´נטל רבי ישמעאל ראשו (של רבן שמעון בן גמליאל) ונתנו על ארכובותיו מנורה הטהורה´. הוא הסביר מה זה התואר ´מנורה הטהורה´?"

"הסביר מו"ח על-פי הירושלמי במסכת יומא, ששואל איך הכהן גדול היה יכול להיכנס לקדש הקדשים הרי לא היה חלון להאיר? משיב הירושלמי, שארון הקודש מאיר והיה הולך לאור ארון הקודש. אמר מו"ח, רבן גמליאל היה ארון הקודש, הוא האיר לכל העולם ולכן נקרא ´מנורה הטהורה´, הוא האיר כארון הקודש".

"הוסיף מו"ח ואמר, שכתוב במדרש על הפסוק: ´באור פניך יהלכון´ ´בזקנים שהיו נכנסין לעבר שנה מה הקב"ה עושה מניח סנקליטין שלו ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם למטה שאם טעו בדבר הלכה הקב"ה מאיר עיניהם בהלכה שנאמר ד´ באור פניך יהלכון´. אמר מו"ח, שזה אותו האור של ארון הקודש שהאיר לכהן גדול. מי ששמע דברי תורה ממו"ח הרגיש כי אור גדול מאיר. ד´ באור פניך יהלכון".

"דבר שני אני רוצה לומר. ביום שזכיתי להיכנס לבית הקדוש של מו"ח, אמר לי חמיו הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, דע לך כי חמיך לומד רק תורה לשמה בלי שום נגיעות — מנורה הטהורה".

"ראיתי את הספר ´יד אליהו´ בבית מו"ח ואמר לי תסתכל בהקדמה והלכתי להסתכל ומצאתי שהוא מוסר צוואה לילדים שלו ואומר להם על לימודו, ושהכבוד כלום הוא! והמכבד חבירו יעמוד לו בעת צרה".

"פעם שהלכתי איתו ברחוב אמר לי אני משתוקק מאד ללמוד ´משנה למלך´, אבל מה אעשה שבזמן הזה אני יכול ללמוד רשב"א הוא ראשון וכשנסע מו"ח לנופש נטל עמו ´משנה למלך´ ואז גילה את תשוקתו ללמוד משנה למלך".

"מרן ה´חפץ חיים´ אמר שכאשר מסתלק אדם גדול מאד, הרי שמסתיימת תקופה. ´דור הולך ודור בא´. דור אחרי דור ישנה התדרדרות, וצריך אדם גדול שיעצור בעד ההדרדרות".

"המשפחה ביקשה ממני שאמסור תודה רבה להנהלת בית החולים ´שערי צדק´, לרופאים ולכל אנשי הצוות. המשפחה מבקשת להודות לכל אלו שסייעו ובמיוחד להרב ר´ אריה אלישיב ולר´ ישראל אלישיב ולכל המשפחה, אני רוצה לבקש מחילה על דברי ההספד, לא אמרתי הספד עשיתי זאת על-פי גיסי הגדולים. אני רוצה לומר תודה רבה לגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א".

"אנחנו מבקשים כולנו, כל כלל ישראל מהקב"ה, רחם עלינו ותציל אותנו מכל גזרות אכזריות, ובזכות התורה שהקב"ה יעשה טוב לכל עם ישראל. ומבקשים מחילה מהאבא היקר שלנו סלח נא אבינו ותהיה דיין בשמים ותדון את עם ישראל לכף זכות ונזכה לבנין בית המקדש במהרה ותנוח על משכבך".

ניטלה העטרה
עם תום דברי הפרידה הנרגשים והמרטיטים, אמרו בניו של רבינו מרן זצוק"ל קדיש ולאחר מכן החל מסע ההלוויה לנוע באיטיות לעבר הרחובות שבטי ישראל, שמואל הנביא, בר אילן, ירמיהו, גבעת שאול בדרכו להר המנוחות, כאשר מאות אנשי הצלה התפרסו לאורך צירי ההלוויה, העניקו עזרה רפואית ראשונית לנצרכים וחילקו שתייה יחד עם ארגוני החסד לכלל המלווים.

