הוא אמנם הבטיח בנאומו שהממשלה לא תהיה "שונאת חרדים" כפי שהסיעות החרדיות מנסים לצייר אותה, אך משהו בחיוך השטני בעת ההשבעה גורם לי להאמין דווקא לנציגים החרדים.

לא היה צריך לראות את החיוך השטני על פניו של מי שלכל אורך הדרך מציג את עצמו כאויב הגדול ביותר של הציבור החרדי, מספיק היה לשמוע אותו בעת השבעת האמונים לכנסת, מטעים בהדגשה ובאיטיות מכוונת "אני יאיר בן יוסף טומי לפיד" תוך כדי שהוא מישיר מבט לנציגים החרדים ומחייך מלא פיו, כמי שאומר זוכרים את אבא שלי? אני מתגמד לידו, חכו תראו מה אני אעשה לכם.

קרא עוד:

[postim]

את האמת, בנאום שנשא היום לפיד, כשהוא מצהיר שהוא לא שונא חרדים, כלל לא נטיתי להאמין לו, הוא אמנם נשמע אחד כזה שמשכנע, הוא הרי בקי ורגיל באיך מדברים מול המצלמות, אך דווקא בגלל זה אנו עדיין זוכרים אותו מתסיס מדינה שלמה נגד החרדים תוך כדי שימוש בפרובוקציה מתוכננת ומתוזמנת היטב "פרשת היריקה".

אחד כזה שכל הקריירה הפוליטית שלו נבנתה על דמינו, החל מפרשת היריקה שהיוותה את הקדימון וההכנה להכרזת הקמת מפלגה בראשותו והמשיכה לכל אורך הדרך בהתבטאויות שונות ומגוונות שמחנה אחד משותף להם "שנאה עיוורת למגזר החרדי", עד לכינון ממשלת שנאה וזדון, שכל כולה סובבה סביב השאלה איך להצר עוד יותר את צעדי החרדים, איך לנגוס בהם יותר, ואיך לשלול מהם עוד ועוד זכויות, אחד כזה הוא האחרון שהייתי מאמין לו ולו לרגע אחד, שהוא אוהב אותנו ושהוא בא לעשות למעננו.

אבל מעבר לאמון שבין כה איננו נותנים בו, אמורים אנו להיות כעת חרדים עוד יותר ממה שהינו עד עתה, תמיד אנו יודעים שעדיף אויב גלוי מאויב נסתר, לפיד מנסה לשנות טקטיקה ולהיות "כאילו" חבר שלנו, ובכך לאגף עלינו.

אבל כעת באבחת חיוך אחד יצא המרצע מן השק, והוא גילה את כל כוונותיו ה"טובות", הוא גילה מה בדיוק הוא מתכוון כשהוא אומר שהוא דורש בטובתנו (כנראה שילובנו בצה"ל), כשהוא יעשה לטובתנו (כנראה לימודי ליב"ה).

אל לנו אלא להרים עינינו לשמים ולבקש שממשלת הזדון לא תאריך ימים, ושנזכה במהרה להיגאל מתוך הגלות המר הזה, ועוד השנה נזכה לאכול מן הזברחים ומן הפסחים, אמן ואמן.