מדינת ישראל מציינת מחר יום הולדת ששים וארבע, בטקסים, בחגיגות, בנאומים מליציים, בשלל אירועים חגיגיים. מה שנעדר מכל האירועים הללו, זהו חשבון נפש אמיתי ונוקב על דמותה של המדינה מול החזון של מייסדיה.
האם זו המדינה אליה פיללו וייחלו מייסדיה? האם יש תקווה ועתיד למדינה שכזו? "יום הולדת" הוא תאריך המחייב את חשבון הנפש, אבל בשלל במות הבידור הפרוסות ברחבי הארץ, קולות הנפץ של הזיקוקין וריחות ה"מנגל" בכל הפארקים, אין זמן למחשבה. לבדיקה מעמיקה.
לפני מספר ימים, הגיעו תלמידי תיכון מרחבי הארץ לחזות בהצגה שעניינה הוא השואה. במהלך ההצגה האמורה לרגש את קהל הצופים, השתוללו התלמידים באולם, קראו קריאות גנאי לשחקנים, ובאחד השלבים כאשר נראה בהצגה כיצד נאצים פוגעים ביהודים, הם אף קראו קריאות עידוד ל'נאצים' שיפגעו ב'יהודים'.
השחקנים היו מזועזעים, כך גם העיתונאים שדיווחו על האירוע המצמרר. "זה דור העתיד", כותב עיתונאי בכיר באחד העיתונים הגדולים, בשם שי גולדן. וכדי שלא נצטרך להכביר במילים על דמותה של ה"עצמאות הישראלית", ניתן לאותו עיתונאי את זכות הדיבור. וכך הוא כותב:
"ערב יום העצמאות תשע"ב, מוכרח הישראלי להביט בעצמו ובסובב אותו ולשאול: האם זו המדינה שלה התכוונו הורינו כשהקימו אותה? האם הארץ הזאת – ולא אדמתה – היא המדינה שחלמנו כאומה באותו ה' באייר תש"ח כשדוד בן-גוריון הכריז על עצמאותנו? האלימות הרעה הזאת, השבר המוסרי והערכי, שנאת האחים המטורפת, ההזדאבות של החברה, של האדם, הלשון הגסה, העין הצרה, הצחוק המרושע, היד הקלה על ההדק, היד הנוקשה על הקת, שנאת הזר, ההתבדלות מול העולם, תחושת הרדיפה המשוגעת, חטא הגאווה המשתולל – האם לכך התכוונו כשעזבנו את כל קצווי העולם והתקבצנו לכאן?
"אם התשובה היא 'כן', אז יופי. המשיכו בדרך הזאת. התייחסו למהומת הנערים בהצגת תיאטרון שעניינה השואה – אולי הקדושה הישראלית האחרונה שהכל מסכימים עליה – כאל משובת נעורים… אבל אם תוסיפו ליד המלה 'ילדים' או 'נערים' את המלה 'ישראלים', ועדיין לא ייצבט לבכם מהעתיד שמזומן לנו כאן, עת ימשול הדור הזה בישראל, אז כנראה אינכם ישראלים באמת, או שלכל הפחות מעולם לא חלמתם את החלום הישראלי. חלום שהופך למול עינינו למציאות של בלהה".
דומה שאין צורך להכביר במילים. "מציאות של בלהה" כותב אותו עיתונאי, כאשר הוא מתאר את "דור העתיד" של מדינת ישראל. הוזי המדינה חלמו על דור חדש, מנותק מהגלות, מנותק מהיהדות השורשית, מתגאה ב"ישראליותו", וקיבלו יצור כלאיים, הנוטל את כל הפסולת והכיעור מתרבות העולם, וזונח את המורשת המפוארת שנשא עם ישראל בגאון במשך אלפי שנות קיומו.
הנה דברים שכתב הרב ד"ר יצחק ברויאר, מראשי אגודת ישראל בתקופת הקמתה, עוד בראשית ימי הציונות, כאשר קבע כי תנועתו של הרצל מסוכנת ליהדות יותר מאשר התנועה הרפורמית: "מהפכת 'המתקנים' (-הרפורמים) היתה שלילית לגמרי. ביטלו את משפט התורה, ביטלו את האומה וביטלו את ה'דת', ולא השאירו מכל היהדות כלום, חוץ מן הגזע. אמנם מהפכת הציונות יותר מסוכנת היא, כי יש בה גם חלק שיכול היה להיראות חיובי: הלאומיות.
מיום היוולדה הראתה הציונות פנים כאילו היא אינה מבטלת כלום. בבקשה: הדת לדתיים, והתיקונים לכל מי שרוצה בהם, והחילוניות לחילוניים, ואת ציון לכולם… על כן הציונות אינה שינוי חלקי של היהדות, אלא… שינוי כל החלל בו נמצאת היהדות – השם ב"ה ותורתו… מן החלל הזה רוצה הציונות להוציא את עם ישראל כדי להכניסו לתוך חללה של הלאומיות, גם את הצורה עצמה, גם, כביכול, את א-לקי ישראל עצמו… כי המדינה היהודית כפי שיטת הציוניות תהיה ריבונית, הן כלפי האומות והן כלפי א-לקי ישראל ותורתו… נמצאנו למדים שלא נוכל לקבוע ניגוד יותר חריף בעולם, מאשר הניגוד בין עם התורה ובין הציונות".
ליהדות הנאמנה יש חשבון נוקב ופתוח עם הציונות. זו חרטה על דיגלה מיום הקמתה, את המאבק הבלתי מתפשר בתורת הנצח. זו העבירה על דתם רבבות יהודים, שהתפתו להאמין כי בבואם אל ארץ הקודש, ימצאו בה קדושה וטהרה. הציונות כשלה בכל הנוגע להבטחת עתידו הפיזי של העם היהודי, בהקימה מדינה שהיא היחידה על פני הגלובוס כולו, שיש ברחבי העולם קולות רמים המפקפקים בזכות קיומה, ועמם קולות הקוראים למחיקתה מהמפה. באופן ריאלי ושכלתני, אין מקום מסוכן ליהודים להתגורר בו יותר מחלקת ארץ זו, המוקפת במאות מיליוני מוסלמים השואפים לכלותה.
הצליחה הציונות בשאיפתה להעביר רוב מניין ובניין של היהודי על דעתו ודתו, אבל זו הצלחה זמנית גרידא. על אפה ועל חמתה, פורח ועולה עולם התורה, זה שמייסדי המדינה קיוו להותיר כ"שמורת-טבע" לימים עברו. אין פלא כי שוב עולה לכותרות המאבק נגד עולם התורה, שכל כולו הוא התרסה נגד מהותה של הציונות. לא את בני הישיבות בצבא הם רוצים לראות, אלא את סגירת עולם התורה, המהווה סכנה של ממש למהותה של מדינת ישראל.
אבל הם בדידהו ואנן בדידן. הם בחינגאותיהם הנבובות, חסרות התוכן והמהות, ואנו בשם ד' נזכיר, בחיזוק עולם התורה, בחיזוק בדקי היהדות בבית פנימה, ובהבאת אור התורה לכל פינה ופינה ברחבי ארץ הקודש, כדי להשיב לב בנים על אבותם, לשוב אל מורשת הדורות המפוארת, ולהוכיח להוזי המדינה, כי כשלו כישלון חרוץ בשאיפתם הגלויה לעקור תורה מישראל.
אולי בעל המאמר צודק בדבריו אבל כיצד הוא יענה לשאלה הבאה:
חלק גדול מיהודי צפון אפריקה לא עלו לארץ וגם לא בחרו להישאר בארצות מוצאם אלא עזבו ל…צרפת. שם הם לא הושפעו מהתנועה הציונית (שלא כ"כ מעניינת אותם) והנה אנחנו מוצאים אחוזי התבוללות של 70% ומעלה כאשר לכ"ע מדובר בשואה !!! מאידך גיסא אלו מיהודי צפון אפריקה שבחרו (או אולצו…) לעלות לארץ אזי אחוז נישואי התערובת מביניהם קטן מאוד. מי שיחשוב וילמד קצת היסטוריה יגיע למסקנה הבאה: ההתדרדרות הרוחנית של עם ישראל ב- 150 שנים האחרונות קשורה לנהירה של היהודים לתרבות המערב (וזה לא קשור לעדה וכו' כי גם היהודים שבאו מארצות האיסלם עשו – קצת באיחור – את אותו דבר) הנהירה והמגע עם הגויים הוביל למהלכים חילוניים. חלק הפכו להיות "משכילים", "בונדס" "סוציאליסטים" "קומוניסטים" "ציונות חילונית" לא משנה מה אבל כבר לא יהודי תמים… כדאי לחשוב על זה ולהכיר באמת ולא להפנות אצבע מאשימה תמיד על אותן מטרות מסרותיות… כדאי לראות מה שכתב (הגיע לידי לפני זמן) גאון הת"ח בבבל ואחד מגדולי מנהיגיה מלפני כ- 100 שנים הרב שמעון אגסי זצ"ל על נושא "אירופה והמזרח" הוא מתאר שם את ההתדרדרות הרוחנית של אחת מהיהדויות המפוארות והשורשיות ביותר (וזה לכ"ע) שהוא עמד בראשה והכל בגלל המגע עם תרבות המערב שלא פסחה על אף אחד.
