Yonatan Sindel/Flash90

מפלה לארגון הקנטרני: בג"ץ דחה עתירה נגד מתווה הישיבות וחייב בהוצאות

"מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם", פתח השופט סולברג את פסק הדין בו דחה את כל הטענות של ארגון 'ישראל חופשית' נגד מתווה הישיבות בקפסולות. השופט שטיין תקף בדיון את משרד המפשטים: "למה לא טענתם שאין להם זכות עמידה"

כתבות נוספות בנושא:

משרד הבריאות: רוב של החולים קשה בישראל - אינם מחוסנים
מחקר ישראלי פורץ דרך: משותקים יוכלו לחזור לתפקוד מלא?
מחסור בוויטמין D עלול להוביל לעלייה בתמותה בקרב חולי קורונה
משרד הבריאות: "שומרים על שגרה לצד הנגיף - באחריות"

בג"ץ דחה היום (שלישי) את עתירת ארגון ישראל חופשית נגד מתווה הישיבות, וקבע כי בג"ץ לא יתערב בשיקול דעתה של הממשלה בעניין נגיף קורונה כיוון שמדובר בסוגיה מקצועית וכי הוצגו טעמים טובים המלמדים כי אין אפלייה. העתירה טענה כי ההחלטה לאפשר את חזרת תלמידי הישיבות לפנימיות, בעוד שאר מוסדות הלימוד יישארו סגורים הינה אפלייה.

במהלך הדיון תקף ראש ההרכב, השופט נעם סולברג, את טענות העותרים: "אומרים שכל מי שיש לו פנימייה ללא הבדל דת וגזע יכול לפתוח. יש רציונאל במתן אפשרות כזו, מה לא טוב בזה? אומרת המדינה שהשהייה בפנימייה עדיפה מאשר צפיפות בבית וככה מקטינים את אפשרויות ההדבקה".

השופט אלכס שטיין היה חריף יותר ואמר כי "המדינה קיבלה החלטה סבירה והיא יכולה לבצע ניסוי וטעיה. 'תורני' זה חלק מההגדרה. בהרבה מקרים בפנימייה התנאים טובים יותר מהבית. הממשלה לא חייבת לספק לכם נתונים. אם אני הייתי הם הייתי בכלל תוהה אם יש לכם זכות עמידה, לא בטוח שאתם כאלה. יש פה חוסר עילה זועק. המדינה רשאית לקבל החלטות כאלה. אין לכם שום סיי, הם מנהלים את המשבר הזה, לא אתם ולא אנחנו, עם כל הכבוד".

השופט שטיין אף פנה לנציג המדינה ותהה: "למה לא טענתם שאין להם זכות עמידה. לא יעלה על הדעת שדבר כזה יקרה". נציג המדינה השיב כי "יש פנימיות צבאיות פרוייקטים שונים נוספים שכפופים לתקנות הפנימיות. אין פה טענה לפגיעה בשיוויון. יש פה היגיון אפדימיליוגי ובריאותי. יש תיקון נוסף מחמיר רק במסלול סגור של 30 יום בלי מסלול פתוח. יש פנימיות שטוענות שהתקנות מחמירות מדי. המקום לדיון הוא בכנסת".

בפסק הדין ציטט השופט סולבר את הגמרא ביומא: "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם". הוא הסביר כי "לא מעט מהמוסדות התורניים החרדיים, לגילאי תיכון ומעלה ('ישיבות' בעגה המוכרת), פועלים בתנאי פנימייה. התלמידים לנים באוהלה של תורה, שבים לביקור קצר בביתם, וחוזר חלילה, מעת לעת".

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב, ולאחר ששמעתי את טענותיהם בעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבותנו. כידוע, בית משפט זה נוקט גישה מרוסנת ומאופקת בבואו לבחון חקיקת-משנה. בייחוד אמורים הדברים, כשחקיקת-המשנה הותקנה על-ידי גורמים המומחים לדבר, ועל אחת כמה וכמה מקום שבו בחקיקת חירום עסקינן, בסוגיה בריאותית סבוכה, מתגלגלת ומתפתחת. בעניין דנן, לא עמדה העותרת בנטל הכבד המוטל עליה, ולא עלה בידה להצביע על קיומה של עילה טובה ומבוררת המצדיקה את התערבותנו".

"מדינת ישראל, כשאר מדינות תבל, מתמודדת בחודשים האחרונים עם התפשטות נגיף הקורונה. בימים אלו ממש פוסעים אנו פסיעות ראשונות אל עבר דלת היציאה מ'סגר שני' שהוטל על הציבור, לאחר שנתבשׂרנו על ירידה במספר הנדבקים היומי, והתמתנות במספר החולים שמצבם קשה. קצב ההידבקות מהיר, קשה לחזות מאיִן תבוא ההתפרצות, ועל כן, גם הפעולות הננקטות אינן כבימי שגרה. אכן, ידענו לא אחת הגבלות חמורות וחריגות, אשר כמותן לא שיערנו בימים כתיקונם, בניסיון להקדים רפואה למכה; "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר ועִם עִקֵּשׁ תִתְפַּתַָּל" (תהלים יח, כז)".

