הטור של פ. חובב: הבעיה החרדית

במסגרת אירועי העצמאות ה־64 זכו אזרחי ישראל לשמוע מכל המי־ומי שפע של הצהרות מרגיעות ומעודדות על החיים היפים והמאושרים המצפים להם במדינה, אחרי שתיפתר הבעיה המרכזית המדירה שינה מעיני דורשי טובתנו בקואליציה, באופוזיציה ובבנק ישראל – הלא היא הבעיה החרדית, ר"ל.

לא שאין למדינה הזאת בעיות נוספות, אבל, לפי המשתמע מההצהרות, כל הבעיות האחרות נמצאות תחת שליטה מלאה.

הזירה הפלשתינית לא מי־יודע־מה רגועה במיוחד. לסבלים העזתיים העובדים במנהרות אין יום אחד של שקט. עד היום הם כבר סחבו על גבם השחוח אמצעי לחימה במשקל של למעלה ממאתיים טונות. אל־בעל־בית אמר להם, כי עד שיגמרו להעפיר את כל הסחורה, שלא ינסו אפילו לפקש קצת חופש. יש המון עפודה לסחופ ארגזים כפדים עם טילים גדולים שצריכים להגיע עד התנחלות אל־תל־אביפ. בלי אויר בשפיל לנשום. בלי תנאים סולציאלים. רק סנדפיצ'ים עם בצהקשה.

אבל איום הטילים מעזה לא מדאיג את קברניטי המדינה. הוא נמצא תחת שליטה מלאה. אמ"ן מצליח כל הזמן לאסוף המון אינפורמציות. גם השב"כ. גם המודיעין. גם מפעילי המשת"פים. גם מפח"ש. גם מפל"ש. גם יחה"ת וחיה"א. וכנראה גם הופשטט"ר וזעליג־ברקובי"ץ. כולם מצליחים להשיג מספיק אינפורמציה כדי לשמור את המצב תחת שליטה מלאה. אין מה לדאוג.

הזירה האיראנית, גם היא, רוחשת פעילות. מדעני הגרעין שם עובדים במלוא הקיטור; הצנטריפוגות מצנטרפגות בשיא הקצב; האחמדינג'אד לא מתבייש לספר לכולם על מה הוא חולם כל הזמן; כל המומחים הבינלאומיים, כולל השב"כ והופשטט"ר כמובן, כולם מסכימים שהאיראנים כבר לא רחוקים הרבה מהיכולת לייצר פצצה גרעינית.

אבל ישראל כבר הבהירה לכל העולם שהיא ערוכה לכל התרחישים. עד כדי כך העסק נמצא בשליטה, ששר החוץ ליברמן הצהיר השבוע, כי הבלגן במצרים צריך להדאיג אותנו יותר מהאיום האיראני, כלומר: "חבר'ה, הרי ברור לכם שהמצרים לא יכריזו עלינו מלחמה בטווח הנראה לעין, נכון? אז תהיו רגועים. טווח הסכנה האיראנית רחוק עוד יותר".

גם החיזבאלטורים בדרום לבנון לא עוסקים רק בחקלאות ובלימודי ליב"ה. לפי הנתונים שזלגו משם במהלך השנים האחרונות, המצב במחסני הטילים שם ממש בלתי נסבל. עם הטילים המגושמים של היום, שהבטן שלהם מלאה בכל מיני לכלוכים שיכולים להגיע עד תל אביב, בקושי יש שם מקום לזוז.

אבל, לדברי קברניטי המדינה, גם המצב בגבול הצפון נמצא בשליטה מלאה. ישראל מוכנה לכל התרחישים. אין מה לדאוג. יש לנו מדינה, שכחתם?

פעם, לפני יותר מששים וארבע שנים, כשעוד לא היתה לנו מדינה שאפשר להתגאות בה, לא היינו מסוגלים להתמודד עם כלום. לא היתה לנו אפשרות להתגונן מול הנאצים ימ"ש שטבחו מיליוני יהודים הי"ד. בלי מדינה, בלי צבא, בלי שרים שיצהירו שהכל נמצא בשליטה מלאה, מה כבר אפשר היה לעשות? כלום. המצב היה כל כך עגום, שאנשים הלכו כצאן לטבח בלי להבין שהבעייה שלהם היא שהם לא ערוכים להתמודד אפילו מול תרחיש אחד.

התקופה הזו עברה מן העולם. היום זה כבר לא מה שהיה פעם. עמישראל הצליח לקחת את גורלו בידו. הוא הקים מדינה עצמאית; בנה צבא גדול וחזק שיש לו תוכניות מסודרות להתמודד מול כל תרחיש אפשרי. הקים מערכות מתוחכמות למעקב אחר האיומים על קיומו. אף אחד לא יכול למנוע ממנו את הזכות לעקוב אחר האיומים על קיומו. הוא יעקוב אחר כל מה שהוא יחליט לעקוב. בדאגה/בדריכות/בנחישות/בערנות, איך שירצה. אף אחד לא יכתיב לו איך לעקוב. יש לו מדינה. יש לו המנון. יש לו דגל כחול לבן. יש לו גם שרים שיודעים להצהיר. יש לו נגיד בנק שיודע לא רק לנגד. יש הכל. ממש מדינה לתפארת.

רק בעיה אחת מעיבה על המדינה: בעיית החרדים. איך אמר נתניהו? "בניכוי החרדים והערבים מצבנו מצוין". לדברי ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, "ההתחרדות מהווה סכנה גדולה יותר מאחמדינג'אד". גם ראש המוסד שלאחריו, אפרים הלוי, התריע כי הסכנה הקיומית מספר אחת לישראל היא ההקצנה החרדית. אפילו נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שאמור היה לעסוק רק בניגוד בנק ישראל, לא יכול היה להתאפק מלהתריע, כי מה שמדאיג אותו זה שיעור ריבוי הילודה בקרב הציבור החרדי. איך השר מרידור הגדיר פעם את הגידול המבורך בילודה היהודית בקרב החרדים? "גידול מטורף".

הבעיה החרדית, מסתבר, לא רק שהיא מסוכנת יותר מהגרעין האיראני – היא בעייה שעדיין לא המציאו תרחישים להתמודד מולה. אפילו לא תרחיש אחד. כאילו שאין לנו מדינה עצמאית שצריכה לפתור את כל הבעיות שמעיקות עליה; כאילו שאין זה נכון לומר שהצלחנו לקחת את גורלנו בידינו.

במצב הזה אי אפשר שלא להגיע למסקנה העגומה: אז מה עשינו? אם גם אחרי שיש לנו מדינה, עדיין אין לנו יכולת להתגונן מפני האיום הכי רציני על קיומנו, מה עשינו? לשם מה טרחנו כל־כך להגשים את החלום הציוני? האם עמלנו לא לשווא? מה ההצדקה לכמויות הבשר הניצלות באש במסגרת חגיגות העצמאות? לא חבל על כל כך הרבה בעלי חיים שלא עשו רע לאיש?