זהו. אפשר לצאת מהממ"ד. מכירים את התחושה?
שאלו כל ילד תושב דרום הארץ. בשנותיו האחרונות הוא הספיק לצבור ניסיון רב בתחום. הוא יסביר לכם בדיוק איך זה עובד.
אזעקה עולה ויורדת נשמעת, תופסים מחסה ב"מקום הכי מוגן שיש" (מושג דרומי) הקרוב, ממתינים לנפילה. אחרי מספר דקות, יוצאים. כך יסביר כל ילד.
כשנמצאים בחוץ, הבעיה יותר חמורה. אין מרחב מוגן בסביבה. מה עושים? אבל, אם תשאלו ילד אשדודי, נניח, הוא יאמר לכם: נשכבים על הרצפה, מחפים עם הידיים על הראש והאוזניים, מה שפחות נזק ה' ישמור, ממתינים לנפילה, קמים וממשיכים הלאה. בשגרת החיים.
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
[postim]
גל לא שקט
רוב האוכלוסייה הדרומית, איך לומר את זה, השלימו עם המצב, נעבאך. יהיו כאלו שממש יהיו בטוחים בעצמם ואף ישמחו את הילדים בעת האזעקות, אבל רוב האנשים , לא יהיה שמח אבל גם לא היסטרי.
תמיד יש את האנשים שמקבלים זאת קשה מאוד, ממש נכנסים להיסטריה. הילדים הקטנים, מתנהגים בהתאם להוריהם, הם נחרדים ו\או צועקים, לא נעים בכלל, אבל אי אפשר להאשים אותם.
זה המצב. בכל תקופה יש גל כזה, התקפת טילים במשך כמה ימים. איך חיים את זה? מתרגלים. לכל דבר. כך טבע בנו בורא עולם, מתרגלים. אחרת לא היינו שורדים.
טילים במרכז הארץ
תושבי מרכז הארץ יקרים, אתם לגמרי מחוץ לעניין, לא מכירים את התחושה. את דרכי ההתמודדות, אזי הסכיתו ושמעו. נלמד אתכם פרק בהלכות "צבע אדום". אנו, תושבי הדרום, למודי ניסיון.
מדי תקופה, עובר עלינו, על הציבור החרדי, גל עכור של טילים ומתקפות מצד הציבור הכללי. פעמים ההתקפה נמשכת זמן רב, לפעמים לא. לעתים הגל מגיע אחרי תקופה ארוכה של שקט יחסי, ולפעמים מיד אחרי התקפה משולבת אחרת.
לפעמים הטילים הם קצרי טווח, לפעמים ארוכים. לפעמים מנצחים על המלאכה מפקדים זוטרים של ארגונים קיקיוניים, ולפעמים הבכירים ביותר מעורבים במתקפה.
בימים האחרונים, אנו מצויים תחת מתקפה חסרת תקדים, בנושא קווי מהדרין. "הדרת הנשים מהמרחב הציבורי", הם מגדירים אותה. התקפה רצינית, אין מה לומר, בה מעורבים המנהיגים הגדולים, והטילים חזקים ומכאיבים.
ממ"ד-רצפה-אוזניים
רבותי, צריכים ללמוד לחיות עם זה, לא להיבהל.
נכון, עכשיו מתקיפים. אבל, בואו נחשוב: לא מדובר במתקפה הראשונה, ומה לעשות, כנראה שגם לא באחרונה. בכזה מצב, פשוט נכנסים לממ"ד, ומעבירים שם את התקופה.
לא צריכים לשמוח עם ההתקפות, אבל בוודאי שלא להיכנס להיסטריה. אין טעם להתווכח, בטח שלא צריך לספק חומר בעירה לצד השני. לא יעזור, לעולם לא נוכל להסביר להם את אורח חיינו, את מנהגינו, זר לא יבין זאת.
אז כאמור, אם אתם נמצאים בסביבת הבית / ביהמ"ד / כולל / מכולת, היכנסו לממ"ד. אם אתם ברחוב, שכבו על הרצפה, הגנו על ראשכם, והמתינו בסבלנות עד לאות ההרגעה.
