פרסום ראשון: שיחת האדמו"ר מבעלזא שליט"א עם הרב הראשי של רוסיה

הרב הראשי לרוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א, ערך ביקור מיוחד אצל כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א, בביתו שבקריית בעלזא בירושלים

במהלך השיחה, כיבד האדמו"ר את הרב הראשי באופן מיוחד ביותר, ואף ליווה אותו ביציאתו.

לקראת ה'שבע-ברכות' המרכזי שנערך בעיר בני-ברק לרגל שמחת נישואי בן הרב הראשי, שלח האדמו"ר משלחת מכובדת של רבנים ועסקנים בראשות הגרח"צ שפירא – חבר בד"צ מחזיקי הדת, להשתתף בשמחה, ולמסור בשמו ברכות ואיחולים לבעלי השמחה.

פרסום ראשון שיחת האדמור מבעלזא שליטא עם הרב הראשי של רוסיה (1)

פרסום ראשון שיחת האדמור מבעלזא שליטא עם הרב הראשי של רוסיה (2)

פרסום ראשון שיחת האדמור מבעלזא שליטא עם הרב הראשי של רוסיה (3)

פרסום ראשון שיחת האדמור מבעלזא שליטא עם הרב הראשי של רוסיה (4)
שיחת רבה הראשי של רוסיה הגר"ב לאזאר בביקור אצל כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א, ביום רביעי ט"ו באדר ראשון – שושן פורים קטן ה'תשע"ו

הגר"ב לאזאר נכנס והאדמו"ר קיבלו בברכת "שלום עליכם" וכיבדו לשבת.

האדמו"ר התעניין במצבם של יהודי רוסיה.
הגר"ב לאזאר: משפחות רבות מאות שומרות היום ברוך השם, על תורה ומצוות ולדוגמא סיפר לי השוחט על השחיטה, שיחד עם הרבה שוחטים, כבר שוחטים 50 טון שחיטה כשרה כל חודש.
אחת הבעיות הקשות בזמננו, יש בעלי תשובה שרוצים שהילדים ילמדו על טהרת הקודש. הם בעצמם לא יודעים כמעט כלום, הם מנסים לשמור, והם רוצים שהדור החדש ייראה כמו שהסבים שלהם היו נראים.
האדמו"ר: ואיך באמת עם הילדים שלומדים במוסדות החינוך שלכם?
הגר"ב לאזאר: ב"ה בחיידר שליד בית הכנסת שלנו, יש היום מאות ילדים. ועוד מוסדות לילדים שמתאימים להם מסגרות אחרות של חינוך. היום יש אזור שבו יהודים חיים ומתגוררים, שזה כבר חידוש גדול. אנשים מתגוררים ליד בית הכנסת, כאשר בעבר היו צריכים לחפש היתרים ופתרונות, ב"ה שהיום גרים קרוב.

האדמו"ר? איפה שבעל התניא קבור בהאדיטש זה אוקראינה?
הגר"ב לאזאר: זה לא רחוק מהגבול, בין רוסיה לאוקראינה
האדמו"ר: זה לא רחוק מקייב.
הגר"ב לאזאר: אכן לא רחוק מקייב אך יותר בצד שליד חרקוב. ליובאוויטש עצמה היא ברוסיה.
האדמו"ר: גם ליד הגבול?
הגר"ב לאזאר: כן. פעם, רוסיה היתה מקום שבו יהודים לא היו יכולים לחיות בערים הגדולות, בפרט במוסקבה.
האדמו"ר: לפי כותבי ההיסטוריה יוצא שבגלל שרוסיה כבשו עוד ועוד מדינות, התרבו היהודים עוד ועוד.
הגר"ב לאזאר: צריך להבין שהיות והרבה יהודים נסעו, הממשלה איבדו הרבה. היום הם רוצים שהיהודים יישארו, ולכן הם מסייעים בפועל. הממשלה דואגת שאנשים יחושו בנוח, הם שומרים שלא רק יהיה חיים על פי דת, אלא גם חסידיש. אצלם מושג כמו רפורמים הוא דבר מופרך והם לועגים לזה. פה בארץ ישראל צריך ללמוד מרוסיה איך להיות חזקים נגדם. הם לא נותנים להם לייסד קהילה, אם היא אינה דתית לגמרי.
אני מבין שהיום היה כינוס מועצת גדולי התורה בעניין זה.
האדמו"ר: פה בארץ ישראל ישנם הרבה זכויות, האבות התגוררו כאן, הנביאים, כל היהודים הצדיקים, בית ראשון ובית שני, ולכל זה מתווספת היום אלפי יהודים, שומרי שבת ושומרי תורה ומצוות.
הגר"ב לאזאר: יש ווארט על הדברים "קדושה לא זזה ממקומה", ומדברים שיש ירידת הדורות, הרבי אמר פעם שמצד אחד יש ירידת הדורות כי מתרחקים מהקדושה של בית המקדש, ומאידך אנחנו מתקרבים אל המשיח.

האדמו"ר: איפה אתה גר? (השאלה הופנתה למלווה).
הגבאי עונה: במוסקבה. הוא מנהל את מוסדות החסד שם.
האדמו"ר: כמה שנים אתה גר שם?
הגר"ב לאזאר עונה: 16 שנה.
האדמו"ר: ולפני זה?
הגר"ב לאזאר: בירושלים, ביתר.
הרב לאזאר: לפני שבועיים הוא נהיה אזרח רוסי רשמי. נתנו לו פספורט, וזו היתה שמחה גדולה.
היום יש ב"ה יותר ממאה משפחות שלוחים במוסקבה, ובכל רוסיה יש כמה מאות.
מוסקבה כבר יותר קל, אבל אלו שהם בסיביר או בערים הרחוקות, שם זה לא קל להם בגשמיות.

הגר"ב לאזאר: אי"ה אני הולך לחתן בן.
האדמו"ר: בארץ?
הגר"ב לאזאר: כן, הוא כבר מהדור החדש של השלוחים.
האדמו"ר: איפה אתם מחנכים את ילדיכם שם?
הגר"ב לאזאר: יש היום ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, יש כולל במוסקבה. יש מאות תלמידים שמתחנכים שם.

האדמו"ר: במה מתעסק המחותן שלכם הרב גולדשמידט?
הגר"ב לאזאר: הוא מראשי הישיבה בכפר חב"ד, חמיו הוא הרב קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה, הרב הבלין.
האדמו"ר: הם כבר הרבה דורות בארץ ישראל?
הגר"ב לאזאר: כן.
האדמו"ר (על ההזמנה): כולם כותבים את אותו נוסח? ממתי זה התחיל? מי היה הראשון שכתב ככה?
הגר"ב לאזאר: מה שבטוח שהרבי הקודם עשה כן לחתונה של הרבי, אבל יכול להיות שזה כבר היה קודם. בבעלזא כותבים באותיות דפוס? הגבאי: אותיות מרובעות.
האדמו"ר: דודי כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע, הקפיד על זה מאוד.
הגר"ב לאזאר: מה סיבת המנהג?
האדמו"ר: הרבי טען שהאותיות המרובעות יש להם קדושה, ומכיוון שזה מתגולל ולא שומרים עליה, היום כולם מדפיסים באותיות כאלו, בארץ ישראל אי אפשר היום לקיים את זה בגלל שהיום הכל באותיות א"ב וקשה לשמור על זה, אבל כנראה שפעם יכלו להקפיד על זה.
הגר"ב לאזאר: עיתונים שמדפיסים, זה גם אותו עניין?
האדמו"ר: הרבי זכרונו לברכה בהרבה חתונות אמר לרשום בכתב, ולא באותיות מרובעות. מאוד הקפיד על אותיות מרובעות. כשהגיע לארץ ישראל, ביקשו ממנו לא ללכת להתגורר בתל אביב, ואמרו לו שבירושלים יש ערליכע אידן.
אתם מכירים את ארץ ישראל?
הגר"ב לאזאר: לא יותר מדי, את תל אביב ודאי שלא.
האדמו"ר: בשבת הראשונה שהיה בתל אביב הלך להתפלל ביבנה שוהל, הרבי הגיע לתל אביב כמה ימים לפני חג הפסח, ביום טוב הראשון של חג, היה זה היומא דפגרא הראשון שהיה בתל אביב, הזמינו שיילך להתפלל ביבנה שוהל, ובדרך, ישנם בורות של מים, היה כתוב גם באנגלית בגלל שהיה אז בתקופת הבריטים, והיה כתוב א.י. ישראל, ואמר: עכשיו אני מבין למה אנשים ביקשו ממני לא לבוא להתגורר בתל אביב, בגלל שדורכים על אותיות קדושות.
הגר"ב לאזאר: היום רואים קדושה בכל מקום.
האדמו"ר: פעם היו עוטפים את הדגים בעיתונים, והיה בעל חנות דגים שהיה מקפיד לקנות עיתונים באנגלית לעטוף עימם את הדגים, ומסיים האדמו"ר שהיום הדברים האלו כמעט ולא שייכים.
הגר"ב לאזאר: אתם סבורים שצריך להניח את זה בגניזה? כל ארץ ישראל מלאה בהדפסות כאלו מהו הגדר של הקדושה, כמו מה?
האדמו"ר: 'באו זדים ויחללוהו'.
הגר"ב לאזאר: אצל הרבי ראו, שמה שהדפיסו הוא היה מבקש לרשום 'נא לשמור על קדושת הגיליון'. כל דבר שהיו המדפיסים ולא היה כתוב, אז הוא עוד פעם העיר שצריך לרשום 'נא לשמור על קדושת הגיליון'.
האדמו"ר: לא בספר.
הגר"ב לאזאר: כל פרסום, לא הזמנות ועיתונים, בדברי תורה כמובן? זו ממש היתה הקפדה.
האדמו"ר: זה באמת חידוש שהתניא הדפיס את ליקוטי אמרים באותיות מרובעות. בימים ההם כל החסידישע ספרים הדפיסו באותיות של צפת.
הגר"ב לאזאר: הסיבה היתה מצד הקדושה שבאותיות? בשנים המאוחרות גם ספרי חב"ד היו באותיות מרובעות.
האדמו"ר: רק באמריקה?
הגר"ב לאזאר: אפילו באמריקה.
האדמו"ר: הספרים שהדפיסו ברוסיה לא הדפיסו באותיות מרובעות.
הגר"ב לאזאר: אבל הרבה ספרים לא היו מודפסים מרובעות, זה היה אותיות רש"י או אפילו כתב יד. יש הרבה מאמרים שהם כתבי יד, אבל בשנים המאוחרות הרבי הקפיד שידפיסו באותיות מרובעות, כדי שאנשים יהיה להם יותר קל לקרוא. ואני יכול להעיד, שברוסיה הרבה אנשים למדו לקרוא באותיות מרובעות, אבל כתב יד ורש"י הם לא מצליחים לקרוא.
האדמו"ר: ברוסית גם מדפיסים באותיות מרובעות?
הגר"ב לאזאר: כן, אנשים לא יבינו אחרת. יש הרבה ספרים, היה זמן שאנשים טענו, שמפסידים הרבה אם זה לא באותיות מרובעות.
האדמו"ר: את התורות של ליובאוויטש לא הדפיסו בשפות זרות?
הגר"ב לאזאר: פעם לא, הרבי הקודם הוא התחיל. היה פרופסור דווקא לא יהודי, שהוא שאל אותו הרבה שאלות, ובשבילו התחילו לתרגם לרוסית. ומזה התחיל שתרגמו לרוסית – 'בשבעים לשון'. והיום רואים שזה ממש מציל נשמות. יש אנשים מבוגרים שנהיים בעלי תשובה, ובשבילם ללמוד שפה חדשה זה מאוד קשה.
האדמו"ר: וזה הדבר הראשון שהם משתמשים באותיות מרובעות?
הגר"ב לאזאר: זה רק הלומדים.

האדמו"ר: כשעושים בר מצווה ומכינים תפילין, מי כותב את התפילין? יש גם סופרים ברוסיה?
הגר"ב לאזאר: פתחנו מרכז סת"ם של סופרים שכותבים ובודקים, ולא ידענו עד כמה יהיה ביקוש לזה וכמה אנשים ירצו. הבאנו כמה אברכים שלמדו כאן (בארץ) והבאנו אותם לשם (לרוסיה) והם מלמדים אחרים. מה שעושים עכשיו, אנו מוצאים ספרי תורה ישנים ומתקנים אותם.

האדמו"ר: הריי"צ השאיר הרבה ספרים ברוסיה. האם חושבים לעשות משהו עם זה?
הגר"ב לאזאר: עד לפני כשנתיים זה היה אצל הרוסים, בערך לפני שנתיים, פתחנו מוזיאון והם העבירו לשם את הספרים. לא ספרים חשובים, כי את הספרים יקרי הערך הוא נטל עמו, אבל יש בהם קדושה מיוחדת, ולפני זה הספרים היו אצלם במצב מוזנח, עכשיו לכל הפחות זה נמצא אצל היהודים. אבל בינתיים, את כתבי היד הם עדיין לא משחררים.
האדמו"ר: כתבי יד של מי?
הרב לאזאר: אנחנו לא יודעים בדיוק, אנחנו רק יודעים שיש שם כתבי יד, מאמרים, תשובות.
האדמו"ר: הכל של הרבי'ס?
הרב לאזאר: כן, בעיקר.

האדמו"ר כיבד את הרב בתה חם.
האדמו"ר: האם מהרבי מליובאוויטש יש תורות שעדיין לא הדפיסו?
הגר"ב לאזאר: יש דברים שהיה קופיר ולא מעובד. עכשיו מסיימים כמעט כל מה שהיה ממנו. משנת תש"י עד תש"ל, נדפס מחדש. משנת תש"מ עד תשנ"ב מודפס. חסר משנת תש"ל עד תש"מ. אגב, לחתונה אנו מוציאים ספר של כל המאמרים לפורים, 50 מאמרים, שהוא אמר לפורים, זו הפעם הראשונה שמדפיסים כזה ספר, כולל השנים באמצע שהיו חסרות, הכל נאסף.
האדמו"ר: שחסידים כתבו?
הגר"ב לאזאר: בעיקר הנחות.
הגר"ב לאזאר: מעניין שזה יצא בדיוק חמישים מאמרים. בחסידות יש הסבר שלם שהחמישים אמה, זה שער הנו"ן. והחתן ביקש שייצא משהו דבר שלם לפורים, וזה עזר ויצא.
יש את המכתב הידוע שהבעש"ט כתב שהוא עלה להיכלו של משיח, שיפוצו מעיינותיך חוצה, ושם כתוב מייחד ייחודים כמוך, שכולם יוכלו לעשות ייחודים כמו הבעש"ט, אז זה לפחות אפשר לעשות, ולהכ"פ זה צריך לעשות. שתורת הבעש"ט תתפשט יותר ויותר.

