לפני ארבעה חודשים, בערך, הרמטכ"ל הטרי רב אלוף בני גנץ אמר בוועדת החוץ והביטחון: "המבצע הצבאי הבא בעזה לא יגיע מתוך היגררות והיסחפות"

לפני ארבעה חודשים, בערך, הרמטכ"ל הטרי רב אלוף בני גנץ אמר בוועדת החוץ והביטחון: "המבצע הצבאי הבא בעזה לא יגיע מתוך היגררות והיסחפות".

כולם הבינו שהפעם צה"ל לא מתכוון לשבת על זרי הדפנה ולהמתין למתקפת טילים איומה על יישובי הדרום, אלא מיד כשהחיילים יהיו מוכנים, ייכנסו לעזה ויעשו 'ניקיון' יסודי.

 זו הייתה הבטחה של רמטכ"ל במדינת ישראל, אולי משאלת לב. אין מי שהכיר את גנץ, כמעט, לפני שמונה לתפקיד הרם –  רמטכ"ל. בכל מקרה, התקשורת ציירה אותו כאדם בוגר ורציני, מיושב בדעתו, אמיץ, גיבור ומה בעצם לא.

עד שהגיעה המעידה הקטנה שלו: במסגרת סיור באחד הבסיסים עם שר הביטחון אהוד ברק, גנץ התבדח בעניין שירת נשים בצה"ל. כאשר גילה שהעיתונאים המלווים מקליטים אותו, הוא ביקש מהם למחוק את התיעוד 'המפליל' ולא לשדר אותו בשום פנים ואופן. ההקלטה כמובן פורסמה ופני גנץ חפו.

ועכשיו, כשהדרום כולו מותקף באמצעות מאות רקטות, אנחנו יכולים לשאול את הרמטכ"ל: האם המבצע הצבאי הבא בעזה יהיה מתוך היסחפות והיגררות, או שזו תהיה החלטה שקולה, מיושבת, מתוכננת ומוקפדת היטיב?