הרב ישראל אייכלר בטור מיוחד שפורסם ב"המחנה החרדי" • ציטוט: "הליכוד קיבל מנדט אחד בודד בעיריה וישראל ביתינו אבד את שני המנדטים שלו בעיריה. הוי אומר, שמי שטען שאין למשה ליאון סיכוי להביא קולות מלבד החרדים, היה חכם עדיף מנביא. צודק גם מי שטוען שמשה ליאון לא היה מעיז להיאבק בחילונה של ירושלים באזורים החילוניים, גם אם היה רוצה בכך".

תוצאות הבחירות ברשויות המקומיות מענינות מעט מאד את רוב האזרחים במדינה. עובדה שאחוז ההצבעה הנמוך ביותר, היתה בערים הגדולות שהכל יודעים שאין הבדל גדול בין המועמדים החילוניים. גם המועמדים חושבי הכיפות בזירה הפוליטית, כבר הוכיחו כי אין בין שליט או פקיד חובש כיפה לבין גלוי הראש, אלא שנאת חינם. ההבדל אינו ב"שנאה" אלא ב"חינם". לגלויי הראש אין סיבה לשנא חרדים ולכן שנאתם שנאת חינם ואילו לחובשי הכיפה בכנסת ובעיריות וברבנות, יש הרבה סיבות ובעיקר ג'ובים ותקציבים, משרות וכיבודים, שהם נאבקים עליהם נגד החרדים.

לכן הציבור הישראלי ברובו לא הצביע בבחירות המקומיות וגם לא בירושלים. אילו היה כל החרדים תומכים במועמד חרדי בירושלים, החילונים היו יוצאים מבתיהם בהמוניהם לבלום את "כיבוש ירושלים" כפי שעשו בבחירות הקודמות. הפעם החילונים היו רגועים כי ידעו כי חובש כיפה סרוגה לא יעיז למנוע חילולי שבת בירושלים, כפי שאכן הבטיח המועמד של ליברמן שהפסיד לניר ברקת ראש העיר. לא רק החילונים ידעו שביחס לקדושת ירושלים ממש אין הבדל בין ליאון לברקת ובין ליברמן לנתניהו. גם חלק גדול מן החרדים הבינו זאת ונמענו מלהצביע למועמד ציוני כלשהו.  הם גם ידעו מראש מה שיודעים עכשיו כולם, שליאון וליברמן לא הביאו את 35,000 הרוסים והחילונים למען נציג הליכוד ביתינו, כפי שהונו את עסקני הציבור החרדי. הם לא הביאו אפילו עשרה אחוז ממספר הקולות שהבטיחו להביא מהצד הציוני. כמעט כל הציונים שהצביעו לראשות העיר הצביעו ברקת, כולל הציונים הדתיים. כך שמי שטען שאין למשה ליאון סיכוי להביס את ברקת, אם יהיה אחוז הצבעה גבוה, הופתעו לגלות שגם באחוז הצבעה נמוך כל כך, לא באו הציונים להצביע ליאון. הליכוד קיבל מנדט אחד בודד בעיריה וישראל ביתינו אבד את שני המנדטים שלו בעיריה. הוי אומר, שמי שטען שאין למשה ליאון סיכוי להביא קולות מלבד החרדים, היה חכם עדיף מנביא. צודק גם מי שטוען שמשה ליאון לא היה מעיז להיאבק בחילונה של ירושלים באזורים החילוניים, גם אם היה רוצה בכך.

היכן כאן החוצפה?

החוצפה  היא לחשוב שהליכוד ביתינו העומדים בראש הרדיפה נגד הציבור החרדי בשנים האחרונות. מי שהצית את אש הגיוס של תלמידי הישיבות, לא היו השוליים האנטי חרדים בשמאל הקיצוני, שתמיד ניהלו קמפיינים נגד לומדי התורה. הבג"צ השמאלני שביטל את חוק טל באופן בלתי חוקי, היה צריך לקבל תשובה מיידית מצד הליכוד שהתחייב לכך בהסכם קואליציוני עם יהדות התורה. הוא היה חייב עוד בכנסת הקודמת להעביר מיד חוק חלופי, שישמור על מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם ולשמור על עצמאות החינוך החרדי, מול הבג"צ. זה היה הסכם כתוב וחתום מפורשות בין יהדות התורה לליכוד והם הפרו את ההסכם בריש גלי ולא בלית ברירה. הם הזמינו את המסיתים נגד לומדי התורה הממומנים על ידי הרפורמים ללשכותיהם והפכו לנושאי הדגל נגד החרדים. הם מנעו כל פשרה שהציע שר הבטחון יעלון בכל תוקף. הם הקימו ממשלה עם קדימה ומינו את יוחנן פלסנר העויין לחרדים, לפוצץ כל הסדר. הם יצאו לבחירות הליכוד ביתינו ביחד עם הליכוד בהנחה שיקבלו ארבעים ושנים מנדטים שהיו להם ולעלות לחמישים ושנים ויצאו בשן ועין. רק שלושים ואחד מנדטים.

