צריך לעשות עוד שינוי מהותי ומרכזי, שלא ההורים משלמים את החתונה אלא הזוג עצמו. הרבה הרבה יותר שפוי והגיוני שכל אדם יממן לעצמו את החתונה, במקום שכל אחד יממן לעשרה ילדים. אבל איך? • בחסות הקורונה, דוד ברמן מציע רעיון נועז

יש כעת התעוררות גדולה להוזיל את הנורמה מחתונת העבר הבזבזניות למודל של חתונות 'קורונה'. כמובן שכל מה שעושים בכדי להוזיל את הנורמה מבורכת. (וזו ההגדרה הנכונה, זה רק נורמה מעוותת שהשתרשה, וברגע שישחטו פרה לא קדושה זו כל השאר יבוא מעליו).

אבל לצד זה אני חושב, שצריך לעשות עוד שינוי מהותי ומרכזי, שלא ההורים משלמים את החתונה אלא הזוג עצמו. הרבה הרבה יותר שפוי והגיוני שכל אדם יממן לעצמו את החתונה, במקום שכל אחד יממן לעשרה ילדים. לעשות שינוי בתפיסה הלא פרופורציונלית הזו.

אבל איך? הרי אין לחתנים ולכלות כסף. הם יוצאים רק ממוסדות הלימוד, ורוב הבחורים ממשיכים להגות בתורה בכוללי האברכים ולא הולכים ישר לעבוד אחרי חתונה.

לשם כך הצעתי הוא, שיתנו הלוואות לזוג, שהפירעון יתחיל רק משנתיים או שלוש אחרי החתונה, כאשר רוב הגברים גם כבר יוצאים לעבוד, וגם אם לא, רוב המשפחות כבר צריכות להביא לבד פרנסה, ושהפירעון יתפרס על פני שלושים שנה. זה יוצא סכום יחסית נסבל וריאלי, שאפשר לרוב האנשים הרגילים לעמוד בכך בלי להרוס את הבריאות ואת הנפש.

עובדים עבור זה 30 שנה, בלי שזה חונק את התקציב השוטף, ובלי שתשעבד את עצמיך כמו עבד נרצע לכל גמ"ח מזדמן. הרי עדיף שכל אחד יעשה את זה פעם אחד בחייו לעצמו, במקום עשרה פעמים, בתנאים פי אלף קשים ובלתי אפשריים וכו'. מי שהוריו יכולים לממן, או לעזור, בשמחה רבה, אבל מי שלא, וזה הרוב, שיעשו את הפטנט הפשוט הזה . 

בעולם הלא חרדי (עם כל ההסתייגויות העזות שיש לנו מהם, שלא שם חלקנו עימהם) ככה זה עובד, כל אחד מממן לעצמו את החתונה שלו, ככה שמוגזם זה לא. לא צריך יותר 'לחתן את הילדים'

תנסו לתאר לעצמכם בראש את המציאות הבאה: אין יותר את המושג "צריך לחתן את הילדים". איזה חיים ועולם נפלא נפתח פתאום, איך הגב פתאום מזדקף, נפסיק לראות שיירות של אנשים במיטב שנותיהם משחירים את עצמם ומכתתים רגלים בניכר בשביל לחתן ילדים, כי זהו, כל זוג מחתן את עצמו.

לפי חשבון שטחי, מאה אלף ש"ח (עלות חתונה בסיסית משבירת הצלחת עד שבע ברכות אחרון) לשלושים שנה, זה יוצא 277 ש"ח לחודש. כנראה יש עוד הוצאות תפעול וכו' אז אפשר לעגל ל-290 שח לחודש. זה כאמור בלי בדיקה מקצועית מעמיקה, אבל זה לכאורה האזור. 

וכששני בני הבית עובדים יכולים לעמוד בסכום הזה בדרך כלל. ולמי שלא יכול, יש בין כל קופות צדקה ועמותות וכו',  ומה לי אם העמותות יצטרכו להזרים עשרות או מאות אלפי שקלים כשהבית יקרוס ח"ו בגין הוצאות חתונת ילדים בזה אחר זה, מאשר לעזור בשוטף בכמה אלפי שקלים לחודש פה ושם לכיסוי ההלוואה הפרוסה לכל כך הרבה זמן, והרבה יותר קל להשתלט על מצוקה כזו, ולעזור למשפחה כזו.

כמה בתים השיטה הזו תציל, כמה חיים זה ישפר ויחסו, זה יוריד המון לחץ ועבודה מגופי הצדקה והרווחה ב"ה. אף ציבור ומגזר לא מתמודד בטירוף כזה של לחתן עשרה או מספר אחר של ילדים, כשכבר ככה אנו לא מהעשירים באוכלוסיה. הגיע הזמן לשנות את המשוואה, לא מחתנים 10 ילדים אלא מחתנים את עצמך.

לענ"ד, כל עולם הגמחי"ם ועמותות החסד וכו' צריכים לתעל את הפעילות שלהם לכיוון הזה, וככה לפתור את הבעיה מהשורש, כל אחד מממן חתונה 1 במקום המון בזה אחר זה.

יהיה צורך לגייס המון כסף עבור זה, הלוואה של מאה אלף ש"ח לזוג לא בא ברגל. אולם כאמור, בינכל אנחנו ציבור שנשען לא מעט על עמותות וגמחי"ם, אז במקום שכל התעשייה הזו תמשיך לעבוד כפי שהיה עד היום,  ותנציח את הבעיה, שתתעל את עצמה לאפיק הזה, וככה תרפא את המצוקות מהשורש בטרם היווצרותן. ואולי גם ניתן להשתדל ציבורית, שהמדינה תעזור בקרן הלוואות למימון חתונה. (בדומה טיפה כפי שיש את הקרן של קצבאות ילדים. שזה מענק ולא הלוואה).

3 תנאי ברזל

3 תנאי ברזל עיקרים צריכים להתקיים בכדי שזה יצליח: 1) שההלוואה תהיה רק על שם הזוג הצעיר, כל ההלוואה והתשלומים יתבצעו רק מחשבון הבנק על שמם. 2) שתחילת הפירעון יתחיל 2 או 3 שנים אחרי החתונה. 3 ) שהלוואה תותנה בכך שהחתונה תהיה בפורמט צנוע כמתכונת 'תקנות' קפדניות, כל קהילה והמסלולים שלה, בלי שום תוספת והוספות מבחוץ, כדי שההלוואה לא תהיה 'עוד' עול בנוסף לזה שההורים יתבקשו להוסיף, ומה הועילו חכמים בתקנתם.

אם זה יצליח, נוכל אולי גם להרחיב את הרעיון הזה לגבי קניית דירה, שכל אחד יקנה לעצמו את דירתו במקום לעשרה ילדים. אבל זה כבר עולם אחר, בסכומים הרבה הרבה יותר גבוהים, שאין לגמחים את ההון הדרוש לכך, הם עדיין לא יכולים להחליף את המשכנתא של בנק. זה יהיה תיקון היסטורי גדול. תיקון עולם ממש. מתקנים את הגשר במקום עוד בתי חולים רעועים.