עד הפעם הבאה שבה ניתן יהיה שוב להשתלח ביהדות החרדית / בנימין ליפקין

זה זמן רב ששום עיר חרדית אינה נקשרת בשום צורה שהיא עם הצבע האדום.

לנגד עיניו המשתאות של המון העם, על אפם ועל חמתם של כל מי שחיפשו בנרות את הציבור החרדי וביקשו שוב ושוב להטיל את האשם לפתחו, בכל דרך אפשרית, נתוני התחלואה המטפסים פוסחים על הציבור החרדי ועל מקומות מושבותיו בכל רחבי הארץ.

מנגד, שורה של ערים ערביות במקומות שונים בארץ נצבעת שוב ושוב באדום בוהק. משום מה, אותם קולות שקראו בזעם לבוא חשבון עם הציבור החרדי, נדמו לחלוטין כשמדובר בערים ערביות. פתאום אין אנו עדים להתגוללות משתלחת כלפי הציבור הערבי ומשום מקום לא נשמעת האשמה קולקטיבית כלפיו כמי שמפיץ את הנגיף בהתנהגות חסרת אחריות שלו.

אבל השתיקה התקשורתית אל מול הערים החרדיות הירוקות צפויה והיא אינה מחדשת דבר. איש לא יכול היה לצפות שמשהו אחר יקרה כשהתקשורת, על ראשה, על קרבה ועל כרעיה מאכלסת שונאי חרדים לתיאבון שבכל דרך אפשרית ינסו להכפיש את הציבור החרדי וכשלא תימצא כל סיבה הנראית לעין לעשות זאת, יאלמו דום עד הפעם הבאה שבה ניתן יהיה שוב להשתלח כלפי היהדות החרדית ולהוציא את דיבתה רעה.

מה שמקומם בהחלטות הקבינט של ליל אמש כרוך בהחלטה לשנות את כללי המשחק רק כשמתברר למפרע שאין דרך להעניש את האוכלוסיה החרדית כי לא דבק בה שום רבב. כשאין ערים חרדיות שנצבעות באדום – מחליט הקבינט לא להשית סגר על ערים אדומות אלא להכניס את המדינה כולה לסגר לילי החל מיום רביעי הקרוב ועד להודעה חדשה, לרבות לילות החנוכה.

כמו לא נשמעו עד תמול שלשום כל דברי אנשי המקצוע בהעדר התוחלת של סגר לילי. כאילו לא אמרו כאן מרבית אלו שנדרשו לנושא כי אינם רואים כל תועלת בסגר כזה – המדינה דוהרת למגבלה קולקטיבית שתשבית את שמחת חג החנוכה בקרב שלומי אמוני ישראל ולא תתרום דבר וחצי דבר למאבק בנגיף.

זוהי חרפה.

הכותב הוא עורך עיתון המבשר