הרהור נוקב בעקבות הודעות 'הבית היהודי' על העונשים שיוטלו על ח"כ יוני שטבון

זה קרה לפני אלפי שנים, וכמו דבר לא השתנה זה קורה היום ממש.

בעיר הרשעים גר אדם בעל מצפון, כמו לוט, גם הוא 'צדיק בסדום' דהיינו הוא צדיק, אך הוא עדיין בסדום. את שגרת היום הוא מצליח להעביר בחריקות קלות, הוא הרי השופט של סדום. לכשעצמו?! הוא כבר היה הולך מזמן… אבל אם הוא לא ישפוט בסדום, מי יודע לאן הם יגיעו?

בדומיית אחד הלילות מופיעים שני מלאכים ומציבים בפני הצדיק בסדום את זכות הבחירה: "ויאמרו ,לא! כי ברחוב נלין" אנחנו נפגין ברחוב, אין צורך בהזדהות נוספת. לוט יודע מה יקרה לאיש אשר יסתובב במדרחוב של סדום והוא מפציר בהם מאד: תנו לי לחפות עליכם, שלא תרגישו לבד. תנו לי את הזכות להצבעת מחאה.

טרם ישכבו… ואנשי סדום נסבו על (חבר) הבית (היהודי), ובעוד לוט מתחנן "רק לאנשים האל אל תעשו דבר" נשמעים צעקותיהם של יו"ר סיעת סדום וסגניו "עתה נרע לך מהם"

גם אז כהיום אנשי תרבות החטאים, אנשי הכשלון הטוטאלי בחינוך הדור הצעיר, הם אלו המנסים להתאים את האורח למיטתם, לדרכם, לשיטתם.

ורק קולו של הנביא עולה וזועק "שמעו דבר ה' קציני סדום! האזינו תורת אלקינו עם עמורה! … מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי?"

[ערך נקוב: ר' יוני שטבון בגימ' צדיק בסדום ועמורה]