דף כ"ב ע"א
סוכה שסככה מועט אלא שאין הפסק ביניהם ג' טפחים – כשרה כל שצילתה מרובה מחמתה.
סכך שקנה אחד עולה וקנה אחד יורד, שלא השוה והשכיב הקנים זה אצל זה, ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה – לשמואל כל שאילו היו מסוככים בשוה הייתה צילתה מרובה מחמתה – כשרה אם אין ביניהם ג' טפחים, שהרי הם כאחד. היו הקנים ברוחב טפח – לרבא כיון שיש על כל קנה שם אהל – אפילו יש בין קנה העולה לקנה היורד ג' טפחים אמרינן גוד אחית – השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו, והסוכה כשרה.
קורות גג קומה הראשונה ומעליהן קורות גג העליה ורחבם טפח ואין עליהם נסרים: אם מכוונות זו תחת זו – טומאה תחת אחת מהן – המונח תחת כל הקורה טמא. טומאה בין התחתונה לעליונה – המונח תחת כל קורה העליונה טמא, אבל המונח תחת קורה התחתונה טהור, שהקורה התחתונה מפסיקה. טומאה מונחת על גבי העליונה – כנגד הטומאה עד לרקיע טמא, אבל למטה מן הקורה טהור. היו התחתונות כנגד הריוח שבין העליונות – טומאה תחת אחת מהן – כל הנמצא בבית טמא, שאומרים בכל העליונות – השליכם בין התחתונות – והרי זה אהל אחד. אבל אם היו פחות מטפח אין אומרים חבוט רמי [-השלך].
דף כ"ב ע"ב
פתח המבוי שקורה נתונה על כותל אחד ואין מגיעה עד כותל השני, וכן שתי קורות כל אחת על אחד מהכתלים ובאמצע אויר – כל שביניהם כשיעור לבוד כשרה, לת"ק שיעור לבוד פחות מג', לרבן שמעון בן גמליאל שיעור לבוד הוא פחות מד'.
קורה המתירה טלטול במבוי צריכה רוחב טפח, ואם אין בה טפח מביא שתי קורות שהן ביחד טפח, ולרשב"ג אפילו אינם ביחד טפח די בכך שמרחיקן ואפשר להניח עליהן אריח – שהוא חצי לבינה של ג' טפחים.
שתי קורות שיש בהן ביחד שיעור טפח להתיר המבוי, אחת למעלה ואחת למטה – אם הם תוך ג' זו לזו רואים העליונה כאילו היא למטה, או התחתונה כאילו היא למעלה, ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה או התחתונה למטה מעשרה טפחים.
היתה חמתה שוה לצילתה למעלה – פסולה, לפי שבארץ תהא החמה הרבה יותר מן הצל.
סוכה שסכך שלה עב מאוד כמין בית עד שאין הכוכבים נראים מתוכה – כשרה, אין זהרורי החמה נראים מתוכה – לבית שמאי פסולה, שאין זו דומה לסוכה, ולבית הלל כשרה.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!