"התקנות דנן, כפי שמעיד עליהן שמן, עוסקות בהגבלת פעילות של מוסדות חינוכיים, ונקבעו בהן הוראות וכללים שונים, וכן גם חריגים להם. התקנות נתקנו לראשונה ביום 16.9.2020, ותוקפן כיום, לאחר הארכתן מעת לעת (לאחר תיקונים ושינויים) הוא עד יום 1.11.2020. לענייננו, רלבנטית החרגתם של מוסדות הפועלים בתנאי פנימייה, כמפורט בפרק ד' לתקנות. למוסדות אלו הוּתר, בתנאים מגבילים, לקיים את חוק לימודיהם. מוסדות החינוך התורניים הפועלים בתנאי פנימייה הוזכרו במפורש בלשון התקנה ("לרבות מוסד תורני המקיים פעילות פנימייתית כאמור"), וזאת מעבר לנדרש – שמא 'כל המוסיף גורע' – שכן ההגדרה כוללת, כך או כך, את כלל מוסדות החינוך הפועלים בתנאי פנימייה. לטענת העותרת, אין לכלול בהגדרה זו את מוסדות החינוך התורניים. טענה זו – דינה להידחות".

"בתגובתם המקדמית, עמדו המשיבים על הטעמים הענייניים המצדיקים לשיטתם את החריג שנקבע בתקנות, הכולל בתוכו, מיניה וביה, גם את מוסדות החינוך התורניים הפועלים בתנאי פנימייה. ההסברים שניתנו – מפורטים ומניחים את הדעת. בין היתר הוסבר, כי תלמיד השוהה במוסד החינוך בתנאי פנימייה, מעתיק למעשה את מגוריו לפנימייה – שם ביתו, שם ביתם של יתר התלמידים. במצב דברים זה, הסכנה להגברת ההדבקה הקהילתית פחותה באופן משמעותי מזו שעשויה להיגרם מלימודים שלא בתנאי פנימייה, על-ידי תלמיד הפוגש אחרים במוסד הלימודים – תלמידים נוספים וצוות הוראה – ושב יום-יום לבית הוריו. מכאן ההבחנה המהותית בין מסגרות החינוך היומיות, לבין המסגרות הפועלות בתנאי פנימייה. מיותר לומר כי טעם זה מתקיים בכל מסגרות החינוך אשר פועלות בתנאי פנימייה, 'בלי הבדל דת, גזע ומין', ללא חילוק למשל בין מסגרת תיכונית, לזו התורנית, ובין מסגרת קדם-צבאית, לשתי אלה".

"אציין, כי תפיסת הפנימייה כביתו של התלמיד, לא נתחדשה על-ידי מתקין התקנות. קרֵבים אנו לימי החנוכה, אשר במהלכם קבעו כמה מן הפוסקים, כי ישיבה כמוה כביתו של התלמיד בה, ולפיכך עליו להדליק את נרות החנוכה בחדרו שבפנימייה, שכן מצוות נר חנוכה הריהי חובת הבית. כלשונו של הרב אברהם שפירא: "כיום עם כינון הפנימיות בישיבות שבהם תלמיד הישיבה שוהה כל שעות היממה, ואינו סמוך על שולחן של בעלי בתים כמו לפנים, החדר של התלמיד היא היא הדירה הקבועה שלו ולא בית אביו שם מבקר פעם בחודש או כשהוא חולה וזקוק לאמא. ועל כן עליו להדליק גם בחדר שלו בישיבה ולא יצא ידי-חובה בהדלקה של אביו… וכל שכן בתנאי ישיבה כיום שכל זמנם הם נמצאים בישיבה חייב להדליק בחדרו ולברך" (משה הררי מקראי קודש – הלכות חנוכה נספח ב, עמ' קמג (מהדורה שלישית, התשס"ו))".

"זאת ועוד. עיון בפרק ד' לתקנות מעלה כי גם היתר זה, להפעלת מוסדות חינוך הפועלים בתנאי פנימייה, איננו היתר לקיים שגרה מלאה. נקבע, כי הפעלת המוסדות תֵעשה ב'שגרת קורונה', בתנאים מסויימים ומגבלות שונות, שהפרה של חלק מהם עולה כדי עבירה פלילית המלוּוה בסנקציות עונשיות. כך, בין היתר, נקבע כי יש לחלק את התלמידים המגיעים למוסד הלימודים לקבוצות בנות 50 תלמידים כל אחת, לשמור על הפרדה בין קבוצות אלה למשך שבועיים, ורק לאחר מכן, אם כלל חברי הקבוצה לא פיתחו תסמינים או נמצאו חיוביים לנגיף, ניתן לאחדן. כמו כן, אם יֵצא תלמיד מהמוסד לאחר ה'איחוד', לא יתאפשר לו לשוב למוסד, אלא לאחר שישהה בבידוד, בנפרד מיתר התלמידים, למשך שבועיים (בגילאי תיכון יהא עליו להמתין לגיבוש קבוצה חדשה בת 50 תלמידים, ולהצטרף אליה, או להמתין לפיזור וכינוס מחדש של כלל התלמידים). כמו כן נקבע, כי על בעל המוסד למנות 'ממונה קורונה', שיהא אחראי על קיום ההוראות שנקבעו בתקנות, וכן הוראות נוספות הנוגעות לשמירה על סטריליות הקבוצות, הן לפני איחודן, הן לאחר מכן. בנוסף, בתיקון האחרון שנעשה לתקנות, שכאמור הוגש לעיוננו במהלך הדיון היום, נקבע כי ההוראות המגבילות כניסה ויציאה מהמוסד לא יחולו על אנשי הצוות, וזאת בכפוף לקיומה של "הפרדה מוחלטת בין איש הצוות לבין התלמידים" (תקנה 29(2)(ה)). אעיר, כי עד לתיקון הרביעי שנעשה לתקנות, תיקון מיום 16.10.2020, מוסדות הפועלים בתנאי פנימייה יכלו לבחור מסלול הפעלה נוסף, 'פתוח', שבו חולקו התלמידים לקבוצות של 18 תלמידים, כל אחת, תוך ניתוק מלא בין הקבוצות, כאשר על כניסה ויציאה חלו ההגבלות הרגילות על יציאה ממקום המגורים, ללא חובת בידוד בעת החזרה למוסד הלימודים. כיום, לאחר התיקון, המסלול הפתוח בוטל (למעט ביחס לפנימיות לתלמידי תיכון בלא עורף משפחתי (תקנה 29(3)(א) לתקנות)), והאפשרות היחידה שנותרה היא הפעלת המוסדות במסלול הסגור, שעל אודותיו פורט לעיל".

"המשיבים הוסיפו וציינו, בהתייחס באופן ספציפי להפעלת מוסדות חינוך תורניים (הפועלים בתנאי פנימייה) במתכונת זו, כי לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, המתמקדים בתחלואה בחברה החרדית, ניתן להצביע, ביחס לבני קהילה זו, על יתרון אפידמיולוגי נוסף הנובע מהפעלת הישיבות. לדבריהם, קיימת צפיפות רבה בריכוזי המגורים של בני החברה החרדית, כאשר הפעלת הישיבות מביאה לצמצום הצפיפות, ובכך מפחיתה את הסיכון להדבקה של אוכלוסיות בסיכון, ובכלל".

"הנה כי כן, ההבחנה בין מוסדות חינוך הפועלים בתנאי פנימייה, לבין אלו שאינם, נובעת מטעמים מקצועיים וענייניים. אין אפוא מקום לקבל את טענת העותרת, כי הדבר נקבע כביכול מחמת שיקולים זרים ופסולים, ובפרט כאשר טענתם זו אינה נתמכת בתשתית עובדתית כלשהי".

"אמנם, העותרת טוענת כי מתווה הפעלת הישיבות כּשל, וכי שיעורי הנדבקים בקרב לומדיהן היו גבוהים. עם זאת, שתי תשובות בדבר. האחת – לאור הטעמים הענייניים שהציגו המשיבים, להצדקת המשך קיומו של המתווה, דומה כי מענה לכישלון הנטען עשוי להימצא במישור האכיפה, ולא בביטול המתווה כולו. האחרת – כפי שצוין לעיל, הכללים החלים עתה מחמירים יותר מבעבר. כיום ניתן להפעיל מוסדות חינוך פנימייתיים רק על-פי המסלול הסגור, וקיימת גם דרישה לשהייה רציפה בפנימייה לתקופה בת 30 ימים לפחות. כללים מחמירים אלו עשויים אף הם לתרום לצמצום מעגל ההדבקה".

"למעשה, בקשת העותרת היא כי נמיר את שיקול דעתה המקצועי של הממשלה, בשיקול דעתנו שלנו, ונקבע כי מדובר במדיניות שגויה; כזאת לא נעשֶׂה. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם דפוסי הביקורת השיפוטית המקובלים. התמודדות עם מגיפה מידבקת היא עניין מקצועי מורכב; כל פעולה שתינקט צופנת בחוּבּה יתרונות וחסרונות. אל לנו כשופטים להכניס ראשנו לסוגיה מקצועית זו, מקום שבו הוצגו לנו טעמים טובים המלמדים כי אין כל הפליה בדרך הפעולה הננקטת, וכי קיימת שׁוֹנוּת מהותית בין מוסדות חינוך הפועלים בתנאי פנימייה, לבין כאלו שאינם. הדברים נכונים במיוחד כאשר עסקינן בחקיקת-משנה, שמִתחם ההתערבות בה מצומצם ביותר".

"אשר על כן, דינה של העתירה – לדחייה", פוסק השפוט סולברג. עוד החליט כי העותרת תשלם למשיבים הוצאות בסך של 5,000 ₪. השופטים גורג קרא ואלכס שטיין הצטרפו פסיקת סולברג.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
4 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

יפה

חריג בהחלט

השופט נעם סולברג אדם ראוי להערכה, ככל שירבו שופטים כמותו יחזור הכבוד למערכת המשפט הישראלית

נשמע ימות משיח

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture