הטור של פ. חובב: מי לוקח את הציבור כבני ערובה?

פ. חובב לא מצליח להבין את ה'בריונים' שלוקחים את הציבור כבני ערובה, והוא מדבר על הציבור החרדי...

כתבות נוספות בנושא:

הממשלה מזלזלת בקדושת החיים / יעקב אשר זועם על מחדל הקורונה
החוק לא מעניין, האמת לא חשובה / שמואל קרמרסקי
הרצוג: "אני חש הערכה רבה לציבור החרדי המשמר את המורשת של עם ישראל"
טלאים במקום בגדים: כולנו נקראים לעשות שינוי מחשבתי עמוק / מ. ישראלי

ר' נח שוורצברגנדרוביץ' נכנס הביתה חיוור כמו עוף מכובס.

– אל תשאלו מה היה בחתונה של הרושכוילל – הוא מכריז תוך כדי שהוא מנחית את עצמו נחיתה רכה על הכסא – אני ממש מזועזע. לא להאמין שיכולים להיות כאלו דברים בציבור שלנו. פחד. פחד פחדים. החבריה מתאספים סביבו. ממתינים לסיפור מרתק. עם מוסר השכל במרכזו, אלא מה.

– אני אומר לכם, אם לא הייתי רואה את זה בעיניים שלי לא הייתי מאמין שמישהו ראה כזה דבר בעיניים שלו. זוועה. אוי, אני רק נזכר בזה, נהיה לי רע.

– אבא, נראה לך שאני אספיק להביא כוס מים קרים עד שתתחיל לספר מה קרה? – שואלת אלישבע בזהירות.

– אין צורך, תודה רבה. תשמעו מה היה. אני יושב לי בניחותא ליד השולחן, שומע את הבלגן של התזמורת; אוכל קצת מהסלטים; מסתכל מה קורה מסביב; מתכנן לי בראש כל מיני גלגולים של גמ״חים; אומר שלום יפה לכל מיני אנשים שאני כמעט בטוח שאולי אני כן מכיר אותם – בקיצור, מחכה ככה בסבלנות שהזמן יעבור. לאט לאט השולחן מתמלא באנשים והזמן חולף בשיא הרוגע.

– עוד מעט הוא יגלה במה מדובר – לוחש צביקי לאלישבע – סבלנות. אל תדאגי.

– ואז שני חבר׳ה די צעירים מתיישבים ממש לידי ומתחילים לאכול. אוכלים־אוכלים־אוכלים ותוך כדי ניגוב צלחת חומוס, דנים בכובד ראש במגוון התרחישים לחיסול הגרעין האיראני. זה היה מאוד מעניין. הם היו נראים אברכים רגילים, אבל לפי איך שהם דיברו הבנתי שיש להם מומחיות מיוחדת בנושא של חיסול בונקרים בשיטות לא קונבנציונליות. אחד מהם אפילו אמר לשני מהם, שאם הוא היה בעמדה של מקבל החלטות, כל הצנטריפוגות האיראניות כבר מזמן היו יוצאות לפנסיה מוקדמת.

– אבא, בטוח שאתה לא רוצה מים קרים? – אלישבע מנסה לקדם את העניין באמצעות תרגיל א/17.

– לא־לא. שבי. למה את לחוצה? הנה, זה מגיע. אתם שומעים ? אחרי כמה דקות מגיע לשולחן מלצר גדול עם מגש. סליחה, בלבלת אותי עם המים הקרים שלך. מגיע לשולחן מלצר קטן עם מגש גדול מלא בורקסים, בלינצ׳סים ומוסקות, כמקובל. הוא ניגש לכל אחד, שואל אותו מה הוא רוצה, שם לו יפה בצלחת את המנה שביקש. קצת רוטב על המנה, כמה טיפות על החליפה וממשיך לבא אחריו. הכל כמקובל.

– אתה מבין איזה אסון קרה? – לוחשת אלישבע לצביקי – המלצר כנראה שפך עליו קצת רוטב.

– אחרי שרוב האנשים קיבלו את המנה שביקשו, הגיע התור של החבר׳ה מהתרחישים של איראן. מה בשבילכם? שואל המלצר. מוסקה, הם משיבים בזה אחר זה. מצטער, עונה המלצר, המוסקה נגמרה. יש לי בורקס או בלינצ׳ה. אבל אנחנו רוצים מוסקה, השניים יושבים על שלהם. מה לעשות, מצטער, אומר המלצר, ומתחיל לעקוף אותם כדי להמשיך לחלק למי שכן רוצה משהו ממה שיש לו על המגש. ואז. – ר׳ נח נושם עמוק.

– ואז הוא שפך עליך רוטב?.

– ואז, לא תאמינו מה קורה. אני רועד כולי כשאני נזכר בזה. אוי, זה היה נורא. ואז, אתם שומעים? שני החבר׳ה האלו, שכל מי שהסתכל עליהם היה יכול להתרשם שהם נעימי סבר ואפילו קצת נחמדים, פתאום שניהם קמים אחד אחרי השני, נעמדים מול המלצר, חוסמים לו את המעבר עם הידיים ומודיעים לו ככה בתוקף בלי כל בושה: סליחה, אם אנחנו לא מקבלים מוסקה, אף אחד לא מקבל כאן כלום. אתה מבין? או שאתה מביא מוסקה כמו שצריך להיות לפי התפריט או שכל ההגשה נעצרת.

המלצר היה המום. הוא ניסה להרגיע אותם, תנו לי לחלק את מה שנשאר לי על המגש ומיד אחרי זה אני אלך למטבח להביא לכם מוסקה. אבל הם לא וויתרו. אל תתחכם, הם אמרו לו בתוקף, קודם תביא לנו מוסקה ואחר כך תמשיך לחלק לפי לוח הזמנים שלך. אתה מבין? עד שאנחנו לא מקבלים מוסקה, הכל עומד.

אתם שומעים לאן הגענו? אנשים עושים את הציבור בני ערובה עד שהם יקבלו את מה שמגיע להם!!! זוועה. פתאום אתה רואה איך אנשים שנראים ממש משלנו, מתנהגים כמו בריונים הכי גסי רוח. נורא ואיום – ר׳ נח מסיים את הסיפור בקול ענות.

– אבא, אתה כנראה לא מכיר את הדור של היום – מנסה נעמי לגלגל זכות על ידי זכאית – אני כבר ראיתי במכולת שלנו מקרה ממש דומה. כשנגמר הלחם האחיד, פתאום נעמד קליינט אחד בפתח החנות ולא נתן לאף אחד להיכנס. אחד ממש ממש משלנו. אני לא רוצה לגלות מי זה היה בגלל שאני לא מדברת לשון הרע על הילדים של ברקוביץ׳. הוא חסם את הכניסה למכולת ולא נתן לאף אחד לגשת. עד שאתה לא מביא עוד לחם אחיד, הוא הודיע למוכר, המכולת עוצרת את כל המכירות.

המוכר ניסה להתווכח איתו: באיזו זכות אתה עוצר לי את כל העבודה? אבל הוא ענה מיד בלי להתבלבל: סליחה, עם כל הכבוד, אתה בסך הכל בעל המכולת. הלחם האחיד הוא מוצר שהמדינה מסבסדת את המחיר שלו. אם אתה לא מביא מספיק לחם אחיד, זכותי לדאוג שכולם ייהנו מהאפשרות לקנות לחם במחיר מסובסד.

– שמישהו משלנו יעשה כזה דבר?!? – ר׳ נח עומד לפצוח בדרשה, אלא שפתאום הטלפון מצלצל ומעברו השני של הקו נמצא מי אם לא ר׳ גרשון ציפרשטיין.

– אני מדבר אתך ממירון. אל תשאל איזה שמח כאן – הוא מספר בהתלהבות – יש כאן אוטובוס תקוע בתחנה כבר כמעט שעה. הנהג יושב ליד ההגה כמו מובטל, ואין לו מה לעשות. מסכן. האוטובוס דחוס כמו סרדינים, אבל הוא לא יכול לצאת לדרך. קבוצה של איזה 20 חבר׳מנים משלנו עומדים לפני האוטובוס ולא נותנים לו לזוז אפילו מילימטר אחד. עד שלא מגיע עוד אוטובוס ריק, הם הודיעו לנהג, אנחנו לא זזים.

אדרבה (ציור: יוני)

הנהג ניסה להתחנן בפניהם שיתנו לו לצאת לדרך ואחר כך יגיע האוטובוס שייקח אותם, אבל הם עמדו על שלהם: אל תתחכם, כל זמן שאנחנו לא נוסעים, אף אחד לא נוסע. אתה מבין איזה מצב זה? ממש חגיגה. החבר׳ה שבתוך האוטו מיואשים לגמרי. אני רואה מהחלונות זקנים עצבניים, נשים בוכות, ילדים צורחים, בלגן בלגן – אבל שום דבר לא יעזור להם, עד שלא יבוא עוד אוטובוס לקחת את כל אלו שלא נכנסו לאוטובוס שלהם, הם לא יזוזו. יש כאן כמה שארגנו ריקוד דביקות לפני האוטו. בקיצור, שמח.

– תגיד, גרשי, נראה לך שזה דרך לתפוס את כל המסכנים האלו בני ערובה עד שיבוא עוד אוטובוס?

– אוי, נחצ׳ה, תהיה לי בריא. תמיד אתה עם האיפכא מסתברא שלך. אם היית פה, גם אתה היית מזה־נהנה. אני בטוח.

ר׳ נח נושם עמוק: ואני בטוח שאם אתה היית בא לחתונה של הרושכוילל אתה היית עוד יותר מזה־נהנה.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
11 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

אהבתי

אני חושבת שלפי השולחן ערןך בכל מקרה אין זכות לנהוג באלימות כדי לאלץ את אגד לשלוח אוטובוס חדש. גם אם האלימות לא היתה על חשבון הנוסעים המסכנים שמעכבים אותם מלצאת לדרך

כשפ' חובב יסע באוטבוס ולא ברכבו הפרטי והממוזג אז יוכל לדון את אלה אשר אין להם רכב ונאלצים להמתין לחסדיה של התח"צ

מה הקשר? בוודאי שנוסעי התח"צ סובלים ממצוקה אמיתית , אבל השאלה היא האם למי שסובל מותר להזיק לשני כדי לפתור את בעיותיו?
אני שואלת את כל הביריונים שעיכבו במוצ"ש שעבר קרוב לשעה את האוטובוס מבני ברק לחיפה ובגללם נאלצתי להניק את בני באוטובוס למרות שתיכננתי מראש להגיע הביתה בזמן, באיזו זכות הם מאלצים אותי לשלם את מחיר הפשלות של אגד? חז"ל לא לימדו אותנו גם לשמור על מצוות שבין אדם לחבירו?

ביהדות רק ההלכה קובעת

תגובה ל"חז"ל לימדו אותנו וכו'"
גם אם אתה שונא את יתד, למעשה הוא צודק בכל מילה.

פ. חובב צודק בכל מלה, והוא לא מדבר רק על תח"צ… אלא על כל ההתנהגות שלבושתנו אפשר לראות בציבור שלנו. זה לא מוסיף הרבה קידוש ד' אלא להיפך. עוד דוגמה עצובה ל"וירעו אותנו המצרים"-הגלות עושה אותנו רעים. חומר למחשבה לכל הבריונים בלבוש חרדי.

היו מעכבים את האוטובוס אם היו יודעים שזה האופציה היחידה שלהם להגיע הביתה וגם אלה שבאוטבוס שמתעצבנים באם היו למטה היו מעכבים ככה זה בחיים פעם אתה למטה ופעם למעלה

לא באתי לנקוט עמדה האם יש לאלה שעושים זאת או לא זה יש לשאול מורה הוראה באתי לומר שכל אלה שבאים להיות המטיפים בשער קודם שינסו את עצמם במצב הזה היות וכשאתה בתחנה עם ילדים שרק רוצים להגיע הביתה ומשגעים לך את המוח אז לא בטוח שלא כל אחד מאתנו היה עושה כך בשביל לחייב את אגד (ולהיא שטוענת שהיתה צריכה להניק באוטבוס תחשבי על האמאות שהיו למטה וגם להניק לא יכלו רק לשמוע את הבכי ואין מה לעשות וגם תחשבי מה היית עושה באם היית למטה ולא באטובוס)

לפי דעתי בכלל לא חשוב מה כל אחד מאיתנו היה עושה אם הוא היה למטה. מה שחשוב זאת השאלה אם ראוי לנהוג כך. האם על פי ההלכה או על פי דרך התורה יש לאדם זכות לעשות רע לאדם אחר בגלל שללא זאת הוא יפסיד משהו חשוב.
אגב, מעניין מה המגיבים כאן חושבים על השאלה הבאה: אם בשעת לילה מאוחרת כשכל בני משפחתך כבר יושבים ברכב המשפחתי ואתה מתכונן לצאת לדרך ארוכה, מגיע אליך בריון שתוי ואומר לך או שאתה נותן סטירת לחי לאחד מעוברי האורח ברחוב או שאני מנקר לך את כל הגלגלים. מותר לך לתת למישהו סטירה כדי להציל את עצמך?

תמיד כשיש לך לשון ספרותי תנסה להוכיח את דעתך, אני לא יודע מה האמת זה שאלה קשה, אך לא ייתכן שבגלל לשון ספרותי של א' זה יהפך לאמת

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture