צילום: התנועה למשילות ודמוקרטיה

"תעמיק את הפגיעה בשוויון": עו"ד שמחה רוטמן מסביר את הסכנה בחוק ה"שוויון"

  • כ״ד בכסלו תשפ״א – 10.12.20
  • 14:40

נשים יקרות, הכנסת הצביעה אתמול על ביטול נקודת הזיכוי במס שאתן מקבלות. מה? לא שמעתן? זה מה שעבר בטרומית. כולם שווים בפני החוק. לא? אז זהו שלא, ודרך הדוגמא הזו, נבין כולנו למה תומכי חוק השוויון עובדים עלינו, וגם על עצמם

  • בנם של קדושים: נכד לרבי אלימלך מליז'ענסק מבקש עזרה

    תוכן מקודם

  • כשלבן שלך יהיה טוב, לך תהיה נחת: הרישום בישיבה שמשנה חיים בעיצומו!

    תוכן מקודם

  • גרמניה: הסכים לנתח יהודייה וחזר בו

    תוכן מקודם

  • סוף טראגי ל-13 שנים של תרדמת

    תוכן מקודם

נשים יקרות, הכנסת הצביעה אתמול על ביטול נקודת הזיכוי במס שאתן מקבלות.

מה? לא שמעתן? זה מה שעבר בטרומית. כולם שווים בפני החוק. לא?

אז זהו שלא, ודרך הדוגמא הזו, נבין כולנו למה תומכי חוק השוויון עובדים עלינו, וגם על עצמם. תהיו איתי, וגם אם אתם גברים, מותר לכם להמשיך לקרוא…

כל חוק, כמעט בהגדרה, מייצר "אפליה" בין אלה שתחת תחולתו, לבין אלה שלא. גם אם הוא מנוסח בלשון כללית, וגם אם הוא מנוסח בלשון מפלה.

קחו למשל חוק דמיוני בארץ דמיונית שאוסר להסתובב ברחוב עם כיסוי ראש. לכאורה, חוק שוויוני, חל על כולם, ללא הבדל דת, גזע וכו'. בפועל, מדובר בחוק שיכול להיות מיועד להפלות לרעה מוסלמים או יהודים דתיים.

ההחלטה אם מדובר בחוק מפלה ופסול או בחוק לגיטימי, תלויה במטרות ובנסיבות.

דוגמא הפוכה, חוק שמחייב נשים לכסות את פניהם במרחב הציבורי, יכול להיות אפליה נגד נשים ויכול להיות פעולה לגיטימית במלחמה נגד הזן החדש של קורונה שעבר מוטציה שפוגעת רק בנשים. (אין זן כזה, רק דוגמא היפותטית).

עכשיו נחזור לדוגמא של נקודת זיכוי לנשים. זו יכולה להיות אפליה פסולה. גבר ואשה, עובדים באותה עבודה, מקבלים שכר שווה, והאשה חוזרת הביתה עם צ׳ק שמן יותר. הטענה בעד היא שיש למדינת ישראל אינטרס לעודד נשים לצאת ולעבוד ולכן שווה לנו לשלם מחיר כלכלי ומחיר בשוויון כדי להשיג את המטרה החשובה. האם המטרה חשובה? (בלשון בג"ץ, האם התכלית ראויה?) אפשר לחשוב שכן ולחשוב שלא.

אני אישית לא חושב שהמדינה צריכה "לעודד" אנשים לצאת לעבוד. מספיק שלא תייצר תמריצים לבטלה בשפע כה רב. אבל זה רק אני, לגיטימי לגמרי לחלוק עלי. ונניח שהפסדתי בויכוח, והוחלט שכן כדאי שהמדינה תתערב ותעודד נשים לצאת לעבוד, האם הדרך של נקודת זיכוי מקדמת את המטרה הזו? (בלשון בג"ץ האם האמצעי מידתי?)

אני אישית חושב שכן. זה אמצעי יעיל יחסית, לקדם את המטרה (שאני כזכור לא מסכים איתה, אבל הויכוח הזה כבר הוכרע לרעתי)

אפשר לחשוב על אמצעים אחרים, מועילים פחות או מזיקים יותר, לקדם את המטרה הזו. חלקם יפגעו יותר בשוויון, חלקם יעלו יותר כסף.

אבל הנקודה החשובה היא שניהלנו בינינו דיון על המטרה, ועמדתי הפסידה, ועל האמצעי, ועמדתי ניצחה. כל זה התנהל בדיונים על חוק נקודת זיכוי נוספת לנשים.

עכשיו תדמיינו שאני שופט בעליון (הו, האימה!).

אם יש חוק יסוד שוויון, שגובר על חקיקה רגילה, אני פשוט חייב לבטל את נקודת הזיכוי לנשים, כי כזכור אני חושב שהתכלית לא ראויה. אבל מה בהכשרה שלי או ברקע שלי הופך אותי למוכשר יותר לקבוע מה המטרות החשובות ומה האמצעים המוצדקים להשגתן?

מי קובע מה המטרות החשובות ואיזה מחירים שווה לשלם בעדם?
במדינה דמוקרטית, הציבור באמצעות נבחריו.
במדינה לא דמוקרטית, קבוצת אליטה: מועצת שומרי החוקה באיראן או שופטי בג"ץ בישראל.

הצעת חוק השוויון, עוד לפני שהגענו לדבר על הפגיעה במדינת הלאום של העם היהודי שיכולים לייצר שופטים רדיקליים וחסרי הבנה, מחזקת את היכולת של בג"ץ לפסול כל חוק.

היא לא תוסיף שוויון, כי גם כל החלטה של בג"ץ תפגע בשוויון. היא רק תעמיק את הפגיעה בשוויון שנוצרת כאשר 15 שופטים מחליטים במקום 9 מיליון אזרחים.

הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן