צילום pixbay

לתת, לספר, וללכת / רענון לשבת

  • י״ב במרחשון תשפ״א – 30.10.20
  • 11:44

דווקא התקופה המאתגרת מאפשרת לנו לתת, להיות בקשר, לדבר ולספר.

באחת מהפגישות השבוע מצאתי את עצמי חוזר שוב על המשפט הבא:

צא לשוק וספר ל 10 אנשים על הכישורים שלך ומה אתה יודע לעשות,

אף אחד לא נביא ואין לו דרך לדעת עליך,

אפילו הקרובים אליך לא מודעים ליכולות שלך,

תהיה הראשון שמספר על עצמך,

אל תחכה שאחרים ישאלו אותך.

 

והכי טוב ומושלם, לך תתנדב ותוציא את היכולות והכישורים שלך לפועל,

כך ייחשפו אנשים לחוזקות ולתועלת שאתה יכול להביא, ובסוף תקבל בסייעתא דשמיא את הפרנסה אליה אתה כ"כ משתוקק.

 

כשאני אומר את המשפט הנ"ל ובפרט בתקופה המאוד מאתגרת שאנו נמצאים בה, מיד אבל מיד מגיעה השאלה "גם בקורונה?" גם עכשיו יש סיכוי להגדיל הכנסות? הרי כולם עסוקים בלהתכווץ ולתכנן את היום יום שלהם, בדיוק כעת ישלמו לי? הרי כשאני יגדיל את ההכנסות שלי יהיו כאלו שיגדילו הוצאות-מה הסיכוי שזה יקרה כעת?

 

לא אכחש שגם לי עלו ספיקות בעניין ואופס

לפני כמה שעות אני מקבל בהארה משמים את הסיפור הבא מלקוח יקר והלקח לא הותיר בי צל של ספק שמה שצריך לעשות עכשיו ומיד זה לתת לספר וללכת

 

ולהלן הסיפור המדהים:

שכן שלי עובד בתקופה רגילה מאוד קשה לפרנסתו,

מאז הגל הראשון של הקורונה הוא בכלל לא עובד.

 

בבית הכנסת המאולתר שהקמנו בחצר השכן לקח על עצמו לדאוג להכל, ארון קודש, בימה, סידורים, כל מה שצריך בבית כנסת.

 

אני לא יודע מאיפה יש לו את האמצעים ויכול להיות שהוא גייס מאחרים, אבל התוצאה שיש לנו מניין בזכותו.

 

לפני כמה שבועות ניגש אליו אחד המתפללים ואומר לו יש לי 3 תחנות דלק, אשמח מאוד אם תנהל לי אותם.

 

זהו, כבר כמה שבועות הוא עובד. ע"כ.

 

למדתי מהסיפור כי הנתינה וההתנדבות מביאה לחשיפה ולביטוי של היכולות שלך, ככל שתחשוף יותר, כך הסיכוי לקבל הצעה גדול יותר.

 

דווקא התקופה המאתגרת מאפשרת לנו לתת, להיות בקשר, לדבר ולספר.

 

והנה עוד מעשיה שתמחיש לנו את ערך הנתינה,

איש חכם טייל בהרים ומצא אבן יקרה בין אבני הנחל,

 

למחרת פגש מטייל שהיה רעב, האיש פתח את הצרור שלו וחלק אתו את המזון שברשותו, ראה האיש את האבן היקרה בצרורות האיש, התפעל ממנה וביקש מהאיש שייתן לו אותה.

 

האיש נתן לו את האבן והמטייל עזב, שמח על מזלו הטוב וידע שאם ימכור את האבן היקרה, כל חייו לא ידע מחסור.

 

כעבור ימים אחדים חזר המטייל והחזיר לאיש את האבן שלו. "מה קרה?" שאל האיש.

"חשבתי על זה", אמר האיש, "האבן שנתת לי יקרה ורבת ערך, אבל אני מחזיר לך אותה בתקווה שתיתן לי משהו אחר – רב ערך עוד יותר…תתן לי את הדבר הזה בקרבך שאיפשר לך לתת לי את האבן"

 

רבי יצחק מזידיטשוב זיע"א אמר:

צו החיים תן וקח. כך נברא העולם; שכל אדם יהיה משפיע ומקבל, ומי משאין בו שניהם כאחד – הריהו כאילן סרק.

 

לסיום:

אתמול י"א מרחשוון חל יום ההילולא של מחיה ישיבת מיר המעטירה הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל שהיה סמל מופת ודוגמא לאיש שהלך גם כשהכל היה נראה אבוד, סיפר החברותא שלו:

ישבתי לידו כשלפתע ניגש אליו ילד לבקש ברכה, רבי נתן צבי שאל אותו 'מה אתה לומד'? והכשהילד השיב 'פרשת לך לך', בציג בפני שאלה: אם היו אומרים לך ללכת בלי לומר לך לאן ללכת, האם היית מרים את הרגליים ומתחיל ללכת?

 

הילד לא ידע מה לענות, ואז פנה אליו רבי נתן צבי כשהוא מצביע על עצמו ואומר שתי מילים זה אני!והסביר – "כל החיים אני הולך והולך והולך מבלי לדעת לאן."

 

כידוע רבי נתן צבי היה חולה רח"ל בפרקינסון וכל צעד ושעל היה קשה עליו לאין ערוך ובכל זאת הוא הלך והלך והלך והקים את אימפריית ישיבת מיר – אימפריה של תורה, עבודה וגמילות חסדים.

 

תתחילו ללכת, תתנו והצליל כבר יתנגן מאליו.

 

בשולי הדברים אדגיש שנתינה היא נתינה וניצול הוא ניצול, ראוי להבדיל בין המקרים ולדעת שלנצל ולהיות מנוצל זה רע מאד.

צבי סילבר יועץ כלכלי

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן