המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי-כוחו של חבר הכנסת חיים כץ, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע. על-פי החשד, ח"כ כץ הפיק הכנסות משכירות מ-7 נכסי מקרקעין, שחלקם רשומים בבעלותו וחלקם נרשמו על שם בני משפחתו.
מחומר החקירה עולה לכאורה, כי בין השנים 2007 – 2018 כץ לא דיווח כלל על הכנסותיו מחלק משבעת הנכסים, ועל חלק אחר דיווח באופן חלקי ובאיחור ביחס למועד הקבוע בחוק, ורק לאחר שפורסם בתקשורת כי נכסים אלו מצויים בבעלותו. כץ חשוד כי במשך 12 שנה נמנע מדיווח או דיווח באיחור על הכנסות בהיקף של כ-2.2 מיליון שקל.
ממשרד המשפטים נמסר כי "ככל שיבחר חבר הכנסת כץ לממש את זכותו לשימוע, השימוע יערך בפני היועץ המשפטי לממשלה". התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, וטופל ע"י עורכי הדין טל פרג'ון ומושיקו פרץ מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
ח"כ חיים כץ אמר בתגובה על ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע: "אני מקווה שאחרי השימוע נשאיר מאחור את כל האשמות השווא נגדי ובזאת תסתיים מסכת הרדיפה. נושא המיסים נופח ללא כל פרופורציות. אין אזרח במדינת ישראל שהוגש נגדו כתב אישום בעילות ובנסיבות דומות. בטוח שהצדק יעשה ויראה".
עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל סלוצניק ממשרד שינמן נגב ניב, המייצגות את חיים כץ מסרו: "נראה כי בחינת העניין במישור פלילי קשורה אך ורק לכך שמדובר בחבר הכנסת חיים כץ. זו לכל היותר סוגיה אזרחית, שנופחה ללא בסיס ממשי ואין לה כל היבט פלילי. כלל טענותינו, ובין היתר כי יוחסו לחבר הכנסת כץ נכסים שאינם שלו, יובאו במלואן בשימוע".
כאמור, בחודש אוגוסט בשנה שעברה הגיש מנדלבליט את כתב האישום הראשון נגד כץ וגם נגד מקורבו, איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים. ב'חדשות 13' דווח כי מייד לאחר ההזמנה לשימוע, הצדדים ינסו להגיע להסדר טיעון שיכלול גם את כתב האישום החדש, וגם את כתב האישום הקודם שהוגש נגד כץ ב-2019 בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות.
