הגאון הרב שמואל אליעזר שטרן שליט"א רב מערב בני ברק מבהיר ומזהיר במכתב מיוחד נגד מה שאנשים מבוגרים, חולי לב, סכרת ודומיהן הנוטלים תרופות שנועדו להחזיקן בקו הבריאות, ובהגיע פסח מתחילים לבדוק במדריכים אם התרופה שלהם כשרה. לדברי הגרש"א שטרן, העושים כן הרי הם בכלל הנזכרים בווידוי דר' נסים גאון "את אשר הקלת החמרתי".
הגרש"א שטרן מוסיף ומדגיש כי גם אלו המוצאים תחליף ברשימת התרופות הכשרה- אל להם לשנות מתרופתם הקבועה, מעדותו האישית הוא מוסיף כי "המציאות בשטח מוכיחה שהרבה אנשים מבוגרים חולניים והם נזקקים לטיפול תרופתי קבוע, קיימת אצלם נסיגה משמעותית מבריאותם התקינה בימי הפסח עקב השינויים בנטילת התרופות, ביודעי ובמכירי קאמינא, מאנשים רבים ששבועות מספר לאחר כלות הפסח עדיין לא חזרו למצב בריאותם הקודם".
בפסק ההלכה המתפרסם בימים אלו ואשר הגיע לידי מערכת JDN, סומך הגרש"א שטרן את פסקו על בירור המופיע בספרו 'שביבי אש' או"ח ח"ג סי' ל"ט ואשר זכה להסכמת מרן פוסק הדור ה'שבט הלוי' שליט"א ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. חשיבות הנושא הבוער בכל בית יהודי הביא את הגרש"א שטרן להקדיש לעניין זה את עיקרי אזהרותיו בדרשת שבת הגדול כפי שכתב במכתבו "מצאתי חובה בנפשי לפרסם בשער בת רבים שכל אותן האנשים אשר נוטלים תרופות מחמת בעיות רפואיות, כגון, לחץ דם, סכרת, או חולי לב, כליות ושאר איברים פנימיים, וכן אלו הסובלים מבעיות נפשיות וכדומה, רשאים לקחת את תרופותיהם בלי שום חשש ופקפוק כלל, בין אם הם מופיעים ברשימת התרופות הכשרות ובין אם הם אינם מופיעים".
יקיימו מצוות "ונשמרתם" ככל משפטה וחוקתה. (אילוסטרציה: פלאש 90)
הזהירות היתרה הנהוגה בקרב יראי ה' ותורתו בהתרחקות מחשש סרך חמץ, מביאה רבים להחליף תרופותיהם לאלו המופיעות ברשימת הכשרות לפסח, כידוע לכל, עד שמוצאים את התרופה הנכונה לאנשים אלו ועד שמגדיר הרופא והמטפל את המינון הנכון לוקח זמן רב, כך שהשינוי הנעשה ע"י רבים המחליפים תרופות מגיע לידי סכנה של פיקוח נפש ממש ובפרט אצל אנשים הנמנעים מליטול כלל. הגרש"א במתבו מבקש להפיץ את ההשקפה ההלכתית האמתית לכל אלו אש שמע דבר ה' בדרשת שבת הגדול טרם הובא לידיעתם, "בשנים האחרונות חודרת לציבור הרחב ההשקפה והתודעה כאלו הנושא המרכזי בחג הפסח הוא השמירה והזהירות המופלגת לא להכשל חלילה וחס בנטילת תרופות שאין כשרותן לפסח מבוררת, כל מדריך כשרות מייחד את חלקה הגדול של החוברת לרשימה מדוקדקת של התרופות הכשרות ואותן שאינן כשרות, ואף מקימים מוקדים מיוחדים שדרכם יוכלו לברר -כל אלו שלא היה סיפק בידם להגיע לבירור- את כשרותן של התרופות למיניהן השונים".
תעלולי היח"צ השונים ל'מוקדי הלכה' שנוסדו ע"י משרדי פרסום, מאירים באור שאינו ישר את המבט ההלכתי בנושא התרופות, הגרש"א שטרן תולה בכך את ההשפעה שהעמיקה בדבר הזהירות מ"חמץ" בתרופות "כך חודרים הרתיעה והפחד בלבות שלומי אמוני ישראל והמה בודקים בשבע חקירות ובדיקות את מלאי התרופות אשר הם משתמשים בהם… כי הדבר מתקבל אצלם כמכשול של חמץ בפסח ר"ל.
את תמונת המצב מסכם הגרש"א כי "כתוצאה מהשקפה משובשת זו באים יהודים רבים לידי חשש סכנה… והם עושים לעצמם חשבונות של מה בכך, שבודאי לא יזיק להם אם לא יטלו את התרופות קבועות שלהם במשך שבעת ימי החג, והם משלים את עצמם ברוב תמימות שאף על כיוצא בזה נאמר "שומר מצוה לא ידע דבר רע". אליהם מכוונת ההבהרה כי "כל הירא וחרד לדבר ה' ונפשו איותה לקיים מצוות "ונשמרתם לנפשותיכם" ככל משפטה וחוקתה לא ישנה מאומה מן התרופות הקבועות שהוא משתמש בהם, הכל מותרים והכל שרויים, אין בהם לא שמץ של איסור או חשש איסור כלל וכלל".
הגש"א מסייג את פסקו כי אין הדבר דומה כלל לסירופים ממותקים וויטמינים שונים שבהם משתנה הדין, אך לגבי שאר התרופות החיוניות לחולים אין כל חשש איסור חמץ בתרופות כלל.
