התנהלות התקשורת העולמית סביב טקס השבעתו של דונלד טראמפ מוכיחה שלפעמים לא צריך לשקר ו/או לזייף תמונות כדי לחרוט תודעה כוזבת במוחם של צרכני החדשות / טורו השבועי של הסופר והמחנך חיים ולדר

1.
לאחר טקס השבעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פורסמה בכל העולם תמונה, שהמחישה את ההבדל בין מספר הנוכחים בטקס השבעת אובמה בשנת 2009 לבין מספר הנוכחים בטקס של טראמפ.

במבט ראשון בתמונה שחולקה לשניים, ופורסמה בכל העולם, ניתן לראות את ההבדל.

בעוד בהשבעה של אובמה ניתן היה לראות גוש שחור צפוף של אנשים מגבעת הקפיטול עד הבית הלבן, גוש הנאמד ב-1.9 מיליון אנשים, הרי שהכמות שנראתה אצל טראמפ היתה דלילה ומבישה. קרחות ענקיות וציבורים קטנים של בני אדם. אוי לה לאותה בושה.

אני מוכרח להודות שזה תפס אותי. גם הנוכחות הדלילה לכשעצמה, אך יותר מכך, ההשוואה הברורה בין הנוכחות המבזה הזו לבין הקהל הגדול שהגיע להשבעת אובמה, הגניבה לליבי תחילתו של ספק. לא שטקס כלשהו יכול למחות ניצחון בבחירות, אך עדיין, אתם יודעים, זה התחבר לי עם העובדה שבסופו של דבר קלינטון קיבלה יותר קולות מטראמפ, שלא לדבר על כל מיני פרסומים על התערבות של רוסיה בהצבעה האלקטרונית. אולי באמת תושבי ארצות הברית לא באמת רוצים את האיש המוזר הזה?

אפילו לא העליתי על קצה זנב דעתי לערער על התמונה. כי הלא "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים", העיניים רואות הלב מסיק.

2.
יום לאחר מכן נפתרה התעלומה. מכיוון בלתי צפוי.

מדוע לא צפוי? כי אכן לא היה שום ערעור על התמונה. איש לא זייף אותה ואיש לא צבע את השחור בפוטושופ כדי להציג קרחות בקהל. באמת היו קרחות בקהל… ובאמת אצל אובמה הכל היה מלא.
אלא מה?

התמונה של אובמה צולמה בשיאו של הטקס, ואילו התמונה של טראמפ בשעה 10 בבוקר…. הרבה הרבה לפני שהטקס התחיל.

כל רשתות השידור העיתונות הכתובה והחזותית שיתפו פעולה עם האמת השקרית הזו. כולם פרסמו באותו יום וביום שלמחרת את ההשוואה הזו בין השבעת טראמפ להשבעת אובמה, ורק לאחר שאזרחי העולם הפנימו את ההבדל, החלה האמת לבצבץ. זה לא הוגן, זה לא נכון, זה לא צולם באותה שעה. זהו שקר מתוחכם המעיד על הצד שתופסת התקשורת הלא אובייקטיבית ולא פחות מכך על דרכיה הנלוזות. לכאורה התקשורת הפסידה מכל המהלך אז מדוע היא עשתה זאת מלכתחילה?

3.
אני אומר לכם שהתקשורת לא הפסידה. היא אמנם חטפה קצת, אבל את שלה היא השיגה. לעולם ועד תיחרט אצלי ואצל מיליארדים מאזרחי העולם התמונה של ההמון הצבוע שחור מול הקרחות הלבנות. את הנזק שנעשה לטראמפ כבר לא ניתן לתקן. הוא עצמו מבין את זה ולכן החליט שבמפגשים שלו עם העיתונות, יעטרו את הקירות התמונות האמיתיות, שצולמו בשיאו של הטקס עם שטח עצום מלא המוני אדם, ללא כל קרחות. טראמפ עושה זאת כדי להציב מראה מול התקשורת אך הוא עצמו יודע שאין בזה כל תועלת. הם יודעים שהם משקרים, וכל עוד התמונה אינה מוצגת בפני הציבור, זה לא מעניין אף אחד, וגם אם התמונה תוצג, זה אולי ימזער נזקים אך לא יבטל את התמונה שכבר נקבעה במוחן של הבריות.

4.
הדברים אמורים גם לגבי הסיקור התקשורתי של ההשבעה.

כמעט בכל פעם שנשיא הושבע בארה"ב מתקיים טקס רב רושם בגבעת הקפיטול ובבית הלבן, ואילו ברחובותיה האחוריים של וושינגטון מתקיימות הפגנות.