אם היו האנשים האלה ישרים בלבותם, היו קודם כל מקימים ממשלה עם מי שלא מחרים מפלגות אחרות. זה היה מאפשר להם למשול בלי להיות תלויים באף אחד ממרכיבי הקואליציה. אבל ברשעותם וטפשותם, הם הכניסו דווקא את לפיד במקום החרדים והוא חסם את הדרך לחרדים. היו להם הרבה אפשרויות כדי למנוע מלפיד את הווטו נגד החרדים. אבל הם לא הסתפקו בהחרמת החרדים, אלא נתנו יד לפושעים לגזור גזירות שאי אפשר לפרטם כאן כי רבים הם וידועים לכל. בראש וראשונה גזירת הגיוס והסנקציות הפליליות והמכסות של תלמידי הישיבות וקיצוץ אכזרי של מחצית תקציבי הציבור החרדי.

כשחסרי הבושה הללו באים לבקש תמיכה במועמד שלהם לראשות העיר לא אחר ממי שישב בועדה להקמת הקואליציה וניסחה את חוק הגיוס הנורא, היו הנציגים החרדים צריכים לשלח אותם לכל הרוחות. בשביל לקבל את קולות החרדים בלבד לא צריך מועמד חובש כיפה. גם אם היו מוכנים להפסיד בבחירות ובלבד לנקום בברקת, היו יכולים לקחת כל יהודי חרדי מול ברקת ולהפסיד בכבוד. למה להפסיד בבושת פנים, עם מועמד חובש כיפה סרוגה שהם שותפים מלאים בכל פשעי המלחמה נגד החרדים.

החוצפה השניה היא שאיש מהליכוד ביתינו לא היה מוכן אפילו להתחייב במילה אחת לפרק את קואליציית הרשע ולהקים ממשלה עם חרדים, מהם הוא מבקש תמיכה. גם כאשר נציג חרדי עלה לשידור והביע תקוה או אשליה שהם יפרקו ממשלה בשביל ליאון, מיהר ליברמן להכחיש כל הבטחה ומבחינתו בצדק. כי הוא לא היה יכול לספק את הסחורה הזאת ואולי גם לא רצה. לבא ולגייס את נושא גיוס בני הישיבות, כהבטחת סרק, מאדם שסירב להבטיח דבר וחצי דבר ולהלך אימים על הציבור, זאת חוצפה בפני עצמה.

הליכוד ביתינו טעה או הוטעה לחשוב שהציבור החרדי הוא עדר של מאה אלף איש שכולם הולכים אחר שריקת העדרים של שלשה עסקנים שסגרו עם ליברמן בשם כל ישראל. מישהו שמע שהציבור החרדי שומע בקול גדולי ישראל שליט"א ועל כך גאוותנו. אבל הוא לא ידע כי אנו חייבים להוראת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שהחליטה להצביע ג' למועצת העיר ולגבי ראשות העיר ינהג כל אחד לפי הוראת רבותיו. ישנם גדולי ישראל אדמו"רים וצדיקים שלא הורו להצביע עבור משה ליאון ולא בכדי. כל עצמו של ענין ההשתתפות בבחירות, הוא משום "ועשית ככל אשר יורוך" וכל מי שאין לו הוראה מרבו להצביע, אסור לו להצביע בכלל. בוודאי שלא למי שמייצג מפלגה וממשלה של רודפי היהדות הנאמנה.

אנו מקוים כי תוצאות הבחירות יהיו לטובה וראש העיר ניר ברקת ידע כי אין שום הצדקה להעדיף תושב חילוני בעיר הקודש על פני תושב חרדי ולא רק בשכונות החרדיות. בוודאי שאסור לעיריה ולכל גורם דמוקרטי להצר את צעדיהם ולהגביל את התרחבותם של אנשים חרדיים בעיר קודשם ותפארתם.  זאת תקוותנו ועל נציגי הציבור החרדי שכמעט מהוים בלוק חוסם בעיריה, יש לעשות הכל כדי לבצע את השינוי הנדרש בשכונות. מאידך אנו בטוחים בשני דברים. א. שהליכוד ביתינו לא הביא את הקולות הציונים שהבטיח להביא ובשביל קולות החרדים אפשר היה להציב מועמד חרדי והיו מפסידים בכבוד. ב. שנציג הליכוד ביתינו לא היה יכול להיות יותר טוב מניר ברקת, גם אם היה רוצה. וממשלת הליכוד היא הוכחה מוחצת לכך.

אי אפשר שלא להזכיר את הנס והישועה הגדולה אשר עשה ה' עמנו בעיר בית שמש, שראש העיר הרב משה אבוטבול נבחר לכהונה שניה. אחרת, היו בולמים כל בניה לחרדים בבית שמש, שהיא המקום היחיד שיש סיכוי לדיור לחרדים. על כך יש להודות להקב"ה, כאשר כל הרשעים התאחדו יחדי ואמרו שהקרב האמיתי הוא בבית שמש, הקב"ה עזר לנו ואכן מבית שמש תבא ישועת ישראל בכל רחבי הארץ.