מעמד מרומם בסיום מסכת בבא בתרא במעונו של הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א רבה של שכונת רמת אלחנן בב"ב.
קרא עוד:
[postim]
התרגשות רבה ניכרה על עשרות משתתפי השיעור הקבוע בביהמ"ד 'היכל יצחק' במודיעין עילית כאשר ניאות הגר"י זילברשטיין שליט"א לערוך את סיום מסכת בבא בתרא במעונו בהשתתפות כל לומדי השיעור ובניהם.
בתחילת המעמד סיים את המסכת מגיד השיעור הרה"ג רבי דוד וורטהימר שליט"א אשר הודה להגר"י שליט"א שניאות לקיים את הסיום בביתו, לאחמ"כ הודיע שמתחילים ללמוד מסכת ע"ז.
כל המשתתפים התיישבו לסעוד את סעודת המצוה ופרצו בשירה וריקודים לגומרה של תורה' את המשא המרכזי נשא הגר"י זלברשטין שליט"א שהודה לכולם על הזכות שנפלה בחלקו לקיים סעודת מצוה במעונו. והרחיב לבאר את הענין של חשיבות הקביעות בכל יום ויום ללא הפסקה אפי' שלא מרגישים טוב. והסביר שהקביעות היא כח גדול ביותר לשמירה על האדם ברוחניות ובגשמיות.
הרב סיפר על חותנו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהוא היה מיוחד בכח ההתמדה בקביעות ולא ביטלה אף פעם אחת, מידי יום ביומו הקיץ בשתיים לפנות בוקר ורכן על הגמרא עד תפילת ותיקין, כן נהג גם כשאושפז בבית החולים קם מוקדם, עוד סיפר רבי יצחק כשהייתי חתן בצעירותי אצל מורי חמי וכל גדולי הדור ישבו בשמחה, נכנס לפתע אחד מחשובי הלומדים בשיעור ואמר למו"ח שהגיע זמן השיעור הקבוע, מיד קם ויצא תוך שהוא מתנצל כי יש לו שיעור קבוע למסור – זו היא חשיבות הלימוד בקביעות.
ויש בזה עוד ענין גדול כיון שאדם שמחסיר הוא גורם רפיון לכל חברי השיעור כשלא מתייצב בשיעור, ולכן היו מגדולי ישראל שהיו שואלים את מי שהחסיר בצורה יפה ובלתי פוגעת, שמסתמא היה לך אונס גמור שלא יכלת לבא אמש, כיון שחששו מרפיון לשאר המשתתפים.
וכן סיפר הגר"י שהיה בחולון יהודי צדיק שהיה תמיד הולך לכולל ללמוד עם גמרא הכי גדולה שאין להשיגה מרוב גודלה המשונה והיה כתוב עליה באותיות גדולות 'תלמוד בבלי', שאלוהו כולם מה האינטרס שלך לסחוב כזו גמרא ברחובות עד לכולל וכי חסרות מהדורות קטנות או לקחת גמרא מאוצר הכולל … והשיב לעומתם, רבותי! אני רוצה שכל המהלכים ברחוב יעצרו אותי וישאלו מה זה 'תלמוד בבלי'?? ואז אוכל לדבר עימם ולהסביר להם את חכמת התורה וכוחה, וחשיבותה, ולהחזירם לאבינו שבשמים.
בסיום דבריו חיזק את הלומדים שימשיכו בהתמדתם בכל יום ויום בקביעות לבוא ולשמוע השיעור מפי מגיד השיעור שמוסר בבהירות וחן מיוחד, ושיבח אותם ע"כ שבכל יום המג"ש מביא דברים נפלאים מסיפרו 'חשוקי חמד', ומליץ ללומדים שכדאי לכל אחד ואחד שתמיד יקח עימו דברים יפים בפיו שיוכל לספרם לכל מי שיפגוש.
בסיום המעמד פרצו בשירה וזימרה תוך הודאה להגר"י שליט"א.
לאחמ"כ ניגשו גבאי ביהמ"ד 'היכל יצחק' ושאלו את הגר"י שליט"א איך ניתן לדרבן את המתפללים והלומדים לתרום יותר למען ההוצאות השותפות של בית המדרשות? השיב להם הגר"י כהרגלו בסיפור: בצעירותי הזדמנתי לאחת מבתי הכנסיות בירושלים לתפילת מעריב, לפתע הבחנתי בגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל שהוא משלשל מטבע לקופת הצדקה. העזתי לגשת ושאלתי: ילמדנו רבינו האם עפ"י הקבלה נותנים צדקה בלילה?? ואמר לי, אני לא נותן כסף מדין 'צדקה', אלא מדין זה שאני נהנה כאן מהמקום מהחשמל, הנקיון וכדו' לכן אני חייב להשתתף עימם בהוצאות שמוציאים עבור מי שנכנס בשערי המקום לתורה ולתפילה, הגר"י סיים ואמר לגבאים לפרסם את הדברים לכלל הציבור ובוודאי ישכיל להבין את חשיבות החזקת בתי כנסיות.
