ראש העיר הנבחר, עזוב תרבות ותטפל בעיקר / פיני עזרא

כאב לילדים תושבי ירושלים, וללא כל קשר לאי-אלו מתפקידי הציבוריים, אני חושש מהבאות. אני מסתכל על בניי ובנותיי ותוהה, האם הם יוכלו אי-פעם להתגורר בבירת העם היהודי?. ולא. ממש לא מדובר בתהיות סרק. דווקא כמי שעד להלך הרוח היומיומי בכיכר ספרא, אני מבין שיש לי ממה לחשוש.

ירושלים מתאפיינת בעומס בירוקרטי מחריד, המורח ליזמים את משך זמן תכנון, אישור ובניית יחידות הדיור ביותר מכפול זמן מאשר בכל רשות מקומית. כתוצאה מכך, הופכת הבניה בירושלים למורכבת ויקרה עבור יזמים, וגם משפיע על מחיר הדירה לצרכן שגבוה בהרבה בעקבות משך זמן תכנון ובניית הפרויקט ועלויות המימון.

בנוסף, משפיעה המגמה על כל הטראפיק העסקי בעיר. שכן אם לא בונים לא מגיעים זוגות צעירים לעיר, פחות עסקי נדל"ן נרשמים בעיר, פחות תושבים פותחים עסקים ועוד ועוד.

לא מזמן אמר לי יזם וותיק בעיר כי הוא שוקל להפסיק ליזום פרויקטים בירושלים. "בזמן שאני בונה פרויקט אחד בירושלים, במרכז אני בונה שני פרויקטים", התרעם.

משום מה, דווקא בנושא הכי חשוב לעיר בחרה העירייה לטעות שוב ושוב ולהרחיב יותר ויותר את מעגל הבירוקרטיה ליזמי הנדל"ן. לעירייה אין מדיניות ברורה בכל הקשור לנדל"ן. אתה יכול לקנות מגרש שאמרו לך אל"ף ובפועל תקבל בי"ת.

האבסורד זועק לשמים. התיק הכי חשוב לעיר – תיק התכנון והבניה – החליף בקדנציה הנוכחית לא פחות משלוש ידיים. מה שהביא לכך שהיזמים, ובהמשך גם הרוכשים, שילמו מחיר כבד מאחר ומחזיק התיק לא יכול היה להתוות את המדיניות הנדרשת.

זה התחיל בקובי כחלון, שהחזיק את התיק עד שאחיו משה נבחר לכהן כשר אוצר. לאחריו עבר התיק לסגן ראש העיר מאיר תורג'מן, כאשר בפועל ניהל את הוועדה ח"מ העיר יוסי דייטש. כשתורג'מן נאלץ לצאת לפסק-זמן מהעירייה מנסיבות שונות, נזעק ברקת מהחשש שחס ושלום יחזיק נציג חרדי את תיק התכנון והבניה ולקח אותו לידיו והשאיר לדייטש את הניהול הטכני של הוועדה בלבד.

וזה לא מסתכם בתיק התכנון והבניה. בירושלים, העיר הטומנת בתוכה רבבות פיסות היסטוריה יהודית, כמעט כל מיזם נדל"ני דורש שימור ואישור מיוחד לכך. אך בזמן שמספר התקנים הנדרשים לכך הם לפחות שמונה ואפילו עשרה תקנים, כיום מאויישים שני תקנים בלבד (!) שכל יזמי הנדל"ן בעיר תלויים בהם.

בעת אישור תקציב העירייה לשנת 2018 הגשתי הסתייגות בשל המחסור החמור בתקני השימור, ולאחר שהבטיחו את איושם של שני תקנים נוספים תמכתי בתקציב. אלא שעד להיום טרם אויישו אותם התקנים.

הבנת מה הלך כאן? לקחו את התיק החשוב ביותר לעיר והשתמשו בו כמו שמתייחסים לאחרון התיקים הפחות רצויים. זאת, בזמן שלפסטיבלים ואירועי תרבות, הנושא הכי שולי, שאמור להיות הדובדבן שבקצפת, הקדישו את העיקר. פשוט לקחו את הטפל והפכו אותו לעיקר. לא ייתכן שמקניית המגרש עד למסירת הדירות יארך למעלה מעשור.

אני אחרון הנציגים שאפשר להאשים בזילות התרבות. כמחזיק תיק מורשת מן המזרח אני חתום על שורה של מהלכים היסטוריים לחידוש התרבות המזרחית והיהודית בהיקפים עצומים. אך עדיין, גם אני הבנתי שאת עיקר הזמן צריך ראש העיר להקדיש למה שחשוב באמת שזה הבינוי של ירושלים, בעוד בעשור האחרון לא קודמה שום מדיניות בכדי לייעל את המערכת.

אדוני ראש העיר הנבחר. לא משנה אם שמך ליאון או דייטש, אם מכנים אותך ברקוביץ או אלקין. כשתושבי העיר יבחרו בך לשבת בקומה השישית בכיכר ספרא, תבחר גם אתה את מה שחשוב להם – ותציל את אסון הבירוקרטיה. מקור: http://bizzness.net/