האדמו"ר: האדיטש רחוקה ממוסקבה?
הגר"ב לאזאר: לא, זה עשר שעות נסיעה ברכב. והוסיף בחיוך: אפשר לסדר זאת לרבי…
האדמו"ר: זה באוקראינה?
האדמו"ר? כמה זה ממוסקבה לליובאוויטש?
הגר"ב לאזאר: נסיעה של כחמש נסיעות ברכב.
האדמו"ר: מסופר שבעל התניא ברח ממקום מגוריו ונסתלק באמצע הדרך.
הגר"ב לאזאר: באמת בהאדיטש לא היה מעולם כלום, אפילו האדמו"ר האמצעי שנקבר בניעז'ין, לפחות שם היתה קהילה, אומנם לא הרבה יהודים אבל נשארו. 'האדיטש' היא באמצע הדרך. היום בנו שם כבר בית מדרש ומקווה ועוד.
האדמו"ר: באים לשם יהודים ?
הגר"ב לאזאר: באים לשם הרבה אנשים, שוהים שם בשבת. אנשים שנוסעים לשם אומרים שיש שם הרבה ישועות.
האדמו"ר: למה האדמו"ר האמצעי קבור בניעז'ין?
הגר"ב לאזאר: גם כן, זה היה באמצע הדרך. הצמח צדק והמהר"ש [קבורים] בליובאוויטש. הרש"ב היה ברוסטוב, כי הוא ברח מליובאוויטש.
האדמו"ר: המהרש"ב ברח בגלל הקומוניסטים?
הגר"ב לאזאר: ברח מפני מלחה"ע הראשונה.

האדמו"ר: איפה היה המקום ששם עשו לרש"ב את התמונה?
הגר"ב לאזאר: נראה לי שזה היה כבר כשהוא היה ברוסטוב, כך בפשטות.
האדמו"ר: מה היה המאורע שצילמו אותו?
הגר"ב לאזאר: אני שמעתי את הסיפור, אבל לא זוכר בדיוק. מהרבי המהר"ש אין באמת תמונה. האדמו"ר: מהצמח צדק יש. מה היה אז?
הגר"ב לאזאר: צייר גוי בא בשבת והתבונן בצ"צ ואח"כ הלך לביתו וצייר.
האדמו"ר: זה נראה שזה היה בשבת. בגלל שהלך עם שטריימל.
הגר"ב לאזאר: לבש ספודיק. מצאו לפני עשר-חמש עשרה שנה, אצל משפחה מצאצאי הצמח צדק, מצאו את התמונה המקורית של הצמח צדק. ושלחו את זה לניו-יורק, ובדיוק לפני שניים-שלושה שבועות פגשתי את אחד מהצאצאים, ורק בשביל להבין, הוא התחתן עם גויה, ילדיו גויים, ואפשר להסיק מזה את החורבן שהיה ברוסיה, שם המשפחה של סבתו היה שניאורסאהן. הקומוניסטים הכניסו הרבה כוחות נגד היהודים.
כנראה זה היה יום קשה בשבילכם, אז אני לא רוצה לעכב…

האדמו"ר: מתי אתם מחתנים, מה זה יוצא?
הגר"ב לאזאר: בו' באדר ב', והשבע ברכות נעשה ביום ראשון י' באדר.
האדמו"ר: ה' יעזור שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, שתראה ממנו גרויס אידישע נחת ודורות ישרים מבורכים.
הגר"ב לאזאר: אמן.

האדמו"ר ליווה את הגר"ב לאזאר עד ליציאה ונפרד שוב לשלום.

5 תגובות

חומר מרתק, תמשיכו להביא כאלה חומרים והרבה.
זה הבידול שלכם מול האחרים, בפרט אחרי העיצוב המודרני והחדש שצריכים להתרגל אליה.
תשתדלו להביא מהחומרים האלה בלי סוף

גם אני מצטרף להנ"ל

גם אני מצטרף להנ"ל.

מאוד יפה ומעניין. שיחה באמת מכובדת ומרתקת

גם אני

Comments are closed.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו