אמנם רעידת אדמה הוא כבר מושג שחוק בפוליטיקה הישראלית, אבל הפעם הוא מרגיש אמיתי. כן אני מדבר על אלקין, זאב אלקין. יש שיאמרו שהדבר לא כ"כ נורא. שאלקין לא כזה פופולרי. וראינו כמה קולות הוא הביא בהתמודדות לראש העיר ירושלים. ושהוא פרש כי קיבל מנוי לשר מוזר, עם שילוב מוזר, ופשוט הרגיש מושפל.
גם על הטענה שאלקין מהמקורבים ביותר לנתניהו ב-10 השנים האחרונות, ומעורב בכל מהלך פוליטי בשנים הללו. הם ינקבו בשמות של הרו, פילבר, חפץ ועוד ועוד מקורבים מאוד שחתכו ושעדיין השד לא כ"כ נורא.
אבל בעיני זו רעידת אדמה אמיתית למשפחת נתניהו ולליכוד. אלקין הוא הנחשון הראשון בגל של עזיבה בליכוד, יהיו עוד, ובזכותו. אלקין מסמן את פרישתו של סער כאכפתיות ודאגה לשלום הציבור ולא כנקמה פוליטית. אלקין נתפס בציבור כאדם רציני שלא מתיימר להיות ראש הממשלה או נשיא אלא בחור שבא לתת עבודה. ולאמירה שלו יש משקל גבוה.
התמונה אמנם הייתה על הקיר כבר מהבחירות לעריית ירושלים וחוסר התמיכה של נתניהו. ובהמשך במינוי העלוב שקיבל מנהלו של המו"מ עם כחול לבן. אבל צריך לשים לב שאלקין שתק ולא אמר מילה עד עכשיו. מה שאומר שהוא ידע שיש לו רק מה להפסיד אם יתלונן, עד הרגע הזה שבו הוא מזהה שהצטרפות לסער היא מהלך מנצח.
ואם האיש הכי קרוב לנתניהו בהתנהלות הפוליטית ומנהל המשאים ומתנים בכל הממשלות האחרונות עובר צד, והוא בהחלט אחד שיודע לקרוא את המפה הפוליטית טוב מאוד, זו בהחלט סיבה לדאגה.
בזה אחר זה מתברר שבנימין נתניהו המנהיג והמדינאי הדגול, הוא בעצם אדם מאוד בודד, שברגע האמת לא מעריך שותפים או חברים. כולם מדברים על המהלכים הגדולים שלו בקורונה ובהסכמי השלום ובמ"ומ עם גנץ. אבל על ההתנהלות מול סער בנט ארדן, אלקין, דיכטר, כץ, וכו וכו הוא שילם וישלם ביוקר רב.
האם יש למישהו עצה האיך לרצות 36 חברי כנסת של המפלגה גדולה בכנסת כשצריכם לתת את רוב הנדוניה לשותפים זעירים בכדי להקים ממשלה- קל מאוד לבקר