דף ט"ו ע"א
בית שתקרתו מנסרים בלא מעזיבה – פסול לסוכה, שצריך תעשה ולא מן העשוי לבית, ואם נענע את כל הנסרים, או שנטל אחד מבנתיים – כשר מדאורייתא.
תקרת נסרים של ארבעה טפחים שנענע את כולן לשם סוכה – לרבי יהודה: לבית שמאי – פסולה מדרבנן, גזירה משום תקרת בית, עד שיטול נסר אחד מבין כל שני נסרים ויתן שם שם סכך כשר. לבית הלל – א"צ ליטול, שאין גוזרים משום תקרת בית [וגם לשמואל (לעיל י"ד:) הסובר שלכו"ע גוזרים משום תקרת בית, ואין מסככים בנסרים של ארבעה, היינו דווקא כשבא לסכך בהם בתחילה, אבל תקרת בית שרוצה להכשירה לסוכה, כיון שמנענע הנסרים מוכיח שיודע שתקרת בית פסולה, ושוב א"צ לגזור משום תקרת בית]. לרבי מאיר – לא נחלקו ב"ש וב"ה בזה, אלא לכו"ע גוזרים משום תקרת בית, וצריך ליטול אחת מבנתיים.
המקרה סוכתו (שמניח כלונסאות ליתן עליהן הסכך) בשיפודים או בארוכות המטה הפסולים לסכך כיון שמקבלים טומאה – למ"ד פרוץ כעומד כשר, אם יש ריוח ביניהן כשיעור סכך הפסול, מניח שם סכך כשר וכשרה, ולמ"ד שדווקא פרוץ מרובה על העומד כשר, לרב אמי כשר דווקא במעדיף קצת הריוח שנשאר מקום לסכך להכנס ולצאת, ולרבא כשר אף במצמצם, אלא שאם הניחן שתי יניח הסכך כשר ערב, או להפך.
דף ט"ו ע"ב
שנינו שארוכות המיטה פסולות לסכך – לרבי אמי בר טביומי כיון שבאו מכלי, ואף שכבר אינם ראויות לתשמישן, ואם נחלוק עליו יש לפרש שמדובר בקרש הארוך שלאורך המיטה עם שתי כרעיים, או בקרש הקצר שלרוחב המיטה עם שתי כרעיים, שהם כלי ומקבלים טומאה, כחכמים דלהלן.
מיטה – לרבי אליעזר אינה נטמאת ונטהרת אלא כשהיא שלמה, וחכמים מטמאים ומטהרים בקרש הארוך שלאורך המיטה עם שתי כרעיים, וכן בקרש הקצר שלרוחב המיטה עם שתי כרעיים, שיכול לקרב לכותל ולהשתמש כמיטה.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!
