פ. חובב מציג את הפתרון הגאוני לכל בעיה במדינה: החרדים

הפלא ופלא. לאט לאט הולכות ונפתרות כל הבעיות של המדינה. לא להאמין, אבל זה מה שקורה כאן לאחרונה כמעט בכל מערכות החיים. בזו אחר זו נעלמות כל הבעיות כאילו לא היו.

בכל פעם שהתקשורת חושפת בעיה חדשה, קשה וסבוכה, שנדמה כי צריך נס מיוחד לפתור אותה – לפתע, בלי כל הסבר הגיוני, מאיזשהו מקום צץ ועולה על הפרק רעיון לפתרון גאוני בלתי קונבנציונלי ותוך זמן קצר הבעיה נעלמת לשביעות רצונם המלאה של כל הדואגים. לפעמים צצות בעיות כל כך מהותיות ורציניות, שנדמה כי לא יכול להיות להן שום פיתרון. אבל למרבה הפלא, גם הבעיות הקשות ביותר נפתרות בדרך נס בצורה שאין לה כל הסבר הגיוני.

ומה שהכי מעורר השתאות בסיפור המדהים הזה, זו העובדה, שהרעיונות הגאוניים לפתרון הבעיות לא מתחלפים. אותו רעיון גאוני מתאים לפתרון כל הבעיות בכל התחומים: בכלכלה, בחינוך, ברווחה, בחברה, בכל תחום ותחום.

את התופעה הזאת ילמדו מן הסתם בכל האקדמיות הנחשבות בעולם, חוקרים ומדענים יחקרו וימדענו אותה עד דק. היא תירשם בספרי ההיסטוריה בפרק מיוחד שייקרא מן הסתם בשם "כוחו של פעלול".

סביר להניח כי מי שהמציא את הרעיון הגאוני היה קשה-יום אלמוני, בשם סטניסלב הוקוספוקוס בש, שעלה לארץ מגלות דרום סודן והתמקם בגלות דרום תל-אביב-רבתי. הוא הקים לעצמו על המדרכה דוכן קטן וצנוע, בו הציע למכירה כל מיני שמונצעס ומשחקים אותם מצא בכל מיני מרפסות. למרבה האכזבה, "העסק" לא הלך. אנשים היו חולפים על פניו בלי להתלהב מהסחורה המגוונת.

עד שיום אחד, ממש בדרך מקרה, הגיע השינוי הגדול. הוא סידר כהרגלו מידי בוקר את כל "הסחורה" על הדוכן, ומשום מה, אחרי שהעמיד לראווה את משחק הקליעה למטרה, הניח עליו כובע שחור. סתם ככה, מתוך שובבות אפריקנית. בלי שום כוונה.

את היום הזה סטניסלב לא ישכח עד ועד בכלל. אנשים הצטופפו סביב המייצג של הקליעה למטרה עם הכובע השחור שעליו והביטו בו בעיניים בורקות.

– מה זה? – שאלו בשקיקה.

– זה – ענה הברנש – זה בשביל קליעה למטרה. מי רוצה לנסות קליעה למטרה על זה, נותן פה בקופסה מטבע אחד וזורק עליו חץ. כל אחד כמה חיצים שרוצה לפי מספר המטבעות. לעמוד בתור בבקשה.

עדי ראייה מספרים, כי באותו יום חזר הברנש לביתו עם קופסא מלאה מטבעות.

חלפו ימים, וסיפור הצלחתו של בעל דוכן הקליעה למטרה, הגיע לאוזניו של פקיד בכיר במשרד האוצר.

– אוהא – הבזיק רעיון במוחו של הפקיד – אם כובע אחד יכול לחולל פלא שכזה, יש לנו פתרון לכל בעיות המשק.

ואכן, מאז נפתרות כל בעיות המדינה במהירות הבזק.

אחת הבעיות היותר קשות המעיבות על המדינה, כידוע, היא בעיית התדרדרות החינוך הממלכתי. ילדים בגילאי טרום משהו, התחילו להתמכר לאלכוהול. האלימות בבתי הספר הגיעה למימדים מדאיגים ביותר, מורים דיווחו שהם מפחדים מהתלמידים שלהם, בני נוער נתפסו כשברשותם סכינים להגנה-התקפית. המצב הגיע עד כדי כך, שהמוני אזרחים מפחדים להעיר משהו לבני הנוער מחשש שיידקרו. במקביל, נוצר גם נתק בין הורים לילדיהם, הורים דיווחו שהם מרגישים שתפקידם כהורים הוא לשמש ככספומט, ותו לא.

כשכבר אי-אפשר היה להסתיר את המצב הבלתי נסבל, הממשלה התעשתה והכריזה: ככה זה לא יכול להימשך. חייבים… לכפות על החינוך החרדי לימודי ליבה.

בכל פעם כשמתפרסם דו"ח העוני, התקשורת הישראלית יוצאת במסע נהי קורע לב. מה יהיה? ילדים רעבים ללחם, קשישים לא מסוגלים לחמם את הבית בחורף, נכים לא יכולים לקנות תרופות ולקבל טיפולים רפואיים, משפחות ברוכות ילדים מתקשות לספק לילדים צרכים אלמנטריים, אפילו אנשים עובדים נמצאים מתחת לקו העוני. מה יהיה?

מה יהיה? – מגיעה תשובת המדינה – אל תדאגו, אנחנו פותחים מסלולים אקדמיים מיוחדים לחרדים. יהיה בסדר.

יש במדינה הזאת עשרות אלפי מובטלים. מה עושים? – אל דאגה. אנחנו כבר נמצא את הדרך לשלב את החרדים במעגל העבודה.

בקיץ שעבר יצאו מאות אלפי ישראלים ממורמרים לכיכרות הערים כדי לזעוק את מצוקתם: למה אין במדינה הזאת דיור בר השגה? למה המיסים כל כך גבוהים? למה אנשי מעמד הביניים צריכים להוציא את כל משכורתם על רכישת מוצרים בסיסיים? למה כל כך קשה לנו למרות שאנחנו מנצלים את כל יכולת ההשתכרות שלנו? – "העם דורש צדק חברתי".

– צודקים – באה התשובה – רוצים צדק חברתי? בבקשה, תקבלו. מגיע לכם. למה לא, אתם מלח הארץ. בואו, מתוקים של אמא, בואו, אנחנו נסביר מה זה צדק חברתי, בסדר? יופי. ובכן, צדק חברתי זה… "שיוויון בנטל".

– אבל אנחנו דורשים הורדות מיסים ודיור בר השגה ו…!!!

– השגה-שמסגה, שטויות. תקבלו "שיוויון בנטל", כל החרדים ילבשו מדים.

כשנתניהו ומופז הודיעו השבוע בשיא הרצינות כי הצורך לטפל בבני הישיבות מאלץ אותם ליהנות ביחד ממנעמי הקואליציה, הם היו נראים שמחים ומאושרים כמו הורים שמודיעים בשמחה על הולדת בתם. לא שמחים עד כדי כך שיעשו קידוש למקורבים, אבל שמחים מספיק בכדי שהמקורבים יתרשמו שהם באמת שמחים.

הי, אתם שם בפריפריה, קשה לכם להתמודד עם יוקר המחייה? יש לנו בשורה טובה עבורכם: החלטנו לקצץ לחרדים את קצבת הילדים ולהכביד עליהם את עול המשכנתאות. נו, אתם מרוצים? עדיין לא כל כך? טוב, אז נבטל להם גם את האפשרות ליהנות מצהרונים ומעונות יום. נו, איך עכשיו? עוד לא מבסוטים?? נמרר להם את החיים, עד שנפסיק להם לגמרי את תקציבי החינוך. זהו, עכשיו אתם מאושרים?

ראשי המוסד והשב"כ לשעבר הציעו לפתור בדרך הזו גם את האיום האיראני. איך? פשוט מאוד: הם הכריזו שהחרדים הם אלו שמהווים סכנה קיומית למדינה, לא הגרעין האיראני. זהו. עכשיו שהאיראנים יתמודדו עם המציאות החדשה.

אח, מה היו עושים במדינה העלובה הזו בלי החרדים?