במסגרת מחאת הקוטג' הוחלט כי אם לא ירדו מחירי מוצרי החלב אזי יפתחו את שוק החלב לייבוא שיתחרה בייצוא המקומי. ועכשיו, בענף הדגים, עושים בדיוק את ההיפך: מטילים מס ייבוא בכדי להגן על היצרנים. מה ההבדל?

היום בבוקר נודע כי שר האוצר, לפיד, חתם אמש על צו המתקן את פקודת המיסים והמורה על הטלת מס חדש על ייבוא דגי אמנון קפואים ומעובדים. לפיד חתם על הצו, כשם שעשה בעליית מחירי הסיגריות, ללא הודעה מראש, ובמטרה ברורה שלא לאפשר ליבואנים להיערך מראש עם כמויות גדולות דגים שעליהם לא חויבו במס.

קרא עוד:

[postim]

רשות המיסים הדגישה כי הרווח למדינה כתוצאה מהטלת המס החדש יעמוד על 100 מיליון שקל בשנה, אבל היא גם הדגישה כי לא זו הייתה המטרה בהטלת המס החדש, אלא ההגנה על היצור המקומי, היא שהניעה את שר האוצר להטיל את המס החדש על האזרחים.

לפיד אולי סומך על הזיכרון הקצר שלנו אבל אנחנו, האזרחים שנהנינו לאחרונה מדגים במחיר מוזל, דווקא זוכרים כי בעת מחאת הקוטג' הסבירו כל שרי הממשלה הנוגעים בדבר כי עליית מחירי מוצרי החלב נובעת אך ורק כתוצאה מחסימת ענף החלב בפני יבואנים, וכך הרפתנים, ויצרניות מוצרי החלב מעלות מחירים ללא כל תחרות הולמת. "נפתח את השוק לתחרות", הצהירו אז. "נראה ליצרניות המקומיות כי ניתן לייבא גבינות במחירים מוזלים יותר", הבטיחו. ולא קיימו, אבל זה נושא אחר.

אז מה בין הדגים למוצרי החלב? מדוע על האחרונים איימו כי יציפו את השוק במוצרים תוצרת חו"ל, ואילו הראשונים זוכים להגנה הדוקה ומוקפדת של הרשויות. איך קרה שדג בודד שהצליח להיחלץ מרשת המיסים, דג האמנון המתובל, נלכד אף הוא והוטל עליו מס שייקר את דרכו לצלחת מנת הדג השבתית, בעוד מאיימים על המחלבות כי יחברו את עטיני פרות אירופה היישר לשווקי החלב בארץ?

התשובה נעוצה בזהות האנשים.

כל מי שיודע ומכיר, ער לעובדה כי למגדלי הדגים לובי עוצמתי וחזק מאין כמוהו. חברי הכנסת והשרים מפחדים להתחיל איתם, וכמו שעופר עיני והסתדרות העובדים, חברת החשמל, נמלי ישראל ועובדי המגזר הציבורי, כל אלו נחלצו מהגזירות החדשות ללא שריטה, כך מגלי הדגים. הם מחוברים. מקושרים לקודקודים ואיתם מפחדים להתחיל.

הציבור החלש סופג חבטות בזו אחר זו, והרפתנים, עובדי הכפיים המבוססים ברפש ונושמים את ניחוחות הרפת, עליהם מאיימים כי אם לא יורידו את מחיר המטרה, מחיר כל ליטר חלב למחלבות, הרי שיזרקו אותם לכלבים ויפתחו את שוק החלב לתחרות.

שר הכלכלה נפתלי בנט, מודיע השכם והערב כי יפעל למיגור הריכוזיות במשק ויביא להגברת התחרות, אז איך אתה, נפתלי, יושב בשקט שעה שידידך הטוב פועל בניגוד גמור להצהרותיך?

כי זו היא מדיניותו של לפיד. הוא שם את האדם העובד במרכז הקיצוצים, ואילו אלו שבשוליים נהנים מפירות אותם קיצוצים.