מסע ההלוויה התנהל לאיטו כשציבור אדיר מימדים של מאות אלפי איש צועד באיטיות והחל לנוע לקול תחנונים אל הקהל שיפנה את הדרך ויאפשר את תחילת מסע ההלוויה. בראש מסע ההלוויה צעדו מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, ובראשם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א וחתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א חברי מועצת גדולי התורה, מאות ראשי ישיבות ותלמידיהם, מרביצי תורה ויראה, מאות דיינים ומורי הוראה, אדמו"רים ורבנים.

במהלך ההלוויה ביקש מרן ראש הישיבה שליט"א, לקרוע קריעה טפח כדין, ושלח לשאול את הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, שהיה בסמוך לו, האם צריך לברך דיין האמת בשם ומלכות. והשיב הגאון הגדול שליט"א, שכאשר מרן הגרי"ז סולובייצ´יק זצוק"ל נפטר, אמר לו אביו מרן הסטייפלער זצוק"ל, שיברך בשם ומלכות. ומרן ראש הישיבה שליט"א בירך בשם ומלכות וכן אמר למלוויו.

מאות שוטרים התפרסו מבעוד מועד בכל רחובות העיר, ואפשרו למסע ההלוויה לנוע ברחובות העיר, כוחות משטרה עם אנשי ביטחון פיקחו על מסע ההלוויה, מסוקים משטרתיים הוזנקו לאוויר וניסו בכוחות אדירים להשליט סדר ולנתב צירים מרכזיים.

היה זה מחזה נורא הוד של כבוד התורה וההלכה כשנחשול ענק של ק"מ רבים גדש את כל הרחובות.

במשך שעה ארוכה נמשך מסע ההלוויה שהתנהל לאיטו ברחובות העיר, רבים הקדימו ובאו לבית החיים שבהר המנוחות, כאשר מאות אלפי המלווים צועדים אחר המיטה, בבית הקברות נראו מחזות קורעי לב, קולות שבר ובכי נשמעו מכל עבר.

סמוך לשעה שתיים אחר חצות, נטמן רבן של כל בני הגולה זצוק"ל, בחלקת הרבנים שבהר המנוחות. שעה ארוכה לאחר הקבורה הקיפו המונים את חלקת הקבר והתקשו להיפרד ממרן שר התורה והיראה, עמוד ההלכה, רבן של כל בני הגולה, משיירי כנסת הגדולה, אשר כל בית ישראל התחמם לאורו.

אלפים המשיכו לעמוד ליד ציונו של רבינו מרן זצוק"ל, להעתיר לישועת הכלל והפרט, תלמידיו ישבו אבלים ארצה, לקונן ולהתאבל על האסון הנורא, כדין תלמיד על רבו המובהק, המונים השרויים באבל מיאנו להינחם על האסון הנורא. אבל וקדרות ירדו אתמול על עם ישראל אשר ליווה למנוחות את שריד לדור דעה, מנהיג ישראל וקברניטו, עמוד ההוראה, גאון הגאונים, אשר זכה דורנו ששתלו ההשגחה העליונה ברחמיו הרבים בתוכנו.

עם הסתלקותו, אבד לדורנו רבן של ישראל, לב האומה, פוסק הדור, יחיד בדורו ושריד לדור דעה, חוט השדרה של כלל ישראל, אותו נשא על כתפיו ולוח ליבו כנושא האומן את היונק, יתומים היינו ואין אב, אוי, מי יתן לנו תמורתו.

הותיר אחריו כרם מפואר בבית ד´, בניו הרבנים הגאונים, רבי שלמה שליט"א, רבי משה שליט"א, רבי בנימין שליט"א ורבי אברהם שליט"א, בנותיו, הרבנית ישראלזון תחי´ אשת חבר להגאון רבי יוסף ישראלזון זצ"ל, הרבנית רימר תחי´, אשת חבר להגאון רבי בנימין רימר שליט"א, ראש ישיבת קרית מלך, וחתניו, הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, הגאון רבי אלחנן ברלין שליט"א, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א והגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, נכדים, נינים, בני נינים ונכדי נינים, כולם זרע ברך ד´.

ת.נ.צ.ב.ה

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture