השגרה, בין שלבי התריסים,
עיני מציצות.
מתגרה, אל גן הפרחים,
מייחלות.
השגרה והפגרה,
בין שלבי התריסים,
עיני סקרניות,
בינות לפרחים,
ססגוניים,
מתרוצצות.
לעת ערב, סוגרת התריסים,
וחושך,
עיני מבכות.
נעלם גן הפרחים.
נשאר לי רק לקוות.
שלא.
וגם בשגרה,
לא סגורים התריסים,
עיני מחייכות, עצומות.
נפתח גן הפרחים,
בהקיץ.
וגם בחלומות.