המסקנה היא שבמקום להפנות אצבע מאשימה ולבנות את "תרבות האנטי" צריך לחשוב כיצד לתרום ולפתח את היהדות ובפרט להשתפר בחינוך של ילדנו וילדי ישראל.
אכן כן, למדינה כזאת פיללנו והתפללנו, למרות שחלק או רובם ממנהיגיה לא הלכו עפ"י התורה. אני מציע לך לקרוא את כל פרק לו' בספר יחזקאל, ושם יתברר לך בוודאות שזה ממש רצון ה', שיחזרו ישראל לארץ-ישראל, למרות שעדין לא חזרו בתשובה בגלות, בחוצה-לארץ. ורק לאחר שישובו לארץ והתיישבו בה, יחל הקב"ה על ישראל תהליכים רוחניים, ואז יתקנו את מעשיהם לטובה. יש לי מקור חז"לי, שהפרק הזה, הוא אכן התהליך שיעבור על עם-ישראל, והוא הדבר הסתום בפרק האחרון בספר דניאל. יהודים יקרים! צריך, פשוט, סבלנות, והכל יסתדר בסופו של דבר, וכולנו ביחד – גם החרדים וגם הציונים האמיתיים – נעבוד את ה' בכל מקום בארץ-ישראל המובטהת וגם בבית-המקדש, שיבנה במהרה בימינו, אמן.
לחיזוק דבריי, שמדינת ישראל תקדים לשלטון של מלך-המשיח, אומר המלבי"ם (מיכה ד, ח): ",,, שהגליות יתחילו להתקבץ וגלות יהודה ובנימין, שהם בת-ציון שגלו מציון בחורבן בית-שני, יתקבצו אליך. ואח"כ ,ובאה הממשלה הראשונה' – תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלך מלך לבני-ישראל, שהיה להם שופטים מנהיגים אותם, ואח"כ תבא ממלכת לבת ירושלים – יהיה להם מלכות קבוע, שהוא מלכות ב"ד, שאח"כ ימלוך המלך המשיח בממלכה קבועה ,,,".
כנראה, שהמלבי"ם מתבסס על תרגום-יונתן: "ואת משיחא דישראל ,,, לך עתידא מלכותא למיתי וייתי שלטונא קדמאה למלכות כנשתא דירושלם (ויבוא שלטון יהודי קודם מלכות בת ירושלים, שהוא של מלך-המשיח)".
מי יתן, שכבר השנה נזכה לבואו של מלך-המשיח, שימלא, בכך באופן מוחלט את רצון ה' בעולם, אמן ואמן.
אשמח מאוד שתהיה תגובה ל-2 תגובותיי.
הבסיס הרעיוני של המקורות שהבאתי לעיל, הוא מה שאמרו חז"ל: אם זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה. כלומר, אם עם-ישראל לא יזכה במעשיו, במשך כל ההיסטוריה הישראלית, לחזור בתשובה, אז, למרות מעשיו הרעים, תבוא הגאולה בעתיד, באותה העת שכבר קבע הקב"ה אותה מראש, ולא יחכה עוד לישראל שיחזרו בתשובה. אין מה לעשות, כי כך גזרה ההשגחה העליונה, ואסור לנו לפקפק על כך!
חס ושלום לומר על מדינת שלשת עבירות החמורות{ ע"ז ג"ע ש"ד} שהעבירו יהודים מדעתם ודעת קונם, כאילו ע"ז התפללנו, נכון שיש מצווה לעלות לארץ ישראל אך לא חלילה להקים מדינה, בפרט לא כזאת מחטיאה, ויה"ר שיתמו חטאים מן הארץ וכולם ישובו בתשובה שלמה, וישוב הקב"ה בעצמו ויגאלינו.
ליעקב ישראל..:
עדיין עם כל זאת אינך יכול לומר שרצון ה' הוא שיעלו לכאן שונאים ומסיתים וידיחו עדות שלמות ויראות מן הדת.
ואף עם כל הנ"ל אינך יכול להסיק כי רצון ה' הוא במדינה כופרת כמו זו שקמה, ולא יתכן בעולם שהכפירה הזו היא ראשית הגאולה.
עליות לארץ ישראל היו עוד משנת תרמ"ב, עליות של יחידים ושל קבוצות מגדו"י- אך הם לא ראו בארץ הזאת 'מדינה' כי אם ארץ ונחלה ומקום השראת שכינה.
אגב, חוזה המדינה 'בנה' על אוגנדה, בכלל לא על אסיה, בכלל לא על ישראל….
ליעקב ישראל…
קריתי בספר יחזקאל לו בית ישראל יושבים על אדמתה ויטמאו אותה וגו' ואפיץ אותם בגוים ומקרא מלא כתיב ולא תקיא הארץ,
ובמלבי"ם מדבר ממלכות בית דוד שתתגלה בהדרגה קודם תהיה ממלכה קטנה ואח"כ יתעלה לאט עד שיהיה לד' המלוכה עיי"ש וח"ו לומר שזה קאי על המדינה שזה היה העברה על הג' שבועות וכפירה בד' ועוד רח"ל מהאי דעתא.
לתגובה 1 – איך אתה יודע שאסור, לפי ההלכה, להקים מדינה יהודית לפני בואו של משיח? הרי נתקבלה ההלכה כבר לפי הרמב"ן, שמצווה לא רק רק לעלות לארץ-ישראל ולשבת בה, אלא גם מצווים אנו לכבוש את כל ארץ-ישראל וליישב את כולה ביהודים, וכך אומר הרמב"ן (במצות ירושת-הארץ וישובה): "שנצטוינו לרשת (להעביר לרשותינו את) הארץ, אשר נתן האל ,,, לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה (נניח ונשאיר את ארץ-ישראל) ביד זולתנו מן האומות (בידי שילטון של עמים אחרים אלא נעבירה לשלטון יהודי) או לשממה (ולא להשאירה ריקה, ללא התיישבות יהודית עליה), שנאמר: ,וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, כִּי לָכֶם (,לכם' – ולא לעמים אחרים) נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶת אֹתָה' (במדבר לג, נג). ושלטון יהודי היום נקרא מדינת-ישראל (גם לפי המשפט הבינלאומי, שלטון או ריבונות הוא: גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות ובכלל זה היכולת לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה). ובקשר למצב הרוחני, שאתה מציין, לך תבדוק כמה נישואי תערובת יש במדינות המערב (אירופה ואמריקה) ואחר-כך תקטרג על המדינה, כאילו רוב מנהיגיה בזדון שאפו לשנות את אופיה ולהפכה רק לתרבות של גויים. אני כן מסכים איתך, שיש להלחם, במלוא העוצמה והתקיפות, על צביונה היהודי של המדינה, שאזרחיה היהודים לא יחקו את תרבות הגויים אלא יפעלו אך ורק לכבוד ה' בעולם.
לתגובה 2 – צבי! אני מסכים איתך אם היו עולים לארץ-ישראל הקדושה שונאים ומסיתים וידיחו עדות שלמות ויראות מן הדת, מוטב שישארו בחוצה-לארץ ולא יבואו לארץ-ישראל. אך, הם היו במיעוט ולא הצליחו ממש להפוך את הקערה על פיה, כי גם רבים חזרו אל היהדות הנאמנה. וכן, אל תשכח! גם אלו שהושפעו מתרבות של גויים, לא התבוללו כמעט, מה שאין כן במדינות המערב, אירופה ואמריקה, אחוז ההתבוללות היא נוראי והוא עולה על 50 אחוז. אין במדינת-ישראל יהודי שלא עושה ברית-מילה לבנו, מה שאין כן בחוצה לארץ. ביום-כיפור כל המדינה מושבתת, מספר המאמינים בה' הוא מעל ל-80 אחוז, ועוד. אז איך אפשר לקרוא למדינה כופרת לפי רק הנתונים שציינתי לעיל!!! ועוד, מי התיר לך, לקטרג על העם היושב בציון ולקרוא למדינתם "מדינה כופרת"? זכור, מה עשה הקב"ה לנביאים אליהו וישעיהו, כשהם קטרגו על העם היושב בציון? אליהו – שם לו גחלים בפיו והפסיק ה' לו את הנבואה (והוא עלה השמיימה) ; ישעיהו – שם לו גחלים בפיו ולבסוף הרגו מנשה-המלך. פשוט, תתחיל אתה וחברך לדעה לסנגר על בניו של הקב"ה, ואתה תראה כמה טוב אמיתי יצמח מכך, בעזרת ה'. ומה שטעון תיקון, תפעל בשקט לתקן, אך לא לקטרג על אף יהודי כלל!