בקדנציות האחרונות בהן יש תקו קבוע בין הדמוקרטים לרפובליקנים, ההפגנות הן סוערות במיוחד, בגלל הקיטוב בין שני חלקי העם האמריקני, אך אלה פשוט לא מסוקרות. עיני המצלמות נשואות אל הטקס ובשולי החדשות מדווחים כי התקיימו הפגנות בוושינגטון.

בטקס השבעתו של אובמה, הם הלכו עם זה צעד קדימה. אם אתם זוכרים, בחירתו של אובמה הביאה פחד לא קטן בקרב הלבנים בארה"ב, בעיקר כאלה השייכים ל"אמריקה הישנה" הללו קיימו הפגנות סוערות, אך איך התייחסה לזה התקשורת? "גלוחי ראש וארגונים גזעניים הפגינו נגד בחירתו של נשיא שחור". זה היה הדיבור וככה זה נתפס. בציבור.

ואילו אצל טראמפ –עולם הפוך לחלוטין. בכל העולם כולל בישראל, ניתן זמן כפול לסיקור ההפגנות מאשר להשבעה. ההפגנות נתפסו כדבר הצודק, כהתקוממות של העולם כולו נגד כניסתו של האיש השנוא לבית הלבן.

הם הפכו את היוצרות – והכל בנקודת המבט של המצלמה.

תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים? זה נכון. אבל לפעמים אלפי תמונות לא מספרות את האמת האחת.

5.
רבים אומרים שלו במלחמת העולם השנייה היו צילומים ממחנות ההשמדה, הרי שהשואה לא היתה מתרחשת.

האמירה הזו אינה נכונה, וההוכחה לכך, היא הטבח שמתנהל בסוריה ובעוד כמה ממדינות ערב המצולם לפרטי פרטים, אגב, באדיבות המרצחים שבניגוד לגרמנים שהשקיעו זמן ומחשבה בהסתרת מעשיהם, הללו משקיעים זמן כסף ומחשבה בפרסום מעשיהם. האם זה משנה משהו? שום כלום.

ומדוע? כי אם העולם מחליט להיות אדיש שום דבר לא יזיז אותו.

קחו לדוגמא תמונה אחרת: הפלת התאומים. זו גרמה לתחושת השפלה כה גדולה אצל האמריקנים, שאלה יצאו והחריבו את עיראק עד היסוד. מסתבר שמה שחשוב זה לא רק התמונה. מישהו צריך להיות אכפת לו מהתמונה, והוא צריך להיות מספיק חזק בשביל לעשות עם זה משהו.

אגב, יוצר סרטים ידוע לקח את ההתקפה על פרל הארבור ואת ההתקפה על מגדלי התאומים והצמיד להן קריינות וכיתוב הפוכים לחלוטין: את פרל הארבור הוא מתאר כתקיפה אכזרית של ספינות ארה"ב את המטוסים היפנים שנפלו על הספינות… וכך הוא מעוות את היסטוריית העולם כשהשיא שלו הוא תיאור התרסקות המטוסים לתוך מגדלי התאומים כאסון בו קיפחו 19 סעודים את חייהם במטוסים אמריקניים.

6.
ודווקא השורות האחרונות עשויות להוביל אותנו לכיוון מחשבה כיצד מתמודדים עם כל זה.
כעת כשאנו יודעים שהעולם מסבינו נשלט על ידי התקשורת וזו נשלטת על ידי קבוצת אנשים שרוצים לשנות את אזרחי העולם – ולא לטובה, להרוס את התא המשפחתי, להרוס את האמונה, להרוס את הערכים ואת כל מה שיקר לנו, אין ספק שאנו חייבים להיערך לזה. לא רק לדעת להיזהר, אלא הרבה יותר מזה.

הצלחת החרדיות התבססה תמיד על "החומה".

ככל שילדינו מנותקים מהתקשורת העולמית והכללית, הם שמורים יותר ויכולים לקבל את המסרים והחינוך המסור לנו מדור דור.

תמיד הושמצנו שאנחנו "סוגרים את הילדים" אך כיום אפשר להוכיח שגם הם עושים את זה, רק במסווה של "עיתונות חופשית" הם לא באמת נותנים הבעת דעות חופשית. הם יודעים טוב טוב לחסום דעה שלא

טורו השבועי של הסופר והמחנך הרב חיים ולדר מתפרסם במוסף ׳יתד השבוע׳ מבית ׳יתד נאמן׳