לתגובה 3 – יואלי! אתה כנראה לא קראת נכון! המלבי"ם אומר: ",ובאה הממשלה הראשונה' – תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלך מלך לבני-ישראל, שהיה להם שופטים מנהיגים אותם" – שלפני מלכות של מלך-המשיח יוקם שלטון יהודי, והוא: ,הממשלה הראשונה' (שים לב! נאמר ,ממשלה' ולא מלכות. ממשלה – שלטון לא מלוכני, כמו היום במדינת-ישראל ; מלכות – הוא שלטון של מלך יחיד), שתהא הנהגה סמכותית על ישראל, כמו שהיו במקרא בימי השופטים (שלא תמיד היו צדיקים ועושים את רצון ה' בעולם). וממשיך ואומר: "ואחר-כך (לאחר ,הממשלה הראשונה' שנקראת ,בת-ציון' – שתהא זמנית, של עשרות שנים) תבא ממלכת ל,בת ירושלים' (שהיא רוחנית) – יהיה להם מלכות קבוע, שהוא מלכות בית-דוד, שאח"כ ימלוך המלך-המשיח בממלכה קבועה ,,,".
ומה שאמרת, שיש בכך "העברה על הג' שבועות וכפירה בד'" – ההלכה היא לפי דעת הרמב"ן, שמצווה לכבוש את כל ארץ-ישראל במשך כל הדורות ואך להקים שלטון יהודי (שמכונה היום: מדינת-ישראל) אף לפני בואו של המשיח (כפי שציינתי זאת בתגובה הקודמת), ואסור לחלוטין לפסוק הלכה ממדרשים כשיש פסק הלכה מפורש.
בנושא האמור לעיל, להלן דברי המקובל האלוקי, הרב יהודה הלוי אשלג זצוק"ל "בעל הסולם", מתוך מאמרו לכבוד סיום כתיבת פירוש הסולם על הזוהר הקדוש:
" יש לדעת שענינים רוחניים אינם כענינים גשמיים שבהם הנתינה והקבלה באים כאחד. כי ברוחניות זמן נתינה לחוד וזמן קבלה לחוד. כי תחילה ניתן הדבר מהשי"ת למקבל, ובנתינה זו נותן לו רק הזדמנות לקבל, אבל עוד לא קיבל כלום. עד שיתקדש ויטהר כראוי, אז זוכה לקבל הדבר, באופן שמזמן הנתינה עד זמן הקבלה יכול להתעכב זמן מרובה. ולפי זה מ"ש שהדור הזה כבר הגיע להכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וכו', הנה זה אמור מבחינת נתינה בלבד, אבל לבחינת קבלה ודאי לא הגענו עוד, עד שנטהר ונתקדש ונלמד ונתיגע בשיעור הרצוי יגיע זמן הקבלה ויקויים בנו הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'.
ונודע שהגאולה ושלימות ההשגה כרוכים זה בזה, והמופת הוא שכל מי שיש לו המשכה לסודות התורה יש לו המשכה לארץ ישראל, ולפיכך לא הובטח לנו ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' אלא באחרית הימים, דהיינו בזמן הגאולה.
ולפיכך כמו שבשלימות ההשגה לא זכינו עוד לזמן קבלה אלא לזמן נתינה בלבד, שבכחה ניתנת הזדמנות לבוא לשלימות ההשגה, כן הוא בענין הגאולה שלא זכינו לה, אלא בבחינת נתינה בלבד. כי העובדה היא שהקב"ה הוציא ארצנו הקדושה מרשות הנכרים והחזירה לנו, ובכל זאת עדיין לא קבלנו הארץ לרשותנו מפני שעוד לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בענין שלימות ההשגה, באופן שנתן ואנחנו עוד לא קבלנו. שהרי אין לנו עצמאות כלכלית, ואין עצמאות מדינית בלי עצמאות כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש, וכל עוד שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים תחת הכוחות הנכרים. ומבחינה זו נמצאת עוד הארץ בידי הנכרים, והמופת הוא שאין שום אדם מתרגש כלל מן הגאולה כמו שהיה צריך להיות בזמן הגאולה אחרי אלפיים שנה. ולא בלבד שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו וליהנות מן הגאולה, אלא חלק גדול מאותם שנגאלו וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכליון עינים להפטר מגאולה זו ולשוב לארצות פזוריהם. הרי שאעפ"י שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עכ"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה, דהיינו להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה, ואז יבנה בית המקדש ונקבל הארץ לרשותנו, ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה. אבל כל עוד שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'. ואין לנו אלא הזדמנות לגאולה.
היוצא מדברינו, שדורנו זה הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר שהוא תחילת קיום הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'. ולא ילמדו עוד וגו'. כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב"ה, אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום, אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו, ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: " שלימות ההשגה" ו" הגאולה השלימה". "
ליעקב ישראל…
לא שאני לא קריתי נכון את המלבי"ם רק אתה לא ציטטת נכון, צינזרת ההמשך וז"ל: ,ובאה הממשלה הראשונה' – תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלך מלך לבני-ישראל, שהיה להם שופטים מנהיגים אותם, ואח"כ תבא ממלכת לבת ירושלים – יהיה להם מלכות קבוע, שהוא מלכות ב"ד, שאח"כ ימלוך המלך המשיח בממלכה קבועה.. "שמלכות ב"ד תתגלה בהדרגה, ותחלה לא יהיה רק במדרגת שופט, ויתעלה לאט עד שיהיה לד' המלוכה" הרי רואים בבירור שהממשלה הקטנה מקודם, ג"כ מדבר על מלכות בית דוד וזה יהיה אי"ה בקרוב אחרי כשיבא משיח לגאלנו.
ומה שכתבת שההלכה היא לפי דעת הרמב"ן, שמצווה לכבוש את כל ארץ-ישראל במשך כל הדורות ואך להקים שלטון יהודי (שמכונה היום: מדינת-ישראל) אף לפני בואו של המשיח ואסור לחלוטין לפסוק הלכה ממדרשים כשיש פסק הלכה מפורש .
לא פסקתי ממדרשים זה גמרא ערוכה בסוף מס' כתובות ואין אף אחד שחולק על זה לא מן הראשונים ולא מן האחרונים להיפך הם מביאים את זה כ"פ בתוך ספריהם (כולל הרמב"ן עצמו כפי שאביא להלן) ואין אף אחד שרצה לעבור על השבועות האלו ולרשת את הארץ (כולל הרמב"ן עצמו) בכל הדורות עד שבאו הציונים ורק הם הבינו את הרמב"ן כמו שהבנת ורק להם בער את המצוה הזאת.
ואתה כותב כבר נפסק להלכה כפי שיטתך ברמב"ן מי פסק כך? מי נהג כך?
ולעצם הרמב"ן שהבאת ידוע כי דברי תורה עניים במקום אחד וכו' ובמאמר הגאולה סוף שער הראשון כותב הרמב"ן כי מה שלא עלו שאר השבטים עם עזרא כי לא רצו לדחוק את הקץ, ואם כדבריך הרי"ז מצוה לרשת את הארץ גם בסוף פרשת התוכחה (כי תבא) כותב כי כל הקללות המארה וכו' זה רק בא"י אבל בגלות יש ההבטחה של ואף גם זאת וכו' עיי"ש הרי בברור כי לעת הזאת יותר טוב להיות בחו"ל רק מה שכותב שזה נוהג לדורות (לרשת את הארץ) עיין באבנ"ז יו"ד תנ"ד שמצוה הנוהגת לימות המשיח חשיב נוהג לדורות. ובגלות זה רק על לדור בא"י באופן שלא יהיה העברה על הג' שבועות וזה ההבדל שהוא כותב שלא בזמן הגלות שנצטוינו (כולם ביחד) ובזמן הגלות כותב מתחייב כל אחד .(רק יחידים) ואין שום סברא אחרי שהג' שבועות כתוב בגמ' אם הרמב"ן חולק ע"ז (לפי שיטתך) למה לא מתייחס לזה לכה"פ שאנן לא סבירא הכי רק ברור שהוא לא מדבר באופן כזה.